האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 4: תוצאות מחקרי עוקבה על הקשר בין צריכת נתרן לבין האירעות מחלות קרדיוואסקולרית"

מתוך ויקירפואה

שורה 35: שורה 35:
 
תת-אופטימאלית של 10 רכיבי תזונה/קבוצות מזון נבחרות.{{ש}}צריכת נתרן תת אופטימאלית (מעל 2000 מ"ג) הייתה הגורם התזונתי בעל גודל האפקט הגדול ביותר.
 
תת-אופטימאלית של 10 רכיבי תזונה/קבוצות מזון נבחרות.{{ש}}צריכת נתרן תת אופטימאלית (מעל 2000 מ"ג) הייתה הגורם התזונתי בעל גודל האפקט הגדול ביותר.
 
|-
 
|-
 +
|Associations of Biomarker- Calibrated Sodium and Potassium Intakes With Cardiovascular Disease Risk Among Postmenopausal Women (Prentice et al)
 +
|כ-29,294 ו-93,676 נשים אמריקאיות לאחר אל וסת בנות 50-79 מתוך הקוהורט והמחקר ההתערבותי Women's Health Initiative
 +
|צריכת נתרן על פי דיווח תזונתי לפי שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) שעבר תיקוף והתאמה אל מול איסוף שתן של 24 שעות.{{ש}}
 +
תוצאים לבביים כללו (רשימה חלקית): האירעות מחלת לב כלילית (CHD) והאירעות מחלות קרדיווסקולריות (דיווח עצמי שתוקף בבדיקה של רופאים).
 +
 +
זמן מעקב מקסימלי - כ-17 שנים.
 +
 +
זמן מעקב ממוצע כ-12 שנים.
 +
|החשיפה המשמעותית ביותר שהייתה קשורה להאירעות מחלות לב, הייתה יחס הצריכה של נתרן ואשלגן (שנאמד על ידי הדיווח המתוקן לרמות בהפרשה):
 +
עלייה של 20% ביחס צריכת נתרן/ אשלגן הייתה קשורה בהיארעות גבוהה יותר של מחלת לב כלילית או מחלה
 +
קרדיווסקולרית
 +
(HR 1.13; 95%CI 1.04, 1.22(
 +
ו-
 +
(HR 1.11; 95%CI 1.04, 1.19(
 +
בהתאמה
 
|
 
|
 
|}
 
|}

גרסה מ־19:23, 28 באוקטובר 2021

HeartNutrition.png

המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
מאת האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר יצחק גביזון, פרופ' חיים יוספי, ד"ר נסטור ליפובצקי, פרופ' איריס שי, פרופ' מיכאל שכטר.
משרד הבריאות: פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי.
עמותת עתיד: ד"ר אסף בוך, ד"ר מיכל גילאון קרן, ד"ר נוהא זיידאן-יונס, ד"ר סיגל טפר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר טלי סיני, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר ורד קאופמן-שריקי, מר גיא שלמון - M.Sc, ד"ר שירי שרף-דגן.
כותבים נוספים: מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלת לב, טרשת עורקים ומחלות כלי דם, המלצות תזונתיות


שם המאמר (מחבר ראשון) ושנה האוכלוסייה שיטות עיקריות ממצאים עיקריים מסקנות 1
Joint association of urinary sodium and potassium excretion with cardiovascular events and mortality: prospective cohort study (O'Donnell. et al) 103,570 משתתפים מ-18 מדינות במחקר ה- PURE, בני 30-75 איסוף שתן חד פעמי בבוקר. צריכת הנתרן הוגדרה לפי רמות שונות עם או ללא שילוב של אשלגן.

תוצא ראשי (דיווח): שילוב של תמותה כללית או היארעות מחלת לב כלילית או שבץ מוחי או אי ספיקת לב.

מעקב חציוני של 8.2 שנים.

הפרשת הנתרן הממוצעת נאמדה בכ-4.9 גרם ליום.

היארעות אירועים קרדיווסקולריים:
הפרשת נתרן נמוכה לעומת "מתונה" (מתחת ל-3 גרם ביום לעומת 4-4.99 גרם) - סיכון מוגבר hazard ratio (HR) 1.19, 95% confidence interval (CI) 1.06 - 1.33

הפרשת נתרן גבוהה (מעל 7 גרם ביום) - סיכון מוגבר (HR 1.20; 95%CI 1.08 - 1.34) הסיכון הנמוך ביותר נצפה, בהפרשת נתרן בין 3-5 גרם ביום עם הפרשה נלווית של אשלגן מעל 3.5 גרם ליממה.

ההיענות להמלצות ארגון הבריאות העולמי (צריכה עד 2 גרם של נתרן ביום) מוטלת בספק. צריכה מתונה של נתרן ברמות של בין 3-5 גרם ביממה לצד צריכת אשלגן גבוהה קשורות ברמת הסיכון הנמוכה ביותר
Association Between Dietary Factors and Mortality From Heart Disease, Stroke, and Type 2 Diabetes in the United States (Micha. et al) נתונים משוערכים על כלל אזרחי ארה"ב בשנת 2012, בני 25 ומעלה הערכת הסיכון לתמותה קרדיומטבולית באוכלוסיית ארה"ב על פי שילוב מידע מ:
צריכה תזונתית של 16,620 משתתפים מתוך הסקר הלאומי האמריקאי NHANES ‏(1999-2002 ו-2009-2012)
מדדי קשר לסיכון לתמותה בין מזונות ונוטריאנטים כפי שהוצג במטה אנליזות של מחקרי עוקבה ומחקרי התערבות.
הצריכה התזונתית האופטימאלית של הנוטריאנטים והמזונות הקשורה בסיכון פחות לתמותה קרדיומטבולית.
מידע אודות סיבות התמותה כפי שנרשמו ברשם התמותה הלאומי.
צריכת נתרן גבוהה הוגדרה מעל 2000 מ"ג נתרן ביממה.
ב 2012: כ-37,744 מקרי מוות של מחלת לב כלילית (המהווים כ-10.2% מכלל מקרי המוות של מחלת לב כלילית) וסך הכל 66,508 מקרי מוות של מחלות קרדיומטבוליות (מחלות לב + שבץ מוחי) (המהווים כ 9.5%- מכלל מקרי המוות של מחלות קרדיומטבוליות) היו מיוחסים לצריכת נתרן גבוהה (מעל 2000 מ"ג) בהשוואה לצריכה אופטימאלית.
הסיכון המיוחס לתמותה ממחלות קרדיומטבוליות היה הגבוה ביותר בהקשר של צריכת נתרן גבוהה - יותר מגודל האפקט של 10 רכיבי ומקורות התזונה שנבדקו אף עלי פי שבין 2002 ל-2012 התמותה ממחלות קרדיומטבוליות ירדה, התמותה המיוחסת לצריכת נתרן בשנים אלו עלתה ב-5%.
בשנת 2012 כ-318,656 מקרי תמותה ממחלות קרדיומטבוליות (כ-45.4% מסך מקרי התמותה הקרדיומטבוליות) היו קשורים בצריכה

תת-אופטימאלית של 10 רכיבי תזונה/קבוצות מזון נבחרות.
צריכת נתרן תת אופטימאלית (מעל 2000 מ"ג) הייתה הגורם התזונתי בעל גודל האפקט הגדול ביותר.

Associations of Biomarker- Calibrated Sodium and Potassium Intakes With Cardiovascular Disease Risk Among Postmenopausal Women (Prentice et al) כ-29,294 ו-93,676 נשים אמריקאיות לאחר אל וסת בנות 50-79 מתוך הקוהורט והמחקר ההתערבותי Women's Health Initiative צריכת נתרן על פי דיווח תזונתי לפי שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) שעבר תיקוף והתאמה אל מול איסוף שתן של 24 שעות.

תוצאים לבביים כללו (רשימה חלקית): האירעות מחלת לב כלילית (CHD) והאירעות מחלות קרדיווסקולריות (דיווח עצמי שתוקף בבדיקה של רופאים).

זמן מעקב מקסימלי - כ-17 שנים.

זמן מעקב ממוצע כ-12 שנים.

החשיפה המשמעותית ביותר שהייתה קשורה להאירעות מחלות לב, הייתה יחס הצריכה של נתרן ואשלגן (שנאמד על ידי הדיווח המתוקן לרמות בהפרשה):

עלייה של 20% ביחס צריכת נתרן/ אשלגן הייתה קשורה בהיארעות גבוהה יותר של מחלת לב כלילית או מחלה קרדיווסקולרית (HR 1.13; 95%CI 1.04, 1.22( ו- (HR 1.11; 95%CI 1.04, 1.19( בהתאמה