כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפול בסוכרת סוג 2 - Type 2 diabetes - treatment
הופניתם מהדף סוכרת מסוג 2 - טיפול בזולטופיי לדף הנוכחי.
| טיפול בסוכרת סוג 2 | ||
|---|---|---|
| Type 2 diabetes - treatment | ||
| ||
| יוצר הערך | פרופ' איתמר רז | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול בסוכרת
מחלת הסוכרת מתאפיינת ברמות סוכר גבוהות בדם, אשר בהיעדר טיפול מתאים, עלולות להוביל לסיבוכים חמורים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות מחלות לב וכלי דם, נזק כלייתי, פגיעה עצבית, מחלות עיניים וכן התפתחות כף רגל סוכרתית – מצב הדורש תשומת לב רפואית מרבית.
סוכרת סוג 2, שהיא הסוג הנפוץ ביותר של המחלה, נגרמת בדרך כלל משילוב של גורמים גנטיים והשמנה. כ-90 אחוזים מהמאובחנים בסוכרת סוג 2 סובלים מעודף משקל או השמנה [1][2], מה שמדגיש את הקשר ההדוק בין אורח החיים לבין התפתחות המחלה.
אחד המנגנונים המרכזיים המקשרים בין השמנה להתפתחות סוכרת סוג 2 הוא הצטברות שומן בלבלב, שמובילה לפגיעה בתאי ה-Beta המייצרים אינסולין – ההורמון האחראי על העברת הסוכר מהדם לתאי הגוף. השמנה קשורה גם לשקיעת שומן בשרירים, בכבד ובאיברים נוספים, מה שגורם לאיברים אלה לא להגיב כראוי לאינסולין – מצב המכונה עמידות לאינסולין. עמידות לאינסולין בשרירים מונעת את כניסת הסוכר מהדם לתוך תאי השריר, ואילו עמידות לאינסולין בכבד גורמת לכבד להמשיך לייצר סוכר, גם כאשר רמות הסוכר בדם כבר גבוהות – דבר המנוגד למה שמתרחש בגוף בריא.
מטרת הטיפול בסוכרת היא לאזן את רמות הסוכר בדם ולמנוע את סיבוכי המחלה. הטיפול מתחיל באימוץ אורח חיים בריא, הכולל שינויים בתזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והורדה במשקל במקרה של עודף משקל או השמנה – כאשר הירידה במשקל חשובה במיוחד.
הגישה המקובלת לטיפול בסוכרת כוללת התחלה של טיפול תרופתי מיד לאחר האבחנה. מומלץ לשלב שתי תרופות שאינן מעלות במשקל או גורמות לנפילות סוכר, ואם אפשר – אף תרופות שמסייעות לירידה במשקל, שהן יעילות מאוד בהורדת הסוכר בדם, מורידות לחץ דם ומגנות מפני סיבוכי הסוכרת.
במטופלים עם רמות סוכר גבוהות במיוחד באבחנה, מומלץ להתחיל טיפול באינסולין למספר חודשים, צעד שהוכח כמסייע לשימור תאי הלבלב המייצרים אינסולין ומפחית את הצורך בטיפול באינסולין לאורך זמן. בהמשך, במטופלים שאינם מאוזנים כראוי תחת טיפול תרופתי פומי או זריקות שבועיות, יש לשקול מעבר לטיפול באינסולין.
ירידה במשקל לטיפול בסוכרת סוג 2
הירידה במשקל מהווה את אחד האמצעים החשובים ביותר לטיפול בסוכרת סוג 2. אמנם תאי ה-Beta שנפגעו ואיבדו את תפקודם לא יחזרו לפעול, אך ירידה במשקל בזמן עשויה לאפשר לתאים שעדיין לא נהרסו להשתחרר מהעומס הנגרם על ידי השומן, לחזור לפעול בצורה תקינה ולחדש את ייצור האינסולין.
הירידה במשקל תורמת גם להפחתת הצטברות השומן בשרירים ובכבד, דבר שמוביל לשיפור הרגישות של רקמות אלו לאינסולין. כתוצאה מכך, השרירים יכולים לקלוט מחדש סוכר מהדם, והכבד מפסיק לייצר סוכר כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות.
מחקרים הוכיחו באופן חד משמעי כי ירידה במשקל מסייעת באיזון רמות הסוכר בקרב מטופלי סוכרת, והיא עשויה להוביל לא רק לשיפור במצבם, אלא אף להפוגה מלאה ולעיתים לריפוי המחלה.
במצבי טרום-סוכרת – שלב מקדים לסוכרת סוג 2 שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה אך עדיין לא מוגדרות כסוכרת – הוכח שירידה במשקל יכולה למנוע את התפתחות המחלה ואף להוביל להבראה מלאה.
השמנה היא בעיה מורכבת הדורשת גישה רב-מערכתית, ובקרב מטופלי סוכרת האתגר מורכב עוד יותר. תוכנית הטיפול צריכה לכלול צוות רב-מקצועי, הכולל דיאטנית שתסייע בבניית תזונה מותאמת אישית לירידה במשקל ולאיזון רמות הסוכר בדם, מדריך כושר וייעוץ רפואי שיבנו תוכנית פעילות גופנית מותאמת שתסייע לירידה במשקל ולאיזון הסוכר, תוך הימנעות ממצבי Hypoglycemia. בנוסף, רופא יוכל להתאים טיפול תרופתי בהשמנה, ובמקביל להתאים את הטיפול התרופתי לסוכרת בצורה המיטבית. לתרופות השונות לטיפול בסוכרת יש השפעות שונות על משקל הגוף – חלקן עשויות לגרום לעלייה במשקל, חלקן לא משפיעות עליו, ויש גם תרופות שמסייעות לירידה במשקל, כאשר חלקן מובילות לירידה משמעותית במשקל.
למעשה, חלק מהתרופות לטיפול בסוכרת מכילות את אותו חומר פעיל הנמצא גם בתרופות המיועדות לטיפול בהשמנה, ומובילות לירידה משמעותית במשקל. תרופות אלו מסייעות באיזון הסוכרת לא רק בזכות הירידה המרשימה במשקל, אלא גם בזכות מנגנון הפעולה שלהן, המשפיע על רמות הסוכר בדם באמצעות עידוד הפרשת האינסולין מתאי ה-Beta ודיכוי הפרשת ה-Glucagon (המעלה סוכר מתאי ה-Alpha) או על ידי הפרשה מוגברת מהכליה של עודפי סוכר.
שינויים תזונתיים לטיפול בסוכרת סוג 2
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה בסוכרת
ההמלצות הכלליות לתזונה כוללות הפחתת צריכת קלוריות, הימנעות מפחמימות פשוטות, שומנים רוויים, מזונות מעובדים, ואימוץ תזונה בריאה המבוססת על פירות, ירקות וחלבון.
עם זאת, ידוע כי אותם מזונות עשויים לעורר תגובות שונות אצל אנשים שונים. לכן, מומלץ למדוד את רמות הסוכר בדם לאחר צריכת מזונות שונים, כדי להבין כיצד הגוף מגיב למזונות בודדים או לשילובים של מזונות.
מומלץ למטופלים להתייעץ עם תזונאי כדי להתאים את התזונה לצרכיו האישיים, בהתאם לתגובת הגוף למזונות, העדפותיו האישיות, סגנון חייו, מצבו הרפואי, מחלות נלוות, טיפולים תרופתיים וגורמים נוספים.
פעילות גופנית לטיפול בסוכרת סוג 2
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פעילות גופנית וסוכרת
רכיב חיוני בטיפול בסוכרת הוא פעילות גופנית, הנחשבת עבור מטופלי סוכרת כתרופה של ממש. במהלך פעילות גופנית, השרירים צורכים סוכר בקצב גבוה משמעותית מהרגיל, דבר המסייע בניצול יתר של סוכר הדם וכתוצאה מכך להורדה של רמות הסוכר בדם. בנוסף, פעילות גופנית תורמת לירידה במשקל, משפרת את הרגישות לאינסולין, ומפחיתה גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
מומלץ למטופלי סוכרת לשלב כמה שיותר תנועה במהלך היום ולהפחית בישיבה ממושכת. בנוסף, ההמלצה היא להתמיד בפעילות גופנית אירובית במשך לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות מתונה או 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה, כשהן מפוזרות לאורך רוב ימות השבוע. לצד זאת, חשוב לשלב אימוני התנגדות לחיזוק השרירים 3-2 פעמים בשבוע – תוך התמקדות בשרירי הרגליים וכן תרגילי מתיחות.
טיפול תרופתי לסוכרת סוג 2
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול תרופתי בסוכרת
קיים מגוון גדול של תרופות לסוכרת שפועלות במנגנונים שונים לאיזון רמות הסוכר בדם. בטיפול בסוכרת נעשים פעמים רבות שילובים של תרופות מקבוצות שונות, בהתאם לרמות הסוכר בדם, גורמי הסיכון ומחלות נלוות של כל מטופל.
ביגואנידים - Biguanides
ראו גם – המדריך לטיפול בסוכרת - מטפורמין - היבטים חדשים בתרופה ותיקה - New aspects of metformin
החומר הפעיל בתרופות ממשפחת הביגואנידים משפר את הרגישות של התאים לאינסולין ומשפיע על היכולת שלהם לקלוט סוכר מהדם, מפחית את ייצור הסוכר בכבד ומפחית ספיגה של סוכר ממערכת העיכול לדם. ביגואנידים גם תורמים לפי מחקרים לירידה קלה במשקל או לפחות מסייעים לשמירה על המשקל לטווח ארוך.
לפי ההנחיות המקצועיות, יש להתחיל טיפול תרופתי בתרופות מקבוצת הביגואנידים כבר עם האבחון של סוכרת סוג 2. את התרופה ממשיכים לקחת באופן קבוע, גם לצד תרופות נוספות וכן לאחר המעבר לאינסולין.
קיימות תרופות מקבוצות שונות המשלבות ביגואנידים וכך מתאפשר לחסוך נטילה של מספר רב של כדורים לטיפול בסוכרת סוג 2.
מטופלים שפיתחו פגיעה כילייתית צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך השימוש בתרופה.
אינקרטינים - אנלוגים להורמון GLP-1 ומעכבי האנזים DPP-4
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אינקרטינים
בישראל זמינים שני סוגים של אינקרטינים: מעכבי האנזים DPP-4 (DiPeptidyl Peptidase-4) שניתנים בכדורים, ואנלוגים להורמון GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1) – שניתנים בהזרקה.
תרופות בקבוצת אנלוגים להורמון GLP-1 מחקות את פעולתו של ההורמון/חלבון GLP-1, מה שמגביר הפרשת אינסולין מתאי Beta ומוריד הפרשת Glucagon שמעלה את הסוכר מתאי אלפא בלבלב.
תרופות בקבוצת מעכבי DPP-4 משפיעות על עלייה בריכוז ההורמון GLP-1 לצורך הגברת הפרשת האינסולין מהלבלב בצורה עקיפה - באמצעות עיכוב הפירוק שלו על ידי אנזים המכונה DPP-4.
יתרון של התרופות מקבוצת אנלוגים להורמון GLP-1 הוא שהן מובילות גם לירידה במשקל. בנוסף, חלקן מפחיתות את הסיכון של סוכרתיים לאירועי לב וכלי דם ואחת התרופות בקבוצה אף אושרה באופן רשמי על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA (Food and Drug Administration)) כטיפול להפחתת הסיכון לאירועי לב וכלי דם בסוכרתיים עם מחלת לב.
מצטברים מחקרים שמדגימים כיצד הטיפול בתרופות ממשפחת האנלוגים להורמון GLP-1 מסייע בהגנה על איברי גוף נוספים שעלולים להיפגע בקרב סוכרתיים ובהם הכבד, הכליה והמוח.
מעכבי SGLT 2
ערך מורחב – סוכרת מסוג 2 - טיפול במעכבי Type 2 diabetes - treatment with SGLT2 inhibitors - 2015 - SGLT2
תרופות בקבוצה זו: Sodium-glucose co-transporter 2 (SGLT2) inhibitors
מעכבי SGLT 2 (Sodium-Glucose Cotransporter-2) מעכבים את ספיגת ה-Glucose מהכליה וכתוצאה מגבירים את הפרשת ה-Glucose בשתן וכך מורידים את רמות הסוכר בדם.
מעכבי SGLT-2 מובילים גם לירידה במשקל עקב אובדן הסוכר בשתן, אם כי הם פחות יעילים מחלק מהתרופות מקבוצת אנלוגים ל-GLP-1. מכיוון שתרופות אלה פועלות במנגנון אחר – יש שממליצים על שילוב של אנלוגים ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 - כדי להוביל לשיפור גדול יותר גם באיזון רמות הסוכר בדם וגם בירידה במשקל.
יתרונות נוספים של תרופות מהמשפחה הוא שהן מונעות התדרדרות התפקוד הכלייתי, מפחיתות את הסיכון למחלות לב וכלי דם ויעילות מאוד בהורדת הסיכון לאי ספיקת לב.
סולפונילאוריאה - Sulfonylurea
תרופות בקבוצה זו: Sulfonamides, urea derivatives.
תרופות אלו מעודדות הפרשה של אינסולין מהלבלב למטופלים שנותרה להם רמה נמוכה של פעילות תאי Beta לייצור אינסולין. הן מעכבות את תעלת האשלגן שבתאי ה-Beta בלבלב וכך גורמות לעלייה ברמות הסידן בתאים ולעידוד הלבלב להפרשת יתר של אינסולין.
חסרונותיהם של תרופות אלו שהן גורמות לעלייה במשקל, שקיימת אפשרות לאירועי ירידה בסוכר (Hypoglycemia) ולאורך זמן יעילותן הולכת ופוחתת.
מגליטינידים - Meglitinides
תרופות בקבוצה זו: Repaglinide.
תרופות ממשפחת המגליטינידים (גלינידים, Glinides) דומות באופן הפעולה שלהן לתרופות מקבוצת הסולפונילאוריאה, אך הן מעודדות הפרשה של אינסולין לטווח הקצר. מסיבה זו מגליטינידים ניטלים לרוב לפני הארוחות והם מונעים את קפיצת הסוכר לאחר הארוחה. גם תרופות אלו עלולות לגרום לעלייה במשקל.
גליטזונים – תיאזולידינדיונים - Thiazolidinediones
ערך מורחב – תיאזולידינדיונים - Thiazolidinediones
תרופות בקבוצה זו: Rosiglitazone, Pioglitazone.
גליטזונים (Glitazones) (תיאזולידינדיונים, Thiazolidinedione) היו בעבר תרופות פופולאריות, אך השימוש בהם פחות נפוץ או מוגבל בזמן על רקע תופעות לוואי, לרבות עלייה גדולה במשקל, צבירת נוזלים, Anemia ואי ספיקת לב.
מעכבי אלפא-גלוקוזידאז - Alpha Glucosidase Inhibitors
תרופות בקבוצה זו: Acarbose
מעכבי אלפא-גלוקוזידאז (Alpha Glucosidase Inhibitors) מאיטים את ספיגת הגלוקוז מהמזון וכך מובילים בעקיפין להפחתה ברמות הסוכר בדם. בישראל תרופות אלה משמשות כקו טיפול אחרון.
אינסולין לטיפול בסוכרת סוג 2
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אינסולין
בסוכרת חדשה, כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות במיוחד, מומלץ להתחיל טיפול באינסולין לתקופה של חודש עד שלושה חודשים. טיפול זה מאפשר תיקון מהיר של רמות הסוכר ומשמר את תפקוד תאי ה-Beta המפרישים אינסולין, ובכך מחזיר להם את היכולת להפריש אינסולין באופן תקין.
בהמשך, במטופלים שאינם מאוזנים כראוי תחת טיפול תרופתי פומי או זריקות שבועיות, יש לשקול מעבר לטיפול קבוע באינסולין.
לצד היתרונות הרבים בטיפול באינסולין ישנם שני חסרונות בולטים שיש לשקול בהחלטה על מתן אינסולין באופן קבוע:
- נפילות סוכר (Hypoglycemia)
- עלייה במשקל ובפרט עלייה בהשמנה בטנית
קיימים שני סוגים מרכזיים של אינסולין:
- אינסולין ארוך טווח – אינסולינים אלו מוזרקים לרוב פעם אחת ביום והם יעילים במיוחד בהורדת רמות הסוכר בצום ולפני הארוחות. סוגי אינסולין אלו נחשבים בטוחים יותר מבחינת השפעתם על משקל הגוף ועל רמות הסוכר. צפויים לצאת לשוק אינסולינים חדשים שיינתנו אחת לשבוע, במקום הזרקה יומית.
- אינסולין לטווח קצר – מומלץ להזריק אינסולינים אלו כ-20 דקות לפני הארוחה
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' איתמר רז, יושב ראש המועצה הלאומית לסוכרת