שימוש בגופות אדם לאחר המוות - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
שימוש בגופות אדם לאחר המוות
תחום	מנהל רפואי
מספר החוזר	13/14
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	4 באוגוסט 2014

הננו להביא בזאת לידיעתכם נייר עמדה של המועצה הלאומית לביואתיקה שאושר ע"י הנהלת משרד הבריאות. (רצ"ב) הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.

בכבוד רב

פרופסור ארנון אפק

רקע

• במדינת ישראל התקיימה תערוכת גופות במתחם התחנה בתל אביב בחודשים מאי- אוקטובר 2012. מדובר בתצוגה של כ-20 גופות אדם שלמות, ועוד כ-200 חלקי גוף של מתים מסין, שעברו שימור ועיבוד בשיטת פלסטיזציה. על פי הגדרות המארגנים התערוכה מיועדת לחינוך מדעי על האנטומיה של גוף האדם, ועל מצבי מחלה שבין השאר נובעים מהתנהגות בלתי נאותה מבחינה בריאותית במהלך החיים. היא מיועדת לכל הגילאים, כולל לתלמידי בתי ספר.
• הגופות וחלקיהן הם כנראה של סינים שמתו. לטענת העותרים בתביעה לבית המשפט העליון מיום 3.9.12 נגד קיום התערוכה, קיים חשש שמדובר באסירים שעונו והוצאו להורג, אשר עברו תהליכי שימור ונמכרו ב"שוק השחור" לצורך הצגתן בתערוכה למטרות מסחריות, וזאת ללא הסכמתם או הסכמת משפחותיהם לכך. המשיבות לא הצליחו לאשר באופן עצמאי כי ניתנה הסכמה מאת הנפטרים או משפחותיהם לשימוש בגופותיהם בתערוכה, ומשכך לא עלה בידיהן להזים חשד ממשי זה.
• ביום 23.9.12 נתן בית המשפט העליון פסק דין בהסכמה, המורה לסגור את התערוכה לא יאוחר מיום 9.10.12, תוך שהוא מפנה למחוקק קריאה לקביעת הסדר בנידון.
• בעקבות הדיון המשפטי קיבלה המועצה הלאומית לביואתיקה פניה ממשרד המדע להביע את עמדתה בהיבטים האתיים הנוגעים לסוגיה זו.

דיון

• המועצה החליטה להיענות לפניית משרד המדע, ולקיים דיון בסוגיה זו. ראו נספח.
• אכן שימוש בגופות לצרכים אמנותיים או מסחריים אינו בתחום העיסוק של המועצה הלאומית לביואתיקה, ועל כן החליטה המועצה להרחיב את הדיון להיבטים האתיים של שימושים בגופות של נפטרים, הנוגעים לביואתיקה.
• ביום 11.10.12 התקיימה ישיבת מליאה אליה הוזמנו שני מומחים להצגת עמדותיהם:

• עו"ד שרונה עבר הדני מהמחלקה המשפטית של משרד הבריאות;
• פרופ׳ דוד הד, מהמחלקה לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית (בדימוס).

כמו כן קבלה המועצה עמדה בכתב מפרופ׳ אסא כשר, מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב (בדימוס).

• מליאת המועצה החליטה על הקמת ועדת-משנה לדיון בסוגיה, שתגיש טיוטת נייר עמדה למליאה. חברי ועדת-המשנה הם: פרופ׳ אברהם שטינברג (יו"ר), פרופ׳ נעם זוהר, פרופ׳ אפרת לוי-להד, פרופ׳ זמירה מברך, ד"ר חוסם מסאלחה.
• ביום 29.11.12 התקיימה ישיבת ועדת-המשנה שהשתתפו בה פרופ׳ נעם זוהר, פרופ׳ אפרת לוי-להד, ופרופ׳ אברהם שטינברג, אשר ניסחה טיוטת נייר עמדה.
• ביום 31.01.2013 התקיימה ישיבת המליאה, אשר אישרה את נייר העמדה.

עקרונות יסוד

• הסכמה מדעת - תנאי סף מבחינה אתית לדיון בסוגיה זו הוא שהנפטרים שגופותיהם משמשים למטרות שונות נתנו את הסכמתם להליך זה עוד בחייהם והסכמה זו נמסרת על ידם בחייהם, או על ידי משפחתם לאחר מותם.
  על מנת שתהא להסכמה כזו משמעות אתית היא צריכה להינתן במפורש ובצורה ברורה על ידי האדם עצמו בחייו כשהוא בר כושר שיפוט תקין מבחינה שכלית ורגשית, על בסיס של מידע מלא ורלוונטי, ומתוך הבנת ההליכים הרלוונטיים, וההחלטה צריכה הייתה להתקבל בחופשיות, ללא לחץ או כפיה, ולא על ידי אוכלוסיה "שבויה" כמו אסירים, חיילים וכד׳.
  חייב להיות תיעוד אמין ומהימן לקיום כל התנאים המפורטים לעיל.
• כבוד האדם - עקרון יסוד מוסרי, אתי, חוקי ודתי הוא הצורך העליון לשמור על כבוד האדם, ובכלל זה גם על כבוד המת.
  "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" קובע כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין", ועל כן "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע שההגנה על כבוד האדם החי נמשכת אף לאחר מותו, והוא עקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי.
  מבחינה יהודית מבוסס כבוד האדם על היותו נברא בצלם אלקים, וגם אחרי מותו נותרת חובה לכבדו, ועל כן חייבים לקוברו בצורה מכובדת, אסור לנוולו, ואסור ליהנות מגופו.
  בתרבויות שונות יש מנהגים מגוונים המבטאים את כבוד האדם בחייו ולאחר מותו.
• חירויות הפרט - עקרונות האוטונומיה, חופש הביטוי, חופש התעסוקה משמשים עקרונות-מנחים מוסריים לכיבוד רצונותיו של הפרט, במסגרת מגבלות חוקיות, ובקביעת קדימויות בהתנגשויות עם ערכים אחרים ולעתים סותרים.

שיקולים יישומיים

• תנאי הסף של הסכמה מפורשת וברורה הוא עקרון אתי החל גם על שימוש בגופה, ויש לבדוק אם הוא התקיים על פי אמות המידה שבסעיף קטן 1 לעיל. יתכנו מקרים שבהם לא יהא זה תנאי מספיק, וצריך יהא להתחשב בנתונים ובערכים אחרים, שלעתים גוברים על ההסכמה מדעת.
• קיים מגוון רחב של שימושים אפשריים בגופות נפטרים, והדיון האתי צריך להתייחס להיבטים הבאים:

• המטרה;
• המידתיות;
• פגיעה במשפחה;
• תקנת הציבור;

• להלן דוגמאות של שימושים בגופה שיש להם היבטים ביו-אתיים, ואשר קיימת לגביהם הסכמה רחבה להיתר:

• הנצלת איברים מהמת להצלת חיים של חולים הזקוקים לאותם איברים ;
• נתיחת המת לצורך בירור מצבים רפואיים שיש להם השלכות טיפוליות בחיים;
• שימוש בגופות לצורכי הוראה של סטודנטים למקצועות רפואיים ושל רופאים;
• שימוש בגופות או בחלקי גופות לצורכי מחקר ביו-רפואי .

• במקרים אלה המטרה היא הצלת חיים מיידית או פוטנציאלית, שנחשבת כמטרה ראויה מאד, אין דרך חלופית מידתית, והם מצבים מוגדרים ומקובלים נורמטיבית ברוב התרבויות.
• שימוש בגופות אדם בתערוכה לצרכים מסחריים ולימודיים-חינוכיים, או לצורכי אמנות, ללא הסכמה מפורשת וברורה, ובוודאי אם אמנם יתברר שמדובר באוכלוסיה "שבויה", הוא מעשה בלתי מוסרי, ונוגד את הדרישה האתית כאמור בס"ק 1 לעיל.
• דיון מפורט בהיבטים האתיים הנוגעים לשימוש בגופה בתערוכה לצרכים מסחריים ולימודיים-חינוכיים שניתנה לגביהם הסכמה מפורשת וברורה צריך להתקיים בפורומים אתיים מתאימים.