קבורה וטהרה של מנוח שסבל ממחלה מידבקת - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
קבורה וטהרה של מנוח שסבל ממחלה מידבקת
תחום	זיהומיות
מספר החוזר	bz04-2024
סימוכין	חוזר bz01_2019 מתאריך 23 בינואר 2019
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	30 באוקטובר 2024

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זיהום

מטרה

הגדרת אמצעי זהירות שנוגעים לטיפול בנפטרים שנדבקו במחלות זיהומיות העוברות בדרך האוויר או במגע עם הגופה, אופן הבאתם לקבורה והגדרת כללי זהירות אוניברסליים שעל טהרנים לנקוט בהם בכדי להימנע מחשיפה למחוללי המחלות המדבקות.

מועד התחולה

מיום הפצת החוזר.

סימוכין

חוזר זה מחליף חוזר מתאריך 23.1.2019 מס' 1/2019

קישור לחוזרים

7/2008 - הנחיות לניקוי וחיטוי במוסדות רפואיים 29/2008 - נוהל לטיפול בכביסה בבתי חולים 24/2009 - היגיינת ידיים במוסדות רפואיים 1/2016 - התפרצות מחלת נגיף האבולה - עדכון

נפטרים הסובלים ממחלה מידבקת עשויים להוות סיכון לסביבתם. עובדי מערכת הבריאות, צוותים העוסקים בשינוע נפטרים, וכן צוותים העוסקים בפעולות הקבורה והטהרה עלולים להדבק במחוללי מחלות מידבקות קשות במהלך עיסוקם. בכדי למנוע הדבקה יש צורך בשמירה על אמצעי זהירות שגרתיים בכל טיפול בנפטר. בנוסף לכך, קיימות מחלות מידבקות בעלות סיכון מיוחד, בעיקר אלו המועברות בדרך האוויר או במגע עם גופת הנפטר או הפרשותיו, כמפורט בתוספת השניה לפקודת בריאות העם - 1940.

יובהר בזאת כי יתכנו מקרים שחולה נפטר ממחלה מסויימת, אך לא ידוע זהות המחולל. מכאן, שיש להתייחס אל כל נפטר כאל נשא פוטנציאלי של מחלה, ולנקוט בכללי הזהירות האוניברסליים המפורטים בנוהל זה.

חוזר זה מתייחס לקבורה במצבי שגרה. במקרה שיהיה מדובר במחולל חדש או שאינו מזוהה, הקבורה תתבצע בהתאם להוראות שתופצנה על ידי ראש חטיבת בריאות הציבור.

פירוט ההנחיה

1. הגדרת מחלה מידבקת המצריכה אמצעי זהירות במהלך הטהרה והקבורה של גופת נפטר. 2. פירוט לגבי הטיפול בגופת נפטר שסבל ממחלה מידבקת. 3. חיסונים הנדרשים מהעוסקים בהעברת גופות, בטהרה ובקבורה.

הגדרות

כאשר נפטר אדם אשר חלה במחלה מידבקת )בין אם נפטר ממנה באופן ישיר, או מגורם אחר נוסף למחלה המידבקת(, הליכי הבאתו לקבורה יערכו באופן הבא על פי הקביעה הרפואית לעניין המחלה המידבקת: 1. מחלה המצריכה אמצעי זהירות מחמירים: המחלה הינה מידבקת בדרך האוויר או במגע עם גופת הנפטר והפרשותיו )כגון דלקת עוצבה מנינגוקוקלית, מחלת הכלבת, נגיפי קדחת המורגית וכיו"ב(- יש לנקוט אמצעי זהירות מחמירים בהבאה לקבורה. כמו כן, מרבית המחלות המפורטות בחלק אי של התוספת השניה לפקודת בריאות העם - 1940 )רשימת המחלות המחייבות הודעה מיידית בהתאם לתקנות הבריאות העולמית( דורשות שימוש באמצעי זהירות מחמירים בהבאה לקבורה. לגופת נפטר זו תצורף מדבקת אזהרה אדומה כמפורט בהמשך, ותצורף הנחיה כתובה מפורטת לחברת הקבורה או הנציג שהתבקש להוביל את הנפטר המזהירה מפני הדבקות ודורשת להימנע מביצוע הטהרה )ראה נספח 1(. 2. כל שאר סוגי המחלות המדבקות: לרבות נגיף הקורונה, וכולל מקרי תחלואה של מחלות מידבקות המועברת דרך דם )כגון נגיף האיידס )HIV(, נגיף דלקת כבד נגיפית מסוג HBV( B(, וכיו"ב(- יש לנקוט על פי כללי הזהירות האוניברסאליים הנדרשים באורח שגרה במהלך הטהרה.

הנחיות

1. הנחיות לטיפול בנפטר ממחלה מידבקת המועברת במגע או בדרך האוויר )כולל מגע עם הנפטר והפרשותיו( ומצריכה אמצעי זהירות מחמירים: 1.1. בבית החולים: 1.1.1 גופת הנפטר תיעטף בשני כיסויי ניילון אטומים שעליהם תוצמד מדבקת אזהרה אדומה על האריזה החיצונית. 1.1.2 זיהוי הנפטר יעשה במחלקה או באגף בבית החולים בו נפטר המנוח בטרם עטיפת הגופה. 1.1.3 הצוות העוטף את הגופה יתמגן בכפפות, בחלוקים אטומים לנוזלים ובמסיכות אף-פה. לאחר סיום התהליך, יפשוט הצוות את ציוד המגן כמקובל, ובכל מקרה ישטוף את ידיו במים ובסבון אנטיספטי. 1.1.4 אין צורך להוציא התקנים רפואיים מהגופה )כגון טובוס, מחטי עירוי וכיו"ב( מחשש להתזת נוזלי גוף הכוללים חומר מידבק. 1.1.5 אין לבצע פעולות פולשניות בגופה )לרבות ניתוחים שלאחר המוות או הוצאת גופים זרים מושתלים( אלא באישור רופא מחוזי. 1.1.6 בגדי ההגנה והסדינים והתקנים רפואיים שהוצאו מהגופה של המנוח נחשבים פסולת זיהומית, אותה יש לפנות בהתאם לנהלי המשרד. 1.1.7 יש לאורר את החדר בו שהה המנוח לאחר הוצאת הגופה העטופה. 1.2. הובלת הנפטר מבית החולים: 1.2.1 נהגי האמבולנסים ומלוויהם )לצורך נשיאת האלונקה, אם יש צורך בכך( יתמגנו בכפפות ובחלוקים חד פעמיים. 1.2.2 לא תותר עלייה לאמבולנס של בן משפחה או מלווה לא מקצועי אחר. 1.2.3 על נהג האמבולנס להקפיד להחליף כפפות בטרם הנהיגה בכדי שהזיהום לא יעבור או יתפשט לתא הנהג. 1.2.4 דלתות האמבולנס יסומנו בסימון המעיד על "סכנה זיהומית". 1.2.5 האמבולנס המעביר נפטר זה חייב להיות מצויד באמצעי קשר קבוע או נייד. 1.2.6 אין מניעה מהפעלת אוורור/ חימום/ מיזוג באמבולנס. 1.2.7 לאחר ההובלה האמבולנס ינוקה ביסודיות ע"פ כללי ניקוי אמבולנסים )כולל האלונקה עליה הושכבה הגופה וכולל הרצפה והדפנות הפנימיים של האמבולנס( בהתאם לנהלים לניקוי וחיטוי אמבולנסים. הניקוי יעשה כאשר הנהגים ממוגנים בכפפות ולאחר סיום הפעולה ישטפו ידיהם במים ובסבון אנטיספטי. 1.2.8 הנהג ימסור לנציג בית הטהרה כי מדובר במנוח שנפטר ממחלה המצריכה אמצעי זהירות מחמירים. 1.3. טהרה וזיהוי : 1.3.1 אין לבצע תהליכי טהרה כלל, משום שהתהליך עלול לחשוף את הטהרנים למחולל. 1.3.2 אין לזהות את הנפטר בחדר הטהרה, הזיהוי נעשה כבר בשלב קודם בבית החולים. 1.3.3 בחדר הטהרה תמצאנה תמיסות חיטוי של Sodium Hypochlorite או כלור בריכוז 1000 חל"מ. 1.3.4 בגדי ההגנה והסדינים שעטפו את הגופה נחשבים לפסולת זיהומית, אותה יש לפנות בהתאם לנהלי המשרד. 1.4. לוויה והתייחסות למלווים: חל איסור על המלווים לגעת בגופה. אין סיבה למנוע מהמלווים לשהות בסמוך לגופה העטופה. 1.5. הקבורה: 1.5.1 אין צורך בקבורת הנפטרים בחלקות נפרדות. 1.5.2 הנפטרים ייקברו בעומק של מטר ביחידת קבורה בעלת שכבת בטון היקפית )קבורת שדה רגילה(. 1.5.3 באחריות חברה קדישא לנהל מעקב רישומי קבורה ביומן בית העלמין. ברישום יצוינו פרטים דמוגרפים על אודות הנפטר, מועד הקבורה, שמות אנשי הצוות שהשתתפו בקבורה ועל כך שהנפטר סבל ממחלת מידבקת שהצריכה אמצעי זהירות מחמירים. 1.5.4 נפטרים שנקברו שלא ע"פ הנהלים )הן מאחר שבעת פטירתם לא הייתה ידועה סיבת המוות, או מסיבות אחרות( לא יוצאו מקבריהם ללא אישור בכתב מרופא המחוז. קברים אלו יסומנו בדיעבד ברישומי החברה קדישא ובית העלמין כקברים בהם נטמנו נפטרים שסבל וממחלת מידבקת שהצריכה אמצעי זהירות מחמירים. 1.5.5 במידה שהקברים אינם מבוטנים אין לחפור באדמה מכל סיבה שהיא )לרבות קבר חדש( בטווח של 10 מטר מהקבר לכל כיוון במהלך שנה ממועד הקבורה.

הנחיות בנוגע לטיפול בכל שאר הנפטרים, לרבות אלו שסבלו ממחלה מדבקת המועברת על ידי הדם )כגון HIV או HBV(

צוות רפואי או העוסקים בקבורה ובטהרה עלולים להידבק במחולל במידה ועורם פצוע והפצע נמצא במגע עם נוזלי גוף מהנפטר או שאיפת הפרשות שמקורן בדרכי הנשימה של המנוח. כללי הזהירות האוניברסליים )universal precautions( כוללים שימוש בכפפות חד פעמיות, סינר או חלוק ומשקפי- מגן לפי הצורך. יש להימנע ממגע עם ההפרשות. בהעדר הוראה אחרת ממקור רפואי מוסמך, ניתן לטהר את גופת הנפטר בהתאם לנוהג. 2.1. בקהילה: 2.1.1 בפטירות בבית ללא נוכחות של צוות רפואי או בפטירות בשטח שיש צורך בפינוי הגופה, תטופל הגופה על ידי נהג האמבולנסים והמלווים לפי כללי הזהירות האוניברסליים, הכוללים מיגון בכפפות, והימנעות ממגע עם הפרשות. 2.1.2 בפטירת בית בנוכחות צוות רפואי, יוציא איש הצוות התקנים רפואיים מהגופה )כגון טובוס, מחטי עירוי וכיו"ב( על פי כללי הזהירות האוניברסאליים. 2.2. בבית החולים: 2.2.1 הצוות הרפואי יוציא התקנים רפואיים מהגופה )כגון טובוס, מחטי עירוי וכיו"ב( על פי כללי הזהירות האוניברסאליים. 2.2.2 גופת הנפטר תיעטף באופן רגיל ללא סימון כלשהוא לפי כללי הזהירות האוניברסליים. 2.3. הובלת הנפטר מבית החולים: 2.3.1 נהגי האמבולנסים ומלוויהם יתמגנו בכפפות בעת המגע בגופה או בשקית. 2.3.2 תותר עלייה לאמבולנס של בן משפחה או מלווה לא מקצועי אחר. 2.3.3 על נהג האמבולנס להקפיד להחליף כפפות בטרם הנהיגה. 2.3.4 אין סיבה למנוע הפעלת אוורור/ חימום/ מיזוג באמבולנס. 2.3.5 האמבולנס ינוקה בהתאם לנהלים לניקוי וחיטוי אמבולנסים. 2.4. טהרה וזיהוי: 2.4.1 תהליכי הטהרה יבוצעו כאשר הטהרנים ינקטו באמצעי זהירות אוניברסליים, לרבות כפפות, סינר, ומשקפי מגן. 2.4.2 במידה והטהרן בא במגע ישיר עם הפרשות מגוף הנפטר, יש לשטוף היטב מיד עם במים ובסבון אנטיספטי. 2.4.3 איש צוות שיש לו פצע גלוי - מוטב שלא ישתתף בטהרה עד שהפצע יחלים ויגליד. 2.4.4 זיהוי הנפטר על ידי הקרובים יעשה לאחר הטהרה. 2.4.5 יש לחטא את כל הציוד בתמיסה טרייה של Sodium Hypochlorite או כלור 1000 חל"מ ובמים אחרי גמר הטהרה. 2.5. לוייה והתייחסות למלווים: אין סיבה למנוע מהמלווים לשהות בסמוך לגופה עטופה כנדרש. 2.6. הקבורה 2.6.1 אין צורך בקבורת הנפטרים בחלקות נפרדות. 2.6.2 הנפטרים ייקברו באופן סטנדרטי - בעומק של מטר ביחידת קבורה בעלת שכבת בטון היקפית או בקבורת סנהדרין.

חיסונים הנדרשים מהעוסקים בטהרה ובקבורה

מומלץ לחסן את העוסקים בטהרה ובקבורה. חיסון העובדים והמתנדבים במימון ובאחריות המעסיק. 3.1. חצבת, חזרת, אדמת- שתי מנות חיסון בהפרש של חודש לפחות ביניהן לעובדים שנולדו משנת 1957 ואילך. עובד שחלה )ובידיו תיעוד רפואי על מחלתו( או שיש לו כייל נוגדנים מחסן נגד כל שלוש המחלות, אינו נדרש לקבל חיסון נוסף. 3.2. טטנוס ודיפתריה- סדרת חיסון בסיסית של שלוש מנות, ובנוסף מנת דחף שניתנה בעשר השנים האחרונות. אם יש צורך לחסן נגד דיפתריה וטטנוס, המנה הראשונה שתינתן תכלול גם חיסון נגד שעלת )תרכיב Tdap(. 3.3. דלקת כבד נגיפית B- סדרת חיסון של 3 מנות הניתנות תוך חצי שנה. אין צורך בביצוע בדיקה סרולוגית. 3.4. שיתוק ילדים )פוליו(: תיעוד או הצהרה על קבלת שתי מנות לפחות של חיסון נגד פוליו ומנת דחף שנתנה אחרי גיל 18 שנים. במרפאת חיסון עובדי מערכת הבריאות יינתן רק חיסון מומת נגד פוליו , .IPV בכדי להקל על גוף הקבורה בניהול המעקב אחר חיסוני הטהרנים, יש למסור את הטופס בנספח 2 לטהרן למילוי על ידי הרופא. על גוף הקבורה לשמור את הטופס. הטהרן יכול לסרב להתחסן לאחד החיסונים או לכולם בתחימתו על הטופס בנספח 3 ובנוכחות הרופא. הטופס ישמר ברשומות גוף הקבורה בו הוא מועסק.

מיגון העוסקים בפינוי גופות

4.1. יש להשתמש בכפפות חד פעמיות. 4.2. חיסונים: 4.2.1 טטנוס ודיפתריה- סדרת חיסון בסיסית של שלוש מנות, ובנוסף מנת דחף שניתנה בעשר השנים האחרונות. אם יש צורך לחסן נגד דיפתריה וטטנוס, המנה הראשונה שתינתן תכלול גם חיסון נגד שעלת )תרכיב Tdap(. 4.2.2 דלקת כבד נגיפית B- סדרת חיסון של 3 מנות הניתנות תוך חצי שנה. אין צורך בביצוע בדיקה סרולוגית.

אחריות היישום, בקרה ואכיפה

הטיפול בגופה בבית החולים - באחריות בית החולים הטיפול בגופה במהלך ההעברה- באחריות נהג האמבולנס/ הרכב להובלת נפטרים, וכן באחריות מנהלי החברה שעוסקת בשינוע הנפטר. הטיפול בגופה בבית העלמין- באחריות מנהל גוף הקבורה, וכן באחריות העוסקים בפעולות הקבורה והטהרה. פינוי גופות- באחריות חברת האמבולנסים או בעלי רכבי הפינוי. חיסון העובדים והמתנדבים - באחריות ובמימון המעסיק

ד"ר שרון אלרעי-פרייס ראש חטיבת בריאות הציבור .

נספח 1: טופס מלווה לגופת נפטר שסבל ממחלה מידבקת שמצריכה אמצעי זהירות מחמירים ועלולה לעבור בדרך האוויר

תאריך אל: אנשי חברה קדישא/ גוף המבצע את הקבורה המנוח / מנוחה שגופתו נמסרת לך לקבורה סבל ממחלה זיהומית, העלולה להיות מידבקת ומסוכנת. על כן הגופה עטופה בשני כיסויי ניילון אטומים. -מחלה שמצריכה אמצעי זהירות מחמירים- שם פרטי: שם משפחה: מספר זיהוי/דרכון: תאריך לידה: תאריך פטירה: ‏א. חל איסור לפתוח את עטיפות הנפטר ולבצע הליכי טהרה מחמת עקרון "פיקוח נפש" לאנשי חברה קדישא או לאנשים אחרים המבצעים את הקבורה. ‏ב. בעת הקבורה - עליך להימנע ממגע עם גופת הנפטר או נוזלים/הפרשות שנותרו בגופתו. ‏ג. הנפטר/ת זוהה בבית החולים על ידי )למילוי על ידי הרופא( חתימת רופא בית החולים

נספח 2 - מכתב לרופא: חיסונים נדרשים לטהרנים

טהרנים עלולים להיחשף למחוללים שונים במהלך הטיפול בגופה. בכדי לספק לטהרנים הגנה מירבית, מומלץ להם להשלים את החיסונים הבאים: 1. חיסון כנגד חצבת, חזרת ואדמת )MMR או MMRV(- מי שנולד משנת 1978 ואילך, ולמיטב ידיעתו הוריו חיסנו אותו בהתאם למומלץ, נחשב כמחוסן בפני מחלות אלה. מי שנולד בין השנים 1957 ל-1977 ולמיטב ידיעתו הוריו חיסנו אותו בהתאם למומלץ חוסן בהתאם לשגרת החיסונים שהיתה נהוגה, מומלץ לו לקבל חיסון נוסף, כך שישלים לשני חיסונים בסך הכל. מי שחלה בעבר בחצבת, לא צריך להתחסן. אין לחסן בתרכיב זה )חי מוחלש( אשה הרה או טהרן הסובל ממחלה המלווה בדיכוי חיסוני. במקרים אלה הטהרן יקבל פטור מחיסון. 2. חיסון נגד צהבת B. מי שנולד משנת 1991 ואילך, ולמיטב ידיעתו הוריו חיסנו אותו בהתאם למומלץ, נחשב כמחוסן בפני המחלה. מי שנולד לפני 1990, או שלא חוסן בילדות, יש לחסן ב- 3 חיסונים באחד מבין שני משטרי החיסון הבאים: )א( החיסון השני יינתן חודש לאחר הראשון, והחיסון השלישי חמישה חודשים לאחר הראשון. )ב( החיסון השני יינתן חודש לאחר החיסון הראשון, והחיסון השלישי ארבעה חודשים לאחר הראון. )ג( החיסון השני יינתן חודשיים לאחר החיסון הראשון, והחיסון השלישי ארבעה חודשים אחרי הראשון. מי שחלה בעבר בצהבת B לא צריך להתחסן. 3. חיסון נגד טטנוס בעשר השנים האחרונות. לציין כי מתגייסים מתחסנים נגד טטנוס ביום החיול. 4. חיסון נגד פוליו מסוג IPV לאחר גיל 18. בכדי להמליץ על תוכנית החיסונים רצוי לבדוק את פנקס החיסונים או את הרשומה הרפואית. במידה והטהרן אינו מציג את פנקס החיסונים/רשומה רפואית, ניתן לתשאל אותו אם למיטב ידיעתו הוריו חיסנו אותו בילדות בהתאם לשגרת החיסונים שהומלצה בזמנו. ניתן לחסן במספר תרכיבים באותו הביקור.  לאחר ווידוא מצב החיסונים והשלמתם, יש לסמן את בעיגול את מצב המתאים לכל אחד מהחיסונים המחולל מצב בו אין צורך לחסן מצב בו יש להשלים חיסונים )יש להשלים את מועדי החיסונים בטבלה מתחת( אין צורך לחסן עקב תחלואה בעבר יש צורך לחסן, הטהרן אינו מעונין חצבת, חזרת, אדמת מי שנולד לפני 1957 או יליד 1957 ואילך שבידיו תיעוד על קבלת שתי מנות חיסון ברווח זמן של ארבעה שבועות שניתנו לאחר גיל שנה או מי שבידיו תיעוד על כייל מחסן לשלוש המחלות יליד 1957 ואילך שבידיו תיעוד על קבלת מנת חיסון אחת או על קבלת חיסון שלא לפי רווחי הזמן או הגיל המומלצים או על כייל מחסן למחלה אחת או שתיים מתוך השלוש חלה בחצבת לא חוסן בעבר באופן מלא, ומסרב להשלים חיסונים טטנוס חוסן בעשר השנים האחרונות לא חוסן בעשר השנים האחרונות לא חוסן בעשר השנים האחרונות, ומסרב להתחסן צהבת B נולד אחרי 1991 וחוסן בילדות לפי שגרת החיסונים נולד לפני 1990 והשלים 3 חיסונים נגד צהבת B חלה בצהבת B לא חוסן באופן מלא, ומסרב להשלים חיסונים פוליו השלים חיסון אחד של IPVלאחר גיל 18 חלה בפוליו לא חוסן באופן מלא, ומסרב להתחסן

הטהרן התחסן במרפאתי בתרכיבים הבאים: המחולל תאריך החיסונים חצבת, חזרת, אדמת טטנוס צהבת B פוליו

שם הרופא: תאריך: חותמת:

נספח 3 - סירוב טהרנים לקבל חיסון

טהרנים עלולים להיחשף למחוללים זיהומיים שונים בעת הטיפול בגופה. בכדי להגן על הטהרנים, מומלצת תוכנית חיסונים שמטרתה לצמצם את הסיכון התעסקותי לטהרן ולבני משפחתו, במידה ויחלה. מדובר בחיסונים הניתנים דרך שגרה לכל ילד בטיפת חלב בהתאם לשגרה שהיתה נהוגה בשנת הלידה שלו. למרות החשש בפני חשיפה תעסוקתית למזהמים שונים, טהרן יכול להחליט שהוא מוותר על חיסון אחר או יותר מהתוכנית. סירוב משמעו שהטהרן עלול לחלות באותו המחולל, להדביק את בני משפחתו ולא יוכל לפעול כנגד גוף הקבורה במידה ויידבק. בנוסף, קיימת השלכה ביטוחית ונזיקית במקרה של הדבקה במסגרת העיסוק. הצהרה: לאחר שעיינתי בכתוב לעיל וקבלתי הסבר על החיסונים שמשרד הבריאות קבע שעלי לקבל, אינני מסכים/ה לקבל את החיסונים הבאים: □ חיסון נגד HBV □ חיסון נגד דיפתריה וטטנוס □ חיסון נגד אדמת, חצבת וחזרת □ חיסון נגד פוליו □ אחר, פרט:

שם הרופא: תאריך: חותמת: