האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{חוזר משרד הבריאות |שם החוזר=נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות |תמונה= |כיתוב...")
 
 
(15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
|שם החוזר=נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות
 
|שם החוזר=נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות
|תמונה=
+
|תמונה='Nadagen' Rijksmuseum SK-A-1731.jpeg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|תחום=
 
|תחום=
שורה 9: שורה 9:
 
|קישור=[https://www.health.gov.il/hozer/mk22_2003.pdf באתר משרד הבריאות]
 
|קישור=[https://www.health.gov.il/hozer/mk22_2003.pdf באתר משרד הבריאות]
 
|תאריך פרסום=19 בנובמבר 2003
 
|תאריך פרסום=19 בנובמבר 2003
}}  
+
}}
 
==רקע==
 
==רקע==
 
התעמרות בזקנים אינה תופעה חדשה אך היא עולה על סדר היום הציבורי במלוא חומרתה.
 
התעמרות בזקנים אינה תופעה חדשה אך היא עולה על סדר היום הציבורי במלוא חומרתה.
הערכת המומחים היא שבארה"ב בין 2-1 מיליון זקנים סובלים מהתעמרות. לפי אומדן זה מעריכים כי בישראל נפגעים מהבעיה בין 20.000 ל־ 50.000 זקנים, אשר מהווים 3 אחוזים עד 8 אחוזים מכלל אוכלוסיית הזקנים.
+
הערכת המומחים היא שבארצות הברית בין 1–2 מיליון זקנים סובלים מהתעמרות. לפי אומדן זה מעריכים כי בישראל נפגעים מהבעיה בין 20.000 ל־ 50.000 זקנים, אשר מהווים 3 אחוזים עד 8 אחוזים מכלל אוכלוסיית הזקנים.
מרבית הפגיעות מתבצעות במסגרת יחסי אמון בין הזקן לסביבתו הקרובה, בתוך המשפחה ובמסגרות טיפול שונות. אוכלוסיית הזקנים החשופה להתעמרות הינה אוכלוסייה פגיעה אשר אינה מסוגלת להגן על עצמה ולדווח לגורמים הרלוונטיים. לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרה־רפואיים תפקיד מכריע במניעה, איתור, זיהוי וטיפול בתופעה, בהיותם גורם מקצועי עיקרי אשר בא במגע עם מרבית הזקנים.  
 
  
1.1 . חוק הגנה על החוסים התשכ"ו - 1966
+
מרבית הפגיעות מתבצעות במסגרת יחסי אמון בין הזקן לסביבתו הקרובה, בתוך המשפחה ובמסגרות טיפול שונות. אוכלוסיית הזקנים החשופה להתעמרות היא אוכלוסייה פגיעה אשר אינה מסוגלת להגן על עצמה ולדווח לגורמים הרלוונטיים. לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרה־רפואיים תפקיד מכריע במניעה, איתור, זיהוי וטיפול בתופעה, בהיותם גורם מקצועי עיקרי אשר בא במגע עם מרבית הזקנים.
חוק זה יוצר אפשרות להקלה על מצוקתו של זקן חוסה, שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ולצרכי עצמו, בין השאר על ידי הוצאתו מביתו למוסד, או מתן טיפול גם בניגוד לרצון החוסה או האחראי עליו.
+
 
פרק ג׳ בחוק, הגנה על שלומו של חוסה, סעיף 4, קובע: "היה פקיד סעד סבור כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע אר עלול להיפגע פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית משפט משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן הוראות לעניין זה".
+
==הבסיס החוקי==
1.2 חוק העונשין התשמ"ט - 1989
+
#'''חוק הגנה על החוסים התשכ"ו - 1966'''{{ש}}חוק זה יוצר אפשרות להקלה על מצוקתו של זקן חוסה, שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ולצורכי עצמו, בין השאר על ידי הוצאתו מביתו למוסד, או מתן טיפול גם בניגוד לרצון החוסה או האחראי עליו.{{ש}}פרק ג׳ בחוק, הגנה על שלומו של חוסה, סעיף 4, קובע: "היה פקיד סעד סבור כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע או עלול להיפגע פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית משפט משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן הוראות לעניין זה"
תיקון 26 לחוק העונשין תשל"ז, סעיף 368 ד׳ (ב), קובע חובת דיווח: "רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי וכן מנהל או איש צוות במוסד שבו נמצא הקטין או חסר הישע, שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידים היה להם יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובד על הוראה זו, דינו מאסר שישה חודשים".
+
#'''חוק העונשין התשמ"ט - 1989'''{{ש}}תיקון 26 לחוק העונשין תשל"ז, סעיף 368 ד׳ (ב), קובע חובת דיווח: "רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי וכן מנהל או איש צוות במוסד שבו נמצא הקטין או חסר הישע, שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידים היה להם יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובד על הוראה זו, דינו מאסר שישה חודשים".{{ש}}בחוק העונשין מוגדר ה"אחראי" לעניין זה בהגדרה רחבה ביותר הכוללת את כל אלה:
בחוק העונשין מוגדר ה"אחראי" לעניין זה בהגדרה רחבה ביותר הכוללת את כל אלה¬
+
##הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע ־ מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו
(!) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע ־ מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
+
##בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו
(2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו;
+
##מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות
(3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
+
#'''חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991'''{{ש}}חוק זה מציע הגנה לאוכלוסייה רחבה, כולל זקנים, וכל מי שהיה קורבן למעשה פגיעה או התעללות של בן, בת, בן זוג או קרוב משפחה אחר, וזאת באמצעות צו הגנה, שהוא צו האוסר על הפוגע לעשות דברים כגון להיכנס לדירת הזקן, להטרידו, להימצא בקרבתו, וכדומה ויכול גם לקבוע ערובה כספית להבטחת קיום הצו.{{ש}}לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות הלשכות המשפטיות של משרד הרווחה) ניתן להוציא צו הגנה.{{ש}}תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים אולם בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם, עד שישה חודשים בסך הכול
1.3 חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991.
+
#'''חוק למניעת הטרדה מינית 2001'''
חוק זה מציע הגנה לאוכלוסיה רחבה, כולל זקנים, וכל מי שהיה קורבן למעשה פגיעה או התעללות של בן, בת, בן זוג או קרוב משפחה אחר, וזאת באמצעות צו הגנה, שהוא צו האוסר על הפוגע לעשות דברים כגון להכנס לדירת הזקן, להטרידו, להמצא בקרבתו, וכו׳ ויכול גם לקבוע ערובה כספית להבטחת קיום הצו.
+
#'''תקנות בריאות העם (הודעה על חשש לאלימות) תשל"ו - 1975'''{{ש}}תקנות אלו מגדירות:
לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות הלשכות המשפטיות של משרד הרווחה) ניתן להוציא צו הגנה.
+
#*"אחראי על קבלת חולים" - רופא או אחות המוסמכים אותה שעה, לפי הסידורים הקיימים. להחליט על קבלת חולים לטיפול
תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים אולם בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם, עד שישה חודשים בסך הכל.
+
#*דרכי דיווח: מתעורר אצל האחראי על קבלת חולים חשש סביר שאדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לביה"ח היה מעורב במעשה אלימות, יודיע על כך מיד לתחנת המשטרה הקרובה
1.4 חוק למניעת הטרדה מינית 2001
+
#חוזר מינהל רפואה 20/90 מיום 28.8.90 בנושא [[טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים חסרי ישע - חוזר משרד הבריאות|טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים חסרי ישע]]
1.5 תקנות בריאות העם (הודעה על חשש לאלימות) תשל"ו - 1975
+
 
תקנות אלו מגדירות:
+
==מטרות הנוהל==
‏א. "אחראי על קבלת חולים" - רופא או אחות המוסמכים אותה שעה, לפי הסידורים הקיימים . להחליט על קבלת חולים לטיפול.
+
#להעלות את המודעות לתופעת ההתעמרות בזקנים
‏ב. דרכי דיווח: מתעורר אצל האחראי על קבלת חולים חשש סביר שאדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לביה"ח היה מעורב במעשה אלימות, יודיע על כך מיד לתחנת המשטרה הקרובה.
+
#למנוע התעללות והזנחה בזקנים ובחסרי ישע
1.6 חוזר מינהל רפואה 20/90 מיום 28.8.90 בנושא טפול בנפגעי אלימות במשפחה נצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע.
+
#להרחיב ולהעמיק את הזיהוי והטיפול באוכלוסיית זקנים מרגע התעוררות החשד ועד לדווח והעברת האחריות להמשך הטיפול לגורמים המוסמכים: פקיד סעד ו/או המשטרה.
2. מטרות הנוהל:
+
#להסדיר את פעילותה של ועדה קבועה למניעה וטיפול בנפגעי אלימות
2.1 להעלות את המודעות לתופעת ההתעמרות בזקנים.
+
 
2.2 למנוע התעללות והזנחה בזקנים ובחסרי ישע.
+
==חלות==
2.3 להרחיב ולהעמיק את הזיהוי והטיפול באוכלוסיית זקנים מרגע התעוררות החשד ועד לדווח והעברת האחריות להמשך הטיפול לגורמים המוסמכים: פקיד סעד ו/או המשטרה.  
+
כל המסגרות האשפוזיות בפיקוח משרד הבריאות ומשרד הרווחה.
2.4 להסדיר את פעילותה של ועדה קבועה למניעה וטיפול בנפגעי אלימות.
+
 
3. חלות: כל המסגרות האשפוזיות בפיקוח משרד הבריאות ומשרד הרווחה.
+
==אחריות==
4. אחריות מנהל בית החולים/המוסד.
+
מנהל בית החולים/המוסד.
5. הגדרות:
+
 
5.1 פקיד סעד - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תש"ח - 1958 : "עובד סוציאלי שנתמנה ע"י שר העבודה ופועל מטעם אגף הרווחה ברשות המקומית בעל סמכות ואחריות מתוקף חוק הפועל להגנה, טיפול ושיקום של קטינים או חסרי ישע הנמצאים בסיכון". פקיד סעד לחוק החוסים.. פקיד סעד לסדרי דין?
+
==הגדרות==
5.2 חסר ישע - "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו".
+
#'''פקיד סעד''' - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תש"ח - 1958 : "עובד סוציאלי שנתמנה על ידי שר העבודה ופועל מטעם אגף הרווחה ברשות המקומית בעל סמכות ואחריות מתוקף חוק הפועל להגנה, טיפול ושיקום של קטינים או חסרי ישע הנמצאים בסיכון". פקיד סעד לחוק החוסים.. פקיד סעד לסדרי דין
5.3 חוסה - מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו.
+
#'''חסר ישע''' - "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו"
5.4 מטפל - כמוגדר בחוק זכויות החולה תשנ"ו 1996.
+
#'''חוסה''' - מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו
5.5 צוות רב מקצועי - רופא, עובד סוציאלי, אחות וכל מי שעוסק במקצוע פרה־ רפואי.
+
#'''מטפל''' - כמוגדר בחוק זכויות החולה תשנ"ו 1996
5.6 רופא - מי שמורשה לעסוק ברפואה, לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז — 1976.
+
#'''צוות רב מקצועי''' - רופא, עובד סוציאלי, אחות וכל מי שעוסק במקצוע פרה־ רפואי
5.7 עובד סוצילאי (עו"ס) - אדם הכשיר לעסוק בעבודה סוציאלית על פי חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו 1996.
+
#'''רופא''' - מי שמורשה לעסוק ברפואה, לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז — 1976
5.8 . התעמרות פיזית - פגיעה בגוף ע"י שמוש בכוח נגד אחר (נספח מס׳ 1 א׳)
+
#'''עובד סוציאלי (עו"ס)''' - אדם הכשיר לעסוק בעבודה סוציאלית על פי חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו 1996
5.9 התעמרות נפשית - פגיעה ברגשות המטופל וגרימת סבל נפשי. (נספח מס׳ 1 ב׳) כנ"ל
+
#'''התעמרות פיזית''' - פגיעה בגוף על ידי שימוש בכוח נגד אחר (נספח מס' 1 א')
5.10 . התעמרות כלכלית - שמוש ברכוש ובכסף ללא רשות (נספח מס׳ 1 גי) כנ"ל
+
#'''התעמרות נפשית''' - פגיעה ברגשות המטופל וגרימת סבל נפשי. (נספח מס' 1 ב')
5.11 . הזנחה - כשל במילוי צרכיו הבסיסיים של הזקן (נספח מס׳ 31 כנ"ל
+
#'''התעמרות כלכלית''' - שימוש ברכוש ובכסף ללא רשות (נספח מס' 1 ג')
5.12 . התעמרות המסגרת - פיזי נפשי וכלכלי. (נספח מס׳ 1 ה׳) כנ"ל
+
#'''הזנחה''' - כשל במילוי צרכיו הבסיסיים של הזקן (נספח מס' 31)
אחריות הנהלת בית החוליס/המוסד:
+
# '''התעמרות המסגרת''' - פיזי נפשי וכלכלי. (נספח מס' 1 ה')
6.1 למנות צוות לטפול במניעת ואיתור התעמרות כלפי זקנים.
+
 
6.2 לוודא מסירת הודעה לפקיד סעד או למשטרה, במקרים המחייבים זאת.
+
==עקרונות פעולה==
6.3 להבטיח סדורים הולמים לאשפוז נפגע התעמרות או חשד להתעמרות, בהתאם למצבו הגופני ו/או הפסיכוסוציאלי
+
אחריות הנהלת בית החולים/המוסד:
6.4 לפעול להטמעה ויישום הנוהל
+
#למנות צוות לטפול במניעת ואיתור התעמרות כלפי זקנים
6.5 להכשיר את הצוות לפעול לפי הוראות הנוהל
+
#לוודא מסירת הודעה לפקיד סעד או למשטרה, במקרים המחייבים זאת
6.6 להקים וועדה לטפול בנפגעי התעמרות.
+
#להבטיח סדורים הולמים לאשפוז נפגע התעמרות או חשד להתעמרות, בהתאם למצבו הגופני ו/או הפסיכוסוציאלי
7. ועדה לטפול בנפגעי התעמרות.
+
#לפעול להטמעה ויישום הנוהל
7.1 הנהלת בית החולים/מוסד תמנה ועדה קבועה לנושא זה. תפקידי הועדה: לפקח, לנטר וללוות את הטיפול במקרי התעמרות או חשש להתעמרות, ליישם את ההוראות בהתאם לנוהל לרבות דווח ולהמליץ להנהלה על דרכי פעולה בהתאם לצרכים המשתנים.
+
#להכשיר את הצוות לפעול לפי הוראות הנוהל
7.2 הרכב הועדה:
+
#להקים וועדה לטפול בנפגעי התעמרות
עובד סוציאלי
+
 
רופא
+
==ועדה לטפול בנפגעי התעמרות==
אחות
+
#הנהלת בית החולים/מוסד תמנה ועדה קבועה לנושא זה. תפקידי הוועדה: לפקח, לנטר וללוות את הטיפול במקרי התעמרות או חשש להתעמרות, ליישם את ההוראות בהתאם לנוהל לרבות דווח ולהמליץ להנהלה על דרכי פעולה בהתאם לצרכים המשתנים
העובד הסוציאלי ישמש כמרכז הועדה.
+
#הרכב הוועדה:
73 הועדה אחראית להעלאת מודעות, הטמעת ידע ,להדרכת והכשרת עובדי בית החוליס/מוסד
+
#*עובד סוציאלי, העובד הסוציאלי ישמש כמרכז הוועדה
7.4 במידה ובבית החולים קיימת כבר וועדה המטפלת בנפגעי אלימות (כגון: אלימות במשפחה, ילדים מוכים וכוי), תוקם תת ועדה במסגרת הועדה הקבועה.
+
#*רופא
 +
#*אחות
 +
#הועדה אחראית להעלאת מודעות, הטמעת ידע, להדרכת והכשרת עובדי בית החולים/מוסד
 +
#אם בבית החולים קיימת כבר וועדה המטפלת בנפגעי אלימות (כגון: אלימות במשפחה, ילדים מוכים וכדומה), תוקם תת-ועדה במסגרת הוועדה הקבועה
 +
==שיטה==
 
איתור, זיהוי ובדיקה :
 
איתור, זיהוי ובדיקה :
1.1 בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד רופא לבדיקת הנפגע. הבדיקה תתבצע מידית ביסודיות וביחידות, ללא נוכחות מלווים (על פי שקול דעת של המטפל) ובשפת דבורו של הנפגע.
+
#בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד רופא לבדיקת הנפגע. הבדיקה תתבצע מידית ביסודיות וביחידות, ללא נוכחות מלווים (על פי שקול דעת של המטפל) ובשפת דבורו של הנפגע
1.2 בכל מקרה שלגביו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד עובד הסוציאלי
+
#בכל מקרה שלגביו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד עובד הסוציאלי
1.3 העובד הסוציאלי יקיים שיחה עם הנפגע והמלווים ויתעד אותה.
+
#העובד הסוציאלי יקיים שיחה עם הנפגע והמלווים ויתעד אותה
1.4 בשיחה יתמקד העובד הסוציאלי בהיבטים הפסיכוסוציאלים, ארועים דומים בעבר והערכת הסיכון להמשך ההתעמרות.
+
#בשיחה יתמקד העובד הסוציאלי בהיבטים הפסיכוסוציאלים, אירועים דומים בעבר והערכת הסיכון להמשך ההתעמרות
1.5 כאשר הפגיעה בחסר ישע היא על ידי המטפל העיקרי או א.דם אחר האחראי עליו לפי ההגדרה שלעיל, תימסר מיידית הודעה לפקיד סעד ו/או למשטרה
+
#כאשר הפגיעה בחסר ישע היא על ידי המטפל העיקרי או אדם אחר האחראי עליו לפי ההגדרה שלעיל, תימסר מיידית הודעה לפקיד סעד ו/או למשטרה
1.6 מומלץ לצלם את הנפגע והפגיעות לצורך תיעוד, לאחר קבלת הסכמתו לכך.
+
#מומלץ לצלם את הנפגע והפגיעות לצורך תיעוד, לאחר קבלת הסכמתו לכך
1.7 בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות בבי"ח/מוסד יש מקום לבדוק אם היו פניות קודמות לבתי חולים באזור
+
#בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות בבי"ח/מוסד יש מקום לבדוק אם היו פניות קודמות לבתי חולים באזור
1.8 מתקיימת ישיבת הנהלה עם ועדת אלימות ונציג השרות לעבודה סוציאלית בביה"ח/מוסד פעמיים בשנה לצורך קבלת משוב ודווח על הפעילות שנעשית והעברת סכום הישיבה למשרד הבריאות למרכז נושא אלימות בשרות לעבודה סוציאלית
+
#מתקיימת ישיבת הנהלה עם ועדת אלימות ונציג השרות לעבודה סוציאלית בביה"ח/מוסד פעמיים בשנה לצורך קבלת משוב ודווח על הפעילות שנעשית והעברת סיכום הישיבה למשרד הבריאות למרכז נושא אלימות בשרות לעבודה סוציאלית
9. הגנה על הנפגע
+
 
זקן שקיים לגביו חשד כי הוא נפגע התעמרות, והוא זקוק לאשפוז עקב הפגיעה בו, יאושפז לפחות ל־24 שעות ולחילופין ינקטו אמצעים מיידיים אחרים להגנתו וזאת בנוסף למסירת ההודעה לפקיד סעד/משטרה.
+
==הגנה על הנפגע==
10. שחרור מבית החולים:
+
זקן שקיים לגביו חשד כי הוא נפגע התעמרות, והוא זקוק לאשפוז עקב הפגיעה בו, יאושפז לפחות ל־24 שעות ולחלופין ינקטו אמצעים מיידיים אחרים להגנתו וזאת בנוסף למסירת ההודעה לפקיד סעד/משטרה.
10.1 שחרור הזקו מבית החולים יעשה בעצה אחת עם פקיד סעד ועם הצוות המטפל.
+
 
10.2 תימסר הודעה לשרותי רווחה בתאום עם הזקן ובהסכמתו (או ע"י פקיד סעד).
+
==שחרור מבית החולים==
11.1 כנדרש בסעיפים 1.1-1.5 בנוהל זה.
+
#שחרור הזקן מבית החולים יעשה בעצה אחת עם פקיד סעד ועם הצוות המטפל
12. רישום ודיווח
+
#תימסר הודעה לשירותי רווחה בתאום עם הזקן ובהסכמתו (או על ידי פקיד סעד)
12.1 הצוות המטפל יתעד את האירוע בתיק החולה בהתאם לנוהל רשומת מטופל של משרד הבריאות ולמקובל בבית החוליס/במוסד.
+
 
12.2 הרשום יעשה על טופס דווח יעודי בכל מקרה של חשד או התעמרות בזקן.
+
==חובת הודעה==
12.3 אחת לשלושה חודשים יאספו נתונים פרטנים בכל בי"ח/מוסד, אשר יועברו בצורה מרוכזת ליו"ר ועדת אלימות במשרד הבריאות.
+
כנדרש בסעיפים 1.1-1.5 בנוהל זה.
נספחים: 1. דף סימנים מזהים
+
 
2. דף דיווח פרטני
+
==רישום ודיווח==
3. דף דיווח חודשי
+
#הצוות המטפל יתעד את האירוע בתיק החולה בהתאם לנוהל רשומת מטופל של משרד הבריאות ולמקובל בבית החולים/במוסד
אנא העבירו תוכן חוזר זה לידיעת הנוגעים בדבר במוסדכם.
+
#הרישום יעשה על טופס דווח ייעודי בכל מקרה של חשד או התעמרות בזקן
בכבוד רב,
+
#אחת לשלושה חודשים יאספו נתונים פרטניים בכל בי"ח/מוסד, אשר יועברו בצורה מרוכזת ליו"ר ועדת אלימות במשרד הבריאות
+
 
העתק: ח"כ דני נוה, שר הבריאות לאה/17117
+
==נספח מס' 1 - סימנים מזהים==
סימנים מזהים
+
*'''התעללות פיזית:'''
- . התעללות פיזית:
+
:הגדרה: גרימת כאב או פגיעה פיזית הבאה לידי ביטוי בחבלות, דחיפות, סטירות, דקירות, כוויות או קשירה פיזית (1984 WOLF&PILLEMER).
הגדרה: גרימת כאב או פגיעה פיזית הבאה לידי ביטוי בחבלות, דחיפות, סטירות, דקירות, כוויות או קשירה פיזית (■1984 WOLF&PILLEMER).
+
:סימנים:
סימנים:
+
:*סימני חבלה בלתי מוסברים באזורים שונים של הגוף.
- סימני חבלה בלתי מוסברים באיזורים שונים של הגוף.
+
:*נשיכה, שטפי דם, שריטות, שיניים שבורות, סימני כוויות, שברים לא מוסברים, שברים חוזרים באזורים שונים בגוף, סימני קשירה פיזיים, קרחות על הקרקפת, סימנים באברי המין, שימוש לא נכון בתרופות.
־ נשיכה, שטפי דם, שריטות, שיניים שבורות, סימני כוויות, שברים לא מוסברים, שברים חוזרים באיזורים שונים בגוף, סימני קשירה פיזיים, קרחות על הקרקפת, סימנים באברי המין, שימוש לא נכון בתרופות.
+
*'''התעמרות נפשית:'''
- . התעמרות נפשית:
+
:גרימת סבל נפשי לזקן:
גרימת סבל נפשי לזקן.
+
:*התייחסות לזקן כאל ילד
־ התייחסות לזקן כאל ילד
+
:*הדבקת כינויים ותוויות
- הדבקת כינויים ותוויות
+
:*עלבונות, השפלה
־ עלבונות, השפלה.
+
:*גרימת סבל נפשי על ידי מניעת מידע, מניפולציה
־ גרימת סבל נפשי על ידי מניעת מידע, מניפולציה.
+
:*יצירת תלות רגשית לא מבוקרת
־ יצירת תלות רגשית לא מבוקרת.
+
:*יצירת תלות מוחלטת של הזקן
־ יצירת תלות מוחלטת של הזקן.
+
:*ענישה, הפעלת סנקציות
- ענישה, הפעלת סנקציות.
+
:*בידוד
־ בידוד.
+
 
סימנים מזהים על הזקן:
+
:סימנים מזהים על הזקן:
־ חוסר אונים, פחד, סימנים לאי נוחות בנוכחות המטפל העיקרי.
+
:*חוסר אונים, פחד, סימנים לאי נוחות בנוכחות המטפל העיקרי
- סירוב לדבר ולשתף פעולה.
+
:*סירוב לדבר ולשתף פעולה
- חוסר ענין בעצמו.
+
:*חוסר עניין בעצמו
- קשיי שינה או שינה מוגברת
+
:*קשיי שינה או שינה מוגברת
־ שינויים בתיאבון ואובדן משקל.
+
:*שינויים בתיאבון ואובדן משקל
־ הפרעות בהתנהגות.
+
:*הפרעות בהתנהגות
הגדרה : ניצול ושימוש לא חוקי ולא הולם ברכושו ובמשאביו של הזקן. (1984
+
*'''ניצול כלכלי:'''
.(WOLF&PILLEMER
+
:הגדרה: ניצול ושימוש לא חוקי ולא הולם ברכושו ובמשאביו של הזקן (1984 WOLF&PILLEMER).
סימנים:
+
:סימנים:
־ תנועות חריגות בחשבון הבנק ובמידע המגיע לזקן.
+
:*תנועות חריגות בחשבון הבנק ובמידע המגיע לזקן
־ החתמת הזקן על מסמכים או על יפוי כוח תוך כדי איום או הפעלת לחץ.
+
:*החתמת הזקן על מסמכים או על יפוי כוח תוך כדי איום או הפעלת לחץ
־ תרומת כסף או רכוש באופן פתאומי.
+
:*תרומת כסף או רכוש באופן פתאומי
־ מכירת נכס ו/או שינוי בעלות על הדירה ללא שינוי על הזקן.
+
:*מכירת נכס ו/או שינוי בעלות על הדירה ללא שינוי על הזקן
‏ד. הזנחה:
+
*'''הזנחה:'''
הגדרה: כשל או סירוב למלא מחוייבויות טיפוליות כגון: אוכל, ביגוד, טיפול רפואי
+
:'''הגדרה''': כשל או סירוב למלא מחויבויות טיפוליות כגון: אוכל, ביגוד, טיפול רפואי (WOLF ,1986).
.(WOLF ,1986)
+
:הזנחה פסיבית - התעלמות, אי אספקת צרכים בסיסיים.
הזנחה פסיבית - התעלמות, אי אספקת צרכים בסיסיים.
+
:הזנחה אקטיבית - מניעה מכוונת של קשרים חברתיים, מזון, ביגוד, תרופות, או צרכים חיוניים אחרים (1983 DOUGLASS)
הזנחה אקטיבית - מניעה מכוונת של קשרים חברתיים, מזון, ביגוד, תרופות, או
+
:סימנים:
צרכים חיוניים אחרים (1983 DOUGLASS)
+
:*תת תזונה
סימנים:
+
:*התייבשות
- תת תזונה.
+
:*הגיינה לא תקינה
־ התייבשות
+
:*תת חום או חום גבוה
־ הגיינה לא תקינה
+
:*קונטרקטורות
־ תת חום או חום גבוה.
+
:*דיכאון
- קונטרקטורות.
+
:*חוסר הבעה בפנים
־ דיכאון.
+
:*אדישות, בלבול
- חוסר הבעה בפנים.
+
:*ביגוד לא הולם
- אדישות, בלבול.
+
:*חוסר מצרכי מזון
- ביגוד לא הולם.
+
:*אשפה
־ חוסר מצרכי מזון.
+
:*חוסר בציוד לחמום וקירור
־ אשפה.
+
*התעמרות המסגרת:
- חוסר בציוד לחמום וקרור.
+
חריגה מן הנהלים הקיימים על ידי מוסד הגורמות התעמרות פיזית, נפשית או להזנחת זקנים כגון: צפיפות יתר בחדרים, העדר תנאים פיזיים לשמירת פרטיות, טמפרטורה לא מתאימה, הגבלה פיזית של מטופל שלא על פי הנוהלים.
‏ה. התעמרות המסגרת:  
 
חריגה מן הנהלים הקיימים ע"י מוסד הגורמות התעמרות פיזית, נפשית או
 
להזנחת זקנים כגון: צפיפות יתר בחדרים, העדר תנאים פיזיים לשמירת פרטיות,
 
טמפרטורה לא מתאימה, הגבלה פיזית של מטופל שלא על פי הנוהלים ../1
 
  
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]
 
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]

גרסה אחרונה מ־03:50, 7 במרץ 2022

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות
'Nadagen' Rijksmuseum SK-A-1731.jpeg
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 19 בנובמבר 2003
 

רקע

התעמרות בזקנים אינה תופעה חדשה אך היא עולה על סדר היום הציבורי במלוא חומרתה. הערכת המומחים היא שבארצות הברית בין 1–2 מיליון זקנים סובלים מהתעמרות. לפי אומדן זה מעריכים כי בישראל נפגעים מהבעיה בין 20.000 ל־ 50.000 זקנים, אשר מהווים 3 אחוזים עד 8 אחוזים מכלל אוכלוסיית הזקנים.

מרבית הפגיעות מתבצעות במסגרת יחסי אמון בין הזקן לסביבתו הקרובה, בתוך המשפחה ובמסגרות טיפול שונות. אוכלוסיית הזקנים החשופה להתעמרות היא אוכלוסייה פגיעה אשר אינה מסוגלת להגן על עצמה ולדווח לגורמים הרלוונטיים. לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרה־רפואיים תפקיד מכריע במניעה, איתור, זיהוי וטיפול בתופעה, בהיותם גורם מקצועי עיקרי אשר בא במגע עם מרבית הזקנים.

הבסיס החוקי

  1. חוק הגנה על החוסים התשכ"ו - 1966
    חוק זה יוצר אפשרות להקלה על מצוקתו של זקן חוסה, שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ולצורכי עצמו, בין השאר על ידי הוצאתו מביתו למוסד, או מתן טיפול גם בניגוד לרצון החוסה או האחראי עליו.
    פרק ג׳ בחוק, הגנה על שלומו של חוסה, סעיף 4, קובע: "היה פקיד סעד סבור כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע או עלול להיפגע פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית משפט משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן הוראות לעניין זה"
  2. חוק העונשין התשמ"ט - 1989
    תיקון 26 לחוק העונשין תשל"ז, סעיף 368 ד׳ (ב), קובע חובת דיווח: "רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי וכן מנהל או איש צוות במוסד שבו נמצא הקטין או חסר הישע, שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידים היה להם יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובד על הוראה זו, דינו מאסר שישה חודשים".
    בחוק העונשין מוגדר ה"אחראי" לעניין זה בהגדרה רחבה ביותר הכוללת את כל אלה:
    1. הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע ־ מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו
    2. בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו
    3. מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות
  3. חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991
    חוק זה מציע הגנה לאוכלוסייה רחבה, כולל זקנים, וכל מי שהיה קורבן למעשה פגיעה או התעללות של בן, בת, בן זוג או קרוב משפחה אחר, וזאת באמצעות צו הגנה, שהוא צו האוסר על הפוגע לעשות דברים כגון להיכנס לדירת הזקן, להטרידו, להימצא בקרבתו, וכדומה ויכול גם לקבוע ערובה כספית להבטחת קיום הצו.
    לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות הלשכות המשפטיות של משרד הרווחה) ניתן להוציא צו הגנה.
    תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים אולם בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם, עד שישה חודשים בסך הכול
  4. חוק למניעת הטרדה מינית 2001
  5. תקנות בריאות העם (הודעה על חשש לאלימות) תשל"ו - 1975
    תקנות אלו מגדירות:
    • "אחראי על קבלת חולים" - רופא או אחות המוסמכים אותה שעה, לפי הסידורים הקיימים. להחליט על קבלת חולים לטיפול
    • דרכי דיווח: מתעורר אצל האחראי על קבלת חולים חשש סביר שאדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לביה"ח היה מעורב במעשה אלימות, יודיע על כך מיד לתחנת המשטרה הקרובה
  6. חוזר מינהל רפואה 20/90 מיום 28.8.90 בנושא טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ניצול מיני והזנחה של קטינים חסרי ישע

מטרות הנוהל

  1. להעלות את המודעות לתופעת ההתעמרות בזקנים
  2. למנוע התעללות והזנחה בזקנים ובחסרי ישע
  3. להרחיב ולהעמיק את הזיהוי והטיפול באוכלוסיית זקנים מרגע התעוררות החשד ועד לדווח והעברת האחריות להמשך הטיפול לגורמים המוסמכים: פקיד סעד ו/או המשטרה.
  4. להסדיר את פעילותה של ועדה קבועה למניעה וטיפול בנפגעי אלימות

חלות

כל המסגרות האשפוזיות בפיקוח משרד הבריאות ומשרד הרווחה.

אחריות

מנהל בית החולים/המוסד.

הגדרות

  1. פקיד סעד - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תש"ח - 1958 : "עובד סוציאלי שנתמנה על ידי שר העבודה ופועל מטעם אגף הרווחה ברשות המקומית בעל סמכות ואחריות מתוקף חוק הפועל להגנה, טיפול ושיקום של קטינים או חסרי ישע הנמצאים בסיכון". פקיד סעד לחוק החוסים.. פקיד סעד לסדרי דין
  2. חסר ישע - "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו"
  3. חוסה - מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו
  4. מטפל - כמוגדר בחוק זכויות החולה תשנ"ו 1996
  5. צוות רב מקצועי - רופא, עובד סוציאלי, אחות וכל מי שעוסק במקצוע פרה־ רפואי
  6. רופא - מי שמורשה לעסוק ברפואה, לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז — 1976
  7. עובד סוציאלי (עו"ס) - אדם הכשיר לעסוק בעבודה סוציאלית על פי חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו 1996
  8. התעמרות פיזית - פגיעה בגוף על ידי שימוש בכוח נגד אחר (נספח מס' 1 א')
  9. התעמרות נפשית - פגיעה ברגשות המטופל וגרימת סבל נפשי. (נספח מס' 1 ב')
  10. התעמרות כלכלית - שימוש ברכוש ובכסף ללא רשות (נספח מס' 1 ג')
  11. הזנחה - כשל במילוי צרכיו הבסיסיים של הזקן (נספח מס' 31)
  12. התעמרות המסגרת - פיזי נפשי וכלכלי. (נספח מס' 1 ה')

עקרונות פעולה

אחריות הנהלת בית החולים/המוסד:

  1. למנות צוות לטפול במניעת ואיתור התעמרות כלפי זקנים
  2. לוודא מסירת הודעה לפקיד סעד או למשטרה, במקרים המחייבים זאת
  3. להבטיח סדורים הולמים לאשפוז נפגע התעמרות או חשד להתעמרות, בהתאם למצבו הגופני ו/או הפסיכוסוציאלי
  4. לפעול להטמעה ויישום הנוהל
  5. להכשיר את הצוות לפעול לפי הוראות הנוהל
  6. להקים וועדה לטפול בנפגעי התעמרות

ועדה לטפול בנפגעי התעמרות

  1. הנהלת בית החולים/מוסד תמנה ועדה קבועה לנושא זה. תפקידי הוועדה: לפקח, לנטר וללוות את הטיפול במקרי התעמרות או חשש להתעמרות, ליישם את ההוראות בהתאם לנוהל לרבות דווח ולהמליץ להנהלה על דרכי פעולה בהתאם לצרכים המשתנים
  2. הרכב הוועדה:
    • עובד סוציאלי, העובד הסוציאלי ישמש כמרכז הוועדה
    • רופא
    • אחות
  3. הועדה אחראית להעלאת מודעות, הטמעת ידע, להדרכת והכשרת עובדי בית החולים/מוסד
  4. אם בבית החולים קיימת כבר וועדה המטפלת בנפגעי אלימות (כגון: אלימות במשפחה, ילדים מוכים וכדומה), תוקם תת-ועדה במסגרת הוועדה הקבועה

שיטה

איתור, זיהוי ובדיקה :

  1. בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד רופא לבדיקת הנפגע. הבדיקה תתבצע מידית ביסודיות וביחידות, ללא נוכחות מלווים (על פי שקול דעת של המטפל) ובשפת דבורו של הנפגע
  2. בכל מקרה שלגביו קיים חשד להתעמרות יוזמן מיד עובד הסוציאלי
  3. העובד הסוציאלי יקיים שיחה עם הנפגע והמלווים ויתעד אותה
  4. בשיחה יתמקד העובד הסוציאלי בהיבטים הפסיכוסוציאלים, אירועים דומים בעבר והערכת הסיכון להמשך ההתעמרות
  5. כאשר הפגיעה בחסר ישע היא על ידי המטפל העיקרי או אדם אחר האחראי עליו לפי ההגדרה שלעיל, תימסר מיידית הודעה לפקיד סעד ו/או למשטרה
  6. מומלץ לצלם את הנפגע והפגיעות לצורך תיעוד, לאחר קבלת הסכמתו לכך
  7. בכל מקרה בו קיים חשד להתעמרות בבי"ח/מוסד יש מקום לבדוק אם היו פניות קודמות לבתי חולים באזור
  8. מתקיימת ישיבת הנהלה עם ועדת אלימות ונציג השרות לעבודה סוציאלית בביה"ח/מוסד פעמיים בשנה לצורך קבלת משוב ודווח על הפעילות שנעשית והעברת סיכום הישיבה למשרד הבריאות למרכז נושא אלימות בשרות לעבודה סוציאלית

הגנה על הנפגע

זקן שקיים לגביו חשד כי הוא נפגע התעמרות, והוא זקוק לאשפוז עקב הפגיעה בו, יאושפז לפחות ל־24 שעות ולחלופין ינקטו אמצעים מיידיים אחרים להגנתו וזאת בנוסף למסירת ההודעה לפקיד סעד/משטרה.

שחרור מבית החולים

  1. שחרור הזקן מבית החולים יעשה בעצה אחת עם פקיד סעד ועם הצוות המטפל
  2. תימסר הודעה לשירותי רווחה בתאום עם הזקן ובהסכמתו (או על ידי פקיד סעד)

חובת הודעה

כנדרש בסעיפים 1.1-1.5 בנוהל זה.

רישום ודיווח

  1. הצוות המטפל יתעד את האירוע בתיק החולה בהתאם לנוהל רשומת מטופל של משרד הבריאות ולמקובל בבית החולים/במוסד
  2. הרישום יעשה על טופס דווח ייעודי בכל מקרה של חשד או התעמרות בזקן
  3. אחת לשלושה חודשים יאספו נתונים פרטניים בכל בי"ח/מוסד, אשר יועברו בצורה מרוכזת ליו"ר ועדת אלימות במשרד הבריאות

נספח מס' 1 - סימנים מזהים

  • התעללות פיזית:
הגדרה: גרימת כאב או פגיעה פיזית הבאה לידי ביטוי בחבלות, דחיפות, סטירות, דקירות, כוויות או קשירה פיזית (1984 WOLF&PILLEMER).
סימנים:
  • סימני חבלה בלתי מוסברים באזורים שונים של הגוף.
  • נשיכה, שטפי דם, שריטות, שיניים שבורות, סימני כוויות, שברים לא מוסברים, שברים חוזרים באזורים שונים בגוף, סימני קשירה פיזיים, קרחות על הקרקפת, סימנים באברי המין, שימוש לא נכון בתרופות.
  • התעמרות נפשית:
גרימת סבל נפשי לזקן:
  • התייחסות לזקן כאל ילד
  • הדבקת כינויים ותוויות
  • עלבונות, השפלה
  • גרימת סבל נפשי על ידי מניעת מידע, מניפולציה
  • יצירת תלות רגשית לא מבוקרת
  • יצירת תלות מוחלטת של הזקן
  • ענישה, הפעלת סנקציות
  • בידוד
סימנים מזהים על הזקן:
  • חוסר אונים, פחד, סימנים לאי נוחות בנוכחות המטפל העיקרי
  • סירוב לדבר ולשתף פעולה
  • חוסר עניין בעצמו
  • קשיי שינה או שינה מוגברת
  • שינויים בתיאבון ואובדן משקל
  • הפרעות בהתנהגות
  • ניצול כלכלי:
הגדרה: ניצול ושימוש לא חוקי ולא הולם ברכושו ובמשאביו של הזקן (1984 WOLF&PILLEMER).
סימנים:
  • תנועות חריגות בחשבון הבנק ובמידע המגיע לזקן
  • החתמת הזקן על מסמכים או על יפוי כוח תוך כדי איום או הפעלת לחץ
  • תרומת כסף או רכוש באופן פתאומי
  • מכירת נכס ו/או שינוי בעלות על הדירה ללא שינוי על הזקן
  • הזנחה:
הגדרה: כשל או סירוב למלא מחויבויות טיפוליות כגון: אוכל, ביגוד, טיפול רפואי (WOLF ,1986).
הזנחה פסיבית - התעלמות, אי אספקת צרכים בסיסיים.
הזנחה אקטיבית - מניעה מכוונת של קשרים חברתיים, מזון, ביגוד, תרופות, או צרכים חיוניים אחרים (1983 DOUGLASS)
סימנים:
  • תת תזונה
  • התייבשות
  • הגיינה לא תקינה
  • תת חום או חום גבוה
  • קונטרקטורות
  • דיכאון
  • חוסר הבעה בפנים
  • אדישות, בלבול
  • ביגוד לא הולם
  • חוסר מצרכי מזון
  • אשפה
  • חוסר בציוד לחמום וקירור
  • התעמרות המסגרת:

חריגה מן הנהלים הקיימים על ידי מוסד הגורמות התעמרות פיזית, נפשית או להזנחת זקנים כגון: צפיפות יתר בחדרים, העדר תנאים פיזיים לשמירת פרטיות, טמפרטורה לא מתאימה, הגבלה פיזית של מטופל שלא על פי הנוהלים.