|
|
| (18 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 14: |
שורה 14: |
| | |יוצר הערך=[[#מחברות המסמך|מחברות המסמך]] | | |יוצר הערך=[[#מחברות המסמך|מחברות המסמך]] |
| | }} | | }} |
| | + | {{הרחבה|תזונה}} |
| | ==מחברות המסמך== | | ==מחברות המסמך== |
| | *ד"ר מיכל גילאון קרן - יו"ר היחידה לתזונה והמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים; הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים | | *ד"ר מיכל גילאון קרן - יו"ר היחידה לתזונה והמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים; הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים |
| שורה 34: |
שורה 35: |
| | *פרופ' דנית שחר - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | | *פרופ' דנית שחר - המרכז לתזונה, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| | | | |
| − | = צריכת UPF ותוצאי היריון של האם והילוד =
| |
| − | תזונה נאותה ועליה תקינה במשקל הם מרכיבי מפתח להשגת היריון בריא. ידוע כי לתזונת האם בתקופה שלפני ההיריון ובמהלכו השפעה על תוצאי בריאות של האם והילוד לטווח הקצר והארוך{{הערה|שם=הערה1|Kaiser L, Allen LH. Position of the American Dietetic Association: nutrition and lifestyle for a healthy pregnancy outcome. J Am Diet Assoc 2008;108:553-61}}.
| |
| | | | |
| − | מחקרים שנערכו בקרב נשים הרות בברזיל ובארצות הברית, הדגימו כי 54-40 אחוזים מסך צריכת האנרגיה שלהן מקורם ב-UPF{{הערה|שם=הערה2|Rohatgi KW, Tinius RA, Cade WT, Steele EM, Cahill AG, Parra DC. Relationships between consumption of ultra-processed foods, gestational weight gain and neonatal outcomes in a sample of US pregnant women. PeerJ 2017;5:e4091}}{{הערה|שם=הערה3|Agostini CDO, Zoche E, Correa RDS, Chaves EBM, Corleta HVE, Bosa VL. Contribution of ultra¬processed food to the daily food intake of HIV-positive and HIV-negative women during pregnancy. Rev Bras Ginecol e Obstet 2019;41:588-96}}.
| |
| | | | |
| − | בסקירה הנוכחית נכללו 15 מחקרים: שבעה מהם השתמשו בשיטת NOVA לסיווג המזונות לפי רמות העיבוד השונות{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה4|Sartorelli DS, Crivellenti LC, Zuccolotto DCC, Franco LJ. Relationship between minimally and ultra¬processed food intake during pregnancy with obesity and gestational diabetes mellitus. Cad Saude Publica 2019;35:e00049318}}{{הערה|שם=הערה5|Gomes CDB, Malta MB, Bemcio MHDA, De Barros Leite Carvalhaes MA. Consumption of ultra-processed foods in the third gestational trimester and increased weight gain: A Brazilian cohort study. Public Health Nutr 2021;24:3304-12}}{{הערה|שם=הערה6|Silva CFM, Saunders C, Peres W, Folino B, Kamel T, Silva Dos Santos M, Padilh P. Effect of ultra¬processed foods consumption on glycemic control and gestational weight gain in pregnant with pregestational diabetes mellitus using carbohydrate counting. PeerJ 2021;9:e10514}}{{הערה|שם=הערה7|Borge TC, Biele G, Papadopoulou E, Frost Andersen L, Jacka F, Eggesbo M, Caspersen IH, Aase H, Meltzer HM, Brantsaeter AL. The associations between maternal and child diet quality and child ADHD - findings from a large Norwegian pregnancy cohort study. BMC Psychiatry 2021;21:139}}{{הערה|שם=הערה8|Leone A, Martmez-Gonzalez MA, Craig W, Fresan U, Gomez-Donoso C, Bes-Rastrollo M. Pre- gestational consumption of ultra-processed foods and risk of gestational diabetes in a mediterranean cohort. The SUN Project. Nutrients 2021;13:2202}}{{הערה|שם=הערה9|Cummings JR, Lipsky LM, Schwedhelm C, Liu A, Nansel TR. Associations of ultra-processed food intake with maternal weight change and cardiometabolic health and infant growth. Int J Behav Nutr Phys Act 2022 19:61}}, אחד מהם הגדיר “מזון מעובד” באופן דומה להגדרת "מזון בעיבוד יתר" לפי שיטת NOVA{{הערה|שם=הערה10|Martins APB, Benicio MHD. Influencia do consumo alimentar na gestacao sobre a retencao de peso pos-parto. Rev Saude Publica 2011;45:870-7}}, ושבעה מחקרים השתמשו בניתוח של דפוסי אכילה, בהם זוהו דפוסים שהתאפיינו בצריכה של {{הערה|שם=הערה11|Teixeira JA, Hoffman DJ, Castro TG, Saldiva D M SR, Franscisco P V R, Vieira SE, Marchioni DM. Pre-pregnancy dietary pattern is associated with newborn size: results from ProcriAr study. Br J Nutr 2021;126:903-12}}{{הערה|שם=הערה12|Mikes O, Brants^ter AL, Knutsen HK, Torheim LE, Bienertova Vasku J, Prusa T, Cupr P, Janak K, Dusek L, Klanova J. Dietary patterns and birth outcomes in the ELSPAC pregnancy cohort. J Epidemiol Community Health 2021;jech-2020-215716}}{{הערה|שם=הערה13|Englund-Ogge L, Brantsaeter AL, Sengpiel V, Haugen M, Birgisdottir BE, Myhre R, Meltzer HM, Jacobsson B. Maternal dietary patterns and preterm delivery: results from large prospective cohort study. BMJ 2014;348:g1446}}{{הערה|שם=הערה14|da Mota Santana J, de Oliveira Queiroz VA, Pereira M, Paixao ES, Monteiro Brito S, Barbosa Dos Santos D, Marlucia Oliveira A. Associations between maternal dietary patterns and infant birth weight in the NISAMI Cohort: A structural equation modeling analysis. Nutrients 2021;13:4054}}{{הערה|שם=הערה15|Sedaghat F, Akhoondan M, Ehteshami M, Aghamohammadi V, Ghanei N, Mirmiran P, Rashidkhani B. Maternal dietary patterns and gestational diabetes risk: A case-control study. J Diabetes Res 2017;2017:1-8}}{{הערה|שם=הערה16|Brants^ter AL, Haugen M, Samuelsen SO, Torjusen H, Trogstad L, Alexander J, Magnus P, Meltzer HM. A dietary pattern characterized by high intake of vegetables, fruits, and vegetable oils is associated with reduced risk of preeclampsia in nulliparous pregnant norwegian women. J Nutr 2009;139:1162-8}}{{הערה|שם=הערה17|Hu Z, Tylavsky FA, Kocak M, Fowke JH, Han JC, Davis RL, LeWinn KZ, Bush NR, Sathyanarayana S, Karr CJ. Effects of maternal dietary patterns during pregnancy on early childhood growth trajectories and obesity risk: The CANDLE study. Nutrients 2020;12:465}}UPF.
| + | [[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים - המחלקה לתזונה]] |
| − | | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] |
| − | === תוצאי בריאות של האם ===
| + | [[קטגוריה:תזונה]] |
| − | | |
| − | ==== משקל האם בהיריון ====
| |
| − | שישה מהמחקרים העריכו את הקשר בין צריכת UPF לבין עליה במשקל במהלך ה[[היריון]], השמנה או משקל לאחר הלידה. במחקר חתך שנערך בקרב 785 נשים הרות, נמצא כי נשים שצרכו UPF בשלישון העליון בהשוואה לשלישון התחתון (47 אחוזים מסך צריכת האנרגיה לעומת 18 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה), היו בסיכון גבוה להשמנה בטרימסטר השני והשלישי להיריון לפי הגדרות Atalah לעליה במשקל בהיריון (1.27-3.73 OR=3.06 95% CI){{הערה|שם=הערה4}}.
| |
| − | | |
| − | תוצאות דומות לאלו נצפו בשלושה מחקרי עוקבה{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}. במחקר נוסף, בו נאספו נתונים על צריכת מזון החל מהשבוע ה-12 להיריון, נמצא כי עליה בסטיית תקן אחת באחוז צריכת UPF מסך צריכת האנרגיה, קשורה לסיכון מוגבר בשיעור של 31 אחוזים לעליה עודפת במשקל במהלך ההיריון{{הערה|שם=הערה9}}. בנוסף לכך שני מחקרים מצאו כי צריכת UPF בהיריון קשורה למשקל גבוה יותר של האם לאחר הלידה{{הערה|שם=הערה9}}{{הערה|שם=הערה10}}.
| |
| − | | |
| − | ==== סוכרת היריון ====
| |
| − | במחקר מקרה-ביקורת (122 מקרים, 266 ביקורות), דפוס תזונה שהתאפיין בצריכת UPF נמצא קשור לסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת הריונית{{הערה|שם=הערה15}}. לעומת זאת, במחקר חתך בו השתתפו 785 נשים מברזיל, לא נמצאו תוצאות דומות{{הערה|שם=הערה4}}. במחקר עוקבה שנמשך 10 שנים וכלל 3730 נשים, צריכה גבוהה יותר של UPF לפני ההיריון הייתה גורם סיכון עצמאי להתפתחות סוכרת היריון, במיוחד בקרב נשים בנות 30 ומעלה (צריכת UPF בשלישון העליון לעומת התחתון - OR=2.05, 95% CI 1.03-4.07){{הערה|שם=הערה8}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר עוקבה נוסף, שכלל 42 נשים הרות שאובחנו עם סוכרת טרום-ההיריון, צריכה גבוהה של UPF בטרימסטר השלישי נמצאה קשורה לעליה ברמות ההמוגלובין המסוכרר וברמת הגלוקוז בדם שעה לאחר הארוחה{{הערה|שם=הערה6}}.
| |
| − | | |
| − | ==== רעלת היריון ולידה מוקדמת ====
| |
| − | במחקרים שהתבססו על מחקר העוקבה הנורבגי MoBa{{כ}} (Norwegian Mother, Father and Child Cohort Study), נמצא כי היצמדות רבה יותר לדפוס שהתאפיין בצריכת UPF קשורה לסיכון גבוה יותר לרעלת היריון בקרב 23,423 נשים{{הערה|שם=הערה16}} אך לא ל[[לידה מוקדמת]] בקרב 66,000 נשים{{הערה|שם=הערה13}}.
| |
| − | | |
| − | === תוצאים של הילוד ===
| |
| − | | |
| − | ==== משקל התינוק ====
| |
| − | במחקר שנערך בקרב 45 נשים מארצות הברית, נמצא קשר חיובי בין צריכת UPF במהלך ההיריון לאחוז השומן ולעובי קפלי העור של היילוד{{הערה|שם=הערה2}}. במחקר נוסף מארצות הברית, שנערך בקרב 367 נשים, לא נמצא קשר בין צריכת UPF למדדי משקל ואורך של הילוד{{הערה|שם=הערה9}}. בשלושה מחקרים אחרים שבדקו דפוסי תזונה, דפוסים שהתאפיינו ב-UPF היו קשורים למשקל נמוך יותר של התינוק, לגובה נמוך יותר ולשיעור גבוה יותר של תינוקות קטנים לגיל ההיריון{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}}{{הערה|שם=הערה14}}. במחקר ה-CANDLE{{כ}} (Conditions Affecting Neurocognitive Development and Learning in Early childhood) בו השתתפו 1257 נשים, בוצע מעקב החל מתקופת ההיריון ועד לגיל ארבע. במחקר זוהו שני דפוסי תזונה של האם: "דפוס המזון המהיר" ו"דפוס המזון המעובד", שלא נמצאו קשורים למשקל הילוד.
| |
| − | | |
| − | במחקר זה נמצא, שהיצמדות ל"דפוס המזון המהיר" במהלך ההיריון קשורה לעודף משקל או להשמנה בילדים בגיל ארבע שנים. תוצאות אלו לא נצפו ביחס להיצמדות ל"דפוס המזון המעובד"{{הערה|שם=הערה17}}.
| |
| − | | |
| − | ==== הפרעות קשב בילדות ====
| |
| − | במחקר נוסף שבוצע על עוקבת ה- MoBa (ראו לעיל), בו השתמשו בסיווג המזונות לפי שיטת NOVA, נמצא כי צריכה גבוהה של UPF בהיריון קשורה לרמה גבוהה יותר של תסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים בגיל שמונה שנים{{הערה|שם=הערה13}}.
| |
| − | | |
| − | ==== סיכום ====
| |
| − | בפרק זה נכלל מגוון רחב של תוצאים וסוגי מחקר. במרבית מחקרי העוקבה צריכת UPF לפני ההיריון או במהלכו נמצאה קשורה לעליה עודפת במשקל, לסוכרת הריונית ולרעלת היריון. בנוסף נמצאו קשרים בין צריכת UPF למשקל נמוך של הילוד, לעודף משקל או להשמנה בילוד וכן לתסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים.
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | = צריכת UPF ותחלואה בילדים ובני נוער =
| |
| − | לתזונה נודעת השפעה מהותית על תהליכי הגדילה וההתפתחות, המאפיינים את תקופת הילדות והנעורים, ועל ביסוס הרגלי אכילה בריאה הנשמרים גם בהמשך החיים{{הערה|שם=הערה1|Issanchou S. Determining factors and critical periods in the formation of eating habits: results from the Habeat project. Ann Nutr Metab 2017;70:251-6}}. בפרק זה נבדק הקשר בין צריכת UPF בתקופת הילדות וגיל ההתבגרות למגוון תוצאים בריאותיים: עודף משקל והשמנה, תחלואה קרדיו-מטבולית, התנהגויות אכילה, התמכרויות למזון, תחלואה נשימתית והפרעת קשב וריכוז.
| |
| − | | |
| − | === הרכב גוף וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים ===
| |
| − | בשלושת העשורים האחרונים חלה עלייה חדה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. השמנה בגיל הילדות והנעורים קשורה לסיכון מוגבר להשמנה בגיל מבוגר וכן לסיכון למחלות כרוניות האופייניות לאוכלוסייה הבוגרת כגון: סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה{{הערה|שם=הערה2|Koletzko B, Fishbein M, Lee WS, Moreno L, Mouane N, Mouzaki M, Verduci E. Prevention of childhood obesity: A position paper of the global federation of international societies of paediatric gastroenterology, hepatology and nutrition (FISPGHAN). J Pediatr Gastroenterol Nutr 2020;70:702- 10}}. הקשר בין צריכת UPF לתוצאים הקשורים בהרכב הגוף, עודף משקל וגורמי סיכון קרדיו-מטאבוליים בקרב ילדים ומתבגרים נבחן בשבעה 7 מחקרי חתך{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3|Louzada ML, Baraldi LG, Steele EM, Martins AP, Canella DS, Moubarac JC, Levy RB, Cannon G, Afshin A, Imamura F, et al. Consumption of ultra-processed foods and obesity in Brazilian adolescents and adults. Prev Med 2015;81:9-15}}{{הערה|שם=הערה4|Enes CC, Camargo CMd, Justino MIC. Ultra-processed food consumption and obesity in adolescents. Revista de Nutricao 2019;32}}{{הערה|שם=הערה5|D'Avila HF, Kirsten VR. Energy intake from ultraprocessed food among adolescents. Rev Paul Pediatr 2017;35:54-60}}{{הערה|שם=הערה6|Cunha DB, da Costa THM, da Veiga GV, Pereira RA, Sichieri R. Ultra-processed food consumption and adiposity trajectories in a Brazilian cohort of adolescents: ELANA study. Diabetes Metab 2018;8:28}}{{הערה|שם=הערה7|Livingston AS, Cudhea F, Wang L, Steele EM, Du M. Effect of reducing ultraprocessed food consumption on obesity among US children and adolescents aged 7-18 years: evidence from a simulation model. BMJ Nutr Prev Health 2021;4:397-404}}{{הערה|שם=הערה8|Chang K, Khandpur N, Neri D, Touvier M, Huybrechts I, Millett C, Vamos EP. Association between childhood consumption of ultraprocessed food and adiposity trajectories in the avon longitudinal study of parents and children birth cohort. JAMA pediatr 2021;175:e211573}} - וב-8 מחקרי עוקבה{{הערה|שם=הערה9|Sirkka O, Vrijkotte T. Infant feeding and ethnic differences in body mass index during childhood: a prospective study. Nutrients 2021;13:2291}}{{הערה|שם=הערה10|Costa CDS, Assungao MCF, Loret de Mola C, Cardoso JS, Matijasevich A, Barros AJD, Santos IS. Role of ultra-processed food in fat mass index between 6 and 11 years of age: a cohort study. Int J Epidemiol 2021;50:256-65}}{{הערה|שם=הערה11|Libuda L, Kersting M, Alexy U. Consumption of dietary salt measured by urinary sodium excretion and its association with body weight status in healthy children and adolescents. Public Health Nutr 2012;15:433-41}}{{הערה|שם=הערה12|Mikes O, Brants^ter AL, Knutsen HK, Torheim LECosta CS, Rauber F, Leffa PS, Sangalli CN, Campagnolo PDB, Vitolo MR. Ultra-processed food consumption and its effects on anthropometric and glucose profile: A longitudinal study during childhood. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2019;29:177-84}}{{הערה|שם=הערה13|Tavares LF, Fonseca SC, Garcia Rosa ML, Yokoo EM. Relationship between ultra-processed foods and metabolic syndrome in adolescents from a Brazilian family doctor program. Public Health Nutr 2012;15:82-7}}{{הערה|שם=הערה14|Rinaldi AE, Gabriel GF, Moreto F, Corrente JE, McLellan KC, Burini RC. Dietary factors associated with metabolic syndrome and its components in overweight and obese Brazilian schoolchildren: a cross-sectional study. Diabetol metab syndr 2016;8:58}}{{הערה|שם=הערה15|Melo ISV, Costa C, Santos J, Santos AFD, Florencio T, Bueno NB. Consumption of minimally processed food is inversely associated with excess weight in adolescents living in an underdeveloped city. PloS one 2017;12:e0188401}}{{הערה|שם=הערה16|Rauber F, Campagnolo PD, Hoffman DJ, Vitolo MR. Consumption of ultra-processed food products and its effects on children's lipid profiles: a longitudinal study. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2015;25:116-22}}. ברוב המחקרים ניתוח צריכת המזונות מקבוצת ה-UPF התבסס על שיטת NOVA לסיווג מזונות.
| |
| − | | |
| − | === עודף משקל והרכב גוף ===
| |
| − | במחקר חתך, שכלל תת מדגם מייצג של 7,534 ילדים ומתבגרים (בני 19-10 שנים) מתוך סקר לאומי בברזיל, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת UPF למדד BMI, לעודף משקל (כולל השמנה) או להשמנה בלבד. צריכת ה-UPF הוערכה באמצעות יומני אכילה{{הערה|שם=הערה3}}. באופן דומה, בסקר חתך עם מדגם נוחות של 200 מתבגרים מברזיל בני 18-10 שנים, מתוכם 44 אחוזים בנים, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת UPF לבין מדדים אנתרופומטריים{{הערה|שם=הערה4}}. לעומת זאת, במחקר חתך שכלל 784 מתבגרים מברזיל בני 19-12 שנים, מתוכם 52.6 אחוזים בנות, מתבגרים באחוזון מעל 85 במשקל לגיל צרכו באופן מובהק פחות אנרגיה מ-UPF בהשוואה למתבגרים במשקל תקין (1213 קק"ל לעומת 1586 קק"ל בהתאמה, 0.01>p). צריכת המזון הוערכה במחקר באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון (FFQ) וסווגה על פי שיטת NOVA והנתונים התקבלו לאחר תקנון לצריכת אנרגיה יומית{{הערה|שם=הערה5}}. החוקרים הסבירו בדיון את הקשר ההפוך בכך שמדובר במדגם של ילדים מאזורים כפריים, בהם יש שכיחות גבוהה יותר של עודף משקל אך קיימת בהם זמינות נמוכה יותר של UPF בהשוואה לילדים מהערים הגדולות. נוסף על אלו, במחקר בו עקבו במשך שלוש שנים אחר 1,035 מתבגרים בגיל ממוצע של 0.9 15.7± שנים, מתוכם 56 אחוזים בנים, לא נמצא הבדל משמעותי בהתפלגות ה-BMI ואחוז מסת השומן בגוף לפי רבעוני צריכה של UPF, בין תחילת המעקב לסופו. צריכת המזון הוערכה באמצעות FFQ בתחילת המעקב{{הערה|שם=הערה6}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך שנערך לאחרונה בארצות הברית (5804=n) נבחן הקשר בין צריכת UPF לשיעורי ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים, שהשתתפו בסקר בריאות ותזונה לאומי (NHANES). אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילי 7- 18 שנים, מתוכם 51 אחוזים בנים. שאלוני צריכת מזון במשך 24 שעות נותחו וסווגו על פי שיטת NOVA. בעזרת שימוש בנוסחאות ניבוי, נמצא כי הפחתת הצריכה של UPF בכמות של 276 קלוריות ביממה הייתה גורמת לירידה במשקל הגוף בשיעור של 5.1 קילוגרם ((2-)-(7.9-) 95% CI) ושל 2.09 קילוגרם/מטר מרובע במדד ה-BMI{{כ}} (CI 95% (-3.2)-(-0.8)). הפחתה זו הייתה מורידה את שכיחות עודף המשקל מ-37 אחוזים ל- 21 אחוזים ואת שכיחות ההשמנה מ-20 אחוזים ל-11 אחוזים{{הערה|שם=הערה7}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר עוקבה מילדות ועד בגרות מוקדמת, שכלל 9,025 ילדים מבריטניה, בוצע מעקב חציוני למשך 10.2 שנים בין השנים 1998- 2017 בבני 7, 10 ו-13 שנים בתחילת המחקר, מהם 50.3 אחוזים בנים. בתחילת המחקר נאספו יומני אכילה למשך שלושה ימים והוערכה צריכת UPF כאחוז מסך צריכת המזון היומית בגרמים. נמצא כי בקרב ילדים שהיו בחמישון העליון של צריכת UPF בהשוואה לאלו שהיו בחמישון התחתון (67.8 אחוזים לעומת 23.2 אחוזים מסך צריכת המזון היומית בגרמים, בהתאמה), חלה תוספת שנתית ממוצעת בכמה מדדים: 0.06 קילוגרם/מטר מרובע במדד ה-BMI,{{כ}} 0.03 קילוגרם/מטר מרובע (95%CI 0.04-0.08) במדד ה-Fat mass index) FMI){{כ}} (95%CI 0.01-0.05), 0.2 קילוגרם במשקל הגוף (0.11-0.28 95%CI) ו-0.17 סנטימטר בהיקף המותן (0.11-0.22 95%CI). כמו כן, נצפה באופן עקבי קשר מנה-תגובה בין עליה לאורך תקופת המעקב ב-BMI, במשקל הגוף ובהיקף המותן לבין צריכה של UPF בשני חמישוני הצריכה העליונים בהשוואה לחמישון התחתון{{הערה|שם=הערה8}}.
| |
| − | | |
| − | מחקר עוקבה נוסף שכלל 1,306 ילדים מהולנד, 50.5 אחוזים מהם בנים, נמשך החל מגיל שלוש ועד גיל עשר: בתום תקופת המעקב נמצא כי כל עליה בשיעור של סטיית תקן אחת בהיצמדות לדפוס אכילה עשיר ב-UPF הייתה קשורה בסיכון מוגבר לעודף משקל או השמנה (1.08-1.57 OR=1.30; 95%CI). כמו כן, נמצא קשר ישיר בין צריכת UPF למדד BMI-z score עד גיל 10 שנים (0.01>p){{הערה|שם=הערה9}}. מחקר דומה עקב אחר 4,231 ילדים מברזיל - בהיותם בני שש בתחילת המחקר ובהמשך בוצע מעקב בגיל 11: נמצא כי צריכה גבוהה יותר של UPF בשיעור של 100 גרם מתוך סך צריכת המזון היומית, הייתה קשורה למדד ה-BMI בשיעור של 0.14 קילוגרם/מטר מרובע (0.01>p). אחוז השונות המוסבר על ידי תכולת האנרגיה שמקורה ב-UPF היה 58 אחוזים, בעוד ש-42 אחוזים מהשונות נותרה ללא הסבר{{הערה|שם=הערה10}}. מחקר עוקבה מגרמניה בחן האם צריכת UPF בעלי תכולה גבוהה של מלח קשורה למצב משקל הגוף. במחקר בוצע מעקב בין השנים 2009-2003 אחר 364 ילדים ומתבגרים בני 18-3 שנים אשר להם לפחות 2 איסופי שתן למשך 24 שעות ושני יומני אכילה יום קודם לאיסוף השתן. רמת הנתרן בשתן בתחילת המחקר נמצאה קשורה ל-BMI-z score (+0.20 SD/g; P< 0.01) ולאחוז מסת השומן בגוף (%BF, % Body fat) (P<0.01 ;%BF/g +1.30). קשרים אלו נשמרו מובהקים גם לאחר תקנון לצריכת אנרגיה ולצריכת משקאות מתוקים. כמו כן, נצפתה מגמה חיובית, אם כי לא מובהקת, בין רמת הנתרן בשתן בתחילת המחקר לבין שינוי באחוז שומן הגוף במהלך תקופת המחקר{{הערה|שם=הערה11}}. במחקר עוקבה נוסף (307=n), נמצא כי כל עלייה של 10 אחוזים בצריכת האנרגיה היומית מ-UPF קשורה בעליה מוחלטת בשיעור של 0.7 סנטימטר בהיקף המותן מגיל 4 שנים ועד גיל 8 שנים (0.03=p){{הערה|שם=הערה12}}.
| |
| − | | |
| − | === גורמי סיכון קרדיו-מטבולים ותסמונת מטבולית ===
| |
| − | במחקר חתך שנערך בקרב 210 מתבגרים בני 19-12 שנים, 52 אחוזים מהם בנים, השתמשו בשאלוני FFQ וסיווגו את המזונות לשלוש רמות עיבוד על פי גרסת NOVA קודמת, שאיננה עוד בשימוש. נמצא כי צריכה גבוהה של UPF בכמות של מעל לחציון - 1,245 גרם/יום, הייתה קשורה לשכיחות גבוהה פי 2.5 לתסמונת מטבולית בהשוואה לצריכה נמוכה יותר, ברמה של מתחת לחציון (0.01=p). גם בקרב ילדים צעירים יותר נצפה קשר בין צריכת UPF למדדים של התסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה13}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך שנערך בקרב 147 ילדים בעלי עודף משקל או השמנה בני 10-6 שנים, 48 אחוזים מתוכם בנים, נמצא קשר ישר בין צריכת UPF לרמות הגלוקוז בדם (0.05=p). צריכת UPF עם תכולה גבוהה של שומן וסוכר - מעל 35 אחוזים ומעל 10 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה, נמצאה קשורה בקשר ישר הן לרמות הגלוקוז והן לרמות ה-TG ([[טריגליצרידים]]) בדם (0.05>p){{הערה|שם=הערה14}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך דומה שנערך בברזיל בקרב 249 מתבגרים בני 19-14 שנים, 54 אחוזים מהם בנים, בו השתמשו בשאלוני FFQ וסיווגו את המזונות לשלוש רמות עיבוד, צריכת UPF לא נמצאה קשורה לעודף משקל, יתר לחץ דם או היקף מותניים; אולם צריכת מזון בדרגת עיבוד מינימלית נקשרה לסיכון נמוך יותר לעודף משקל או השמנה (0.39-0.96 OR=0.61; 95%CI){{הערה|שם=הערה15}}.
| |
| − | | |
| − | שני מחקרי עוקבה הציגו קשר ישיר בין צריכת UPF לבין מדדים שונים של התסמונת המטבולית: במחקר שנערך בקרב 345 ילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך בגיל הגן - 4-3 שנים, נמצא קשר בין צריכת UPF לרמות גבוהות יותר בדם של סך הכולסטרול ושל Low Density Lipoprotein (LDL-C Cholesterol) בגיל בית הספר - 7-8 שנים (0.05>p){{הערה|שם=הערה16}}. תוצאות דומות נצפו גם במחקר שעקב אחר 308 ילדים מגיל 3 שנים ועד גיל 6 שנים: נמצא כי ילדים בני 3 שנים שהיו בשלישון הגבוה של צריכת האנרגיה מ-UPF היו בעלי רמות גבוהות יותר של סך כולסטרול (b=3.9 mg/dl; 95%CI 0.73-0.72) ושל TG בדם (0.18-3.6 b=1.9 mg/dl, 95%CI) בגיל 6 שנים, בהשוואה לאלו שהיו בשלישון הצריכה התחתון. הערך החציוני לצריכת האנרגיה מ-UPF מסך צריכת האנרגיה היומית בשלישון העליון לעומת התחתון היה 56 אחוזים ו-30 אחוזים, בהתאמה{{הערה|שם=הערה17|Leffa PS, Hoffman DJ, Rauber F. Longitudinal associations between ultra-processed foods and blood lipids in childhood. Br J Nutr 2020;124:341-8}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר נוסף (307=n), לא נמצא קשר בין צריכת UPF עם גלוקוז בצום או רמות אינסולין בדם{{הערה|שם=הערה12}}.
| |
| − | | |
| − | === התנהגויות אכילה והתמכרות למזון ===
| |
| − | עם העלייה בשכיחות העולמית של עודף משקל והשמנה נצפית עליה בשכיחות התנהגות אכילה הכרוכה בצריכה מופרזת של מזונות ספציפיים (התמכרות) וכן עליה בהתנהגות יושבנית{{הערה|שם=הערה18|Tas Torun Y, icen S. A cross-sectional study on the correlates of food addiction symptoms in adolescents seeking treatment for obesity: eating attitudes and gender differences. J Addict Dis 2021:1-10}}{{הערה|שם=הערה19|Barnett TA, Kelly AS, Young DR, Perry CK, Pratt CA, Edwards NM, Rao G, Vos MB. Sedentary behaviors in today's youth: approaches to the prevention and management of childhood obesity: A scientific statement from the American heart association. circulation 2018;138:e142-e59}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך, שהתבסס על נתונים מתוך סקר לאומי בבריטניה, וכלל מדגם מייצג של 1,772 ילדים בני 10-4 שנים, 51 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התנהגויות אכילה שונות לבין צריכת UPF. הורי הילדים מילאו במשך ארבעה ימים יומני אכילה, אשר כללו גם שאלות בנושא התנהגויות אכילה. המזונות שנצרכו נותחו וסווגו על פי שיטת NOVA. נמצא כי דבקות גבוהה יותר להתנהגויות אכילה שהוגדרו כ:"אכילה עם המשפחה תוך כדי צפייה בטלוויזיה", "אכילה לבד בחדר שינה" ו"אכילה מחוץ לבית"- קשורות לצריכה גבוהה יותר של UPF; בעוד ששכיחות גבוהה של "אכילה בבית הספר עם חברים" נמצאה קשורה לצריכה נמוכה יותר של p<0.05) UPF{{הערה|שם=הערה20|Onita BM, Azeredo CM, Jaime PC, Levy RB, Rauber F. Eating context and its association with ultra¬processed food consumption by British children. Appetite 2021;157:105007}}<u>)</u>.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך נוסף שנערך בקרב 181 מתבגרים אפרו-אמריקניים עם השמנה בני 16-12 שנים, 33 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התמכרות לאוכל לבין צריכת אנרגיה יומית וצריכה של מקרו-נוטריינטים. הערכת ההתמכרות בוצעה באמצעות שאלון Yale Food Addiction Scale for Children (YFAS-C). נמצא קשר ישר בין מספר התסמינים הקשורים להתמכרות למזון לבין סך הצריכה היומית של אנרגיה, שומן כללי, שומן טרנס, שומן רווי, פחמימות וסוכר פשוט - רכיבי תזונה השכיחים במיוחד ב-UPF{{הערה|שם=הערה21|Schulte EM, Jacques-Tiura AJ. Food addiction prevalence and concurrent validity in African American adolescents with obesity. Psychol Addict Behav 2018;32:187-96}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך שנערך בקרב 139 ילדים עם עודף משקל בני 11-9 שנים, 53 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התמכרות למזון (שהוערכה על ידי שאלון YFAS-C) לבין צריכה תזונתית בכלל וצריכת UPF בפרט. המזונות סווגו על פי שיטת על פי NOVA. נמצא כי ילדים עם משקל עודף ואבחנה של התמכרות לאוכל נטו לצרוך יותר סוכרים פשוטים ו-UPF בתזונה היומית, לעומת אלו שלא אובחנו. כמו כן נמצא כי מתוך כלל המזונות שסווגו כ-UPF, צריכה גבוהה יותר של עוגיות או ביסקוויטים (0.02=OR=4.19, p) ונקניקיות קשורה לסיכון גבוה יותר להתמכרות למזון, זאת לאחר תקנון לכמות סוכר, נתרן ושומן (0.03=OR=11.77, p){{הערה|שם=הערה22|Filgueiras AR, Pires de Almeida VB, Koch Nogueira PC, Alvares Domene SM, Eduardo da Silva C, Sesso R, Sawaya AL. Exploring the consumption of ultra-processed foods and its association with food addiction in overweight children. Appetite 2019;135:137-45}}.
| |
| − | | |
| − | === תחלואה נשימתית ===
| |
| − | מבין המחלות הכרוניות של דרכי הנשימה, אסתמה היא המחלה הנפוצה ביותר והמשפיעה ביותר על איכות החיים בקרב ילדים ובני נוער. ב-2012 אסתמה דורגה במקום השלישי מתוך עשר הסיבות המובילות בעולם לפגיעה באיכות החיים ובתוחלת החיים של בני נוער{{הערה|שם=הערה23|Serebrisky D, Wiznia A. Pediatric asthma: A global epidemic. Ann Glob Health 2019;85:6}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך שהתבסס על נתונים מתוך סקר לאומי, וכלל מדגם מייצג של 109,104 מתבגרים בני 16-13 שנים, 48 אחוזים מהם בנים, נאספו שאלוני FFQ שהעריכו צריכת מזון שבועית של 6 תת-קטגוריות נבחרות של UPF. בוצע סיווג ראשוני של UPF על פי שיטת NOVA. צריכת UPF שבועית הומרה לציון סופי, שהתבסס על סך הציונים החלקיים שניתנו לכל מוצר מעובד בהתאם לתדירות הצריכה השבועית שלו. המידע אודות נוכחות של קולות נשימה דמויי צפצוף ב-12 החודשים שקדמו למחקר ו/או אבחנה של אסתמה בכל עת, התבסס על דיווח עצמי. נמצא קשר מנה-תגובה בין צריכת UPF להימצאות אסתמה או קולות נשימה דמויי צפצוף (0.001>p). כמו כן, בהשוואה לחמישון התחתון של צריכת UPF, באלו שהיו בחמישון העליון נצפה סיכון גבוה יותר לאסתמה (1.15-1.41 OR=1.27; 95%CI) ולקולות נשימה דמויי צפצוף (1.35-1.50 OR=1.42; 95%CI). חציוני הצריכה של UPF בחמישונים אלה היו 27 אחוזים ו-57 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה{{הערה|שם=הערה24|Melo B, Rezende L. Associations of ultra-processed food and drink products with asthma and wheezing among Brazilian adolescents. Pediatr Allergy Immunol 2018;29:504-11}}.
| |
| − | | |
| − | לעומת זאת, במחקר עוקבה שכלל 2190 ילדים בריאים בגיל 6 שנים בתחילת המחקר ובגיל 11 שנים בסופו, 52 אחוזים מהם בנים, לא נמצא קשר בין צריכת UPF בסיווג על פי NOVA לבין היארעות של קולות נשימה דמויי צפצוף, אסתמה או אסתמה חמורה{{הערה|שם=הערה25|Machado Azeredo C, Cortese M. Ultra-processed food consumption during childhood and asthma in adolescence: data from the 2004 Pelotas birth cohort study. Pediatr Allergy Immunol 2020;31:27-37}}.
| |
| − | | |
| − | === הפרעות קשב וריכוז ===
| |
| − | [[הפרעת קשב וריכוז]] (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD) היא בין ההפרעות הנוירו-התנהגותיות הנפוצות ביותר והמצריכות טיפול בילדים ובמתבגרים. היא מלווה בשיעור גבוה של בעיות פסיכיאטריות כגון [[הפרעת התנגדות]] (Oppositional Defiant Disorder, ODD), הפרעת התנהגות, הפרעות מצב רוח ו[[חרדה]] והתנהגויות מסוכנות כמו עישון, שימוש ב[[סמים]] ו[[אלכוהול]]{{הערה|שם=הערה26|Wilens TE, Spencer TJ. Understanding attention-deficit/hyperactivity disorder from childhood to adulthood. Postgrad Med 2010;122:97-109}}.
| |
| − | | |
| − | בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 12 מחקרי חתך (4886=n) בהשתתפות ילדים ומתבגרים בני 14-6 שנים עם וללא הפרעת קשב וריכוז (ADHD), נבחן הקשר בין צריכת דפוסי תזונה שונים לבין הימצאות ADHD. דפוסי צריכה אלה הוגדרו כ: "בריאה"- תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים ודגים; "מערבית"- תזונה עשירה בבשר אדום/מעובד, מזון עתיר שומן מן החי ומזונות עתירי נתרן; "מזון מהיר"- תזונה עשירה בממתקים, משקאות מתוקים, חטיפים, גלידה ומזון מהיר הכנה. לאחר ניתוח רב משתני, נמצא כי היצמדות לדפוס תזונה "בריאה" קשורה בסיכון פחות ל-ADHD{{כ}} (OR=0.63; 95%CI 0.41-0.96), בעוד שצריכת דפוס תזונה "מערבית" (1.13-3.26 OR=1.92; 95%CI) ו-"מזון מהיר" (1.06-2.16 OR=1.51; 95%CI) נמצאו קשורות בסיכון מוגבר ל-ADHD{{הערה|שם=הערה27|Shareghfarid E, Sangsefidi ZS, Salehi-Abargouei A, Hosseinzadeh M. Empirically derived dietary patterns and food groups intake in relation with attention deficit/hyperactivity disorder (ADHD): A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr ESPEN 2020;36:28-35}}.
| |
| − | | |
| − | === סיכום ===
| |
| − | המחקרים שנסקרו ובחנו את הקשר של UPF לתוצאים שונים בילדים ומתבגרים הינם מחקרים תצפיתיים. ברוב המחקרים נבחן הקשר להרכב הגוף, עודף משקל וגורמי סיכון קרדיו-מטאבוליים ומהם: בעשרה מחקרים נמצא קשר ישיר{{הערה|שם=הערה10}}{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}}{{הערה|שם=הערה13}}{{הערה|שם=הערה14}}{{הערה|שם=הערה15}}{{הערה|שם=הערה16}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה8}} במחקר אחד נמצא קשר הפוך{{הערה|שם=הערה5}} וב-4 מחקרים לא נמצא קשר{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה6}}.
| |
| − | | |
| − | קיים מספר מועט מאוד של מחקרים בהם נבחנו תוצאים נוספים ועל כן ישנו קושי להסיק מהם מסקנות חד משמעיות. בשלושת המחקרים שבחנו התנהגויות אכילה שליליות והתמכרות למזון נמצא קשר עם צריכה גבוהה של UPF{{הערה|שם=הערה20}}{{הערה|שם=הערה21}}{{הערה|שם=הערה22}}. מנגד, המחקרים שבחנו הפרעות קשב וריכוז או תחלואה נשימתית הציגו ממצאים לא עקביים{{הערה|שם=הערה24}}{{הערה|שם=הערה25}}{{הערה|שם=הערה27}}.
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | = צריכת UPF, תמותה כללית ותמותה מ-CVD =
| |
| − | === תמותה כללית ===
| |
| − | במספר מחקרי חתך ומחקרי עוקבה מבוססי אוכלוסייה, שכללו מספר גדול של משתתפים (44,000-11,000 משתתפים), נמצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של UPF (בסיווג לפי NOVA) וסיכון מוגבר לתמותה מכלל הסיבות{{הערה|שם=הערה1|Blanco-Rojo R, Sandoval-Insausti H, Lopez-Garcia E, Graciani A, Ordovas JM, Banegas JR, Rodriguez-Artalejo F, Guallar-Castillon P. Consumption of ultra-processed foods and mortality: a national prospective cohort in Spain. Mayo Clin Proc 2019;94:2178-88}}{{הערה|שם=הערה2|Rico-Campa A, Martinez-Gonzalez MA, Alvarez-Alvarez I, Mendonca RD, de la Fuente-Arrillaga C, Gomez-Donoso C, Bes-Rastrollo M. Association between consumption of ultra-processed foods and all cause mortality: SUN prospective cohort study. BMJ 2019;365:l1949}}{{הערה|שם=הערה3|Schnabel L, Kesse-Guyot E, Alles B, Touvier M, Srour B, Hercberg S, Buscail C, Julia C. Association between ultraprocessed food consumption and risk of mortality among middle-aged adults in France. JAMA intern med 2019;179:490-8}}{{הערה|שם=הערה4|Kim H, Hu EA, Rebholz CM. Ultra-processed food intake and mortality in the USA: results from the Third National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES III, 1988-1994). Public Health Nutr 2019;22:1777-85}}{{הערה|שם=הערה5|Bonaccio M, Di Castelnuovo A, Costanzo S, De Curtis A, Persichillo M, Sofi F, Cerletti C, Donati MB, de Gaetano G, Iacoviello L. Ultra-processed food consumption is associated with increased risk of all-cause and cardiovascular mortality in the Moli-sani Study. Am J Clin Nutr 2021;113:446-55}}.
| |
| − | | |
| − | אחד האתגרים הכרוכים בביצוע מחקר הוא היכולת להעריך את התרומה היחסית של קבוצות מזון ספציפיות או רכיבי תזונה ספציפיים לסיכון לבריאות. במחקר עוקבה שכלל 11,898 משתתפים ונמשך 7.7 שנים (93,599 שנות אדם), נמצא כי צריכה גבוהה של UPF כאחוז מסך צריכת האנרגיה (רבעון עליון, 33.1 אחוזים> לעומת רבעון תחתון 14.1 אחוזים<), קשורה לעליה בסיכון לתמותה (HR=1.44, 95%CI 1.01-2.07). בבחינת שיעורי התמותה הקשורים לצריכת רכיבי תזונה שונים לא נמצאו הבדלים, אולם נמצא קשר עם קבוצות מזון שונות: לצריכה של מוצרי יוגורט וחלב מותסס (אלה המסווגים כ-UPF), עוגות, מאפים ועוגיות, נצפתה התרומה הגדולה ביותר לשיעור התמותה המוגבר, אך הקשר המובהק נמצא רק לגבי יוגורט וחלב מותסס (1.02-1.86 HR=1.37; 95%CI). לא נמצא קשר בין כל קבוצות ה-UPF האחרות לבין תמותה מוגברת. קבוצות אלה הן: לחם, דגני בוקר, קינוחים חלביים, בשר ובשר מעובד, ריבות, ממתקים וקינוחים מתוקים, רטבים, משקאות מתוקים ומיצי פירות ארוזים. יתכן כי ההשפעה הסינרגיסטית של כמה סוגי מזון בולטת יותר מאשר התרומה הבודדת של סוג מזון אחד בלבד - על פי העיקרון לפיו תרומת סך צריכת המזונות לסיכון גדולה יותר מתרומתו של כל סוג מזון או רכיב תזונה בודד.
| |
| − | | |
| − | === תמותה מ-CVD ===
| |
| − | במחקר עוקבה שהתבסס על הנתונים מסקרי הבריאות NHANES III בארצות הברית (1988- 1994) לא נמצא קשר בין צריכת UPF ותמותה מ-CVD במעקב שנמשך 19 שנים{{הערה|שם=הערה4}}. לעומת זאת, בשני מחקרי עוקבה אחרים נמצא קשר בין צריכת UPF לבין סיכון מוגבר לתמותה מ-{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6|Zhong G, Gu H, Peng Y, Wang K, Wu Y, Hu T, Jing F, Hao F. Association of ultra-processed food consumption with cardiovascular mortality in the US population: Long-term results from a large prospective multicenter study. Int J Behav Nutr Phys Act 2021;18:21}}CVD. המחקר הראשון נערך בקרב 22,475 גברים ונשים באיטליה. צריכת UPF בשיעור של למעלה מ-14.6 אחוזים מסך המזון הנצרך (בחמישון העליון) לעומת צריכת UPF בשיעור של מתחת ל-6.6 אחוזים (בחמישון התחתון) הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מ-CVD. סיכון מוגבר נמצא גם לתמותה ממחלה לב חסימתית (HR=1.58, 95%CI 1.23-2.03), ולמחלת כלי דם במוח או IHD{{כ}} (HR=1.52, 95%CI 1.10-2.09){{הערה|שם=הערה5}}.
| |
| − | | |
| − | ממצאים דומים התקבלו במחקר עוקבה אמריקאי שנערך בקרב 91,891 מבוגרים, בו נצפתה תמותה גבוהה יותר מ-CVD בקרב אנשים שצרכו UPF: התמותה נצפתה באנשים בחמישון העליון של הצריכה ביחס לאנשים מהחמישון התחתון של הצריכה (1.36-1.64 HR=1.50, 95%CI). ההבדל בשיעורי התמותה נצפה גם ביחס למחלות לב (1.50-1.87 HR=1.68, 95%CI). במחקר זה נמצא כי סף הצריכה של UPF הקשור לסיכון מוגבר לתמותה מ-CVD הוא 2.4 מנות ליום: גודל מנה הוגדר על פי פירמידת המזון של משרד החקלאות האמריקאי. בניתוח הסיכון לתמותה לפי קבוצות סיכון באוכלוסייה נמצא סיכון מוגבר בנשים ביחס לגברים{{הערה|שם=הערה6}}.
| |
| − | | |
| − | === סיכום ===
| |
| − | ברוב המחקרים, למעט אחד, נמצא סיכון מוגבר לתמותה מכלל הסיבות ומ-CVD כתוצאה מצריכה גבוהה יותר של UPF. נמצא כי סף הצריכה של UPF הקשור בסיכון מוגבר לתמותה מ-CVD הוא 2.4 מנות ליום: גודלי המנה הוגדרו על פי ההגדרות המקובלות לגודלי מנה בכל אחת מקבוצות המזון. הקשר בין צריכת UPF לבין תמותה היה פחות בולט כאשר בוצע ניתוח הנתונים ביחס לקבוצות מזון או לרכיבי תזונה בודדים. ממצאים אלה עשויים להצביע על השפעה סינרגיסטית אפשרית לצריכת כמה מזונות יחד או על מספר מנגנונים, לפיהם צריכת UPF יכולה להשפיע על שיעורי התמותה.
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | == מנגנונים אפשריים לקשר בין צריכת UPF ותחלואה ==
| |
| − | צריכה של UPF עשויה להשפיע על הבריאות דרך מערכות שונות ומנגנונים שונים.
| |
| − | | |
| − | להלן המנגנונים המוצעים:
| |
| − | | |
| − | # צריכת מזונות עם ערכים תזונתיים ירודים משמשת כתחליף לצריכת מזונות עם ערכים תזונתיים גבוהים יותר: UPF עשירים בסוכרים מוספים, נתרן ושומן מתועש. צריכתם גורמת לירידה בצריכה של מזונות לא מעובדים ומזונות בעלי דרגת עיבוד נמוכה, שהם בעלי ערכים תזונתיים גבוהים ותרומה רבה יותר לבריאות{{הערה|שם=הערה1|Martinez Steele E, Baraldi LG, Louzada ML, Moubarac JC, Mozaffarian D, Monteiro CA. Ultra¬ processed foods and added sugars in the US diet: evidence from a nationally representative cross¬sectional study. BMJ Open 2016 9;6:e009892}}{{הערה|שם=הערה2|Marron-Ponce JA, Sanchez-Pimienta TG, Louzada MLDC, Batis C. Energy contribution of NOVA food groups and sociodemographic determinants of ultra-processed food consumption in the Mexican population. Public Health Nutr 2018 ;21:87-93}}{{הערה|שם=הערה3|Moubarac JC, Batal M, Louzada ML, Martinez Steele E, Monteiro CA. Consumption of ultra-processed foods predicts diet quality in Canada. Appetite 2017;108:512-20}}{{הערה|שם=הערה4|Latasa P, Louzada MLDC, Martinez Steele E, Monteiro CA. Added sugars and ultra-processed foods in Spanish households (1990-2010). Eur J Clin Nutr 2018;72:1404-12}}
| |
| − | # צריכת יתר והשמנה: השילוב של הימצאות טעמים חזקים ומרקמים ייחודיים ב-UPF עשוי לייצר התמכרות. כמו כן, זמינותם הגבוהה ונוחות הצריכה שלהם, לצד מסעי שיווק אינטנסיבי לילדים ולבני נוער, עשויים להביא לצריכתם באופן בלתי מבוקר ולהשמנה{{הערה|שם=הערה5|Ayton A, Ibrahim A. The Western diet: a blind spot of eating disorder research?-a narrative review and recommendations for treatment and research. Nutr Rev 2020;78:579-96}}{{הערה|שם=הערה6|Alexy U, Sichert-Hellert W, Rode T, Kersting M. Convenience food in the diet of children and adolescents: consumption and composition. Br J Nutr 2008;99:345-51}}{{הערה|שם=הערה7|Peltner J, Thiele S. Convenience-based food purchase patterns: identification and associations with dietary quality, sociodemographic factors and attitudes. Public Health Nutr 2018;21:558-70}}{{הערה|שם=הערה8|Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for "food addiction?" A systematic review. Nutrients 2018;10:477}}{{הערה|שם=הערה9|Filgueiras AR, Pires de Almeida VB, Koch Nogueira PC, Alvares Domene SM, Eduardo da Silva C, Sesso R, Sawaya AL. Exploring the consumption of ultra-processed foods and its association with food addiction in overweight children. Appetite 2019;135:137-45}}{{הערה|שם=הערה10|Pulker CE, Scott JA, Pollard CM. Ultra-processed family foods in Australia: nutrition claims, health claims and marketing techniques. Public Health Nutr 2018;21:38-48}}. במחקרים שונים{{הערה|שם=הערה11|Fowler SP, Williams K, Resendez RG, Hunt KJ, Hazuda HP, Stern MP. Fueling the obesity epidemic? Artificially sweetened beverage use and long-term weight gain. Obesity 2008;16:1894-900}}{{הערה|שם=הערה12|Colditz GA, Willett WC, Stampfer MJ, London SJ, Segal MR, Speizer FE. Patterns of weight change and their relation to diet in a cohort of healthy women. Am J Clin Nutr 1990;51:1100-5}}{{הערה|שם=הערה13|Feijo FM, Ballard CR, Foletto KC, Batista BAM, Neves AM, Ribeiro MFM, Bertoluci MC.Saccharin and aspartame, compared with sucrose, induce greater weight gain in adult Wistar rats, at similar total caloric intake levels. Appetite 2013;60:203-7}}{{הערה|שם=הערה14|Mitsutomi K, Masaki T, Shimasaki T, Gotoh K, Chiba S, Kakuma T, Shibata H. Effects of a nonnutritive sweetener on body adiposity and energy metabolism in mice with diet-induced obesity. Metabolism 2014;63:69-78}}{{הערה|שם=הערה15|Stellman SD, Garfinkel L. Artificial sweetener use and one-year weight change among women. Prev Med 1986;15:195-202}} אך לא בכולם{{הערה|שם=הערה16|Brown RJ, de Banate MA, Rother KI. Artificial sweeteners: a systematic review of metabolic effects in youth. Int J Pediatr Obes 2010;5:305-12}}, נמצא כי תוספי מזון מסוימים - כמו תחליפי סוכר - עשויים להביא לעלייה במשקל. כמו כן נמצא כי אלו יכולים להביא לפגיעה באיזון רמות הסוכר בדם{{הערה|שם=הערה17|Pepino MY, Tiemann CD, Patterson BW, Wice BM, Klein S. Sucralose affects glycemic and hormonal responses to an oral glucose load. Diabetes Care 2013;36:2530-5}}{{הערה|שם=הערה18|Suez J, Korem T, Zeevi D, Zilberman-Schapira G, Thaiss CA, Maza O, Israeli D, Zmora N, Gilad S, Weinberger A, et al. Artificial sweeteners induce glucose intolerance by altering the gut microbiota. Nature 2014;514:181-6}}
| |
| − | # שובע מופחת: מרבית המזונות מקבוצת ה-UPF הם בעלי אינדקס גליקמי גבוה ונמצאו כקשורים לאותות שובע נמוכים בציר העצבי של המעי-מוח{{הערה|שם=הערה19|Poti JM, Mendez MA, Ng SW, Popkin BM. Is the degree of food processing and convenience linked with the nutritional quality of foods purchased by US households? Am J Clin Nutr 2015;101:1251-62}}{{הערה|שם=הערה20|de Graaf C, Kok FJ. Slow food, fast food and the control of food intake. Nat Rev Endocrinol 2010;6:290-3}}{{הערה|שם=הערה21|Small DM, DiFeliceantonio AG. Processed foods and food reward. Science 2019;363:346-7}}
| |
| − | # היווצרות גורמים מסרטנים: במהלך עיבוד המזונות בטמפרטורות גבוהות נוצרים חומרים מסרטנים, למשל אקרילאמיד {{הערה|שם=הערה22|European Food Safety Authority. EEFS panel on contaminants in the food chain (CONTAM). Scientific opinion on acrylamide in food. EFSA J 2015; 13: 4104}}{{הערה|שם=הערה23|Gibis, M. Hetero cyclic aromatic amines in cooked meat products: causes, formation, occurrence, and risk assessment. Compr Rev Food Sci Food Saf 2016; 15: 269-302}}
| |
| − | # הפרת האיזון של המיקרופלורה במעי, ירידה בעושר זני המיקרואורגניזם במעי ובמגוון שלהם ועלייה בחדירות המעי:
| |
| − | ## רכיבי תזונה מבודדים שאינם חלק מהרכב התא מתעכלים בקלות רבה יותר{{הערה|שם=הערה24|Grundy MM, Edwards CH, Mackie AR, Gidley MJ, Butterworth PJ, Ellis PR. s Br J Nutr 2016;116:816-33}} ונספגים בצורה מהירה יותר במעי{{הערה|שם=הערה25|Anderson IH, Levine AS, Levitt MD. Incomplete absorption of the carbohydrate in all-purpose wheat flour. N Engl J Med 1981;304:891-2}}{{הערה|שם=הערה26|Grundy MM, Lapsley K, Ellis PR. A review of the impact of processing on nutrient bioaccessibility and digestion of almonds. Int J Food Sci Technol 2016;51:1937-46}}{{הערה|שם=הערה27|Noah L, Guillon F, Bouchet B, Buleon A, Molis C, Gratas M, Champ M. Digestion of carbohydrate from white beans (Phaseolus vulgaris L.) in healthy humans. J Nutr 1998; 128:977-85}}
| |
| − | ## צריכה גבוהה של סוכרים פשוטים, בעיקר פרוקטוז וסוכרים הנמצאים במשקאות ממותקים, עשויה להציף את הכבד ולהביא לשינויים במיקרוביוטה{{הערה|שם=הערה28|Jang C, Hui S, Lu W, Cowan AJ, Morscher RJ, Lee G, Liu W, Tesz GJ, Birnbaum MJ, Rabinowitz JD. The small intestine converts dietary fructose into glucose and organic acids. Cell Metab 2018;27:351- 61.e3}}
| |
| − | ## תחליפי סוכר כמו סכרין עשויים להשפיע על עושר המיקרואורגניזמים במעי ועל המגוון שלהם{{הערה|שם=הערה18}}
| |
| − | ## הודגם כי צריכה של תזונה מערבית הביאה לאובדן מיקרואורגניזמים חיוניים, לפגיעה בתפקוד המיקרוביום וככל הנראה לשינויים מטבולים במנגנונים אפיגנטיים{{הערה|שם=הערה29|Krautkramer KA, Kreznar JH, Romano KA, Vivas EI, Barrett-Wilt GA, Rabaglia ME, Keller MP, Attie AD, Rey FE, Denu JM. Diet-microbiota interactions mediate global epigenetic programming in multiple host tissues. Mol Cell 2016;64:982-92}}
| |
| − | ## עבודות שונות הדגימו עלייה בחדירות המעי עקב צריכה של תוספי מזון שונים כמו: תחליפי סוכר, חומרים מתחלבים ואנזימים הנמצאים בשימוש בתעשיית המזון{{הערה|שם=הערה30|Zinocker MK, Lindseth IA. The western diet-microbiome-host interaction and its role in metabolic disease. Nutrients 2018;10:365}}{{הערה|שם=הערה31|Miclotte L, Van de Wiele T. Food processing, gut microbiota and the globesity problem. Crit Rev Food Sci Nutr 2020;60:1769-82}}
| |
| − | ### על פי המודל של קוו תאי מעי מסוג 2-Caco תחליפי סוכר מסוג סוכרלוז נמצאו כמעלי חדירות במחסומי האפיתל{{הערה|שם=הערה32|Shil A, Olusanya O, Ghufoor Z, Forson B, Marks J, Chichger H. Artificial sweeteners disrupt tight junctions and barrier function in the intestinal epithelium through activation of the sweet taste receptor, T1R3. Nutrients 2020;12:1862}}
| |
| − | ### הודגם כי האנזים טרנסגלוטמינאז ממקור מיקרוביאלי, הנמצא בשימוש בתעשיית המזון, עשוי לקדם את חדירות המעי באמצעות מספר מנגנוניםף למשל: טרנסגלוטמינאז נמצא כמשבש מחסומי הגנה מכניים ואימונולוגיים במעי. תהליכים אלו מובילים לגידול מיקרואורגניזמים לא רצויים במעי. כמו כן אנזים זה עשוי לקדם עלייה בחדירות פפטידים מסוג גליאדין{{הערה|שם=הערה33|Gao, J. Davis, L. K., Hart, A.B., Sanchez-Roige, S., HanLerner A, Matthias T. Processed food additive microbial transglutaminase and its cross-linked gliadin complexes are potential public health concerns in Celiac disease. Int J Mol Sci 2020;21:1127}}
| |
| − | ### חומרים מתחלבים כגון קאראגינן, קרבוקסימתיל צלולוז (CMC) ופליסורבאט 80 (80-P) נמצאו כמשבשים את הרכב המקרוביוטה במעי{{הערה|שם=הערה33}}{{הערה|שם=הערה34|Chassaing B, Koren O, Goodrich JK, Poole AC, Srinivasan S, Ley RE, Gewirtz AT. Dietary emulsifiers impact the mouse gut microbiota promoting colitis and metabolic syndrome. Nature 2015;519:92-6}}{{הערה|שם=הערה35|Martino JV, Van Limbergen J, Cahill LE. The role of carrageenan and carboxymethylcellulose in the development of intestinal inflammation. Front Pediatr 2017;5:96}}. חומרים אלו יכולים לפעול באמצעות מנגנונים שונים כמו: הורדת עובי שכבת המוקוזה ועלייה בחדירות הצמתים ההדוקים/הצפופים (tight junctions), דבר המאפשר חדירת חיידקים מזיקים ומוביל לשפעול של תגובה דלקתית{{הערה|שם=הערה36|Naimi S, Viennois E, Gewirtz AT, Chassaing, B. Direct impact of commonly used dietary emulsifiers on human gut microbiota. Microbiome 2021;9:66}}
| |
| − | # דלקתיות - הודגם כי צריכה של חומרים מתחלבים ותחליפי סוכר שונים עשויה לקדם תהליכי דלקת מגוונים. דלקתיות יכולה להוות תוצר של מסלולים שונים, למשל חוסר איזון בהרכב המיקרואורגניזמים, המלווה בעלייה בזנים אלימים וירידה בעושר ובמגוון{{הערה|שם=הערה37|Benard C, Cultrone A, Michel C, Rosales C, Segain JP, Lahaye M, Galmiche JP, Cherbut C, Blottiere HM. Degraded carrageenan causing colitis in rats induces TNF secretion and ICAM-1 upregulation in monocytes through NF-kappaB activation. PLoS One 2010;5:e8666}}{{הערה|שם=הערה38|Penttinen R, Kinnula H, Lipponen A, Bamford JK, Sundberg LR. High nutrient concentration can induce virulence factor expression and cause higher virulence in an environmentally transmitted pathogen. Microb Ecol 2016;72:955-64}}{{הערה|שם=הערה39|Collins J, Robinson C, Danhof H, Knetsch CW, van Leeuwen HC, Lawley TD, Auchtung JM, Britton RA. Dietary trehalose enhances virulence of epidemic Clostridium difficile. Nature 2018;553:291-4}}{{הערה|שם=הערה40|Gao, J. Davis, L. K., Hart, A.B., Sanchez-Roige, S., HanSonnenburg ED, Smits SA, Tikhonov M, Higginbottom SK, Wingreen NS, Sonnenburg JL. Diet- induced extinctions in the gut microbiota compound over generations. Nature 2016;529:212-5}}
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | == היבטים של התמכרות בצריכת UPF ==
| |
| − | התמכרות למזון (Food addiction, FA) מאופיינת על ידי מספר תסמינים כגון: אי-שליטה על צריכת המזון, המשך אכילתו חרף השלכות שליליות וחוסר יכולת לצמצם צריכת המזון למרות הרצון והשאיפה לעשות זאת{{הערה|שם=הערה1|Davis C, Curtis C, Levitan RD, Carter JC, Kaplan AS, Kennedy JL. Evidence that ‘food addiction’is a valid phenotype of obesity. Appetite 2011;57:711-7}}. נמצא קשר בין "אכילה התמכרותית" לאימפולסיביות מוגברת כמו גם לתגובה רגשית מוגברת, שני מדדים שנמצאו קשורים גם לשימוש בחומרים ממכרים{{הערה|שם=הערה1}}. במרבית המחקרים, FA נמדדת באמצעות שאלון YFAS {{הערה|שם=הערה2|Gearhardt AN, Corbin WR, Brownell KD. Preliminary validation of the Yale food addiction scale. Appetite 2009;52:430-6}}, שמטרתו לאמוד צריכת-יתר של מזונות מסוימים באמצעות שבעה תסמינים, ביניהם: מזון הנצרך בכמות יתרה ולפרק זמן ממושך יותר ממה שתוכנן; כמיהה מתמדת או ניסיונות כושלים חוזרים ונשנים לחדול מצריכת המזון; תסמיני גמילה אופייניים או חומר אחר הנצרך לצורך הפגת תסמינים אלו{{הערה|שם=הערה3|Schulte EM, Avena NM, Gearhardt AN. Which foods may be addictive? The roles of processing, fat content, and glycemic load. PloS one 2015;10:e0117959}}. ביטויים נוספים של FA מוגדרים כ"השתוקקות למזון מוגדר", "אכילה בהיעדר רעב" ו"התייחסות למזון כאל תגמול"{{הערה|שם=הערה4|Nansel TR, Lipsky LM, Eisenberg MH, Haynie DL, Liu D, Simons-Morton B. Greater food reward sensitivity is associated with more frequent intake of discretionary foods in a nationally representative sample of young adults. Front Nutr 2016;3:33}}{{הערה|שם=הערה5|Gearhardt AN, Rizk MT, Treat TA. The association of food characteristics and individual differences with ratings of craving and liking. Appetite 2014;79:166-73}}.
| |
| − | | |
| − | על פי מאמר סקירה נרטיבי, שבדק היבטים של FA לאורך החיים, צריכת UPF קשורה לשינויים במנגנוני התגמול ובהתנהגות התמכרותית ביחס לאוכל{{הערה|שם=הערה6|Schiestl ET, Rios JM, Parnarouskis L, Cummings JR, Gearhardt AN. A narrative review of highly processed food addiction across the lifespan. Prog Neuro-Psychopharmacol Biol Psychiatry 2020;110152}}.
| |
| − | | |
| − | בסקירת הספרות לפרק זה נמצאו 22 מאמרים. מתוכם לא נכללו 4 מאמרים שעסקו בבעלי-חיים, 1 מאמרי סקירה, מאמר אחד שבחן FA בקרב נרקומנים, וכן מאמרים שנמצאו כלא רלוונטיים לשאלת המחקר. הרשימה הסופית כללה 11 מאמרים.
| |
| − | | |
| − | ברוב המאמרים, UPF לא הוגדר על ידי שיטת NOVA, אלא באמצעות שימוש במונחים שונים, בהם "מזון מעובד ברמה גבוהה". הגדרה זו כללה מזונות מעובדים כגון עוגיות, פיצה, שוקולד וכדומה. לעומת זאת "מזון מעובד במידה מזערית" כלל מזון טרי, בעיקר ירקות ופירות. מרכיבי הייחוס היו שומן ופחמימות מזוקקות ולעיתים מלח וכן כל צירוף שהוגדר כ"לא טבעי" של שומנים ופחמימה מזוקקת כגון סוכר{{הערה|שם=הערה7|Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for “food addiction?” A systematic review. Nutrients 2018;10:477}}{{הערה|שם=הערה3}}.
| |
| − | | |
| − | === מחקרי חתך ===
| |
| − | בסקירה משולבת של שני מחקרי חתך במסגרת מאמר מדעי אחד, תוארו תופעות התמכרותיות למזון בשתי אוכלוסיות. במחקר הראשון השתתפו 120 סטודנטים בגיל 23-18 שנים, שמילאו שאלון YFAS ביחס ל-35 מזונות. המזונות חולקו לארבע קטגוריות: מזונות עתירי שומן וסוכר (או פחמימות) כגון שוקולד וצ'יפס; מזונות עתירי שומן ללא סוכר כגון גבינות ונקניקים; מזונות עתירי סוכר אך ללא שומן כגון בייגלה ומשקאות מתוקים; מזונות דלים בשומן ובסוכר, כגון ירקות וחזה עוף.
| |
| − | | |
| − | מידת עיבוד המזונות נמצאה כגורם הקשור ביותר לאכילה התמכרותית{{הערה|שם=הערה3}}. המחקר השני שנכלל בסקירה נערך בקרב 354 משתתפים בגיל 64-18 שנים. גם במחקר זה מידת עיבוד המזונות נמצאה קשורה באכילה התמכרותית. בנוסף נמצא כי ציון גבוה בשאלון YFAS (לעומת ציון נמוך) קשור לצריכה גבוהה יותר של מזון עתיר שומן ומזון בעל ערך גליקמי גבוה{{הערה|שם=הערה3}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך נוסף שנערך בקרב 1270 משתתפים, צריכת UPF חולקה לארבע קבוצות: משקאות מתוקים; מזונות מתוקים; מזון מהיר; מזון משומר, מזון קפוא או בשר מעובד. נמצא כי רמת הדחק הנתפסת על ידי המשתתפים קשורה לצריכה גבוהה יותר של UPF{{הערה|שם=הערה8|Lopes Cortes M, Andrade Louzado J, Galvao Oliveira M, Moraes Bezerra V, Mistro S, Souto Medeiros D, Arruda Soares D, Oliveira Silva K, Nicolaevna Kochergin C, de Carvalho, Honorato dos Santos. Unhealthy Food and Psychological Stress: The Association between Ultra-Processed Food Consumption and Perceived Stress in Working-Class Young Adults. Int J Environ Res Public Health 2021;18:3863}}.
| |
| − | | |
| − | מחקר חתך נוסף בקרב 501 משתתפים הראה שמזונות מעובדים ביתר הם הגורם המשמעותי ביותר לאכילה בלתי נשלטת ופוגענית. בין המזונות שנכללו בקבוצת המזונות הממכרים נכללו: מזונות מטוגנים, גלידה, פיצה, חטיפי שוקולד, משקאות מתוקים וסוכריות, גרנולה וגבינות{{הערה|שם=הערה9|Schulte EM, Smeal JK, Gearhardt AN. Foods are differentially associated with subjective effect report questions of abuse liability. PLoS One 2017;12:e0184220}}.
| |
| − | | |
| − | מספר מחקרים עסקו ב-FA בקרב נשים עם עודף משקל או השמנה. במחקר שנערך בקרב כמאה משתתפות בגיל 50-18 שנים, נמצא כי הגורמים המנבאים דריכות כלפי מזונות עתירים בתוספי שומן ו/או סוכר היו רעב ועודף משקל{{הערה|שם=הערה10|Gearhardt AN, Treat TA, Hollingworth A, Corbin WR. The relationship between eating-related individual differences and visual attention to foods high in added fat and sugar. Eating Behav 2012;13:371-4}}. במחקר נוסף, בו נאסף מידע על דירוג השתוקקות וחיבה ל-180 מזונות שנבדלו במידת הסוכר, השומן והעיבוד שלהם, השתוקקות וחיבה למזונות עתירי שומן ועתירי סוכר נמצאו קשורים לאכילה התמכרותית{{הערה|שם=הערה5}}.
| |
| − | | |
| − | מחקר מעניין נוסף בחן FA באמצעות הדמיות מוח במכשיר MRI (Functional Magnetic Resonance Imaging), בקרב 44 נשים בגיל 40-25 שנים עם עודף משקל או השמנה, ללא הפרעות אכילה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלנשים המתמודדות עם FA תגובה נוירולוגית מוגברת ל-UPF ותגובות נוירולוגיות מופחתות כלפי מזון מעובד במידה מזערית באזורים במוח הקשורים להשתוקקות- בהשוואה לנשים שאינן מתמודדות עם {{הערה|שם=הערה11|Schulte EM, Yokum S, Jahn A, Gearhardt AN. Food cue reactivity in food addiction: A functional magnetic resonance imaging study. Physiol Behav 2019;208:112574}}FA.
| |
| − | | |
| − | במחקר חתך שנערך בקרב 46 נשים הרות נבחנה הפרדיגמה של צריכת UPF בהיעדר רעב. נמצא כי אכילה בהיעדר רעב קשורה לאכילה התמכרותית כפי שדווחה על ידי משתתפות המחקר, אך לא נמצא הבדל בצריכת מזונות על פי רמת העיבוד שלהם{{הערה|שם=הערה12|Lipsky LM, Burger KS, Faith MS, Siega-Riz AM, Liu A, Shearrer GE, Nansel TR. Pregnant Women Consume a Similar Proportion of Highly vs Minimally Processed Foods in the Absence of Hunger, Leading to Large Differences in Energy Intake. J Acad Nutr Diet 2021;121:446-57}}.
| |
| − | | |
| − | שני מחקרים עסקו ב-FA בקרב ילדים ובני נוער עם עודף משקל או השמנה. המחקר הראשון נערך בברזיל וכלל 139 ילדים וילדות בגיל 11-9 שנים; כ-24 אחוזים מהם אובחנו כסובלים מ-FA. נמצא כי ילדים אלה צרכו משקאות קלים, נקניקיות ועוגיות במידה רבה יותר מילדים שאינם סובלים מ-FA. מתוך כל תסמיני ה-FA, הימנעות נמצאה בשכיחות הגבוהה ביותר (71 אחוזים) ובקשר ישיר עם צריכת האנרגיה הכוללת בתפריט{{הערה|שם=הערה13|Filgueiras AR, de Almeida, Viviane Belucci Pires, Nogueira PCK, Domene SMA, da Silva CE, Sesso R, Sawaya AL. Exploring the consumption of ultra-processed foods and its association with food addiction in overweight children. Appetite 2019;135:137-45}}.
| |
| − | | |
| − | המחקר השני כלל 181 בני-נוער אפרו-אמריקאים בני 16-12 שנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך והסובלים מהשמנה. נמצא כי אכילה התמכרותית של מזונות מכילי שומן טרנס הייתה בשיעור גבוה יותר בהשוואה למזונות אחרים, כולל מזונות עתירי סוכר{{הערה|שם=הערה14|Schulte EM, Jacques-Tiura AJ, Gearhardt AN, Naar S. Food addiction prevalence and concurrent validity in African American adolescents with obesity. Psychol Addict Behav 2018;32:187}}.
| |
| − | | |
| − | === מחקרי עוקבה ===
| |
| − | בסקירה נמצא רק מחקר עוקבה אחד, שכלל מעקב של פעם בשנה אחר מדגם מייצג של בני נוער בארצות הברית שבין השנים 2010-2009 היו רשומים ללימודים בכיתה י' (NEXT Generation Health Study). נמצא קשר בין ציון גבוה ברכיב "התייחסות למזון כאל תגמול" לבין צריכה תכופה יותר של UPF כולל חטיפים מתוקים ומלוחים, בשר מעובד ומזון מהיר. לא נמצא קשר בין תסמין זה לבין צריכה תכופה יותר של מזונות בריאים יותר{{הערה|שם=הערה4}}.
| |
| − | | |
| − | === סיכום ===
| |
| − | על בסיס 12 המאמרים שנסקרו לעיל, ניתן לומר כי קיים קשר בין צריכת UPF ל-FA, השתוקקות, דחק, אכילה בהעדר רעב ודריכות כלפי מזון. בסקירת המחקרים נמצא קשר בין צריכת UPF להתמכרות שמובילה לתוצאים שליליים, כולל BMI גבוה יותר ובריאות נפשית וגופנית רעועה יותר. מעניין לציין כי נמצא קשר בין התמכרות ל-UPF ושינויים הקשורים במנגנוני התיגמול לבין תוצאים שליליים בשלבים מוקדמים בחיים. לעובדה זו יש השלכות חשובות על מאמצים ליישום טיפול מניעתי באכילה התמכרותית המתאים לשלבי התפתחות מוקדמים.
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | == דיון והמלצות ==
| |
| − | מזון אולטרה-מעובד (UPF) נצרך בתדירות גבוהה ברחבי העולם והוא מצוי כמעט בכל קטגוריות המזון והשתיה. בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכה שלו, במיוחד על ידי אוכלוסיות בסיכון כמו אנשים במצב חברתי-כלכלי נמוך וכן על ידי ילדים ובני נוער{{הערה|שם=הערה1|Neri D, Steele EM, Khandpur N, Cediel G, Zapata ME, Rauber F, Marron-Ponce JA, Machado P, da Costa Louzada ML, Andrade GC, Batis C. Ultraprocessed food consumption and dietary nutrient profiles associated with obesity: A multicountry study of children and adolescents. Obes Rev 2022}}. ברוב המוחלט של המחקרים נמצא קשר ישר בין צריכת UPF לבין תחלואה במחלות שונות לרבות: השמנה, מחלות קרדיוואסקולריות, סוכרת מסוג 2, מחלות סרטן שונות, מחלות במערכת העיכול ועוד. כמו כן נמצא קשר ישר בין צריכתו לבין תוצאים בלתי רצויים במקרים של:
| |
| − | | |
| − | * נשים הרות: עלייה עודפת במשקל, סוכרת הריונית ורעלת היריון;
| |
| − | * ילודים: [[משקל לידה נמוך]], עודף משקל, השמנה בילדות ותסמינים של הפרעת קשב וריכוז
| |
| − | | |
| − | בנוסף לכך נמצא קשר ישר בין צריכת UPF לבין תמותה ממחלות קרדיוואסקולריות ותמותה כללית. קשרים אלו נמצאו באופן עקבי במגוון מחקרים ובאוכלוסיות שונות.
| |
| − | | |
| − | בטבלה 2 מסוכמות תוצאות המחקרים על פי סוג המחקר, האם נמצא או לא נמצא קשר בין צריכת UPF לבין הממצאים והשיטות בהן השתמשו לסיווג המזון. התוצאות מסוכמות על פי הנושאים המוזכרים בפרקים שבמסמך זה.
| |
| − | | |
| − | נמצאו מספר מנגנונים שיכולים להסביר את הקשר בין צריכה גבוהה של UPF לתחלואה, ביניהם: עידוד תהליכים דלקתיים, היווצרות של חומרים מסרטנים בתהליכי העיבוד התעשייתי, הפרת האיזון של המיקרופלורה במעי, המתבטאת בירידה במגוון זני המיקרואורגניזמים במעי ועלייה בחדירות המעי{{הערה|שם=הערה2|Zinocker MK, Lindseth IA. The Western Diet-Microbiome-Host Interaction and Its Role in Metabolic Disease. Nutrients 2018;10:365}}{{הערה|שם=הערה3|Miclotte L, Van de Wiele T. Food processing, gut microbiota and the globesity problem. Crit Rev Food Sci Nutr 2020;60:1769-82}} - כל אלה במקביל לירידה בצריכה של מזונות לא מעובדים, העשירים ברכיבים תזונתיים חיוניים{{הערה|שם=הערה4|Moubarac JC, Batal M, Louzada ML, Martinez Steele E, Monteiro CA. Consumption of ultraprocessed foods predicts diet quality in Canada. Appetite 2017;108:512-20}}.
| |
| − | | |
| − | בייצור מזון משתמשים לעיתים ברכיבים בודדים כדוגמת קזאין, לקטוז, מי גבינה וגלוטן, שהשפעתם ככל הנראה שונה מזו של המזון הגולמי, השלם. תוספי מזון רבים שנמצאים בשימוש בתעשייה, כגון: חומרים משמרים, מייצבים, ממצקים, מתחלבים, חומרי צבע, טעם או ריח, משפרי טעם ומרקם, ממתיקים מלאכותיים, חומרי זיגוג ועוד - נבדקו במחקרי בטיחות בבעלי חיים בלבד, לכן יש לחקור לעומק את ההשפעה של רכיבים ומזונות אלה על בריאות האדם.
| |
| − | | |
| − | מחקרי התנהגות תומכים בכך שצריכה גבוהה של UPF מלווה בשינויים בהתנהגות האכילה האישית והמשפחתית וקשורה להגברת הצריכה של מזונות אלה ולהתמכרות למזון: כל אלה עלולים לגרום לעלייה במשקל ולהשמנה{{הערה|שם=הערה5|Schiestl ET, Rios JM, Parnarouskis L, Cummings JR, Gearhardt AN. A narrative review of highly processed food addiction across the lifespan. Prog Neuro-Psychopharmacol Biol Psychiatry 2020;110152}}{{הערה|שם=הערה6|Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for “food addiction?” A systematic review. Nutrients 2018;10:477}}.
| |
| − | | |
| − | יש לציין כי למחקרים שנסקרו יש מגבלות, הכוללות את המגבלות הקיימות בשאלוני צריכת מזון ותזונה ואת הקושי בכימות תהליכי העיבוד ובדירוגם. כל אלה נחוצים על מנת להעריך בצורה מדוייקת את החשיפה לתהליכים ולתוספי מזון שונים. בנוסף, קיים קושי בתקנון הצריכה לגורמים נוספים הקשורים לאורח חיים, שיכולים להוות גורמים מערפלים לקשרים שנמצאו. בהיעדר מחקרי התערבות קשה להוכיח שהקשר שנמצא הוא קשר סיבתי.
| |
| − | | |
| − | השיטה השכיחה ביותר בה השתמשו במחקרים לסיווג המזון והגדרת UPF היא NOVA. סיווג כזה עלול להיות גס מדי. מחד, אין חלוקה לתת-קבוצות בתוך הקטגוריה של UPF לפי דרגות העיבוד או מידת הנזק. מאידך, קיימים מזונות שאינם נכללים בקטגוריה של UPF, למרות שהם מכילים תוספי מזון כמו ממתיקים רבי-עצמה{{הערה|שם=הערה7|Moubarac JC, Parra DC, Cannon G, Monteiro CA. Food classification systems based on food processing: Significance and implications for policies and actions: A systematic literature review and sssessment. Curr Obes Rep 2014;3:256-72}}. ברוב המקרים קיימת חפיפה בין הגדרת מזונות כבעלי איכות תזונתית ירודה ובין הגדרתם כ- UPF, אך לא כך תמיד. קיימים UPF שערכם התזונתי אינו ירוד ולהיפך{{הערה|שם=הערה8|Gupta S, Hawk T, Aggarwal A, Drewnowski A. Characterizing ultra-processed foods by energy density, nutrient density, and cost. Front Nutr 2019;6:70}}{{הערה|שם=הערה9|Derbyshire E. Are All ‘Ultra-processed’ foods nutritional demons? A commentary and nutritional profilingaAnalysis. Trends Food Sci Technol 2019;94:98-104}}.
| |
| − | | |
| − | נכון להיום UPF לפי הקטגוריות הקיימות אינו מומלץ לצריכה. ייתכן ובעתיד עם התקדמות המחקר יהיה ניתן להמליץ על קטגוריות מסוימות של {{הערה|שם=הערה10|Castro-Barquero S, Estruch R. Ultra-processed food consumption and disease: the jury is still out. Eur Heart J 2022;43:225-7}}UPF. בהקשר זה חשוב לציין כי בסקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה נמצא כי הקשר החיובי שנמצא בין צריכת UPF להשמנה ולתחלואה לא השתנה לאחר תקנון לאיכות התזונה או לדפוס התזונה. מחקר זה מחליש את הטענה כי ניתן להפחית את ההשפעות המזיקות של UPF באמצעות שיפור ערכו התזונתי, למשל באמצעות תהליכי רה-פורמולציה{{הערה|שם=הערה11|Dicken SJ, Batterham RL. The role of diet quality in mediating the association between ultraprocessed food intake, Obesity and health-related outcomes: A review of prospective cohort studies. Nutrients 2021;14:23}}.
| |
| − | | |
| − | טכנולוגיות חדשות בתהליכי עיבוד המזון יכולות לתרום ליצירת מזונות חדשים, כמו מוצרים מבוססי צומח - תחליפי בשר או חלב. אלה עשויים להיות בריאים וסביבתיים יותר, אולם טכנולוגיות אלו אינן נותנות מענה לכלל הבעיות במערכת המזון: צריכה עודפת, בזבוז מזון ועוד; נכון להיום אין מידע לגבי התועלות הבריאותיות או הנזקים הפוטנציאליים שלהם{{הערה|שם=הערה12|Toribio-Mateas MA, Bester A, Klimenko N. Impact of plant-based meat alternatives on the gut microbiota of consumers: A real-world study. Foods 2021;10:2040}}.
| |
| − | | |
| − | שיתוף פעולה עם תעשיית המזון חיוני כדי לוודא שיש מספיק מזון מזין לאוכלוסיית העולם, מתוך שאיפה לייצר מוצרי מזון חדשים, נגישים ואטרקטיביים לאוכלוסייה, תוך שימוש בשיטות עיבוד מינימליות ושימור ערכו התזונתי של המזון.
| |
| − | | |
| − | בנוסף לכך לתעשיית המזון יש עוצמה כלכלית, חברתית ופוליטית. תאגידי המזון הם אלה העוסקים בגידול, בהפצה, באריזה, בשיווק ובמיתוג של האוכל ולא רק בייצור המזון. השפעתם על הביטחון התזונתי ועל הסביבה עצומה וכוללת היבטים של שינוע גלובלי של המזון, עיבוד במפעלים מזהמים, יצירת פסולת פלסטיק, צימצום מגוון גידולים, אובדן מסורות קולינריות, ושימוש מוגבר בדשנים ובחומרי הדברה כימיים{{הערה|שם=הערה13|Fardet A, Rock E. Ultra-processed foods and food system sustainability: what are the links? Sustainability 2020;12:6280}}{{הערה|שם=הערה14|Seferidi P, Scrinis G, Huybrechts I, Woods J, Vineis P, Millett C. The neglected environmental impacts of ultra-processed foods. Lancet Planet Health. 2020;4:e437-8}}. התפיסה השמרנית, על פיה לצרכנים יש אחריות אישית מלאה לנזקים הבריאותיים שנגרמו להם בגין החלטתם לצרוך מוצרי מזון שערכם התזונתי הירוד ידוע, הולכת ומשתנה{{הערה|שם=הערה15|רונית דוניץ קידר, "על אחריותם התאגידית של תאגידי מזון", משפט, חברה ותרבות, לחם חוק: עיונים במשפט אוכל )יופי תירוש ואיל גרוס עורכים, אונ' תל אביב, 2017(, 125}}. כיום ברור כי לסביבת המזון יש השפעה רבה על צריכת המזון. למדינה אחריות כלפי אזרחיה ועליה לפעול לשיפור של סביבת המזון באמצעות רגולציה וחינוך. בדו"ח ה-WHO, שפורסם לאחרונה בנושא השמנה, מודגש כי למדינה ולתעשיית המזון אחריות כבדה לבריאות הציבור וכי אחריות הפרט היא מרכיב חשוב אבל לא בלעדי. כמו כן מוזכר בדו"ח, כי ללא שינוי תמהיל המזון הנגיש לציבור לא ניתן יהיה להתמודד עם ההשמנה והתחלואה הכרונית הקשורה בה{{הערה|שם=הערה16|WHO European Regional Obesity Report 2022. Available at: https://www.euro .who.int/en/health- topics/noncommunicable-diseases/obesity/publications/M^Z/whoeuropean-regional-obesityreport- 2022 Accessed May 7th 2022}}.
| |
| − | | |
| − | בעשור האחרון החלו מספר מדינות ביישום של מדיניות ציבורית במטרה להפחית את הצריכה של UPF ומשקאות ממותקים. מדיניות זו כוללת שילוב של מספר מהלכים, ביניהם: פרסום המלצות תזונתיות לאומיות, סימון מזון בחזית האריזה, מיסוי על מזון מזיק, הגבלה על פרסום מזון מזיק לילדים, חינוך תזונתי ושינוי המזון המוגש במערכת החינוך. טרם הוערכה היעילות של אמצעים אלה על הפחתת שיעורי ההשמנה והתחלואה באוכלוסייה, אך נמצא כי הם קשורים בירידה ברכישה של UPF ומשקאות ממותקים{{הערה|שם=הערה17|Sacks G, Kwon J, Backholer K. Do taxes on unhealthy foods and beverages influence food purchases? Curr Nutr Rep 2021;10:179-87}}{{הערה|שם=הערה18|Wrottesley SV, Stacey N, Mukoma G, Hofman KJ, Norris SA. Assessing sugar-sweetened beverage intakes, added sugar intakes and BMI before and after the implementation of a sugar-sweetened beverage tax in South Africa. Public Health Nutr 2021;24:2900-10}}{{הערה|שם=הערה19|B^r6 A. Did the junk food tax make the Hungarians eat healthier?. Food Policy 2015;54:107-15}}, בירידה בצריכת אנרגיה ושומן, ובעליה בצריכת ירקות{{הערה|שם=הערה20|Shangguan S, Afshin A, Shulkin M, Ma W, Marsden D, Smith J, Saheb-Kashaf M, Shi P, Micha R, Imamura F, Mozaffarian D; Food PRICE (Policy Review and Intervention Cost-Effectiveness) Project. A meta-analysis of food labeling effects on consumer diet behaviors and industry practices. Am J Prev Med 2019;56:300-14}}. כמו כן נמצא, כי סימון מזון בחזית האריזה גרם לתהליכי רה-פורמולציה משמעותיים של מוצרי מזון שונים ולהפחתת התכולה של שומן טרנס ונתרן בהם{{הערה|שם=הערה17}}. למרות החשש שמהלכים אלו יובילו לפגיעה ברווחיות של תעשית המזון ובמקומות עבודה, הנתונים מראים כי אלו לא התממשו{{הערה|שם=הערה21|Paraje G, Montes de Oca D, Wlasiuk JM, Canales M, Popkin BM. Front-of-pack labeling in Chile: Effects on employment, real wages, and firms' profits after three years of its implementation. Nutrients. 2022;14:295}}. מחקרים עתידיים יתבקשו לענות על מגוון שאלות שעדין נותרו פתוחות לגבי היעילות של מדיניות ציבורית שמטרתה צמצום צריכה של UPF.
| |
| − | | |
| − | לסיכום, ברוב המחקרים נמצא קשר ישר בין צריכת UPF לבין תחלואה ותמותה ממחלות שונות. המלצת הועדה היא, שיש להמעיט ככל הניתן בצריכה של UPF מכל קבוצות המזון ולהגביר צריכת מזון גולמי או מזון מעובד מינימלית. המלצה זו עומדת בקנה אחד עם המלצות התזונה הלאומיות של מדינת ישראל{{הערה|שם=הערה22|Ministry of Health of Israel. Nutritional recommendations, 2019. Available at: https://health.gov.il/PublicationsFiles/dietary%20guidelines%20EN.pdf</nowiki> Accessed Jan 30<sup>th</sup> 2022}}.
| |
| − | | |
| − | כדי להשיג מטרה זו, יש לנקוט במגוון אסטרטגיות לצמצום צריכת UPF, הכוללות: הגבלות על שיווק ופרסום של UPF, במיוחד לילדים; סימון UPF או הדגשה של רשימת הרכיבים כדי להקל על הזיהוי שלו; הגבלה על מכירת UPF במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור, למשל בבתי חולים; מיסוי על UPF, כולל על משקאות ממותקים.
| |
| − | | |
| − | במקביל, יש לפעול לעידוד צריכת מזון גולמי ומזון מעובד-מינימלית בדרכים שונות הכוללות: עידוד שיווק ופרסום של מזונות גולמיים או מעובדים מינימלית, עידוד צריכה של מזונות המסומנים בסימון הירוק בחזית האריזה; הנגשה של מכירת מזונות גולמיים או מעובדים מינימלית במוסדות חינוך ומוסדות ציבור; סבסוד מזונות גולמיים או מעובדים מינימלית והטמעת תוכניות לקידום תזונה בריאה בגני הילדים ובבתי הספר.
| |
| − | | |
| − | יש לפעול באמצעות שיתוף פעולה בין האקדמיה, משרדי הממשלה, הרשויות מקומיות, הארגונים האזרחיים המגזר הציבורי והפרטי- במטרה לבחון את היעילות של האסטרטגיות השונות שהוצעו, לגבש מדיניות וליישם פתרונות מעשיים להפחתת הצריכה של UPF.
| |
| − | | |
| − | === טבלה 2: סיכום תוצאות המחקרים לפי נושאים ===
| |
| − | בטבלה מסוכמים המחקרים לפי הפרקים במסמך, סוג המחקרים ומספר המחקרים בהם נמצא קשר (+) או לא נמצא קשר (-) בין צריכת UPF לתוצאה הבריאותית.
| |
| − | | |
| − | במידה ובמאמר נעשתה השוואה בין טווחי צריכה של UPF מסך האנרגיה לצורך חישוב סיכון יחסי, צויין טווח הצריכה באחוזים מהאנרגיה. בעמודה השמאלית מוצגים דפוסי אכילה במחקרים בהם לא היה סיווג על פי NOVA ובסוגריים האם נמצא או לא נמצא קשר עם תחלואה. מטה-אנאליזות שפורסמו נרשמו בנפרד בעמודה של סוג המחקרים שנכללו במטה-אנאליזה.
| |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |'''נושא'''
| |
| − | |'''תוצאה בריאותית'''
| |
| − | |'''טווח'''
| |
| − | | |
| − | '''הצריכה'''
| |
| − | | colspan="2" |'''מחקרי חתך'''
| |
| − | | |
| − | '''+ -'''
| |
| − | | colspan="2" |'''מחקרי מקרה'''
| |
| − | | |
| − | '''ביקורת'''
| |
| − | | |
| − | '''- +'''
| |
| − | | colspan="2" |'''מחקרי עוקבה'''
| |
| − | | |
| − | '''+ -'''
| |
| − | | colspan="2" |'''מחקרי התערבות'''
| |
| − | | |
| − | '''+ -'''
| |
| − | |'''חלוקה לא לפי'''
| |
| − | | |
| − | '''NOVA'''
| |
| − | | |
| − | '''(+) קיים סיכון מוגבר בצריכת UPF (-) לא נמצא קשר**'''
| |
| − | |-
| |
| − | |גורמי
| |
| − | | |
| − | סיכון ו-
| |
| − | | |
| − | CVD
| |
| − | |BMI, עודף משקל, השמנה ביטנית
| |
| − | |
| |
| − | |9
| |
| − | | |
| − | (ב-2
| |
| − | | |
| − | מחקרים
| |
| − | | |
| − | סיכון
| |
| − | | |
| − | מוגבר רק בנשים)
| |
| − | | |
| − | 4 מטה אנאליזות*
| |
| − | |2
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |7
| |
| − | |0
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |קבוצות המשקאות הממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים, מוצרי החלב, השמנים והרטבים המוכנים
| |
| − | | |
| − | קנויים, הבשר, הדגים והביצים קשורים, כל אחד בפני עצמו, לסיכון מוגבר לעודף משקל והשמנה (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |תת-קבוצות המזון והמשקאות העיקריות אשר תרמו לקשר היו משקאות לא אלכוהוליים (כגון קפה נמס ושוקו), משקאות חריפים, מוצרי בשר ומשקאות קלים (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |תסמונת מטאבולית, סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה,
| |
| − | | |
| − | CVD
| |
| − | |
| |
| − | |6
| |
| − | |1
| |
| − | | |
| − | קשר
| |
| − | | |
| − | הפוך
| |
| − | | |
| − | עם
| |
| − | | |
| − | CVD
| |
| − | | |
| − | PAD
| |
| − | | |
| − | Stroke
| |
| − | | |
| − | יחד
| |
| − | | |
| − | אין
| |
| − | | |
| − | קשר
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |10 מטה- אנאליזה לפי
| |
| − | | |
| − | NOVA
| |
| − | | |
| − | - 3 CVD
| |
| − | | |
| − | -2
| |
| − | | |
| − | מחלת כלי דם במוח
| |
| − | |0
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |דפוס אכילה
| |
| − | | |
| − | המאופיין צריכה גבוהה של דגנים מעובדים, בשר מעובד ובשר אדום, משקאות ממותקים, ביצים, תפוחי אדמה, בירה, ממתקים ועוגות, חטיפים וחמאה (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |עם
| |
| − | | |
| − | PAD
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |דפוס אכילה שכולל אוכל מעובד כמו אורז, צייפס, עוגות, פנקייק וצריכה נמוכה של אוכל מקומי (+) דפוס אכילה עשיר במזון מעובד ובמוצרים מן החי הכוללים רמה גבוהה של שומן ושל סוכר ופחות מזונות מסורתיים עשירים בסיבים תזונתיים (+) מזונות עשירים בשומן רווי, סוכר ומלח משקאות ורכיבי תזונה שלא נמצאים בהמלצות הקנדיות מ- 2019
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |קבוצה של מזון שנרכש בסופרמרקט מול דיאטה המבוססת על מוצרי מזון מקומיים ללא תוספי מזון ומזון מעובד (+) דפוס אכילה המורכב מזון מטוגן בשמן עמוק, משקאות ממותקים, רטבים, אטריות אינסטנט, ריבה / דבש, קינוחים ומוצרי אורז / קמח מטוגנים (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |תמותה מ-
| |
| − | | |
| − | CVD
| |
| − | |<14.6%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה מול
| |
| − | | |
| − | 6.1%>
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |<33.1% מהאנרגיה מול >14.1
| |
| − | | |
| − | 2.3 מנות ליום לפי גודלי מנה של USDA
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |תמותה כוללת
| |
| − | |<14.6%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה מול
| |
| − | | |
| − | 6.1%>
| |
| − | | |
| − | <33.1%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה מול >14.1
| |
| − | | |
| − | 2.4 מנות ליום לפי גודלי מנה של
| |
| − | | |
| − | USDA
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |6
| |
| − | |**1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |** ניתוח לפי רכיבי תזונה, לא נמצא סיכון מוגבר. נמצא כי לצריכת יוגורט וחלב מותסס (אלה המסווגים כ-UPF), עוגות ומאפים, ועוגיות, התרומה הגדולה ביותר לשיעור התמותה המוגבר אך רק לגבי יוגורט וחלב מותסס הקשר היה מובהק (+) לא נמצא קשר בין כל קבוצות UPF האחרות (לחם, דגני בוקר, קינוחים חלביים, בשר ובשר מעובד, ריבות, ממתקים וקינוחים מתוקים, רטבים, משקאות מתוקים, מיצי פירות ארוזים), לתמותה (-)
| |
| − | |-
| |
| − | |סרטן
| |
| − | |לוקמיה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |0
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |סרטני מערכת
| |
| − | | |
| − | העיכול
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | | |
| − | מטה אנאליזה
| |
| − | | |
| − | (+)
| |
| − | |0
| |
| − | |4
| |
| − | |$1
| |
| − | |0
| |
| − | |0
| |
| − | | |
| − | מטה אנאליזה
| |
| − | | |
| − | (־)
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | * דפוס אכילה
| |
| − | | |
| − | המאופיין בשתיה מתוקה ועמילנים וכן דפוס אכילה מאופיין בצריכת חלב ומוצריו (חלב, יוגורט, גבינות, חמאה ומרגרינה), מוצרי בשר, ומזונות מומלחים או מותססים (+)
| |
| − | | |
| − | * דפוס אכילה
| |
| − | | |
| − | שכלל צריכה גבוהה של עמילנים ושומן וצריכה נמוכה של פירות (+)
| |
| − | | |
| − | * דיאטה עירונית (עשירה במרגרינה, חמאה ומשקאות); ומעובדת (עשירה בבשר מעובד, משקאות ממותקים וחטיפים)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |סרטן הערמונית
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |סרטן השד
| |
| − | |<32.3% מהאנרגיה מול
| |
| − | | |
| − | >8.2% מהאנרגיה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |1
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | * "לא בריא/מעודד דלקת", שכלל צריכה גבוהה של סוכרים
| |
| − | | |
| − | פשוטים, שומן מן החי, דגנים מעובדים, יחד עם צריכה נמוכה של פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות (-)
| |
| − | | |
| − | * דפוס אכילה הכולל
| |
| − | | |
| − | בין היתר בשר אדום ומעובד, דגנים מעובדים, שתיה מתוקה במהלך תקופת התיכון (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |סך סוגי הסרטן
| |
| − | |<32.3% מהאנרגיה מול
| |
| − | | |
| − | >8.2% מהאנרגיה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | | rowspan="3" |מערכת
| |
| − | | |
| − | העיכול
| |
| − | |FGID
| |
| − | |<27.6%
| |
| − | | |
| − | מול
| |
| − | | |
| − | >20.6%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |דפוס ה"מזון המהיר", אופיין בין היתר בצריכת בשר, צ׳יפס, שמנים צמחיים ומלח (+) דפוס תזונה מערבי המאופיין בצריכת בשר מעובד, עוגות, ממתקים וחטיפים מלוחים (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |צליאק
| |
| − | |מעל מול
| |
| − | | |
| − | מתחת ל-50%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה מ-UPF
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |מחלות מעי דלקתיות קרוהן, קוליטיס, יחד
| |
| − | |<46.4% מול
| |
| − | | |
| − | 21.0% מהאנרגיה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |3
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | * צריכה גבוהה של משקאות ממותקים, ממתקים, חטיפים ובשר מעובד (+)
| |
| − | * צריכה גבוהה יותר של לחמים מעובדים, דגני בוקר, ארוחות קפואות או מוכנות לחימום, רטבים, גבינות וממרחים (+)
| |
| − | * דפוס אכילה הכולל בשר מעובד, רטבים, סוכר, עוגות וממתקים, נמצא קשור לסיכון מוגבר להתלקחות המחלה
| |
| − | |-
| |
| − | | rowspan="6" |מחלות
| |
| − | | |
| − | אחרות
| |
| − | |שבריריות
| |
| − | |<35%
| |
| − | | |
| − | מול
| |
| − | | |
| − | >6.5%
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |דיכאון ותסמיני
| |
| − | | |
| − | דיכאון
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |ניוון מקולרי
| |
| − | | |
| − | תלוי גיל
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |דלקת מפרקים
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |החמרה
| |
| − | | |
| − | בפסוריאזיס
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |צפיפות עצם באגן ובעמוד שדרה, מסת עצם, כוח שריר
| |
| − | | |
| − | ושיווי משקל
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |אסטמה, שיעול
| |
| − | | |
| − | וצפצופים
| |
| − | | |
| − | בנשימה
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |תסמונת קדם
| |
| − | | |
| − | ויסתית
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |היפראוריצמיה ותפקודי כליות
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |אנמיה
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | | rowspan="5" |היריון
| |
| − | | |
| − | ותוצאי
| |
| − | | |
| − | היריון
| |
| − | |השמנה של
| |
| − | | |
| − | האם בהיריון
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |5
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |סוכרת היריון
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |רעלת היריון
| |
| − | | |
| − | ולידה מוקדמת
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |משקל היילוד בלידה
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |4
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |הפרעות קשב ביילוד
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |ילדים
| |
| − | |עודף משקל
| |
| − | | |
| − | והרכב גוף
| |
| − | |67.8% > לעומת מול 23.2% <
| |
| − | | |
| − | מסך
| |
| − | | |
| − | צריכת
| |
| − | | |
| − | המזון
| |
| − | | |
| − | היומית
| |
| − | בגרמים
| |
| − | |2
| |
| − | |1 (קשר הפוך)
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |5
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |גורמי סיכון קרדיו-מטבולים ותסמונת מטבולית
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |2
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |התנהגויות אכילה
| |
| − | | |
| − | והתמכרות למזון
| |
| − | |
| |
| − | |3
| |
| − | |0
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |צריכה גבוהה יותר
| |
| − | | |
| − | עוגיות או ביסקוויטים ונקניקיות (+)
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |תחלואה
| |
| − | | |
| − | נשימתית
| |
| − | |57%<
| |
| − | | |
| − | מול
| |
| − | | |
| − | 27%>
| |
| − | | |
| − | מהאנרגיה
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |1
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |-
| |
| − | |
| |
| − | |הפרעות קשב
| |
| − | | |
| − | וריכוז
| |
| − | |
| |
| − | |מטה אנאליזה
| |
| − | | |
| − | (+)
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | |
| |
| − | * דפוס תזונה בריא - עשיר בירקות, פירות, דגנים ודגים
| |
| − | * דפוס תזונה מערבי - בשר אדום/מעובד, מזון עתיר שומן מן החי ומזונות עתירי נתרן (+)
| |
| − | * מזון מהיר, תזונה עשירה בממתקים, משקאות מתוקים, חטיפים, גלידה ומזון מהיר הכנה (+)
| |
| − | |}
| |
| − | <nowiki>*</nowiki>(+) קיים סיכון מוגבר בצריכת UPF, (-) לא נמצא קשר בין צריכת UPF לתוצא הבריאותי
| |
| − | | |
| − | <nowiki>**</nowiki>המחקרים שנכללו במטה-אנליזות אינם כלולים בספירת המחקרים ומוזכרים בנפרד
| |
| − | | |
| − | <nowiki>***</nowiki>מחקרים שנותחו לא לפי NOVA נספרים כחלק מהמחקרים המסווגים לפי סוג המחקר וכיוון התוצאה
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | <references />
| |
| − | == נספחים ==
| |
| − | | |
| − | === נספח 1: דוגמאות למזונות בכל אחת מהקבוצות בחלוקה לפי NOVA ===
| |
| − | | |
| − | ==== דוגמאות למזונות מקבוצה 1: ====
| |
| − | | |
| − | # פירות, ירקות עליים ושורשים טריים, קפואים, מיובשים, סחוטים, מצוננים; דגנים כמו אורז חום או לבן, קלח/גרעיני תירס וגרעיני חיטה; קטניות; שורשים עמילניים ופקעות כגון תפוחי אדמה; פטריות טריות/מיובשות; בשר, עוף, דגים שלמים או חתוכים, מצוננים או קפואים; ביצים; חלב מפוסטר או באבקה; מיצי פירות/ירקות טריים או לאחר פסטור ללא תוספת סוכר, ממתיקים ותוספי טעם אחרים; תירס, חיטה, שיבולת שועל בצורת גרעינים גרוסים, חתוכים או טחונים לקמח; פסטה, קוסקוס ופולנטה עשויים מגרעינים חתוכים/טחונים ומים; אגוזי אדמה ועץ וזרעים ללא תוספת מלח או סוכר; תבלינים כמו פלפל, קינמון וציפורן; צמחי תבלין כמו מנטה ותימין טריים או מיובשים; יוגורט פשוט ללא תוספת סוכר או ממתיקים; תה, קפה, מים לשתייה
| |
| − | # מזונות מהקבוצה שעורבבו ביחד כגון שילוב בין פירות יבשים, גרנולה מדגנים, אגוזים ופירות יבשים ללא תוספת סוכר, דבש או שמן; מזונות עם ויטמינים ומינרלים שהוספו כדי לפצות על איבוד רכיבי תזונה במהלך העיבוד כגון קמח, חיטה ותירס מועשרים ב[[ברזל]] וב[[חומצה פולית]]
| |
| − | # מרכיבים בקבוצה מספר 1 עם תוספים לשימור התכונות של המזון המקורי, כגון: ירקות ארוזים בווקום בתוספת נוגדי חמצון וחלב אולטרה-מפוסטר בתוספת מייצבים
| |
| − | | |
| − | ==== דוגמאות למזונות מקבוצה 2: ====
| |
| − | שמן, סוכר, מלח, תבלינים טבעיים.
| |
| − | | |
| − | ==== דוגמאות למזונות מקבוצה 3: ====
| |
| − | | |
| − | # מזונות בבישול ביתי המשלבים מזונות מקבוצה 1 ו-2 לידי תבשיל, מאפה או סלט, לדוגמה: מג'דרה, סלט ירקות, מרק
| |
| − | # דוגמאות אופייניות: שימורי ירקות, פירות וקטניות; אגוזים וזרעים בתוספת סוכר או מלח; בשר מעושן או ממולח; שימורי דגים; פירות בסירופ; גבינות; לחם באפייה ביתית ללא תוספי מזון
| |
| − | # מזונות מעובדים, הכוללים תוספים המשמשים לשימור התכונות המקוריות ולמניעת קלקול מיקרוביאלי, לדוגמה: פירות בסירופ בתוספת נוגדי חמצון או בשר מיובש בתוספת משמרים
| |
| − | # משקאות אלכוהוליים המיוצרים על ידי תסיסה של מזונות מקבוצה מספר 1, כגון בירה, סיידר ויין
| |
| − | | |
| − | ==== דוגמאות למזונות מקבוצה 4: ====
| |
| − | | |
| − | # משקאות ממותקים, חטיפים ארוזים, גלידה, שוקולד וממתקים, מרגרינה וממרחים, עוגיות, עוגות ותערובות לעוגה, דגני בוקר, חטיפי דגנים, משקאות קקאו, תחליפי חלב לילדים, מוצרי תינוקות, מוצרים המוגדרים ככאלה המיועדים 'לבריאות' ו'לדיאטה' כגון אבקות או ארוחות מועשרות, מגוון מוצרים מוכנים לחימום כגון פאי מוכן לאכילה, חטיפי עוף ודגים, רטבים, המבורגרים, נקניקיות, אבקות מרקים וקינוחים
| |
| − | # מזונות מקבוצה מספר 1 או מקבוצה מספר 3 המכילים גם תוספים לשיפור הטעם והמראה, כגון יוגורט פשוט בתוספת ממתיקים מלאכותיים או לחמים עם מתחלבים
| |
| − | # משקאות אלכוהוליים המיוצרים על ידי תסיסת מזונות מקבוצה מספר 1 והאלכוהול בהם עובר זיקוק כגון: וויסקי, רום, וודקה
| |
| − | | |
| − | === נספח 2: רכיבים ותהליכי עיבוד המצויים רק במוצרים אולטרה-מעובדים ===
| |
| − | | |
| − | # מיצויים ישירים ממזונות כגון קזאין, לקטוז, whey, גלוטן
| |
| − | # עיבוד נוסף של מרכיבי מזון כגון הידרוגנציה של שמנים, הידרוליזה של חלבונים, מיצוי חלבוני סויה, מלטודקסטרין, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (high fructose corn syrup)
| |
| − | # תוספים כגון צבעי מאכל, מייצבי צבע, תוספי טעם, מגבירי טעם, תחליפי סוכר
| |
| − | # עזרי עיבוד כגון מייצבים, מונעי הידבקות, חומרים מונעי הקצפה, חומרי זיגוג, מתחלבים, תוספי לחות
| |
| − | # תהליכים תעשייתיים שאין להם מקבילים בבישול הביתי, כגון אקסטרוזיה
| |
| − | | |
| − | == ביבליוגרפיה ==
| |
| − | 1. Neri D, Steele EM, Khandpur N, Cediel G, Zapata ME, Rauber F, Marron-Ponce JA, Machado P, da Costa Louzada ML, Andrade GC, Batis C. Ultraprocessed food consumption and dietary nutrient profiles associated with obesity: A multicountry study of children and adolescents. Obes Rev 2022.
| |
| − | 2. Zinocker MK, Lindseth IA. The Western Diet-Microbiome-Host Interaction and Its Role in Metabolic Disease. Nutrients 2018;10:365.
| |
| − | 3. Miclotte L, Van de Wiele T. Food processing, gut microbiota and the globesity problem. Crit Rev Food Sci Nutr 2020;60:1769-82.
| |
| − | 4. Moubarac JC, Batal M, Louzada ML, Martinez Steele E, Monteiro CA. Consumption of ultra-processed foods predicts diet quality in Canada. Appetite 2017;108:512-20.
| |
| − | 5. Schiestl ET, Rios JM, Parnarouskis L, Cummings JR, Gearhardt AN. A narrative review of highly processed food addiction across the lifespan. Prog Neuro-Psychopharmacol Biol Psychiatry 2020;110152.
| |
| − | 6. Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for “food addiction?” A systematic review. Nutrients 2018;10:477.
| |
| − | 7. Moubarac JC, Parra DC, Cannon G, Monteiro CA. Food classification systems based on food processing: Significance and implications for policies and actions: A systematic literature review and sssessment. Curr Obes Rep 2014;3:256-72.
| |
| − | 8. Gupta S, Hawk T, Aggarwal A, Drewnowski A. Characterizing ultra-processed foods by energy density, nutrient density, and cost. Front Nutr 2019;6:70.
| |
| − | 9. Derbyshire E. Are All ‘Ultra-processed’ foods nutritional demons? A commentary and nutritional profilingaAnalysis. Trends Food Sci Technol 2019;94:98-104.
| |
| − | 10. Castro-Barquero S, Estruch R. Ultra-processed food consumption and disease: the jury is still out. Eur Heart J 2022;43:225-7.
| |
| − | 11. Dicken SJ, Batterham RL. The role of diet quality in mediating the association between ultra-processed food intake, Obesity and health-related outcomes: A review of prospective cohort studies. Nutrients 2021;14:23.
| |
| − | 12. Toribio-Mateas MA, Bester A, Klimenko N. Impact of plant-based meat alternatives on the gut microbiota of consumers: A real-world study. Foods 2021;10:2040.
| |
| − | 13. Fardet A, Rock E. Ultra-processed foods and food system sustainability: what are the links? Sustainability 2020;12:6280.
| |
| − | 14. Seferidi P, Scrinis G, Huybrechts I, Woods J, Vineis P, Millett C. The neglected environmental impacts of ultra-processed foods. Lancet Planet Health. 2020;4:e437-8.
| |
| − | 15. רונית דוניץ קידר, "על אחריותם התאגידית של תאגידי מזון", משפט, חברה ותרבות, לחם חוק: עיונים במשפט אוכל )יופי תירוש ואיל גרוס עורכים, אונ' תל אביב, 2017(, 125.
| |
| − | 16. WHO European Regional Obesity Report 2022. Available at: https://www.euro .who.int/en/health- topics/noncommunicable-diseases/obesity/publications/M^Z/whoeuropean-regional-obesityreport- 2022 Accessed May 7th 2022.
| |
| − | 17. Sacks G, Kwon J, Backholer K. Do taxes on unhealthy foods and beverages influence food purchases? Curr Nutr Rep 2021;10:179-87.
| |
| − | 18. Wrottesley SV, Stacey N, Mukoma G, Hofman KJ, Norris SA. Assessing sugar-sweetened beverage intakes, added sugar intakes and BMI before and after the implementation of a sugar-sweetened beverage tax in South Africa. Public Health Nutr 2021;24:2900-10.
| |
| − | 19. B^r6 A. Did the junk food tax make the Hungarians eat healthier?. Food Policy 2015;54:107-15.
| |
| − | 20. Shangguan S, Afshin A, Shulkin M, Ma W, Marsden D, Smith J, Saheb-Kashaf M, Shi P, Micha R, Imamura F, Mozaffarian D; Food PRICE (Policy Review and Intervention Cost-Effectiveness) Project. A meta-analysis of food labeling effects on consumer diet behaviors and industry practices. Am J Prev Med 2019;56:300-14.
| |
| − | 21. Paraje G, Montes de Oca D, Wlasiuk JM, Canales M, Popkin BM. Front-of-pack labeling in Chile: Effects on employment, real wages, and firms' profits after three years of its implementation. Nutrients. 2022;14:295.
| |
| − | 22. Ministry of Health of Israel. Nutritional recommendations, 2019. Available at: [https://health.gov.il/PublicationsFiles/dietary%20guidelines%20EN.pdf https://health.gov.il/PublicationsFiles/dietary אחוזים20guidelines אחוזים20EN.pdf] Accessed Jan 30th 2022.
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 
