קווים מנחים להדרכה להורים בטיפות חלב - הרגלי שינה אצל תינוקות ופעוטות - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
קווים מנחים - הדרכה להורים בטיפות חלב: הרגלי שינה אצל תינוקות ופעוטות
250px
תינוק ישן בעריסה
תחום	ילדים
מספר החוזר	MCH-464311120
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	20 ביוני 2023

רקע

שינה היא תהליך חשוב לבריאות והתפתחות תקינה של בני אדם ובכלל זה גם בתינוקות. מטרת חוזר זה היא להסדיר את ההדרכה הניתנת להורים להרגלי שינה בילדים תוך התייחסות לצורכי הילד המשתנים עם הגיל, השלב ההתפתחותי ולצורכי ההורים. תוך הבנה כי אצל חלק מהילדים ההבשלה של הרדמות עצמאית יכולה להיות הדרגתית, כמו מיומנויות אחרות שנרכשות עם הזמן. טיפת חלב מהווה מרכז בריאותי בעל חשיבות בליווי משפחות בתקופת הינקות והילדות, מלידה ועד גיל שש שנים. לצוות העובד בטיפת חלב תפקיד מרכזי בתמיכה והדרכת הורים לנושאים של הטיפול בתינוק ובפעוט ובכלל זה גם בנושא השינה.

חוזר זה מתייחס להדרכה של משפחות לילדים בריאים עם התפתחות וגדילה תקינים. בילדים במצבים אחרים כמו מצבי חולי, או שינוי בתפקוד מסיבה אחרת, יש חשיבות לפנייה והתייעצות עם רופא הילדים לפני או במקביל להתערבות בנושא השינה.

שינה בטוחה כוללת נושאים בהדרכת ההורים להשכבה בטוחה של התינוק, שמירה על תנאים סביבתיים כמו טמפרטורה, אויר נקי מעישון, תזונת התינוק ועוד. הרגלי שינה מושפעים מגורמים שונים אצל הילד, המשפחה והסביבה, כמו: גיל הילד, המטען הגנטי שלו, בשלותו הרגשית והפיזיולוגית, המזג (טמפרמנט) והאופי שלו, מצבו הבריאותי, בחירת המשפחה, המצב הרגשי של ההורה, השפעה חברתית, סביבת השינה של הילד (רעש, אור וכדומה).

אתגרים בשינה יכולים להתבטא באחד או יותר מהאופנים הבאים: קושי של הילד להירדם בכוחות עצמו בתחילת הלילה, התעוררויות מרובות במהלך הלילה עם הזדקקות לעזרת מבוגר בהרדמות לאחר יקיצה, קושי להיגמל מאכילה או שתייה בלילה ועוד. התייחסות לקשיי שינה כאל אתגר זמני, עוזרת לנרמל את התופעה ומקלה על ההורה.

ההתייחסות בחוזר זה להגדרה של אתגרים בשינה וההמלצה להתערבות היא רק לאחר גיל 6 חוד'. עד אז צפויה קימה לצורך אכילה גם בשעות הלילה.

שנת לילה, קיימת שונות בגיל בו תינוקות ישנים לילה שלם, בצפיית הורים לשנת לילה שלם, במודעות ובגישת הורים לצורך בטיפול בתינוקות במשך הלילה. כחלק מהדרכת ההורים יש לכלול הסבר על התפתחות השינה של תינוקות, תופעת היקיצות בלילה המפחיתות את הסיכון למוות בעריסה, חשיבות האכלה הלילית בחלק מהשנה הראשונה לחיים. כמו כן אין לדאוג בנושא השפעת היקיצות על ההתפתחות של הילד - להדגיש כי כמות היקיצות אינה משפיעה לרעה על ההתפתחות הפסיכומוטורית של תינוקות.

עם זאת, ניתן בהחלט לתת להורים כלים פרקטיים, להתמודדות עם האתגר.

תמיכה מדעית

• Henderson MT, France KG, Owens JL, Blampied NM. Sleeping through the night: the consolidation of self-regulated sleep across the first year of life. Pediatrics 2010;126: e1081-e1087
• Mindell JA, Owens JA. A clinicalguide topediatric sleep: diagnosis andmanagement ofsleep problems (3rd ed.). Walters-Kluwer; 2015.
• Paruthi S et al. Recommended Amount of Sleep for Pediatric Populations: A Consensus Statement of the American Academy of Sleep Medicine. J Clin Sleep Med. 2016 Jun 15; 12(6): 785-786
• Pennestri MH et al. Uninterrupted infant sleep, development, and maternal mood. Pediatrics 2018; 142: e20174330
• Zimmerman D, Bartick M, Feldman-Winter L, Ball HL; Academy of Breastfeeding Medicine. ABM Clinical Protocol #37: Physiological Infant Care-Managing Nighttime Breastfeeding in Young Infants. Breastfeed Med. 2023 Mar;18(3):159-168

משתמשים

אחיות בריאות הציבור, רופאים וצוות רב מקצועי בטיפות חלב.

אוכלוסיית היעד

הורים וילדיהם מלידה ועד גיל שש שנים.

עקרונות

• שינה היא צורך בסיסי של הגוף, והיא מושפעת מגורמים פיזיולוגיים ורגשיים
• קיימת שונות בדפוסי השינה בין בני האדם, ובכלל זה גם בתינוקות ופעוטות. כמו כן, ישנם הבדלים בין משפחות ותרבויות בכל הקשור לתפיסות בנושא זה
• הגדרת המצב כבעיה בשינה והצורך בהתערבות הם בהתאם להגדרה ולציפיות של ההורה. במקרה בו המשפחה אינה מגדירה את המצב כבעיה - לרוב אין מקום להתערבות

נושאים להדרכת הורים

ההדרכה תעשה בטיפת חלב ובביקור בית, או בכל אמצעי מקובל למתן השירות מרחוק, באופן פרטני או קבוצתי. תוך קיום שיח עם ההורים, שאילת שאלות פתוחות ומתן מקום לתפיסה התרבותית והאישית של ההורה בנושא זה. התכנים יותאמו לגיל הילד, לשלב ההתפתחות ולצורכי המשפחה.

הדרכה להרגלי שינה בהתאם לגיל הילד

0-3 חודשים

לרוב אין הגדרה של משך שינה ממוצע לפני גיל 4 חודשים עקב השונות בין התינוקות. לרוב תינוקות בגיל זה ישנים באופן לא אחיד על פני היממה. לאחר הלידה יש צורך בהאכלה תכופה לאורך כל שעות היממה ולכן לא מצופה מהתינוק לישון יותר ממספר שעות ברציפות. תינוקות זקוקים לקרבה ולמגע גם לצורך ויסות ורגיעה, חשוב לעודד הורים להיענות לאיתותי התינוק.

הדרכת הורים:

• ללמוד לזהות את סימני העייפות של התינוק
• ליזום שינה בזמנים שהתינוק עייף ובשל לשינה
• להיעזר במונוטוניות להרגעה ולשינה
• התחלת בניית טקס שינה שילך ויתפתח בהתאם לשלב ההתפתחותי של התינוק. כבר בגיל זה כדאי לאמץ מספר פעולות שיתרחשו בסדר קבוע. שגרה תורמת להפחתת מתח ולתחושת רגיעה
• להבדיל בין האכלה ושינה ביום ובלילה - לתינוקות בגיל זה אין עדיין את היכולת להבחנה בין יום ולילה, לכן מומלץ לסייע להם בביסוס השעון הביולוגי באמצעות האכלה בלילה בחדר עם תאורה קלה, בשקט וללא גירויים מיותרים וביום לאפשר שינה במקום מואר באור יום
• אצל אישה מניקה - להימנע ממשקאות מעוררים לקראת ערב
• ילד שלא עולה מספיק במשקל, יש ליזום ארוחות ביום. לרוב, אין צורך להעיר ילד משנתו אלא אם ישנן הוראות רפואיות או הוראות מיועצת הנקה עבור הילד בנושא זה
• אין צורך להימנע מהירדמות על השד אם זו נוחה ונעימה לאם ולתינוק, אך יש להקפיד על כללי הבטיחות כפי שמופיעים בהמשך

הורים המדווחים על אתגר בשינה:

• מומלץ להדריך את ההורים לתיאום ציפיות בנושא זה: הבדלים בין תינוקות, ושינוי דפוסי שינה לאורך הזמן. תיאום הציפיות על הרגלי השינה בגיל זה יכול לתת מענה ולהפחית את חששות ההורים
• קבלת עזרה של בני משפחה ואחרים לצורך מנוחה של ההורים
• בגיל זה אין צורך בהתערבות להקניית הרגלי שינה. אך כן ניתן להדריך הורים ולתת המלצות כדי לעזור בהתמודדות עם האתגרים

3-6 חודשים

בסביבות גיל 3 חודשים מתחילה התארגנות בשינה של התינוק, כך שניתן בגילאים 4-6 חודשים לזהות דפוסי שינה וכן יותר שעות שינה רצופות בלילה תוך כדי קימה לצורך אכילה. בחודשים אלה תינוקות ישנים לרוב 14–16 שעות ביממה המחולק לכ-3 פרקי זמן. שינה רציפה יותר צפויה בשעות המוקדמות של הלילה, אך עדיין ייתכנו יקיצות. בטווח זה צפויים שינויים בדפוסי השינה בשל "קפיצת התפתחות" העשויה להשפיע גם על השינה. זוהי לא רגרסיה ולא בהכרח קשור להתנהלות ההורה אלא בהתפתחות תקינה של התינוק.

הדרכת הורים:

• ללמוד לזהות את סימני העייפות של התינוק
• ליזום שינה בזמנים שהתינוק עייף ובשל לשינה
• ליצור טקס שינה בתחילת הלילה ובשינה במהלך היום
• להיעזר במונוטוניות להרגעה ולשינה
• מומלץ לצאת החוצה בשעות הבוקר ואחה"צ ולספק לתינוק הזדמנויות לחוות גירויים מגוונים וטבעיים כמו: נוף, אנשים, בעלי חיים, מרקמים, ופעילות מוטורית בהתאם לגיל

הורים המדווחים על אתגר בשינה:

• מומלץ להדריך את ההורים לתיאום ציפיות בנושא זה, הבדלים בין תינוקות, ושינוי דפוסי שינה לאורך הזמן
• ייתכן גם קושי בשינה סביב גיל 4 חודשים המושפע משינויים התפתחותיים, חזרה של ההורה לעבודה
• קבלת עזרה של בני משפחה ואחרים לצורך מנוחה של ההורים
• מומלץ להדריך לסדר יום של המשפחה - הבדל בין התנהלות המשפחה ביום ובלילה
• בגיל זה אין צורך בהתערבות להקניית הרגלי שינה

6-12 חודשים

בחודשים אלה תינוקות ישנים לרוב 12–16 שעות ביממה. בגיל זה מצופה ירידה במספר הפעמים בהם התינוק קם לאכול בלילה.

הדרכת הורים:

• ללמוד לזהות את סימני העייפות של ילדם
• ליזום שינה בזמנים שהתינוק עייף ובשל לשינה
• חשוב ליצור סדר יום קבוע המשלב גם פעילות מגוונת בבית ומחוץ לבית והוצאת אנרגיה בשעות היום
• ליצור טקס שינה בתחילת הלילה ולשינה במהלך היום. ניתן להפריד בין האוכל לשינה: להאכיל את התינוק עד למצב בו הוא מנמנם, אך עדיין לא ישן
• להיעזר במונוטוניות להרגעה ולשינה. חלק גדול מהילדים בגילאים אלה יצרו לעצמם קולות או תנועות מונוטוניות שיעזרו להם להירדם. יש לעודד תנועות אלה

הורים המדווחים על אתגר בשינה:

• ניתן להתחיל ללמד את התינוק הרדמה ושינה עצמאית
• בהתאם לצורך, יומלץ להורים לפנות לייעוץ מקצועי

שנה עד שנתיים (כולל)

מרבית התינוקות מפגינים שיפור משמעותי מבחינת רציפות שנת הלילה, חלקם עדיין זקוקים לתמיכה הורית בשינה. הדבר מושפע מגורמים שונים כמו שלב התפתחותי, מצב בריאותי, וטמפרמנט, לצד התנהלות הורית. בחודשים אלה תינוקות ישנים לרוב 11–14 שעות ביממה (כולל זמני שינה ביום). בגיל זה מצופה לרצף שינה ארוך יותר.

הדרכת הורים:

• בגיל זה מתקיימת שגרת יום, כולל שעות שינה עקביות. חשוב ליזום שינה בזמנים המתאימים בשגרת היום, עם זאת להיות קשובים לצורכי השינה והיקיצה של הילד
• ליצור טקס שינה בתחילת הלילה ולשינה במהלך היום
• חלק גדול מהילדים בגילאים אלה יצרו לעצמם קולות או תנועות מונוטוניות שיעזרו להם להירדם יש לעודד תנועות אלה
• ילדים רבים בגיל זה יבחרו חפץ מעבר
• שינה ביום רצוי שתיעשה בחדר שאינו מוחשך

הורים המדווחים על אתגר בשינה:

• אם הרגלי השינה של הפעוט מפריעים להורים, ניתן ללמד אותו הרדמה ושינה עצמאית
• מגיל שנה מומלץ בהדרגה וברגישות להפחית הנקות והאכלות לילה. לא פעם בגילאים אלה פעוטות מתחילים לבחון גבולות, ובעיות השינה קשורות לסמכות הורית וגבולות. נמליץ להורים לתכנן איך היו רוצים לראות את הרגלי השינה של ילדם, ומה הדרך המתאימה עבורם להשיג את היעד המבוקש
• לעודד להשתמש בחפץ מעבר
• בהתאם לצורך, יומלץ להורים לפנות לייעוץ מקצועי

שלוש שנים עד חמש שנים (כולל)

בשנים אלו הפעוט זקוק לכ-10–13 שעות שינה ביממה הכוללת לרוב שנת צהריים. השכיכות של שנת צהריים יורדת עם הגיל. לקראת גיל שלוש, חלק מהפעוטות כבר לא זקוקים לשנת צהריים, אך מומלץ לאפשר להם זמן של שקט ומנוחה.

הדרכת הורים:

• שינויים בשגרה כגון: כניסה לגן חדש, גמילה מחיתולים וצפייה לאח חדש עשויים להוביל לקשיי הרדמות
• מגיל שלוש - יעשה מעבר ממיטת תינוק. אם לא נעשה קודם לכן, כאשר מבחינה מוטורית הפעוט כבר מסוגל לטפס ועלול ליפול
• ההנחה שפעילות נמרצת אחה"צ תוביל לשינה טובה יותר לרוב שגויה. לשם שיפור השינה ושמירה על הבריאות מומלץ לאפשר פעילות גופנית במהלך היום ולא בצמוד לשעת השינה. חשיפה למסכים בסמוך לשינה פחות רצויה ועלולה ליצור אפקט מעורר במקום להרגיע

הורים המדווחים על אתגר בשינה:

• אם הרגלי השינה של הפעוט מפריעים להורים, ניתן ללמד אותו הרדמה ושינה עצמאית
• לא פעם בגילאים אלה, פעוטות מתחילים לבחון גבולות, ובעיות השינה יושבות על עניין של סמכות הורית וגבולות. מומלץ להורים לתכנן איך היו רוצים לראות את הרגלי השינה של ילדם, ומה הדרך המתאימה עבורם להשיג את היעד המבוקש
• לעודד להשתמש בחפץ מעבר
• בהתאם לצורך יומלץ להורים לפנות לייעוץ מקצועי

טבלה מסכמת למשך זמן שינה ביממה לפי גיל

קיימת שונות רבה במשך השינה "התקין" בילדים ובילדים קטנים בפרט, לפיכך, הטווח "התקין" רחב. בטבלה זו המלצות למשך שעות שינה ביממה עם התייחסות לשינה במשך היום:

גיל	המלצה לסך שעות שינה ביממה לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאקדמיה האמריקאית לרפואת שינה
4-12 חודשים	12-16 שעות ביממה
שנה עד שנתיים (כולל)	11-14 שעות ביממה
שלוש שנים עד חמש שנים (כולל)	10-13 שעות ביממה

אין נתונים לתינוקות מתחת לגיל 4 חודשים, מפני שייתכן טווח גדול של שעות שינה בגילאיים אלה ללא קשר לבעיות בריאותיות.

בחודש הראשון ייתכנו עד 8 תנומות ו-17 שעות שינה ביום.

מושגי מפתח להתמודדות מוצלחת עם קשיים בשינה בילדות

• התעוררות במהלך הלילה: בחודשים הראשונים לחיים רוב התינוקות מתעוררים לעיתים קרובות גם במהלך הלילה כדי לאכול. בחלוף הזמן והתפתחות התינוק, הוא יתחיל, לרוב, לרווח את פרקי הזמן בין הארוחות. אם בגיל חצי שנה (ומעלה) התינוק טרם התחיל לרווח פרקי הזמן בין ארוחות הלילה והנושא גם מפריע להורים, אפשר ללמד אותו לרווח בין האכלות הלילה. אך התעוררויות בלילה מתרחשות באופן טבעי בעת מצבי חולי, וכן בהקשר לשינויים פיזיולוגיים שהילד חווה. אם תינוק מתעורר במהלך הלילה והגיע זמן ההאכלה שלו, ההורים יכולים לגשת ולהאכילו. אך אם הוא התעורר וטרם הגיע הזמן להאכלה, מומלץ שההורים ירדימו אותו בדומה לאופן שהרדימו אותו בתחילת הלילה
• טקס שינה: זהו רצף קבוע של פעולות המתקיימות מדי ערב לפני השינה. הרצף הקבוע חשוב ומשמעותי והוא חלק משמירה על סדר יום של הילד. אפשר להתחיל וליצור טקס שינה עבור תינוק כבר בימים הראשונים לחייו. בחודשים הראשונים, טקס השינה עוזר לאותת לתינוק שעכשיו מתחיל הלילה; כך תיווצר שגרה לקראת שנת הלילה, הכוללת אמבטיה או החלפת בגדים. מומלץ לשלב גם שירים או סיפור לטקס השינה (מותאם לגיל הילד).
  החל מגיל 6 חודשים רצוי להוריד את הקצב והיקף הפעילות לקראת השינה. סדר הפעולות בטקס השינה נקבע בהתאם להעדפות המשפחה וגיל הילד. בכל גיל מומלץ מאוד לשלב פעילות כמו שיר לפני השינה או הקראת סיפור המותאם לשלב ההתפתחותי. אצל פעוטות הוא עשוי להיראות כך: ארוחת ערב, שיחה על חוויות היום, מקלחת. יש להימנע ככל האפשר מחשיפה של ילדים הצעירים מגיל שנתיים למסכים, מעל גיל שנתיים מומלץ לא יותר משעתיים ביום ולהימנע מחשיפה למסכים כשעתיים לפני השינה
• הקשרי שינה: אלו הם כל אותם התנאים השוררים סביב התינוק בזמן שנרדם. להקשרי שינה שני תפקידים עיקריים: הראשון, לאותת לתינוק שהגיע זמן לישון. השני, להרגיל את התינוק המתעורר במהלך הלילה לצפות לתנאים (הקשרי השינה) שחווה כשנרדם בתחילת הלילה.
  בחודשים הראשונים לחיים כ-40% מהתינוקות זקוקים לעזרה במעבר לשינה. כמו מגע, תנועה, חום גוף, קול מונוטוני. אספקת הקשרי שינה היא צורך פיזיולוגי ולא תלות או פינוק מפני שלרוב התינוקות בגיל זה אין עדיין יכולת וויסות עצמי ומסוגלות להרדמה עצמית.
  בהמשך ההתפתחות, סביב גיל 6 חודשים, רצוי שהקשרי השינה יהיו עצמאים כך שתינוק יוכל להחזיר את עצמו לישון בלילה כשיתעורר. אם תינוק מתקשה להירדם או מתעורר לעיתים תכופות בלילה, כדאי לבדוק אם הקשרי השינה שלו הם תלויים בגורם חיצוני או עצמאיים.
• מונוטוניות: במגע, תנועה וקול - עוזרת לתינוק להתכנס פנימה ולהירדם. כשני שלישים מהתינוקות יעשו בעצמם קולות או תנועות מונוטוניות שעוזרות להם להתכנס ולהירדם. בחודשים הראשונים לחיים, הורים יכולים לעזור לתינוק בזמני ישנוניות או אי-שקט וליצור עבור התינוק חוויה תחושתית מונוטונית ע"י:
  • החזקת התינוק על הידיים בתנוחה אחת קבועה. רצוי לא להחליף תנוחות לעיתים קרובות כדי לאפשר לתינוק להתרגל ולהתמסר
  • תנועה - רצוי ליצור תנועה שנעימה להורה ולתינוק, ובעלת מקצב קבוע, תוך כדי עמידה במקום אחד. כלומר - נדנוד, כיפוף ברכיים, צעדים מצד לצד וכו' אבל רצוי להימנע מלהסתובב בחדר כדי לא לחשוף את התינוק לריבוי גירויים המקשה על ההירדמות
  • קול מונוטוני - כמו ששששששש או אהאהאהאה. קול זה עוזר למסך רעשים בבית ומסייע לתינוק להירגע ולהתכנס
  • מונוטוניות עצמית - תנועות שהילד עושה בעצמו, כמו: השמעת קולות, זריקת רגליים, הסתובבות מצד לצד
  • עקביות - להמשיך במשך כ־15-20 דקות
  • יש להיות קשובים לתינוק. אם הוא בוכה ומנסה לשנות תנוחה, צורת ההרגעה לא עובדת יש לשנות את דרך הפעולה ולתת מענה לצורך שלו
• הגיינת שינה:
  • שמירה על זמני השכבה והשכמה קבועים: מגיל שישה חודשים אפשר לעזור וליצור שעת כניסה למיטה ושעת קימה קבועים מדי יום
  • הקפדה על זמן רגוע/הורדת הפעילות וביצוע טקס שינה
  • ביצוע פעילויות מרגיעות לפני השינה כמו האזנה למוזיקה, משחק רגוע וקריאה
  • יצירת סביבת השינה בריאה: צמצום זמן מסך לפני השינה, הוצאת מסכים מהחדר, סביבה שקטה ומוחשכת (אפשר לשלב מנורת לילה), טמפרטורה נעימה ומניעת הטרדה מיתושים וכדומה
  • מיסוד טקס בוקר טוב: פעילויות קבועות מדי בוקר
  • הימנעות משימוש בחדר השינה כעונש
  • שמירה על תזונה נכונה ומאוזנת: יש להימנע מאכילה מוגברת לפני השינה. כמו כן, יש להימנע מצריכת קפאין; הוא נמצא במשקאות ואוכל כמו תה, שוקולד וקולה. רצוי שאם מניקה תפחית במשקאות המכילים קפאין (עד כ-2 כוסות ביום) ובמיוחד בחודשים הראשונים תימנע ממשקאות אלו לקראת הערב
• חפץ מעבר: חפץ מעבר מסייע לילד להירגע. לרוב, מדובר בחפץ רך ונעים כמו חיתול, כרית, שמיכה, דובון או מוצץ. על פי הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט, מדובר בחפץ ממשי שמסמל עבור הילד את האם/ המטפל העיקרי בעת ההיפרדות מהם. עד לגיל שנה אין המלצה להשתמש בחפץ מעבר; חשוב להדריך הורים שיש להשכיב את התינוק במיטת תינוק ריקה מחפצים כדי לשמור על בטיחותם ולמנוע מקרים של מוות בעריסה. לאחר גיל שנה אפשר להדריך הורים להשתמש בחפץ מעבר, אך גם אז, חשוב שיבחרו בחפץ בטוח, ללא כפתורים או שרוכים או חלקים אחרים העלולים לגרום לחנק

התערבויות התנהגותיות

כצעד ראשון יש לבחון את הצורך בהתערבות. בנוסף יש לשלול בעיה רפואית או קושי אורגני אחר העשויים לעמוד בבסיס הקושי. ישנן שיטות שונות להתערבויות. ככלל יש לבחון את השיטה בהתאם לילד ולרצון ההורים. אין במסמך זה לפרט את כל השיטות, אלא להביא דוגמאות. התערבויות התנהגותיות ייעשו רק לאחר גיל 6 חודשים, כי עד אז צפויה קימה לצורך אכילה גם בשעות הלילה.

בכל אחת מהשיטות:

• חשוב לשלב את "טקס השינה"
• יישום השיטה הנבחרת יעשה, קודם כל, בתחילת הלילה, ורק בהמשך, ייעשה בעת ההשכבה לאחר התעוררות במהלך הלילה
• יש חשיבות להתמיד ולהשתמש באותה השיטה להשכבה בתחילת הלילה וכן לאחר התעוררות, שאינה לצורך אכילה, באמצע הלילה

הרגעה מבוקרת: לתינוקות מעל גיל 6–9 חודשים ובהתאם לשלב ההתפתחות של הילד:

• השכבת הילד לישון כשהוא עייף אך עדיין ער
• מתן הזדמנות לתינוק/פעוט להירדם בכוחות עצמו והשארת התינוק לבד במיטתו לפרק זמן מוגדר גם אם בוכה, כדי לראות אם יצליח להירדם לבד
• חזרה להרגעה קצרה בפרקי זמן קבועים, אך עם שהייה הולכת וגדילה מחוץ לחדרו של הילד

התרחקות הדרגתית (נוכחות הורית):

• שכיבה לצד התינוק, ובהמשך התרחקות הדרגתית: ישיבה בקצה המיטה, ישיבה על כיסא ליד הדלת, ישיבה על כיסא מחוץ לדלת, התרחקות מאזור החדר

אם שיטות אלה לא עוזרות, יש להפנות לייעוץ שינה.

התערבות בגישה ההיקשרותית

ייעוץ שינה בגישה ההיקשרותית נעשה ללא אימוני שינה ואימוני הרדמות עצמאית מתוך ההבנה כי הרדמות עצמאית היא מיומנות המבשילה בהדרגתיות, כמו מיומנויות אחרות, (אכילה, הליכה, דיבור). על פי המחקרים ועל פי הגישה מיומנות זו מבשילה לקראת גיל 2–3 שנים.

בייעוץ שינה זה מלמדים את ההורים לבנות שיגרה התואמת את צורכי התינוק על מנת להגיע להרדמות קצרות, נינוחות וללא בכי, לרצפי שינה ארוכים בלילה בהתאם לבשלות התינוק, ופתרונות לאתגרי שינה נוספים - כל אלה ללא השארת תינוק לבדו.

הדרכה לשינה בטוחה

הדרכה בנושא שינה בטוחה תינתן לכל ההורים בכל ביקור בטיפת חלב/ ביקור בית עד גיל שנה. רצוי שההדרכה הראשונה תינתן במפגש הראשון, בטיפת חלב או בביקור בית, ולא יאוחר מגיל חודשיים. מומלץ ללוות את ההדרכה גם במידע כתוב. בפגים או ילדים עם מחלות כרוניות יש להתאים את ההדרכה להמלצות הרפואיות.

הדרכה זו כוללת :

• השכבת התינוק לשינה על הגב בכל שעות היממה, גם ביום וגם בלילה
• חשיבות ההנקה והמשך ההנקה בנשים מניקות כצעד המקטין סיכון למוות בעריסה
• שמירה על סביבת התינוק נקיה מעישון
• השכבת התינוק במיטת תינוק ולא במיטה או במקום משותף עם אחרים.
  במצבים הבאים שינה משותפת מסוכנת במיוחד:
  • בתינוקות פגים בכלל ובדגש על מי שנולדו מתחת למשקל 2500 גרם
  • ההורה שותה אלכוהול (בכל כמות) או נוטל תרופות המשפיעות על הערנות
  • ההורה מעשן
  • עייפות קיצונית של ההורה
• מיטת התינוק תהיה ריקה מכל חפץ, כולל כריות, משחקים, מיקומון ומגיני ראש
• השכבת התינוק על מזרן קשיח ובמיטת תינוק בעלי תו תקן
• השכבת התינוק במיטתו בחדר ההורים לפחות עד גיל חצי שנה עדיף עד גיל שנה
• השארת ראש התינוק ופניו חשופים ולא מכוסים הן במיטה ובמנשא
• שימוש בשק שינה תקני המתאים לגיל ומשקל התינוק או בשמיכה שעליה להיות דקה ותחובה היטב מתחת למזרן בגובה בית השחי
• חימום החדר עד טמפרטורה של 22–23 מעלות
• להציע מוצץ, בעת ההשכבה לשינה, לאחר ביסוס ההנקה
• בכל מקרה יש להימנע מהרדמות עם התינוק בכורסא או ספה
• אין להשאיר תינוק לישון בכיסא ברכב. אם נרדם, לאחר הנסיעה יש להעבירו בהקדם למיטתו
• אין להשאיר תינוק לישון בכל אביזר אחר כמו טרמפולינה

במקרה בו נוהגים אחרת מהמלצת משרד הבריאות להשכבת תינוק במיטת תינוק, יש להדריך את ההורים להקפיד לפחות על הכללים הרשומים מעלה לשינה בטוחה ובנוסף להדגיש את הדברים הבאים:

• מיקום התינוק במיטה במקום שאינו יכול ליפול או להיתפס בין המזרן לקיר למשל
• הקפדה ששמיכות או כל דבר אחר לא יכסו את פניו וראשו. יש להקפיד על מזרן קשיח, ומרווח דיו. הסדין צריך להיות מתוח היטב
• הרחקת התינוק מהכריות שבמיטה
• איסוף שיער ארוך
• אין להשאיר את התינוק לבד במיטה - גם תינוקות צעירים יכולים למצוא את עצמם בתנוחות לא בטוחות ועלולים ליפול
• לא לאפשר שינה משותפת עם ילדים אחרים או חיות מחמד באותה מיטה

עיטוף תינוקות

עיטוף תינוקות הוא נושא במחלוקת עקב סיכונים שעלולים לגבור על התועלת בעיטוף. ישנה חשיבות למתן קווים מנחים לשימוש בשיטה זו באופן הנכון והבטוח ורק בגילאים המתאימים.

עיטוף אינו חלק מההדרכה שיש לתת לכל הורה ולכל תינוק. זהו כלי נוסף שניתן להדריך במקרים בהם ההורה מתעניין בכך. ניתן להתנסות בשיטה אך חשוב לדעת שהשיטה של עיטוף תינוקות אינה מתאימה לכל תינוק.

במקרים בהם הוחלט להשתמש בעיטוף יש להתחיל זאת בסמוך ללידה, כי שינוי בהרגלי השינה מעלה את הסיכון למוות בעריסה.

לפי ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), עיטוף תינוקות בטיחותי עד סביבות גיל חודשיים. שימוש לאחר גיל זה, בו קיימת אפשרות שהתינוק יתהפך, מהווה סכנה בשל חוסר היכולת של הילד לשלוט בתנועה ולהפוך עצמו בזמן שעטוף.

במקרים בהם מדריכים הורים לעיטוף יש לכלול מידע על עיטוף נכון ובטוח:

• השכבת התינוק לישון על הגב בכל שינה, ביום ובלילה
• להימנע מחימום יתר של התינוק על ידי:
  • עיטוף בבד דק נושם כמו כותנה
  • לבוש או שמיכה - תינוק עטוף אינו זקוק לעיתים לשכבות נוספות
  • טמפרטורת חדר מתאימה
• עיטוף שאינו הדוק, תוך שמירה של כ-3 אצבעות בין בית החזה של הילד לבד העוטף
• השארת אזור הרגליים ומפרק הירך חופשיים כך שהילד יוכל לקפל את רגליו, על מנת למנוע פגיעה בהתפתחות התקינה של המפרק, כמו: פריקת מפרק הירך או דיספלזיה של מפרק הירך (Developmental Dysplasia of the Hip)
• אין לקשור קשרים בבד
• הקפדה לא להשאיר את הבד במיטה לאחר שמורידים את העיטוף
• לא מומלץ לעטוף תינוקות במסגרות בהם מספר תינוקות, כמו מעונות מכמה סיבות: הכניסה למסגרות הללו בגיל הסמוך לזמן בו הילד מתהפך, במעונות לרוב יש ריבוי של מטפלים וגישות שונות בעיטוף. בנוסף, שינויי בצורת השינה של התינוק עלול להגביר את הסכנה למוות פתאומי
• יש להסביר להורים את הצורך להדריך את כל המטפלים בילד ל: כללי הבטיחות, העיטוף והרגלי השינה של הילד בביתו כדי להימנע משינוי בהרגלים
• יש לוודא שהתינוק לא מתהפך בזמן שהוא עטוף

להלן תיאור השלבים בעיטוף תינוקות:

1. לשטח את הבד ולקפל את אחת הפינות ולהניח את התינוק על הבד כאשר שוכב על הגב וראשו מעל הפינה המקופלת
2. לישר את יד ימין לצד הגוף ולקחת את הפינה של הבד באותו צד מעל הגוף לכיוון הצד הנגדי ולהשחילו בין היד השמאלית לצד השמאלי של הגוף
3. ליישר את יד שמאל לצד הגוף ולקחת את הפינה של הבד באותו צד מעל הגוף לכיוון הצד הנגדי ולהשחילו בין היד הימנית לצד הימני של הגוף
4. לקפל את החלק התחתון בצורה רופפת ולשים מתחת לגוף התינוק

חשוב: לוודא שהתינוק יכול להניע את ידיו ורגליו ושהבד לא מהודק על בית החזה וכי קיים מרווח של כ-3 אצבעות בין בית החזה של הילד לבד העוטף.

סדנה להורים בנושא: הרגלי שינה ושינה בטוחה בתינוקות ופעוטות

מומלץ לקיים סדנאות להורים בנושא. ניתן לחלק לשתי קבוצות בהתאם לגילאים: קבוצה מלידה עד 6 חודשים וקבוצה נוספת מעל גיל 6 חודשים.

בסדנה מומלץ לכלול לפחות את התכנים הבאים, ונושאים נוספים רלוונטיים:

• תיאום ציפיות של ההורים בנושא שינה- ובינם לבין עצמם
• חשיבות השינה
• הרגלי שינה בהתאם לגיל הילד - כפי שמפורט במסמך זה
• הדרכה לשינה בטוחה לתינוקות למניעת מות בעריסה
• התמודדות עם בכי - ומניעת טלטול תינוקות
• כללים, גישות ומושגים בנושא הדרכה לשינה - כפי שמפורט במסמך זה
• גבולות וסמכות הורית
• שינוי התנהגותי וחשיבות העקביות והתמדה להצלחה