ריענון ההנחיות על קדחת מערב הנילוס - חוזר משרד הבריאות

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
ריענון ההנחיות על קדחת מערב הנילוס (FEVER NILE WEST)
תחום	זיהומיות
סימוכין	422255518
קישור	במאגר משרד הבריאות
תאריך פרסום	5 בספטמבר 2018

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קדחת מערב הנילוס

ההנחיות שלהלן מעדכנות את הנחיותינו מיום 22.6.2016 וכוללות:

• עדכון תחלואה בקדחת מערב הנילוס בשנת 2018
• ריענון הנחיות המעבדה המרכזית לנגיפים לשליחת דגימות לאבחון קדחת מערב הנילוס

אפידמיולוגיה

רקע

קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) היא מחלה זואונוטית הנגרמת על ידי נגיף מערב הנילוס (נמ"ה) ומועברת לבני אדם ולבע"ח (בעלי חיים) שונים על ידי עקיצת יתוש. בני אדם וחולייתנים נוספים (דוגמת, סוסים) הם מאכסנים מקריים של הנגיף ונחשבים ל"חוליית הקצה" dead-end hosts. המחלה אינה עוברת ישירות מאדם לאדם אלא במקרים נדירים מאוד כמו השתלות או מבע"ח לאדם.

תקופה דגירה ותחלואה

נמשכת 2–14 יום בקרב אנשים בריאים, אך יכולה להתארך עד 21 ימים בחולים מדוכאי חיסון. בין 50 אחוזים ל-80 אחוזים מהנדבקים הם אסימפטומטיים, אצל כ-20 אחוזים מהחולים מופיעים סימפטומים ברמות חומרה משתנות הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים בגוף ופחות מ-1 אחוזים מהנדבקים מפתחים סיבוכים נוירולוגיים. התחלת המחלה פתאומית, וכוללת חום, כאבי ראש, כאבים בשרירים ובפרקים ולעיתים לימפאדנופאתיה, פריחה, כאב עיניים, בחילות ושלשולים. בדרך כלל המחלה נמשכת 3–6 ימים. לעיתים רחוקות יותר (15 אחוזים) מופיעים דלקת עוצבה (מנינגיטיס), דלקת המוח (אנצפליטיס) או שיתוק רפה. תוארו גם תסמונות נדירות יותר כדוגמת דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס). לפיכך, אפשר להגדיר את המחלה בשתי קבוצות: מחלה עם תסמינים נוירולוגיים ומחלה בלי תסמינים נוירולוגיים. 

אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות קמ"ה הוא גיל מתקדם, המגביר את הסיכון למחלה נוירולוגית, במיוחד דלקת המוח. מקרי מחלה עם תסמינים נוירולוגיים מאובחנים באופן שגרתי יותר ומדווחים לעיתים יותר קרובות. לפיכך הם נחשבים לאינדיקטור מדויק ביותר של התחלואה הקשורה לפעילות נמ"ה בבני אדם. לעומת זאת, אבחון ודיווח על מקרים של מחלה שאינה נוירולוגית נוטים יותר להיות מושפעים ממודעות למחלה. לפיכך נתוני מעקב אחר מחלה נוירולוגית יותר אמינים כמדד לפעילות נמ"ה או כמדד השוואתי בין אזורים גאוגרפיים או בין שנים שונות.

מגמת התחלואה בארץ

ישראל נמצאת באזור אנדמי למחלה. המחלה מתרחשת בעיקר בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו. תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין יוני לאמצע אוקטובר. התחלואה מתאפיינת בהתפרצויות אחת ל-2–3 שנים. התפרצויות קמ"ה מתוארות בארץ החל משנות ה-50 .

מתחילת שנות ה-2000, היו מספר התפרצויות של המחלה, בשנים: 2000, 2005, 2007, 2010 ו-2015 (גרף 1). ההתפרצות האחרונה התרחשה ב-2015. היא כללה 149 חולים, מתוכם 109 מאובחנים. בשנה זו היו 16 פטירות של חולים עם קמ"ה. בשנת 2016 היו 88 חולים, מתוכם 53 מאובחנים ו-4 פטירות. בשנת 2017 היו 45 חולים, מתוכם 30 מאובחנים ו- 3 פטירות.

טבלה 1: התפלגות החולים בקדחת מערב הנילוס, לפי קבוצות גיל ושנה

שנה	0	1-4	5-9	10-14	15-44	45-64	65+	לא ידוע	סך הכל
2014	0	3	0	0	14	11	12	1	38
2015	1	4	3	1	31	32	81	0	149
2016	0	0	1	2	23	15	47	0	88
2017	0	0	0	0	12	10	23	0	45

גרף 1: תחלואה בקדחת מערב הנילוס בישראל, מספר מקרים ושיעורים.

• 

  גרף 2: התפלגות החולים השנה, לפי גיל ומין.

התחלואה מתחילת שנת 2018

מתחילת השנה ועד 2/9/2018 דווחו 89 חולים חדשים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם 55 מאובחנים. 20 חולים קשים שלכולם מחלות רקע ומתוכם שלושה נפטרים מעל גיל 60. התחלואה מתאפיינת בעליה ניכרת במספר החולים והתחילה מוקדם יותר בהשוואה לשנים האחרונות. מגמה זו מתאימה למה שקורה באירופה: עדכון שבועי על קמ"ה באירופה. החולים מתגוררים בעיקר באזור מישור החוף והשפלה, אזורים המאופיינים כאנדמיים לנוכחות הנגיף. עליה משמעותית נצפתה גם במספר מקרי התחלואה בבע"ח בהשוואה לשנים האחרונות. 

מידע מעבדתי

ריענון הנחיות המעבדה המרכזית לנגיפים לשליחת דגימות לאבחון קדחת מערב הנילוס

אבחון קדחת מערב הנילוס נשען על בדיקות סרולוגיות (בנוזל עמוד שדרה ובנסיוב) ובדיקות מולקולריות (בדם מלא).

יש מקרים של אבחון חיובי שגוי (תגובה צולבת בסרולוגיה) או שלילי שגוי (היעדר נגיף מהדם המלא בשל וירמיה קצרה).

לכן חשוב ביותר לבצע את כל מכלול הבדיקות על מנת לקבל אבחון ודאי ומבוסס.

לצורך אבחון יש לשלוח את הדגימות הבאות:

סוג דגימה	חולה ללא תסמינים נוירולוגיים	חולה עם תסמינים נוירולוגיים
דגימת נסיוב (לסרולוגיה)	X	X
דגימת דם מלא (לבדיקה מולקולרית)	X	X
דגימת נוזל שדרה (לסרולוגיה)		X

במקרים בהם אובחן החולה לקדחת מערב הנילוס תתבקשו, לאחר האבחון, לשלוח גם דגימת שתן לצורך אפיון זן הנגיף לצרכים אפידימיולוגיים.

הנחיות למשלוח הבדיקות למעבדה המרכזית לנגיפים:

דגימת נסיוב לסרולוגיה יש לקחת במבחנת גיל ודגימת נוזל עמוד שדרה (CSF - Cerebro-Spinal Fluid). יש לקחת במבחנה סטרילית. דם מלא יש לקחת במבחנה עם EDTA או ציטרט (לא עם הפרין). יש לאחסן את כל הדגימות במיכל סגור היטב. במידת הצורך יש לשלוח דגימת נסיוב נוספת בהפרש של שבועיים ימים ומעלה מהדגימה הראשונה. יש לשלוח לפחות 0.5 מיליליטר של 4 מיליליטר CSF‏, 4 מיליליטר נסיוב לסרולוגיה ו-4 מיליליטר של דם מלא לבדיקה מולקולרית. יש לצרף התחייבות כספית לכל דרישה לבדיקה לקמ"ה. בשלב זה הבדיקה המולקולרית לדם המלא תתבצע ללא תשלום נוסף.

לקריטריונים הקליניים והאפידמיולוגיים של המחלה, ראו סעיף 3.1 ו-3.2 בחוזר שבסימוכין.

בעונת הפעילות של קמ"ה, נשים בהריון הסובלות ממחלה שיכולה להיות קמ"ה צריכות לעבור בירור אבחנתי מתאים. סינון נשים בהריון או ילודים לזיהום בקמ"ה אינו מומלץ מפני שאין טיפול ספציפי ומפני שנוגדנים מסוג IgM יכולים לשרוד זמן ארוך (עד שנה) בסרום. בישראל מתבצע ניטור בתחום היתושים, הציפורים והסוסים (חלקי בלבד).

כתובתו של אתר אינטרנט של משרד הבריאות בנושא קמ״ה לשימוש הרופאים והציבור היא: משרד הבריאות. כמו כן, קיים מידע בנושא זה באתר של המשרד להגנת הסביבה שכתובתו: משרד להגנת הסביבה.

כמו בכל עונת פעילות של הנגיף, חשוב להגביר את מאמצי הדברת היתושים באזורים בהם נוטרה פעילות מוגברת של הנגיף ובאזורים אלה להקפיד על השימוש באמצעי ההתגוננות האישית כדי להימנע מעקיצות יתושים.

הואילו להעביר תוכן עדכון זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.