האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

שורה 34: שורה 34:
 
*פרופ' דנית שחר - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
 
*פרופ' דנית שחר - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  
= נספחים =
 
=== נספח 1: דוגמאות למזונות בכל אחת מהקבוצות בחלוקה לפי NOVA ===
 
 
==== דוגמאות למזונות מקבוצה 1: ====
 
 
# פירות, ירקות עליים ושורשים טריים, קפואים, מיובשים, סחוטים, מצוננים; דגנים כמו אורז חום או לבן, קלח/גרעיני תירס וגרעיני חיטה; קטניות; שורשים עמילניים ופקעות כגון תפוחי אדמה; פטריות טריות/מיובשות; בשר, עוף, דגים שלמים או חתוכים, מצוננים או קפואים; ביצים; חלב מפוסטר או באבקה; מיצי פירות/ירקות טריים או לאחר פסטור ללא תוספת סוכר, ממתיקים ותוספי טעם אחרים; תירס, חיטה, שיבולת שועל בצורת גרעינים גרוסים, חתוכים או טחונים לקמח; פסטה, קוסקוס ופולנטה עשויים מגרעינים חתוכים/טחונים ומים; אגוזי אדמה ועץ וזרעים ללא תוספת מלח או סוכר; תבלינים כמו פלפל, קינמון וציפורן; צמחי תבלין כמו מנטה ותימין טריים או מיובשים; יוגורט פשוט ללא תוספת סוכר או ממתיקים; תה, קפה, מים לשתייה
 
# מזונות מהקבוצה שעורבבו ביחד כגון שילוב בין פירות יבשים, גרנולה מדגנים, אגוזים ופירות יבשים ללא תוספת סוכר, דבש או שמן; מזונות עם ויטמינים ומינרלים שהוספו כדי לפצות על איבוד רכיבי תזונה במהלך העיבוד כגון קמח, חיטה ותירס מועשרים ב[[ברזל]] וב[[חומצה פולית]]
 
# מרכיבים בקבוצה מספר 1 עם תוספים לשימור התכונות של המזון המקורי, כגון: ירקות ארוזים בווקום בתוספת נוגדי חמצון וחלב אולטרה-מפוסטר בתוספת מייצבים
 
 
==== דוגמאות למזונות מקבוצה 2: ====
 
שמן, סוכר, מלח, תבלינים טבעיים.
 
 
==== דוגמאות למזונות מקבוצה 3: ====
 
 
# מזונות בבישול ביתי המשלבים מזונות מקבוצה 1 ו-2 לידי תבשיל, מאפה או סלט, לדוגמה: מג'דרה, סלט ירקות, מרק
 
# דוגמאות אופייניות: שימורי ירקות, פירות וקטניות; אגוזים וזרעים בתוספת סוכר או מלח; בשר מעושן או ממולח; שימורי דגים; פירות בסירופ; גבינות; לחם באפייה ביתית ללא תוספי מזון
 
# מזונות מעובדים, הכוללים תוספים המשמשים לשימור התכונות המקוריות ולמניעת קלקול מיקרוביאלי, לדוגמה: פירות בסירופ בתוספת נוגדי חמצון או בשר מיובש בתוספת משמרים
 
# משקאות אלכוהוליים המיוצרים על ידי תסיסה של מזונות מקבוצה מספר 1, כגון בירה, סיידר ויין
 
 
==== דוגמאות למזונות מקבוצה 4: ====
 
 
# משקאות ממותקים, חטיפים ארוזים, גלידה, שוקולד וממתקים, מרגרינה וממרחים, עוגיות, עוגות ותערובות לעוגה, דגני בוקר, חטיפי דגנים, משקאות קקאו, תחליפי חלב לילדים, מוצרי תינוקות, מוצרים המוגדרים ככאלה המיועדים 'לבריאות' ו'לדיאטה' כגון אבקות או ארוחות מועשרות, מגוון מוצרים מוכנים לחימום כגון פאי מוכן לאכילה, חטיפי עוף ודגים, רטבים, המבורגרים, נקניקיות, אבקות מרקים וקינוחים
 
# מזונות מקבוצה מספר 1 או מקבוצה מספר 3 המכילים גם תוספים לשיפור הטעם והמראה, כגון יוגורט פשוט בתוספת ממתיקים מלאכותיים או לחמים עם מתחלבים
 
# משקאות אלכוהוליים המיוצרים על ידי תסיסת מזונות מקבוצה מספר 1 והאלכוהול בהם עובר זיקוק כגון: וויסקי, רום, וודקה
 
 
=== נספח 2: רכיבים ותהליכי עיבוד המצויים רק במוצרים אולטרה-מעובדים ===
 
 
# מיצויים ישירים ממזונות כגון קזאין, לקטוז, whey, גלוטן
 
# עיבוד נוסף של מרכיבי מזון כגון הידרוגנציה של שמנים, הידרוליזה של חלבונים, מיצוי חלבוני סויה, מלטודקסטרין, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (high fructose corn syrup)
 
# תוספים כגון צבעי מאכל, מייצבי צבע, תוספי טעם, מגבירי טעם, תחליפי סוכר
 
# עזרי עיבוד כגון מייצבים, מונעי הידבקות, חומרים מונעי הקצפה, חומרי זיגוג, מתחלבים, תוספי לחות
 
# תהליכים תעשייתיים שאין להם מקבילים בבישול הביתי, כגון אקסטרוזיה
 
  
 
== ביבליוגרפיה ==
 
== ביבליוגרפיה ==

גרסה מ־09:13, 15 במרץ 2024

Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg

צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות
תחום תזונה
Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg
האיגוד המפרסם הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום ספטמבר 2022
יוצר הערך מחברות המסמך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

מחברות המסמך

  • ד"ר מיכל גילאון קרן - יו"ר היחידה לתזונה והמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים; הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
  • ד"ר סיגל אילת-אדר - יו"ר המכללה האקדמית בוינגייט; החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

לפי סדר א-ב:

  • ד"ר מיכל אפרת - החוג למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, המכללה האקדמית אשקלון
  • ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי - אגף התזונה, שרותי בריאות הציבור משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות אוניברסיטת חיפה
  • גב׳ סיון בן אברהם שולמן - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות
  • ד"ר ליהי גודני - היחידה לתזונה ודיאטה והמערך לגסטרואנטרולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
  • גב' לורה גרינשפן - בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
  • גב' חן דור - היחידה למחקרי תזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
  • פרופ' שירה זלבר-שגיא - בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה; המכון למחלות העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי (איכילוב)
  • ד"ר סיגל טפר - החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
  • פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן - בית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה על שם ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • ד"ר-טלי סיני - היחידה למחקרי תזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה על שם ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • גב' גאיה סרטנה - אגף התזונה, שרותי בריאות הציבור משרד הבריאות
  • ד"ר נעמי פליס איסקוב - אגף התזונה, שרותי בריאות הציבור משרד הבריאות
  • תמר פפר-גיק - היחידה לתזונה ודיאטה והמערך לגסטרואנטרולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
  • פרופ' דנית שחר - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


ביבליוגרפיה

1. Neri D, Steele EM, Khandpur N, Cediel G, Zapata ME, Rauber F, Marron-Ponce JA, Machado P, da Costa Louzada ML, Andrade GC, Batis C. Ultraprocessed food consumption and dietary nutrient profiles associated with obesity: A multicountry study of children and adolescents. Obes Rev 2022. 2. Zinocker MK, Lindseth IA. The Western Diet-Microbiome-Host Interaction and Its Role in Metabolic Disease. Nutrients 2018;10:365. 3. Miclotte L, Van de Wiele T. Food processing, gut microbiota and the globesity problem. Crit Rev Food Sci Nutr 2020;60:1769-82. 4. Moubarac JC, Batal M, Louzada ML, Martinez Steele E, Monteiro CA. Consumption of ultra-processed foods predicts diet quality in Canada. Appetite 2017;108:512-20. 5. Schiestl ET, Rios JM, Parnarouskis L, Cummings JR, Gearhardt AN. A narrative review of highly processed food addiction across the lifespan. Prog Neuro-Psychopharmacol Biol Psychiatry 2020;110152. 6. Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for “food addiction?” A systematic review. Nutrients 2018;10:477. 7. Moubarac JC, Parra DC, Cannon G, Monteiro CA. Food classification systems based on food processing: Significance and implications for policies and actions: A systematic literature review and sssessment. Curr Obes Rep 2014;3:256-72. 8. Gupta S, Hawk T, Aggarwal A, Drewnowski A. Characterizing ultra-processed foods by energy density, nutrient density, and cost. Front Nutr 2019;6:70. 9. Derbyshire E. Are All ‘Ultra-processed’ foods nutritional demons? A commentary and nutritional profilingaAnalysis. Trends Food Sci Technol 2019;94:98-104. 10. Castro-Barquero S, Estruch R. Ultra-processed food consumption and disease: the jury is still out. Eur Heart J 2022;43:225-7. 11. Dicken SJ, Batterham RL. The role of diet quality in mediating the association between ultra-processed food intake, Obesity and health-related outcomes: A review of prospective cohort studies. Nutrients 2021;14:23. 12. Toribio-Mateas MA, Bester A, Klimenko N. Impact of plant-based meat alternatives on the gut microbiota of consumers: A real-world study. Foods 2021;10:2040. 13. Fardet A, Rock E. Ultra-processed foods and food system sustainability: what are the links? Sustainability 2020;12:6280. 14. Seferidi P, Scrinis G, Huybrechts I, Woods J, Vineis P, Millett C. The neglected environmental impacts of ultra-processed foods. Lancet Planet Health. 2020;4:e437-8. 15. רונית דוניץ קידר, "על אחריותם התאגידית של תאגידי מזון", משפט, חברה ותרבות, לחם חוק: עיונים במשפט אוכל )יופי תירוש ואיל גרוס עורכים, אונ' תל אביב, 2017(, 125. 16. WHO European Regional Obesity Report 2022. Available at: https://www.euro .who.int/en/health- topics/noncommunicable-diseases/obesity/publications/M^Z/whoeuropean-regional-obesityreport- 2022 Accessed May 7th 2022. 17. Sacks G, Kwon J, Backholer K. Do taxes on unhealthy foods and beverages influence food purchases? Curr Nutr Rep 2021;10:179-87. 18. Wrottesley SV, Stacey N, Mukoma G, Hofman KJ, Norris SA. Assessing sugar-sweetened beverage intakes, added sugar intakes and BMI before and after the implementation of a sugar-sweetened beverage tax in South Africa. Public Health Nutr 2021;24:2900-10. 19. B^r6 A. Did the junk food tax make the Hungarians eat healthier?. Food Policy 2015;54:107-15. 20. Shangguan S, Afshin A, Shulkin M, Ma W, Marsden D, Smith J, Saheb-Kashaf M, Shi P, Micha R, Imamura F, Mozaffarian D; Food PRICE (Policy Review and Intervention Cost-Effectiveness) Project. A meta-analysis of food labeling effects on consumer diet behaviors and industry practices. Am J Prev Med 2019;56:300-14. 21. Paraje G, Montes de Oca D, Wlasiuk JM, Canales M, Popkin BM. Front-of-pack labeling in Chile: Effects on employment, real wages, and firms' profits after three years of its implementation. Nutrients. 2022;14:295. 22. Ministry of Health of Israel. Nutritional recommendations, 2019. Available at: https://health.gov.il/PublicationsFiles/dietary אחוזים20guidelines אחוזים20EN.pdf Accessed Jan 30th 2022.