האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תדריך למניעת התפשטות של מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים בגיל הרך - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
תדריך שירותי בריאות הציבור למניעת התפשטות מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים בגיל הרך
מחלות מדבקות 1.jpg
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום ספטמבר 2011
 

מבוא

חוברת זו כוללת מידע על מחלות מידבקות הנפוצות בגיל הרך, על דרכי העברתן ועל ההידבקות בהן, וכן אמצעים שיש לנקוט כדי למנוע את התפשטותן.

מחלות מידבקות מהוות גורם עיקרי לתחלואה בקרב ילדים בכלל ובגיל הרך בפרט. לתחלואה זו השפעה על בריאותם של הילדים ועל התפתחותם התקינה. כמו כן יש לה השלכות חברתיות וכלכליות.

התפשטות של מחלות מידבקות בקרב תינוקות ופעוטות הזקוקים לחיתולים גדולה יותר מאשר בקרב ילדיםמבוגרים יותר.

הסיבות לכך הן
  • מגע הדוק וממושך בין הילדים לבין עצמם
  • היעדר מודעות של ילדים קטנים לכללי היגיינה אישית
  • העברת מחלות בעת תקופת הדגירה ולפני הופעת סימני המחלה
דרכים למניעת התפשטותן של מחלות מידבקות בגנים ובמעונות ילדים
  • חיסון הילדים בכל חיסוני השגרה הניתנים בטיפת חלב והמלצה על חיסון נגד שפעת עונתית מדי שנה
  • שמירה נכונה של צוות העובדים על כללי התנהגות בריאותית, אישית וסביבתית, ובעיקר הקפדה של המטפלים על רחיצת ידיים במים ובסבון לאחר שימוש בשירותים או לאחר החלפת חיתולים וכן לפני מגע עם מזון ואחריו
  • השארת ילדים חולים בבית עד החלמתם
  • הדרכת ההורים והילדים להתנהגות בריאותית נכונה כבר בגיל הרך

דרכי העברה של מחלות מידבקות שכיחות אצל ילדים

הבנה של דרכי ההעברה עוזרת לנקוט פעולות יעילות למניעת העברת המחלות הללו. דרכי ההעברה העיקריות הן:

  • העברה באמצעות דרכי הנשימה והפרשות (נזלת, שיעול)
  • העברה באמצעות דרכי העיכול- העברת זיהום מהפרשות הרוק והצואה באמצעות הידיים
  • העברה באמצעות מגע ישיר עם עצמים או עם משטחים הנגועים במחולל המחלה
  • העברה באמצעות דם

מחלות המועברות באמצעות דרבי הנשימה

העברת מחלות באמצעות דרכי הנשימה נעשית באמצעות שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף ועם ליחה. ככל שנמצאים רחוק יותר מאדם החולה במחלה העוברת בדרכי הנשימה, הסיכון להידבק קטן יותר.

מרחק של יותר משני מטרים נחשב למרחק בטוח מפני הדבקה. כיסוי הפה והאף תוך כדי שיעול ועיטוש מרחיק את ההפרשות מאנשים שסביבנו.

לשם צמצום אפשרות ההדבקה יש להתעטש ולהשתעל לתוך ממחטת נייר ולזרוק אותה מיד לפח. אם אין ממחטת נייר, יש לכסות את הפה והאף בעזרת השקע הפנימי של המרפק (ולא בכף היד). רחיצת ידיים במים ובסבון מונעת גם מגע עם הפרשות מדביקות. חשוב לרחוץ ידיים במים ובסבון לאחר מגע עם רוק ועם הפרשות אף, לאחר שיעול ועיטוש ולאחר מגע עם ממחטות נייר משומשות.

דוגמאות של מחלות המועברות בדרכי הנשימה: שפעת, חצבת, אדמת, חזרת, אבעבועות רוח ושעלת.

מחלות המועברות במערכת העיכול

דרך ההעברה העיקרית של מחלות העוברות במערכת העיכול היא באמצעות מגע של הפה עם יד המזוהמת בהפרשות מעיים (צואה), מזון מזוהם או חפצים מזוהמים. דוגמאות למחלות המועברות במערכת העיכול: שלשולים מנגיפים כגון נגיף רוטה, שיגלה, סלמונלה, דלקת כבד A.

מניעת ההדבקה נעשית על ידי שמירה על כללי ההיגיינה: רחיצת ידיים במים ובסבון וניגוב במגבת נקייה עדיף חד-פעמית לפני האוכל, לפני הטיפול במזון, לאחר יציאה מהשירותים ולאחר החלפת חיתולים. הקפדה על כללי ההיגיינה להכנת אוכל חשובה ביותר, במיוחד רחיצת הידיים.

מחלות המועברות באמצעות מגע ישיר עם גורם הזיהום

חיידקים, נגיפים וטפילים יכולים להדביק במגע ישיר עם הפרשות המכילות אותם וכן במגע עם משטחים ועם עצמים נגועים. רחיצת ידיים במים ובסבון מונעת הדבקה, אם נגענו במחולל מחלה. כמו כן חשוב לשמור על הניקיון של משטחים וצעצועים.

מחלות המועברות באמצעות הדם

יש מחלות המועברות במגע עם דם נגוע. הדבקה באמצעות דם אינה שכיחה בגנים ובמעונות, אבל ניתן למנוע אותה על ידי הימנעות ממגע עם דם. יש לטפל בפצעים פתוחים תוך שימוש בכפפות חד פעמיות והקפדה על רחיצת ידיים במים ובסבון לאחר הטיפול. משטחים שהיו נגועים בדם, יש לנקות עם תמיסה מתאימה של כלור. (ראו נספח 2)

טיפול בילד החולה במחלה מידבקת

ילד החולה במחלה מידבקת עלול להיות מקור להדבקה. צריך להוציא ילדים ממוסדות חינוך/ממעונות:

  • כאשר המחלה מונעת מהילד להשתתף בפעילויות המוסד החינוכי
  • כאשר המחלה דורשת טיפול בילד במידה שתפגע ביכולת הצוות להמשיך לטפל בשאר הילדים
  • כאשר מופיעים תסמינים ספציפיים:
  • חום גבוה מעל 38 מעלות
  • הקאות:
    יש להוציא ילד מהמסגרת החינוכית, אם הקיא פעמיים או יותר במשך 24 שעות, אלא אם הוחלט על ידי רופא שההקאות אינן תוצאה ממחלה מידבקת, והילד אינו בסכנת התייבשות
  • שלשולים (2 יציאות מימיות במשך 24 שעות):
    יש להוציא ילד משלשל מהגן, במיוחד אם השלשול מכיל דם או ריר, אלא אם רופא החליט שהשלשול אינו תוצאה של מחלה מידבקת.
כללים לטיפול בילד שחלה בגן
  • ילד שחלה בזמן שהותו במעון/גן - יש להרחיק בהקדם מהילדים האחרים, לאתר את הוריו ולהחזירו לביתו
  • את המקום שבו שהה הילד החולה - כלי אוכל, צעצועים, סיר ובגדים שבהם השתמש - יש לחטא לפי ההנחיות (ראו נספח 2)
  • כאשר ילד נעדר מהמעון/גן מסיבות בריאות עד חמישה ימים, יש לקבל מהוריו או מהאפוטרופוס מידע על מצב בריאותו. אם נעדר יותר מחמישה ימים, על ההורים או האפוטרופוס להמציא אישור רפואי המתיר לילד לחזור למעון/גן
  • בשאלות המתעוררות בדבר הרחקת ילד מהמעון/גן, יש לפנות לרופא המטפל

תקופת ההרחקה של הילד מהמוסד נקבעת לפי תקופת ההדבקה של המחלה, לפי קביעת הרופא ולפי הנסיבות הייחודיות. הסבר על פירוט המחלות, תקופת ההדבקה, תקופת ההרחקה מהמוסד ואמצעי מניעה של הבאים במגע עם החולה מובא בנספח 1.

יש להסביר להורים שמוטלת עליהם האחריות לא לשלוח ילד חולה למוסד חינוכי כדי למנוע הידבקות של שאר הילדים.

עובד חולה במחלה מידבקת

אם חלה עובד המטפל בילדים, או עובד מזון, במחלה מידבקת, יש להרחיקו מהמוסד לפי הקריטריונים שפורטו לגבי הילדים.

ריבוי מקרים של מחלה או התפרצות

בכל מקרה של הופעת שני מקרים או יותר של אותה מחלה תוך זמן קצר, יש להתקשר עם האחות בטיפת חלב או עם לשכת הבריאות כדי לאתר במשותף את מקור המחלה ולנקוט אמצעים מתאימים למניעת התפשטותה.

על תקלות בתחום תברואת הסביבה יש לדווח מיד למחלקת התברואה של הרשות המקומית או ללשכת הבריאות כדי שהתקלה תתוקן בהקדם.

דרכים למניעת התפשטות של מחלות מידבקות במעונות ובמוסדות לילדים

בדיקות של מצב בריאות העובד

רחיצת ידיים

הקפדה על רחיצת ידיים היא האמצעי החשוב ביותר להקטנת הסיכון להדבקה, בעיקר לפני האוכל ואחרי השימוש בשירותים.

  • את הידיים יש לרחוץ במים ובסבון ולשטוף במים זורמים (עדיף מים חמים)
  • את הציפורניים יש לגזוז ולהקפיד על ניקיונן
  • לניגוב יש להשתמש במגבת לשימוש חד-פעמי

על כל עובד לרחוץ את ידיו: בבואו למעון/גן, אחרי שימוש בשירותים, לפני טיפול במזון, ואחרי טיפול במזון גולמי לא מבושל כגון: בשר, דגים, ירקות חיים, פירות וביצים, אחרי טיפול בכביסה מלוכלכת, אחרי טיפול בסירים של ילדים, אחרי החתלה, אחרי טיפול בהפרשות ילדים מהאף, מהפה ומפי הטבעת, ואחרי טיפול בפצע (של ילד או מבוגר) ואחרי מגע עם בעלי חיים. יש לרחוץ ידיים במים זורמים גם כאשר אין לכלוך נראה לעין על הידיים.

לילדים יש לרחוץ ידיים לפני כל ארוחה, אחרי משחקים בחצר, אחרי עבודה עם חומרים שונים או מגע עם בעלי חיים, אחרי שימוש בשירותים וכשחוזרים הביתה מהמוסד החינוכי.

שימוש בתכשירים לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול
  • במצבים שפורטו לעיל יש להקפיד על רחיצת ידיים במים וסבון. עם זאת, השימוש בתכשירים לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול הוכח כתורם לשיפור היגיינת ידיים בהיותו נוח לשימוש, זמין, חוסך זמן וידידותי לעור הידיים. ניתן לצוות להשתמש בתכשירים אלה כאמצעי נוסף להגברת היגיינת ידיים במעונות יום, גנים ובתי ספר, גם במקום רחיצת ידיים אם אין לכלוך נראה לעין
  • השימוש בתכשירים לחיטוי ידיים מומלץ לצוות בלבד בשל היותם רעילים לשתיה. מסיבה זו, יש לאפשר את השימוש בהם באזורים שאינם נגישים לילדים ולאכסנם במקום בטוח, הרחק מהישג ידם של ילדים.
  • אופן השימוש: שפשוף משטחי כפות הידיים הקדמיים והאחוריים, בין האצבעות וקצות אצבעות ב-5-3 סמ"ק של החומר במשך כ-30-20 שניות עד נידוף החומר באוויר
  • חיטוי ידיים בתכשיר אלכוהולי לאחר רחצת ידיים במים וסבון עלולה לגרום לגירוי ופגיעה מיותרת בעור הידיים
שימוש בכפפות
  • כאשר משתמשים בכפפות יש להקפיד על שימוש בכפפות חד פעמיות בלבד
  • יש לרחוץ את הידיים לאחר הסרת הכפפות. שימוש בכפפות אינו תחליף לרחיצת ידיים

החתלה

  • על משטח ההחתלה חייב להיות מזרן מצופה חומר פלסטיק הניתן לרחצה
  • יש לשים שכבת נייר על מזרן ההחתלה ולהחליפו לאחר הטיפול בכל ילד, או לחילופין לחטא את המזרן בין כל טיפול
  • יש לרחוץ את הידיים במים וסבון לאחר ההחתלה, לשטפן במיים זורמים, ולייבשן במגבת חד פעמית

הטיפול בדם ובהפרשות הנגועות בדם

  • אין לגעת בדם של אדם בידיים חשופות. המטפל בדם או בהפרשות חייב להישמר ממגע ישיר עם הדם ועם יתר נוזלי הגוף על ידי שימוש בכפפות ורחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר הסרת הכפפות
  • רצוי להשתמש בכפפות לטקס שהן עבות יותר מכפפות חד-פעמיות רגילות. אם אין כפפות, יש להימנע ממגע ישיר עם הדם על ידי שימוש במפית, בגזה, במגבונים או בכל חומר ספיגה אחר
  • יש לנקות מייד כל שטח שהזדהם מדם ומהפרשות אדם (קיא, צואה, רוק ושתן) על ידי הסרת כל זיהום נראה לעיין
  • לאחר הסרת הזיהום הנראה לעיין, יש לחטא את המקום בתמיסת כלור מתאימה (ראה נספח 2). לאחר מכן יש לנקות את השטח ולחטא חיטוי נוסף
  • את הפסולת הרכה כמו כפפות או חומרים אחרים ששימשו לספיגת הנחלים, יש להכניסם לשתי שקיות ניילון עבות ולסגור היטב לפני שמשליכים לפח. לפני טיפול בדם או בהפרשות אחרות, יש לכסות פצעים או חתכים של המטפלים בחומר בלתי חדיר למים כמו אספלנית (פלסטר)
  • במקרה של התזת דם לתוך העיניים או הפה, יש לשטוף מיד בכמות גדולה של מים במשך 10 דקות ולהתייעץ עם הצוות הרפואי בלשכת הבריאות
  • יש לרחוץ ידיים במים וסבון לאחר כל טיפול בדם ובהפרשות הנגועות בדם

כללי התנהגות בריאותית אישית

עובד

לעובד במעון/גן או במוסד לילדים תפקיד חשוב במניעת התפשטותן של מחלות מידבקות, בעיקר על ידי שמירה על כללי התנהגות אישית והדרכת הילדים בנושא. להלן כללים אחדים להתנהגות נכונה:

  • על העובד להקפיד על רחיצת ידיים תכופה
  • עובד הסובל מפצעים בעור, מדלקת גרון, מחום ומשלשול, יתייעץ עם הרופא בעניין הצורך להיעדר מהעבודה עקב מחלה
  • עובדת בגיל הפריון (15-45) צריכה להיות מחוסנת נגד אדמת
  • עובד שלקה בזיהום בעור ו/או עובד שמשלשל, לא יטפלו במזון
  • אין לענוד צמידים וטבעות פרט לטבעת שאינה בולטת מהאצבעות (כגון טבעת נישואין)

ילדים

  • לכל ילד יהיו מיטה, כלי מיטה, מזרן וכלי רחצה אישיים
  • לכל ילד יהיה בקבוק שתייה או כוס משלו ששמו מסומן עליהם
  • יש להקפיד על רחיצת הידיים של הילדים

מצב תברואתי של המזון - מקורו, הכנתו, אחסונו והגשתו

טיפול נכון במזון ושמירה על היגיינה תורמים למניעת העברתן של מחלות מידבקות באמצעות המזון.

הפרדה בין מזון מבושל ומזון גולמי

  • יש להקפיד על הפרדה בין מזון בלתי מבושל או בלתי מעובד (גולמי) לבין מזון מבושל או מוכן לאכילה, הן במקרר והן מחוצה לו
  • יש להפריד בין לוח חיתוך המיועד לבשר או דגים לפני הבישול, לבין לוח חיתוך המיועד למזון לאחר בישולו או למזון מוכן לאכילה כמו ירקות לסלט
  • מומלץ להשתמש בלוח חיתוך העשוי מחומר רחיץ כמו פלסטיק, שאינו סופג לחות, ואינו מחורץ. אין להשתמש בלוח חיתוך מעץ. יש להקפיד על שטיפה קפדנית במים חמים ובסבון בין שימוש לשימוש

טיפול במזון הדורש קירור

  • יש לשמור במקרר כל מזון המתקלקל בקלות, כגון: בשר, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, ארוחות מוכנות וסלטים. את המזון יש לשמור בקירור, בכלים סגורים
  • יש להקפיד במיוחד כאשר מדובר במזון המוכן לאכילה שאינו עובר בישול נוסף
  • אסור להפשיר מזון מחוץ למקרר. יש להפשיר מזון בתוך המקרר
  • מזון מבושל אין להשאיר יותר משעתיים מחוץ למקרר לאחר בישולו
  • מזון שהוצא מקופסת שימורים או שאריות מזון, יש לשמור בקירור במיכל בגודל המתאים לכמות

שמירה על טמפרטורת המזון

  • כדי למנוע קילקול המזון יש לשמור מזון מבושל בחום מתאים, ומזון הדורש קירור יש לשמור במקרר
  • מזון המוכן לאכילה יש להוציא רק עם תחילת הארוחה ולא לפני כן
  • יש להקפיד להעביר ארוחות שהוכנו במטבח מרכזי או במוסד אחר, במכלים או בכלים סגורים בתנאי קירור או חימום מתאימים וברכב שאושר לתכלית זו

טיפול במזון שאינו דורש קירור

  • מזון מוכן שאינו דורש קירור, יכוסה בכיסוי נקי, מניילון או פלסטיק, מרגע חלוקתו למנות ועד אכילתו
  • קמח, אורז, סוכר וקטניות, וכדומה, יאוחסנו על משטחים בגובה שלושים סנטימטר מהרצפה לפחות, כדי למנוע גישה של מכרסמים ומזיקים אחרים

חשוב להקפיד

  • לרכוש מזון ממקורות מורשים
  • לרכוש מוצר לפני התאריך האחרון לשיווקו

הנחיות נוספות נמצאות בעלוני משרד הבריאות: "מניעת הרעלות מזון" ו"מחלות המועברות על ידי מזון", שניתן לקבל בלשכת הבריאות הקרובה

מצב תברואתי של הסביבה - אוורור, ניקוי וחיטוי

להלן מושגים שיעשה בהם שימוש:

ניקוי - פעולה של רחיצה ושפשוף במים ובסבון או בדטרגנט במטרה להרחיק לכלוך, חיידקים או חומר אורגני שבו עלולים חיידקים להתפתח או להתרבות. הניקוי תמיד קודם לחיטוי.

חומרי ניקוי - החומרים המומלצים לשימוש הם סבון או דטרגנט נוזלי, אבקה או משחה, המאושרים על ידי מכון התקנים לתכלית זו. הסבון או הדטרגנט עוזרים להסיר את החומרים המוצקים וחומרים אורגניים אחרים מהידיים, מהכלים 1 מ האביזרים שרוחצים. יש לשמור על ניקיון המתקן לסבון ולהקפיד על ניקויו לפחות פעם אחת בשבוע.

חיטוי - השמדת גורמי מחלות מידבקות בתהליכים כימיים ופיזיקליים. ניקוי וחיטוי נכון של ציוד, צעצועים ואביזרים הנמצאים בשימוש הילדים והמטפלות עשויים לתרום לצמצום אפשרויות ההדבקה במחלות והתפשטותן. ברוב המקרים משתמשים בתמיסת כלור דלילה כמתואר בנספח 2.

טיפול באשפה

יש לדאוג לתקינותם של כלי האשפה ולוודא שהמכסים ניתנים להידוק, כדי למנוע חדירת מזיקים לתוכם.

שמירה על ניקיון כלי אוכל

  • יש להקפיד שהכלים (צלחות, כוסות, סירים, בקבוקים ועוד) יהיו ללא חריצים, כי עלול להצטבר בהם לכלוך
  • לאחר כל ארוחה יש להסיר את שאריות המזון מהכלי
  • יש לרחוץ את הכלים במים ובסבון או בדטרגנט בעזרת מברשת או ספוגית ולשטפם במים זורמים לאחר מכן
  • יש להניח את הכלים במתקן לייבוש. אין לנגבם במגבת.
במקרים מיוחדים, כגון אירוע של שלשולים, יש לחטא את הכלים לאחר פעולת הניקוי. החיטוי ייעשה על ידי הכנסת הכלים למים רותחים למשך 15 דקות או טבילה בתמיסת כלור דלילה למשך 10 דקות
  • יש לשטוף היטב את הכלים לאחר הטבילה בתמיסת החיטוי

טיפול בכוסות השתייה של הילדים

  • יש למנוע מהילדים לשתות מכוסות שלא נרחצו
  • יש למנוע שימוש של כמה ילדים מכוס אחת. עדיף להשתמש בכוסות חד-פעמיות
  • אין להחזיק כוסות שתייה בכיורים של השירותים. יש לאחסנם על מגש בכיתות או במטבח

ניקוי וחיטוי בקבוקי מזון לתינוקות ומוצצים

כל הבקבוקים והמוצצים חייבים להיות מסומנים בשם הילד. לכל בקבוק חייב להיות מכסה הנועד לשימוש בעת איחסון במקרר.

  • ניקוי:
  • יש להסיר את שאריות המזון
  • יש לנקות בסבון כלים (דטרגנט) ולשטוף במים זורמים
  • יש לשמור את הבקבוקים יבשים, עם הפייה כלפי מטה עד לשימוש הבא. את הפטמות יש לשמור יבשות בכלי מכוסה עד השימוש הבא
  • במקרים מיוחדים, במיוחד כשיש בסביבת התינוק מחלות מעיים, יש לחטא את הבקבוקים והפטמות לאחר הניקוי
  • חיטוי:
  • מומלץ להרתיח את הבקבוק ואת הפטמה במים למשך 20 דקות עם כפית של סודה לשתייה (ביקרבונט) לליטר מים
  • לחילופין ניתן לטבול את הבקבוקים ואת הפטמות בתמיסת כלור למשך 30 דקות. תמיסת כלור מכינים על ידי מהילת 15 מיליליטר של אקונומיקה 3.5% (כף) לליטר מי ברז (4 כוסות)
  • יש לטבול את הבקבוק בתוך התמיסה ללא בועות אוויר ולשטוף היטב לאחר החיטוי
  • עם סיום החיטוי יש לשפוך את המים ולהניח את הבקבוקים, עם הפייה כלפי מטה, על מעמד מיוחד המאפשר ניקוז המים
  • את הפטמות יש לרוקן ממים, לשטוף היטב ולשמור בכלי מכוסה במצב יבש

שמירה על מצב תברואתי נאות של הסביבה

טיפול בכביסה ובחיתולים

  • יש להקפיד על הפרדה בין כביסה נקייה לכביסה משומשת
  • כביסה משומשת יש לאחסן במכלים סגורים במקום מרוחק מהמחסן למצרכי מזון או מהמקום שבו מכינים אוכל
  • כביסה אישית שלאחר שימוש: יש לשטוף לכלוך נראה לעיין ולשמור בשקית ניילון נפרדת ומסומנת לכל ילד
  • כביסה משומשת יש לכבס במים חמים (לפחות 60 מעלות צלזיוס). כאשר מוסיפים חומר להלבנה, ניתן להסתפק בחום של 40 מעלות צלזיוס. השימוש במרכך כביסה אף הוא תורם להרס החיידקים
יש לרחוץ את הידיים לאחר כל טיפול בכביסה משומשת.

צעצועים

  • חשוב שהצעצועים במעון/גן יהיו עשויים מחומרים הניתנים לרחיצה ולחיטוי. צעצועים שאינם ניתנים לרחיצה ולחיטוי אינם מומלצים
  • מומלץ לא להכניס לגן צעצועים או בובות עם שיער, פרווה או צמר, מאחר שהם עלולים להיות מצע להעברת חיידקים ונגיפים
  • יש להקפיד על רחיצת הצעצועים פעם בשבועיים. שיטת הרחיצה והחיטוי תותאם לחומר שממנו עשויים הצעצועים
  • בזמן התפרצות של מחלה מידבקת במעון/גן יש לחטא את הצעצועים בסוף כל יום לימודים. ראו נספח ניקוי וחיטוי

כיורים, אמבטיות, אסלות וסירי לילה

  • לכל ילד יהיה סיר אישי עם סימון שמו
  • ניקוי הסיר לאחר הרחקת ההפרשות "עשה בתמיסת דטרגנט בעזרת מברשת

אחר כך יש לשטוף את הסיר היטב במים זורמים ולחטאו בתמיסת כלור

  • יש להניח את הסירים לייבוש במדף המתאים
  • הניקוי והחיטוי של כיורים, אמבטיות ואסלות ייעשה בתכשירים מיוחדים המיועדים לכך, בעזרת מברשת מתאימה ושטיפה במים זורמים. פעולה זו תיעשה במשך היום לפי הצורך ובסוף כל יום עבודה

רצפה

  • הרצפה חייבת להיות חלקה ועשויה מחומר שאינו סופג מים וניתן לרחיצה (אפשר להשתמש ב- PVC)
  • אין להשתמש בשטיחים ובמחצלות בד או קש שאינם ניתנים לרחיצה בחומר דטרגנטי, משום שהם עלולים להיות מצע נוח להעברת חיידקים ונגיפים
  • אין לטאטא את הרצפה אלא לשטוף במים כדי למנוע פיזור האבק בחדר
  • כאשר הרצפה מזוהמת בהפרשות של ילדים (צואה או קיא), יש להרחיק את ההפרשות, לחטא בתמיסת כלור דלילה, לרחוץ את המקום המזוהם ולחטא שוב בתמיסת כלור דלילה בהתאם להוראות החיטוי

ארגז חול

  • החול בארגז צריך להיות נקי. יש להחליף את החול בארגז לפחות פעמיים בשנה
  • בתחילת כל יום עבודה יש לגרף את החול, כיוון שחול מזוהם עלול לסייע בהעברת מחלות
  • יש לכסות את ארגז החול בברזנט או בניילון בתום יום העבודה כדי למנוע זיהומו בהפרשות של בעלי חיים
  • יש לדאוג לכך שארגז החול יהיה במקום מוצל

גיגיות ובריכות שחייה

משרד הבריאות אינו מאשר שימוש בבריכות רחצה משותפות בגני ילדים. הן מסכנות את בריאות הילדים, מאחר שלא ניתן לבצע חיטוי מתאים של המים בבריכה.

טיפול בפינת החי

  • קיום פינת חי מחייב אישור של הרשות המקומית וכן הבטחת תנאים מתאימים, כגון גידור הפינה והצבת שער, כדי למנוע בריחת חיות וחדירה של בעלי חיים מבחוץ
  • רכישה של בעלי חיים תיעשה רק ממקומות שנמצאים בפיקוח וטרינרי
  • יש להיות בקשר עם רופא וטרינר של הרשות המקומית על מנת לשמור על בריאותם של בעלי החיים, ולחסנם כנדרש
  • יש לזכור לרחוץ ידיים במים ובסבון לאחר כל מגע עם בעלי חיים

טיפול במבנה ובחצר

מחלות מידבקות מועברות גם באמצעות בעלי חיים, כגון: כלבים, חתולים, זבובים, חרקים ועוד. לפיכך יש להקפיד על הכללים האלה:

  • פחי אשפה: יש לוודא שכל הפחים סגורים
  • רשתות לחלונות: חשוב שתהיינה רשתות לחלונות במטבח ובחדרים להגנה מפני זבובים וחרקים
  • אוורור: חשוב לאוורר בקביעות את חדרי הגן גם בימי החורף באמצעות חלון פתוח

 

יעוץ והדרכה נוספים ניתן לקבל בטיפת חלב ובלשכות הבריאות.

נספח 1 - מחלות מידבקות שכיחות אצל ילדים ונהלים הנוגעים לחולים ולבאים עמם במגע

בנספח זה נשתמש במושגים הבאים:

תקופת הדגירה: פרק הזמן בין מועד בו נחשף הילד ועד להופעת סימני המחלה. תקופת ההדבקה: פרק הזמן שהילד מסוגל להדביק אחרים במחלה. לפעמים, הילד מידבק לפני הופעת סימני המחלה.

תקופת ההרחקה: פרק הזמן שיש להרחיק את הילד ממגע עם ילדים אחרים עקב היותו מדבק. בכל מקרה אם הילד חש ברע יש להשאירו בביתו.

מחלות העוברות דרך מערכת הנשימה

מחלות בדרכי הנשימה עלולות להתבטא: בנזלת, שיעול, הפרעות בנשימה, נשימה מחרחרת, חום, כאבי ראש, חולשה, חוסר תאבון ואי-שקט. במחלות ילדים מסוימות מופיעה גם תפרחת על העור. בדרך כלל מופיעים רק אחדים מן הסימנים שצוינו. דרכי ההדבקה הן על ידי פיזור גורם המחלה (חיידקים או נגיפים) לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. לחלק מהמחלות הללו קיים חיסון. מאחר שמחלות הילדים מתפשטות במהירות במעונות ובגנים, חשוב ביותר להקפיד על חיסון תינוקות וילדים במועד.

חצבת

סימני המחלה: חום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים ונמשכת ימים אחדים. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. 

חיסון נגד חצבת: מנה ראשונה ניתנת בגיל שנה יחד עם חיסון נגד אדמת, חזרת ואבעבועות רוח. מנה שנייה ניתנת בכיתה א'.

תקופת ההדבקה: זמן קצר לפני הופעת הסימנים הראשונים של המחלה ועד 4 ימים אחרי הופעת התפרחת.

תקופת ההרחקה של הילד החולה מהמעון/גן: לא פחות מ-4 ימים לאחר הופעת הפריחה.

מניעת המחלה בקרב הבאים במגע עם החולה: ניתן לתת טיפול מונע עד 5 ימים אחרי החשיפה על מנת למנוע התפתחות המחלה. לכן, מייד עם גילוי מקרה חצבת יש לפנות למחלקה לאפידמיולוגיה בלשכת הבריאות, או לאחות בתחנת טיפת חלב.

חזרת

סימני המחלה: הגדלה של בלוטות הרוק שמתחת לתנוך האוזן המתבטאת בנפיחות בצוואר. הנפיחות יכולה להופיע בצד אחד בלבד או לעבור כעבור כמה ימים גם לצד השני. החום יכול לעלות רק ביום השני או השלישי. בחלק מהחולים עלולה להתפתח דלקת קרום המוח המתבטאת בהקאות ובכאבי ראש.

חיסון נגד חזרת: מנה ראשונה של החיסון ניתנת בגיל שנה יחד עם חיסון נגד אדמת, חצבת ואבעבועות רוח. מנה שנייה ניתנת בכיתה א'.

תקופת ההדבקה: שבעה ימים לפני הופעת המחלה ועד 9 ימים אחרי הופעת סימני המחלה. תקופת ההרחקה מהמעון/גן: לא פחות מ-5 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות הרוק.

אדמת

סימני המחלה: חום נמוך, נפיחות ורגישות של בלוטות הלימפה, בעיקר בחלק העליון של הצוואר בכיוון העורף מאחורי האוזניים. לאחר יום-יומיים מופיעה תפרחת בצורת כתמים ורודים בגדלים שונים אשר יכולים להתמזג כך שהעור כולו "ראה סמוק. התפרחת מתחילה מהראש ומתפשטת בכיוון הגוף. כאשר נשים בחודשים הראשונים להיריונן חולות באדמת, עלול העובר להיפגע וללקות במומים: עיוורון, חירשות, מומי לב ועוד.

חיסון נגד אדמת: מנה ראשונה של החיסון ניתנת בגיל שנה יחד עם חיסון נגד חצבת, חזרת ואבעבועות רוח. מנה שנייה ניתנת בכיתה א'. אישה בגיל הפוריות (15-45) נחשבת מחוסנת אם קיבלה שתי מנות חיסון. תקופת ההדבקה: כשבוע לפני הופעת הפריחה ועד כ-5 ימים אחריה. תקופת ההרחקה של הילד החולה מהמעון/גן: לא פחות מ-5 ימים מיום הופעת הפריחה. מניעת המחלה בקרב הבאים במגע עם החולה: נשים בחודשים הראשונים להיריונן צריכות לפנות בהקדם לייעוץ רפואי. רצוי שכל מטפלת בגיל הפריון תבדוק אם חוסנה בשתי מנות. את החיסון ניתן לקבל ללא תשלום בתחנות טיפות חלב.