כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תדריך חיסונים - אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים - Vaccination induced anaphylaxis
הופניתם מהדף תדריך חיסונים - אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים לדף הנוכחי.
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | ||
|---|---|---|
 | ||
| ||
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים | |
| שם הפרק | אנפילקסיס לאחר מתן חיסונים | |
| תחום | חיסונים | |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020, עדכון נוסף 2024 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך עדכון | אפריל 2013 | |
רקע
תרכיבי חיסון כוללים מגוון חומרים העלולים לגרום לתגובות של רגישות יתר (hypersensitivity), בדרגות חומרה שונות. רובן המכריע של התופעות המופיעות בסמיכות לקבלת חיסונים הינן קלות.
אנפילקסיס הינה תופעה נדירה ביותר (כמקרה אחד לכל מיליון מנות חיסון) ולרוב מופיעה במקבלי חיסונים ללא כל גורם סיכון ידוע. התגובה מסכנת חיים, מתפתחת במהירות ועלולה לכלול בצקת של דרכי הנשימה העליונות ו/או התחתונות או הלם מהרחבת כלי דם, ובהמשך עליה בחדירות כלי הדם ואיבוד נפח הדם לרקמות.
אנפילקסיס הינה תגובה אימונולוגית לחיסון המסווגת כתופעת לוואי אלרגית חמורה לאחד או יותר ממרכיבי החיסון. אנפילקסיס שכיחה יותר לאחר הזרקת נסיובים שמקורם בבעלי-חיים. לעומת זאת, נדירים מקרי אנפילקסיס אחרי מתן תרכיבים המכילים חיידקים או נגיפים (מומתים או חיים-מוחלשים), או נסיובים ממקור אדם.
אבחון
אבחון קליני של אנפילקסיס מסתמך על:
- הופעה פתאומית ודוהרת של תסמינים וסימנים - לרוב תוך מספר דקות ועד כשעה מקבלת חיסון. במקרים נדירים עלולה להופיע תגובה אנפילקטית מאוחרת תוך שעות מקבלת החיסון;
- סימנים בעור (סומק או תפרחת אופיינית) ו/או בריריות;
- מעורבות של מערכת הנשימה ו/או לב וכלי דם, כולל ירידה בלחצי הדם (הלם). לעיתים נדירות תתכן גם מעורבות מערכת העיכול
לעיתים נדירות תתכן הופעה של סימנים סיסטמיים ללא מעורבות של העור. על כן דרושה ערנות מצד המטפל לאבחון וטיפול, גם בהעדר סימנים בעור או סימנים חד-משמעיים, וזאת על מנת להפחית סיבוכים ותמותה.
בעת אבחון התגובה חשוב ביותר למדוד ולתעד ממצאים: לחץ דם, סטורציה, דופק, ובדיקה גופנית, בדגש על הפריחה והממצאים הריאתיים.
למידע מפורט על אבחון והגדרת מקרה ראה פרק תופעות שאירעו בסמוך לקבלת חיסונים.
חשוב להבחין בין אנפילקסיס לבין תופעות מידיות אחרות:
- עילפון (syncope) - לרוב הינו תוצאה של תגובה ואזו-וגאלית לפחד או לכאב ואיננו תגובה אלרגית. לפני מתן החיסון יש לשים לב לסימנים העלולים לבשר עילפון כגון חיוורון, עור קר ולח, חרדה, דופק איטי (אם כי עשוי להפוך מהיר יותר עד שהחולה נבדק). על אף שעלולה להיות ירידה בלחץ הדם, ובניגוד לתגובה אלרגית, הדופק הוא איטי ואפשר למשש דופק מרכזי חזק (למשל בעורק התרדמה), ולא יופיעו תפרחת בעור או קשיי נשימה. הטיפול בעילפון כולל השכבה על הגב, הרמת הרגליים והשגחה עד להתאוששות
- תגובת חרדה לחיסון - עלולה להיות מלווה בקושי נשימה לכאורה (נשמת - היפרוונטילציה) וסומק ואף 'התמוטטות' של המטופל. אולם לא יופיעו סימנים של חסימת נתיב האוויר, כגון צפצופים, ולחץ הדם יהיה שמור. הטיפול בתגובת חרדה לרוב דורש הרגעת המטופל בלבד
- תופעות אלרגיות אחרות - תגובה מקומית (כאב, חום, אודם) לרוב אינה אלרגית, אלא תגובה דלקתית למרכיבי חיסון (חומרים משמרים). תגובה אלרגית מסוג מיידי המערבת עור ו/או ריריות כגון חרלת (urticaria) או בצקת (angioedema) עלולה להופיע כחלק מתגובה אנפילקטית, אך יכולה גם להופיע באופן מבודד. במקרה זה היא אינה עונה להגדרת מקרה אנפילקסיס לנוכח העדר סימנים סיסטמיים, כגון קושי בנשימה או תת-לחץ-דם. אולם יש לזכור כי במהלך האנפילקסיס, תפרחת עשויה להקדים את הופעת קוצר הנשימה או ההלם. על כן במקרים של הופעה מיידית של תפרחת אופיינית מפושטת יש לקחת בחשבון שקיים סיכוי להופעה של תגובה אנפילקטית מלאה תוך פרק זמן קצר
סיכום האבחנה המבדלת בין אנפילקסיס לתופעות לוואי אחרות:
| תופעות | אנפילקסיס | עילפון | תגובת חרדה[*] | אלרגית אחרת |
| עיתוי
הופעה |
לרוב דקות עד שעות | לרוב תוך שניות עד דקות | לרוב תוך שניות עד דקות | לרוב דקות עד שעה |
| עור | לרוב הופעה של אורטיקריה ו/או אנגיואדמה, סומק כללי, גרד | חיוורון, עור קר ולח | לעיתים הזעה
או חיוורון |
אורטיקריה ו/או אנגיואדמה (למעט הופעה מידית מפושטת) או סימנים מקומיים |
| נשימה | שטחית ומאומצת, שיעול, צפצופים, סטרידור, מחנק, כחלון | לעיתים שטחית אך לא מאומצת | נשמת
(היפרוונטילציה) |
תקינה |
| לב וכלי דם | דופק מהיר וחלש, דופק מרכזי חלש או לא נמוש, הפרעות קצב, לחץ דם נמוך | דופק איטי והולם, דופק מרכזי חזק, לעיתים לחץ דם נמוך | דופק סדיר ומהיר | תקינה |
| אחר | שינוי הכרה פתאומי או בלבול, שלשול, בחילה והקאה, אי-שליטה על סוגרים; חרדה. | חולשה, סחרחורת, "שחור בעיניים", אבדן הכרה | חרדה | ללא |
עזרה ראשונה
כל עובדי הבריאות העוסקים במתן חיסונים נדרשים ליכולת אבחון וטיפול ראשוני באנפילקסיס, ראה נספח מספר 1.
הטיפול חייב להיות מהיר, כיוון שלעתים קרובות הדקות הראשונות הן המכריעות לגבי מהלך האירוע והתוצאה הקלינית.
להלן הנחיות לעזרה ראשונה אשר אחות/רופא צריכים להיות מוכנים להושיט בטיפת חלב או בכל מרפאה או מוסד (לרבות בתי ספר) בהם ניתן חיסון:
- קריאה לעזרה: הזעקת מטפל בכיר (רופא / פרמדיק) ואמצעי תחבורה מתאים למקום האירוע לצורך פינוי בשכיבה לבית חולים בליווי רפואי. במרבית המקרים הגורם המפנה יהיה אחד מארגוני ההצלה
- הערכת סימני אנפילקסיס והשכבת המטופל על גבו והרמת הרגליים (אלא אם יש קושי נשימה)
- בכל מקרה של סימנים קליניים המעידים על חסימת דרכי האוויר או הלם אנפילקטי יש להזריק מוקדם ככל האפשר אדרנלין (epinephrine) בתמיסה בריכוז 1:1000 (1 מיליגרם למיליליטר) בהזרקה לתוך השריר (.I.M) בקדמת הירך לגפה שלא ניתן בה החיסון[†], במינון של 0.01 מיליליטר/קילוגרם (מנה מקסימלית 0.5 מיליליטר). במידה ויש קושי להעריך את משקל הילד ניתן לתת מנה על פי המינונים הבאים: ילד: במשקל 15 עד 30 קילוגרם - 0.15 מיליליטר במשקל 30 קילוגרם ומעלה- 0.3 מיליליטר. מבוגר (18 שנים ומעלה): 0.3-0.5 מיליליטר. ישנה עדיפות למתן אדרנלין על-פי משקל. אם המשקל אינו ידוע, ניתן לתת לפי גיל, על-פי המינונים הבאים:
- גיל 1< שנים: 0.1 מיליליטר
- גיל 1-4 שנים: 0.2 מיליליטר
- גיל 5-9 שנים: 0.3 מיליליטר
- גיל 10-12 שנים: 0.4 מיליליטר
- גיל 13 שנים ומעלה: 0.5 מיליליטר
- אין להזריק אדרנלין בדרך תת-עורית לשם טיפול באנפילקסיס
- מתן אדרנלין תוך-ורידי אינו מומלץ בטיפול באנפליקסיס
- ככלל, ישנה עדיפות למתן אדרנלין ע"י הצוות הרפואי במרפאה שבה בוצע החיסון. ניתן לשקול שימוש במזרק אדרנלין אוטומטי (אפי-פן, 0.3 מיליגרם למבוגר ו- 0.15 מיליגרם לילד) אם קיים בנמצא, כאשר אין אפשרות לתת אדרנלין בדרך המקובלת בטווח זמן מידי
- יש להעריך את מצב המטופל לאחר ההזרקה ולהמשיך בפעולות מצילות חיים
- שחרור אזור הצוואר והחזה מבגדים
- הערכה של נתיב האוויר והנשימה: במקרה של קושי בנשימה פתיחת נתיב אויר בהתאם לגיל המטופל (רצוי באמצעות מנתב אויר); במקרה של הפסקת נשימה מתן הנשמה בהתאם לציוד הקיים ומיומנות המטפל
- מתן חמצן במסכה וחיבור למוניטור אם זמינים
- הערכה של פעילות הלב וכלי דם - במידה ואין דופק, להתחיל עיסוי לב במקביל להנשמה (רצוי תוך שימוש במסכת פה-אף) על פי פרוטוקולים מקובלים של החייאה בסיסית
- אם אין שיפור בקושי הנשימה או לחץ הדם, ניתן לתת מנה נוספת של אדרנלין במינון זהה למנה הראשונה, לאחר 5-15 דקות, בהוראת רופא או גורם מוסמך כגון מוקד מד"א
- כאשר הדבר אפשרי וקיים צוות וציוד מתאימים יש לשאוף לתת עירוי נוזלים תוך-ורידי (בולוס של תמיסה איזוטונית - 1 ליטר למבוגר או 20 מיליליטר לקילוגרם לילד) ומתן בטא-2 אגוניסטים במשאף/אינהלציה, על ידי מטפל שהוסמך לכך בהתאם לפרוטוקולים המקובלים
- לנוכח הסיכון של הישנות אנפילקסיס תוך דקות עד שעות (תגובה בי-פאזית), יש לפנות כל מקרה של אנפילקסיס לבית החולים בשכיבה ובליווי מטפל בכיר (אם ניתן), גם אם ישנה תגובה טובה לטיפול
- במקרים של תגובה אלרגית מיידית שאינה אנפילקסיס (קרי בנוכחות אורטיקריה או אנגיואדמה ללא קושי נשימה או הלם) לא נדרש טיפול מיידי באדרנלין. בהעדר רופא, אחות תזעיק עזרה רפואית, תכין אדרנלין להזרקה למקרה של החמרה ותשגיח על המטופל עד בדיקה וטיפול על ידי רופא
- ככל הניתן, יש לתעד מדדים חיוניים (לחץ דם, סטורציה, דופק ומספר נשימות) וסימני אנפילקסיס, בדגש על בדיקת העור ודרכי הנשימה
- יש לוודא העברת כל הפרטים על המקרה והטיפול שניתן לדרג הטיפול הבא ולבית החולים אליו פונה המטופל על גבי הטופס אשר בנספח מספר 2. בנוסף, יש להעביר ללשכת הבריאות המחוזית או הנפתית את פרטי המקרה על גבי טופס דיווח על תופעות המופיעות בסמיכות לקבלת חיסון
אמצעי זהירות ומניעה
- יש לחסן רק במוסד בו תהיה אפשרות להגיש עזרה ראשונה במקרה של הופעת אנפילקסיס (מבחינת כוח אדם, ציוד וחומרים). יש לוודא קיום ערכה מתאימה לטיפול מידי באנפילקסיס כולל:
- 2 אמפולות אדרנלין בריכוז 1 מיליגרם/ מיליליטר בתוקף[‡]
- 2 מזרקים בנפח של 1.0 מיליליטר או 2.0 מיליליטר ומחטים להזרקה בהתאם לגיל המחוסנים
- לאחר מתן חיסונים, יש להשאיר כל מקבל חיסון בשכיבה או בישיבה במרפאה או בתחנה למשך 15 דקות לפחות
- לפני מתן החיסון יש לברר אם ידוע למועמד לחיסון על רקע של רגישות אלרגית בעבר לחיסונים. יש לברר לאילו חומרים ומה טיב הרגישות, לרבות שיחה לפי הצורך עם הרופא המטפל. במקרים שידוע על רגישות יתר (אלרגיה) יש להתייעץ עם רופא בלשכת הבריאות, ובמידת הצורך גם עם רופא מומחה לאלרגיה על מנת להחליט על מתן החיסונים
- יש לבדוק את המידע על מרכיבי התרכיב, הרשום בעלון ובתווית המלווה את אריזת התרכיב, כדי להימנע ממתן חיסון לבני-אדם הידועים כרגישים למרכיבי התרכיב, על פי הנחיות תדריך החיסונים. במידה וישנה התלבטות לגבי מתן תרכיב מסוים, יש להתייעץ עם רופא בלשכת הבריאות ועם רופא מומחה לאלרגיה לפי הצורך. הערה: במקרים מסוימים, ניתן לחסן על אף רגישות לאחד ממרכיבי התרכיב. למשל, מותר לחסן בתרכיב MMRV / MMR ילדים עם אלרגיה לחלבון ביצה. יש לנהוג על פי ההנחיות בתדריך החיסונים הספציפי לתרכיב. במקרה של התלבטות יש להתייעץ עם רופא בלשכת הבריאות ועם רופא מומחה לאלרגיה, לפי הצורך. במקרה של תגובה אנפילקטית אחרי מתן חיסון בתרכיב מסוים, אין לחזור ולחסן באותו התרכיב ללא אישור רופא מומחה לאלרגיה. אם ידוע המרכיב אשר גרם לתגובה, אין לחזור ולחסן בתרכיבים אחרים המכילים את אותם המרכיבים או חלקם ללא אישור רופא מומחה לאלרגיה. יש להפנות להערכת רופא מומחה לאלרגיה לפני ההחלטה על מתן מנת חיסון נוספת מהסוג שניתן או חיסונים המכילים את המרכיב שעורר את התגובה
- במקרה של תגובה אלרגית בעבר (לא אנפילקטית) לחיסון או לאחד ממרכיביו, יש להתייעץ עם רופא מומחה לאלרגיה לגבי אופן מתן החיסון (למשל חיסון במרפאת אלרגיה, חיסון תחת השגחת רופא, פרה מדיקציה וכדומה)
נספח מספר 1 - אלגוריתם לטיפול באנפילקסיס כתוצאה ממתן חיסון
נספח מספר 2 - טופס למטופל המפונה לבית חולים עקב אנפילקסיס לאחר קבלת חיסון
פרטים אישיים
שם משפחה:
שם פרטי:
מספר ת.ז.:
תאריך לידה:
כתובת:
קופת חולים:
שם רופא מטפל:
מידע על החיסון
תאריך:
זמן (שעה + דקות):
| מספר: | סוג התרכיב | שם התרכיב | שם היצרן | מספר האצווה | מספר המנה בסדרה | דרך מתן התרכיב | מקום ההזרקה | ||||||||
| 1 | 2 | 3 | 4 | IM | SC | PO | אחר | ירך | זרוע | אחר (פרט) | |||||
| 1 | |||||||||||||||
| 2 | |||||||||||||||
| 3 | |||||||||||||||
| 4 | |||||||||||||||
שם המוסד בו ניתן החיסון:
טלפון:
שם מבצע החיסון:
תיאור תופעת הלוואי (תסמין וזמן הופעה)
תסמין: ____________________________ זמן הופעה: __:__
תסמין: ____________________________ זמן הופעה: __:__
תסמין: ____________________________ זמן הופעה: __:__
תסמין: ____________________________ זמן הופעה: __:__
סימנים חיוניים
לחץ דם: _______ זמן הבדיקה: __:__
דופק: _______ זמן הבדיקה: __:__
סטורציה: _______ זמן הבדיקה: __:__
טיפול (סוג וזמן המתן)
טיפול: _____________________________________ זמן : __:__
טיפול: _____________________________________ זמן : __:__
שם בית החולים אליו מופנה המטופל:
שעת פינוי: __:__
הערות ומידע נוסף:
שם ממלא הטופס:
תפקיד:
נייד: