כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת המעי הרגיז - Irritable bowel syndrome"
| (45 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Irritable bowel syndrome.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי=תסמונת המעי הרגיז | |שם עברי=תסמונת המעי הרגיז | ||
|שם לועזי=Irritable Bowel Syndrome | |שם לועזי=Irritable Bowel Syndrome | ||
| − | |שמות נוספים=IBS (קיצור) | + | |שמות נוספים=IBS (קיצור), תסמונת המעי הרגיש, Spastic colon |
|ICD-10={{ICD10|K|58||k|55}} | |ICD-10={{ICD10|K|58||k|55}} | ||
|ICD-9={{ICD9|564.1}} | |ICD-9={{ICD9|564.1}} | ||
|MeSH={{MeSH|D043183}} | |MeSH={{MeSH|D043183}} | ||
| − | |יוצר הערך=ד"ר מיקי דובלין | + | |יוצר הערך=[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיקי דובלין]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|תסמונת המעי הרגיז}} | |
'''תסמונת המעי הרגיז''' ('''IBS - irritable bowel syndrome''') היא תופעה קלינית שכיחה מאוד המשפיעה על חלק נרחב מהאוכלוסית העולם. למעשה מדובר בתסמונת הגסטרואנטרולוגית השכיחה ביותר ואחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר בעולם במערבי. זו מחלת המעי התפקודית השכיחה ביותר. | '''תסמונת המעי הרגיז''' ('''IBS - irritable bowel syndrome''') היא תופעה קלינית שכיחה מאוד המשפיעה על חלק נרחב מהאוכלוסית העולם. למעשה מדובר בתסמונת הגסטרואנטרולוגית השכיחה ביותר ואחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר בעולם במערבי. זו מחלת המעי התפקודית השכיחה ביותר. | ||
| − | המחלה מתוארת כבר מ-1818 ( | + | המחלה מתוארת כבר מ-1818 (Richard Powell), כאשר בשנת 1962 Chaudhary ו-Troulove הכתירו אותה בשם "תסמונת הקולון העצבני", וב-1966 Delor נקב בשם "תסמונת המעי הרגיז". |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | לתסמונת המעי הרגיז יש השלכות שליליות על איכות החיים. מדובר בתסמונת המשפיעה על עד 25 | + | לתסמונת המעי הרגיז יש השלכות שליליות על איכות החיים. מדובר בתסמונת המשפיעה על עד 25 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת כאשר רוב הסובלות (70 אחוזים) הינן נשים. רק כדי להדגים עד כמה שכיחה תסמונת נציין שכיחויות של מחלות אחרות המוזכרות רבות בציבור: אסטמה 5 אחוזים, סוכרת 3 אחוזים, מחלות לב 9 אחוזים יתר לחץ דם 11 אחוזים. בנוסף לשכיחות התופעה, בהשוואה לאוכלוסיה ללא התסמונת, החולים בתסמונת המעי הרגיז נעדרים יותר מהעבודה (עד פי שלוש), מגיעים לרופא המשפחה הרבה יותר בשל תלונות הקשורות ל[[מערכת העיכול]] ושלא ממערכת העיכול. במתבגרים קיימת בעיה זהה של היעדרות מבית הספר. |
| − | כדי לטפל בתופעה יש צורך | + | |
| + | כדי לטפל בתופעה יש צורך להגיע לאבחנה נכונה, להרגיע את החולה כי לא מדובר במחלה על רקע מבני (Anatomical) ואין טיפול אופייני ואחיד למחלה זו. | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | קיימים מספר מנגנונים הגורמים לתסמונת אשר משפיעים | + | |
| + | קיימים מספר מנגנונים הגורמים לתסמונת אשר משפיעים באופן משולב. לחולה מסוים יתכן שקיים מרכיב עיקרי יותר אשר מהווה את הגורם העיקר להתפתחות התסמונת. מחקרים הראו שינוי בקשר העצבי וההורמונאלי (Hormonal) המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. הגורמים לשינוי זה יכולים להיות גנטיים (Genetic), סביבתיים, משניים לזיהום במערכת העיכול או פסיכו-סוציאליים (Psychosocial). | ||
| + | |||
בין המנגנונים הבולטים: | בין המנגנונים הבולטים: | ||
| − | * הפרעה בתנועתיות המעי - תוארו מגוון של הפרעות תנועתיות במעי הגס ובמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום | + | * הפרעה בתנועתיות המעי - תוארו מגוון של הפרעות תנועתיות במעי הגס ובמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום ל[[שלשול]] כתסמין בולט. תנועתיות מופחתת עלולה לגרום ל[[עצירות]] כתסמין בולט |
| − | * עליה בתחושת | + | * עליה בתחושת ה[[כאב]] הסובייקטיבית (Subjective) - אצל חלק מהלוקים בתסמונת קיים סף נמוך לתחושת הכאב המשודר מדופן המעי גם בנוכחות מתח (לחץ) ונפח של תוכן נמוך באופן יחסי, אשר לרוב אינו גורם אצל מרבית האוכלוסייה לתחושה של כאב. התמלאות של פי הטבעת או חלקי מעי אחרים בנפח בכמות קטנה יחסית, שמיצר לחץ של גז נמוך באופן יחסי, עלולה לגרום להופעה של כאב בטן וצורך להתרוקן בתכיפות. מחקרים הראו כי תכולת הגז, המרכיבים, הנפח והלחץ במעי של חולים אלו תקינה |
| − | * סיבות פסיכו סוציאליות - יותר ממחצית מהחולים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון: דיכאון או חרדה. הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להשפיע על תגובת החולה לתחושת הכאב | + | * סיבות פסיכו סוציאליות - יותר ממחצית מהחולים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון: [[דיכאון]] או [[חרדה]]. הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להשפיע על תגובת החולה לתחושת הכאב |
| − | למרות ההשערות הרבות לגבי מהות המחלה ברור כיום כי | + | למרות ההשערות הרבות לגבי מהות המחלה ברור כיום כי מדובר בתופעה שמתווכת על ידי [[Serotonin]] עם רגישות יתר לכאב ותנועתיות של המעי. Serotonin הוא נגזרת של Tryptophan [חומצת אמינו (Amino acid) הנמצאת במזון] ומשמש באופן פיזיולוגי (Physiological) בגופנו כנוירוטרנסמיטר (Neurotransmitter) המקשר בהולכה בין תאי עצב. 5 אחוזים מה-Serotonin בגוף נמצא במערכת העצבים המרכזית (המוח) ו-95 אחוזים ממערכת העיכול - רובו המכריע בתאים המפרישים הורמונים לאורך מערכת העיכול. ההשפעה המקומית על מערכת העיכול של Serotonin כוללת תווכו בהחזרים השולטים על תנועתיות וההפרשה של מערכת העיכול, בנוסף להיותו מעורב גם בתאי עצב תחושתיים של מערכת העיכול ובשל קיומו גם במוח מעורב בבניית התפיסה של כאב ותפקוד מערכת העיכול. |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | תסמונת המעי | + | תסמונת המעי הרגיז היא כרונית (Chronic). התסמינים מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים. משך התסמינים לפני אבחון התסמונת- לפחות שלושה חודשים. האבחנה נעשית לאחר הערכת התסמינים בהתאם למאפיינים ולאחר שנשללה בעיה גופנית (Organic). |
| − | החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מוקלים על ידי התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה- שעתיים לאחר האוכל. | + | |
| − | לרוב הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד לסירוגין. חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר לרוב מלוות בהפרשה של ריר. תלונה נפוצה נוספת היא תחושה של | + | החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מוקלים על ידי התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה- שעתיים לאחר האוכל. |
| + | |||
| + | לרוב, הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד לסירוגין. חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר לרוב מלוות בהפרשה של ריר. תלונה נפוצה נוספת היא תחושה של נפיחות באזור הבטן. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ===קריטריונים=== | + | * אנמנזה (Anamnesis, history) טובה של הרופא המטפל לגבי הרגלי היציאות ואופי התלונות. בשלב הראשון הרופא יעריך את אופי התלונות, משך התלונות, מחלות עבר, היסטוריה רפואית קודמת, שימוש קבוע בתרופות, הרגלים [{{כ}}[[תזונה]], [[עישון]], שתייה, [[אלכוהול]] (Alcohol), יחסי מין ועוד] וכן בדיקה גופנית מלאה |
| + | * בדיקות מעבדה הכוללות ([[ספירת דם]], כימיה, [[תפקוד בלוטת התריס|תפקודי בלוטת התריס]], [[מחלות נגיפיות|בדיקות סרולוגיות (Serology) לנגיפים]] ובדיקות אימונולוגיות (Immunology) הכוללות בדיקות דם למחלת [[Celiac]]{{כ}}, [[Helicobacter pylori]] ו-[[CRP]]{{כ}} (C Reactive Protein) לשלילת מחלת [[מחלת קרוהן - Crohn's disease{{כ}}|Crohn]], בדיקות צואה ו[[בדיקת שתן כללית - Urinalysis|שתן]] | ||
| + | * [[אנדוסקופיה|אנדוסוקפיות]] (Endoscopies){{כ}}, [[CT]]{{כ}} (Computer Tomography) בטן לפי צורך ספציפי | ||
| + | * בדיקות רגישות למזון לפי הצורך | ||
| + | |||
| + | ===קריטריונים (Criteria)=== | ||
* כאבים או אי נוחות בטנית, שלהם לפחות שניים מתוך שלושה מאפיינים: | * כאבים או אי נוחות בטנית, שלהם לפחות שניים מתוך שלושה מאפיינים: | ||
| − | # הכאבים מוקלים לאחר יציאה | + | *# הכאבים מוקלים לאחר יציאה |
| − | # הכאבים בבטן מופיעים בהקשר לשינוי בתכיפות היציאה | + | *# הכאבים בבטן מופיעים בהקשר לשינוי בתכיפות היציאה |
| − | #הכאבים מופיעים בהקשר לשינוי בצורת היציאה | + | *# הכאבים מופיעים בהקשר לשינוי בצורת היציאה |
* תסמינים אחרים התומכים באבחנה כוללים: | * תסמינים אחרים התומכים באבחנה כוללים: | ||
| − | # תדירות יציאות שאינה תקינה (יותר משלוש יציאות ליום או פחות משלוש יציאות לשבוע | + | *# תדירות יציאות שאינה תקינה (יותר משלוש יציאות ליום או פחות משלוש יציאות לשבוע) |
| − | # צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית | + | *# צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית) |
| − | # תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה). | + | *# תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה).\ |
| − | # יציאה מלווה עם ריר | + | *# יציאה מלווה עם ריר |
| − | # תחושת נפיחות בבטן | + | *# תחושת נפיחות בבטן |
* תסמינים נוספים היכולים להצטרף לאבחנה זו: | * תסמינים נוספים היכולים להצטרף לאבחנה זו: | ||
| − | # צרבת | + | *# צרבת |
| − | # כאבים בחזה | + | *# [[כאבים בחזה]] |
| − | # עייפות | + | *# [[עייפות]] |
| − | # חרדה | + | *# חרדה |
| − | # | + | *# דיכאון |
==אבחנה מבדלת== | ==אבחנה מבדלת== | ||
| − | * סומטיזציה במקרי דיכאון או חרדה | + | * [[סומטיזציה - Somatization|סומטיזציה]] (Somatization) במקרי דיכאון או חרדה |
| − | * מחלת | + | * מחלת Crohn{{כ}} / [[דלקת כיבית של המעי הגס - Ulcerative colitis{{כ}}|Ulcerative Colitis]] |
| − | * מחלת | + | * מחלת Celiac (כרסת) |
| − | * רגישות לחלב | + | * [[רגישות לחלב]] / רגישות ספציפית ללקטוז |
| − | * זיהומי מעי | + | * זיהומי מעי / טפילים / פטריות |
* תופעות לוואי לתרופות | * תופעות לוואי לתרופות | ||
| − | * ממאירות | + | * [[סרטן מעי גס וחלחולת|ממאירות ראשונית במעי]] / השפעות מגידולים מפרישים |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | ===טיפול תזונתי=== | + | |
| + | ===טיפול תזונתי=== | ||
| + | |||
רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד להחליט על תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. | רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד להחליט על תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. | ||
| − | ניסיונות טיפוליים | + | ניסיונות טיפוליים על ידי הסרת מזונות מסויימים הידועים כגורמים לגזים וכאבי בטן מהתפריט כגון: [[Lactose]]{{כ}}, [[Sorbitol]], שעועית, כרוב, בצל טרי, ענבים, תמרים, צימוקים, קפה ([[Caffeine]]), יין אדום, בירה , שוקו (קקאו), הפסקת מוצרי "Diet" המכילים [[Aspartame]], הפסקת מיצים מוגזים. |
| − | מומלץ לנסות דיאטה עשירת | + | |
| + | מומלץ לנסות [[דיאטה]] עשירת ב[[סיבים תזונתיים ובריאות - Health benefits of dietary fibers|סיבים]] (בין 30-20 גרם ליום). הסיבים התזונתיים מסייעים למנוע עצירות, אך עלולים להחמיר שלשול, גזים או עוויתות. ניתן לנסות סיבים טבעיים (מזון עשיר בסיבים) או מוצרי מדף (Over The Counter, OTC) הנמצאים בכל בית מרקחת. הוספת תרופות פרוביוטיות ([[פרוביוטיקה - Probiotic{{כ}}|Probiotics]]) יכולה אף היא לשפר את פעילות המעי.שימוש ב-Psyllium שהוא צמח מרפא המסייע בהגדלת נפח תוכן המעי וריכוכו. ה-Psyllium משפר את תנועתיות המעי ומאפשר יציאות סדירות. נמצא כי גם Ginger ו-Chamomile מפחיתים עוויתות כואבות של המעי ומסייעים בהפחתת גזים במערכת העיכול. | ||
| − | + | ;השלמה תזונתית | |
| − | השלמה תזונתית של | + | השלמה תזונתית של Lactase שהוא האנזים (Enzyme) המפרק את ה-Lactose מאפשרת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לצרוך מוצרי חלב במידה סבירה ללא הופעת תסמינים. השלמות תזונתיות של שמן דגים (עשיר ב-[[Omega-3]]) ושמן נר הלילה [עשיר ב-GLA{{כ}} (Gamma-Linolenic Acid)] משפרות את ריריות מערכת העיכול ומסייעות בהקלת התסמינים. תוספת של חידקים טובים (Acidophilus) משפרת את תהליך העיכול על-ידי השבת האיזון החיידקי למעי ומקלה על התסמינים, בעיקר גזים ונפיחות. |
===שינוי בהרגלי החיים=== | ===שינוי בהרגלי החיים=== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | רצוי מאד להקפיד על ארוחות קבועות ומסודרות. ארוחות קטנות ומרובות במשך היום עשויות להקל על שלשול. ארוחות גדולות ועשירות בסיבים יקלו על סמני העצירות. | |
| − | |||
| − | + | מומלץ ביותר להקפיד על [[פעילות גופנית|פעילות ספורטיבית]] באופן סדיר הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי. | |
| − | |||
| − | + | יש לנסות ולהימנע ככל האפשר ממצבי מתח נפשי. במידה ומתח כזה אכן קיים יש לנסות ולטפל בו באמצעות טיפול פסיכולוגי, טיפולי הרפיה שונים או [[טיפול בכאב במחלות ממאירות - הנחיה קלינית#טיפולים פסיכולוגיים|טיפול ב-Biofeedback]]. | |
| − | |||
| − | + | ===טיפול תרופתי=== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ניתן לטפל בתרופות נוגדות התכווצויות במעי לפני כל אוכל, בתרופות נוגדות חרדה או בתרופות משולבות המבצעות את שתי הפעולות. קיימות מספר תרופות הנמצאות בשימוש נרחב, אשר תפקידן להרפות את התכווצות המעיים ולהקטין את תחושת תפיחות הבטן והגזים (למשל [[t:Colotal tablets 135 mg|Colotal]] ו-[[Nirvaxal]]). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מערכת העצבים ה-Parasympathetic מעוררת את המעי ומגבירה את כווץ השרירים בדופן המעי ולכן חסימה של פעילות זו על ידי חומרים מעכבי Acetylcholine מביאה לשיפור תסמיני בחולים. | |
| − | |||
| − | + | תרופות נגד דיכאון הוכחו כיעילות אצל חולים עם תסמונת המעי הרגיז. כנראה בגלל שהן פועלות ישירות על מערכת העצבים במעי ומשנות את סף הרגישות של התאים התחושתיים של הרירית. יש תוצאות מעודדות לטיפול בתרופות מהדור החדש של [[SSRI]]{{כ}} (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). | |
| − | == | + | ===טיפולים משלימים=== |
| + | מגוון שיטות מילות טיפול לתסמונת: [[היפנוזה]] (Hypnosis){{כ}}, Biofeedback{{כ}}, Reflexology, דיקור סיני, הומיאופתיה (Homeopathy) קלאסית וטיפולים פסיכולוגיים. למעשה מומלץ לשלב בין הטיפולים המערביים, הסיניים והנטורופתיים (Naturopathy) לקבלת תוצאה מיטבית. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיקי דובלין]], מומחה ברפואת ילדים}} | |
| − | {{ייחוס|ד"ר מיקי דובלין, מומחה ברפואת ילדים}} | ||
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:52, 31 בדצמבר 2022
| תסמונת המעי הרגיז | ||
|---|---|---|
| Irritable Bowel Syndrome | ||
| ||
| שמות נוספים | IBS (קיצור), תסמונת המעי הרגיש, Spastic colon | |
| ICD-10 | Chapter K 58. | |
| ICD-9 | 564.1 | |
| MeSH | D043183 | |
| יוצר הערך | ד"ר מיקי דובלין | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תסמונת המעי הרגיז
תסמונת המעי הרגיז (IBS - irritable bowel syndrome) היא תופעה קלינית שכיחה מאוד המשפיעה על חלק נרחב מהאוכלוסית העולם. למעשה מדובר בתסמונת הגסטרואנטרולוגית השכיחה ביותר ואחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר בעולם במערבי. זו מחלת המעי התפקודית השכיחה ביותר.
המחלה מתוארת כבר מ-1818 (Richard Powell), כאשר בשנת 1962 Chaudhary ו-Troulove הכתירו אותה בשם "תסמונת הקולון העצבני", וב-1966 Delor נקב בשם "תסמונת המעי הרגיז".
אפידמיולוגיה
לתסמונת המעי הרגיז יש השלכות שליליות על איכות החיים. מדובר בתסמונת המשפיעה על עד 25 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת כאשר רוב הסובלות (70 אחוזים) הינן נשים. רק כדי להדגים עד כמה שכיחה תסמונת נציין שכיחויות של מחלות אחרות המוזכרות רבות בציבור: אסטמה 5 אחוזים, סוכרת 3 אחוזים, מחלות לב 9 אחוזים יתר לחץ דם 11 אחוזים. בנוסף לשכיחות התופעה, בהשוואה לאוכלוסיה ללא התסמונת, החולים בתסמונת המעי הרגיז נעדרים יותר מהעבודה (עד פי שלוש), מגיעים לרופא המשפחה הרבה יותר בשל תלונות הקשורות למערכת העיכול ושלא ממערכת העיכול. במתבגרים קיימת בעיה זהה של היעדרות מבית הספר.
כדי לטפל בתופעה יש צורך להגיע לאבחנה נכונה, להרגיע את החולה כי לא מדובר במחלה על רקע מבני (Anatomical) ואין טיפול אופייני ואחיד למחלה זו.
אטיולוגיה
קיימים מספר מנגנונים הגורמים לתסמונת אשר משפיעים באופן משולב. לחולה מסוים יתכן שקיים מרכיב עיקרי יותר אשר מהווה את הגורם העיקר להתפתחות התסמונת. מחקרים הראו שינוי בקשר העצבי וההורמונאלי (Hormonal) המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. הגורמים לשינוי זה יכולים להיות גנטיים (Genetic), סביבתיים, משניים לזיהום במערכת העיכול או פסיכו-סוציאליים (Psychosocial).
בין המנגנונים הבולטים:
- הפרעה בתנועתיות המעי - תוארו מגוון של הפרעות תנועתיות במעי הגס ובמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום לשלשול כתסמין בולט. תנועתיות מופחתת עלולה לגרום לעצירות כתסמין בולט
- עליה בתחושת הכאב הסובייקטיבית (Subjective) - אצל חלק מהלוקים בתסמונת קיים סף נמוך לתחושת הכאב המשודר מדופן המעי גם בנוכחות מתח (לחץ) ונפח של תוכן נמוך באופן יחסי, אשר לרוב אינו גורם אצל מרבית האוכלוסייה לתחושה של כאב. התמלאות של פי הטבעת או חלקי מעי אחרים בנפח בכמות קטנה יחסית, שמיצר לחץ של גז נמוך באופן יחסי, עלולה לגרום להופעה של כאב בטן וצורך להתרוקן בתכיפות. מחקרים הראו כי תכולת הגז, המרכיבים, הנפח והלחץ במעי של חולים אלו תקינה
- סיבות פסיכו סוציאליות - יותר ממחצית מהחולים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון: דיכאון או חרדה. הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להשפיע על תגובת החולה לתחושת הכאב
למרות ההשערות הרבות לגבי מהות המחלה ברור כיום כי מדובר בתופעה שמתווכת על ידי Serotonin עם רגישות יתר לכאב ותנועתיות של המעי. Serotonin הוא נגזרת של Tryptophan [חומצת אמינו (Amino acid) הנמצאת במזון] ומשמש באופן פיזיולוגי (Physiological) בגופנו כנוירוטרנסמיטר (Neurotransmitter) המקשר בהולכה בין תאי עצב. 5 אחוזים מה-Serotonin בגוף נמצא במערכת העצבים המרכזית (המוח) ו-95 אחוזים ממערכת העיכול - רובו המכריע בתאים המפרישים הורמונים לאורך מערכת העיכול. ההשפעה המקומית על מערכת העיכול של Serotonin כוללת תווכו בהחזרים השולטים על תנועתיות וההפרשה של מערכת העיכול, בנוסף להיותו מעורב גם בתאי עצב תחושתיים של מערכת העיכול ובשל קיומו גם במוח מעורב בבניית התפיסה של כאב ותפקוד מערכת העיכול.
קליניקה
תסמונת המעי הרגיז היא כרונית (Chronic). התסמינים מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים. משך התסמינים לפני אבחון התסמונת- לפחות שלושה חודשים. האבחנה נעשית לאחר הערכת התסמינים בהתאם למאפיינים ולאחר שנשללה בעיה גופנית (Organic).
החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מוקלים על ידי התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה- שעתיים לאחר האוכל.
לרוב, הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד לסירוגין. חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר לרוב מלוות בהפרשה של ריר. תלונה נפוצה נוספת היא תחושה של נפיחות באזור הבטן.
אבחנה
- אנמנזה (Anamnesis, history) טובה של הרופא המטפל לגבי הרגלי היציאות ואופי התלונות. בשלב הראשון הרופא יעריך את אופי התלונות, משך התלונות, מחלות עבר, היסטוריה רפואית קודמת, שימוש קבוע בתרופות, הרגלים [תזונה, עישון, שתייה, אלכוהול (Alcohol), יחסי מין ועוד] וכן בדיקה גופנית מלאה
- בדיקות מעבדה הכוללות (ספירת דם, כימיה, תפקודי בלוטת התריס, בדיקות סרולוגיות (Serology) לנגיפים ובדיקות אימונולוגיות (Immunology) הכוללות בדיקות דם למחלת Celiac, Helicobacter pylori ו-CRP (C Reactive Protein) לשלילת מחלת Crohn, בדיקות צואה ושתן
- אנדוסוקפיות (Endoscopies), CT (Computer Tomography) בטן לפי צורך ספציפי
- בדיקות רגישות למזון לפי הצורך
קריטריונים (Criteria)
- כאבים או אי נוחות בטנית, שלהם לפחות שניים מתוך שלושה מאפיינים:
- הכאבים מוקלים לאחר יציאה
- הכאבים בבטן מופיעים בהקשר לשינוי בתכיפות היציאה
- הכאבים מופיעים בהקשר לשינוי בצורת היציאה
- תסמינים אחרים התומכים באבחנה כוללים:
- תדירות יציאות שאינה תקינה (יותר משלוש יציאות ליום או פחות משלוש יציאות לשבוע)
- צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית)
- תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה).\
- יציאה מלווה עם ריר
- תחושת נפיחות בבטן
- תסמינים נוספים היכולים להצטרף לאבחנה זו:
- צרבת
- כאבים בחזה
- עייפות
- חרדה
- דיכאון
אבחנה מבדלת
- סומטיזציה (Somatization) במקרי דיכאון או חרדה
- מחלת Crohn / Ulcerative Colitis
- מחלת Celiac (כרסת)
- רגישות לחלב / רגישות ספציפית ללקטוז
- זיהומי מעי / טפילים / פטריות
- תופעות לוואי לתרופות
- ממאירות ראשונית במעי / השפעות מגידולים מפרישים
טיפול
טיפול תזונתי
רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד להחליט על תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. ניסיונות טיפוליים על ידי הסרת מזונות מסויימים הידועים כגורמים לגזים וכאבי בטן מהתפריט כגון: Lactose, Sorbitol, שעועית, כרוב, בצל טרי, ענבים, תמרים, צימוקים, קפה (Caffeine), יין אדום, בירה , שוקו (קקאו), הפסקת מוצרי "Diet" המכילים Aspartame, הפסקת מיצים מוגזים.
מומלץ לנסות דיאטה עשירת בסיבים (בין 30-20 גרם ליום). הסיבים התזונתיים מסייעים למנוע עצירות, אך עלולים להחמיר שלשול, גזים או עוויתות. ניתן לנסות סיבים טבעיים (מזון עשיר בסיבים) או מוצרי מדף (Over The Counter, OTC) הנמצאים בכל בית מרקחת. הוספת תרופות פרוביוטיות (Probiotics) יכולה אף היא לשפר את פעילות המעי.שימוש ב-Psyllium שהוא צמח מרפא המסייע בהגדלת נפח תוכן המעי וריכוכו. ה-Psyllium משפר את תנועתיות המעי ומאפשר יציאות סדירות. נמצא כי גם Ginger ו-Chamomile מפחיתים עוויתות כואבות של המעי ומסייעים בהפחתת גזים במערכת העיכול.
- השלמה תזונתית
השלמה תזונתית של Lactase שהוא האנזים (Enzyme) המפרק את ה-Lactose מאפשרת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לצרוך מוצרי חלב במידה סבירה ללא הופעת תסמינים. השלמות תזונתיות של שמן דגים (עשיר ב-Omega-3) ושמן נר הלילה [עשיר ב-GLA (Gamma-Linolenic Acid)] משפרות את ריריות מערכת העיכול ומסייעות בהקלת התסמינים. תוספת של חידקים טובים (Acidophilus) משפרת את תהליך העיכול על-ידי השבת האיזון החיידקי למעי ומקלה על התסמינים, בעיקר גזים ונפיחות.
שינוי בהרגלי החיים
רצוי מאד להקפיד על ארוחות קבועות ומסודרות. ארוחות קטנות ומרובות במשך היום עשויות להקל על שלשול. ארוחות גדולות ועשירות בסיבים יקלו על סמני העצירות.
מומלץ ביותר להקפיד על פעילות ספורטיבית באופן סדיר הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי.
יש לנסות ולהימנע ככל האפשר ממצבי מתח נפשי. במידה ומתח כזה אכן קיים יש לנסות ולטפל בו באמצעות טיפול פסיכולוגי, טיפולי הרפיה שונים או טיפול ב-Biofeedback.
טיפול תרופתי
ניתן לטפל בתרופות נוגדות התכווצויות במעי לפני כל אוכל, בתרופות נוגדות חרדה או בתרופות משולבות המבצעות את שתי הפעולות. קיימות מספר תרופות הנמצאות בשימוש נרחב, אשר תפקידן להרפות את התכווצות המעיים ולהקטין את תחושת תפיחות הבטן והגזים (למשל Colotal ו-Nirvaxal).
מערכת העצבים ה-Parasympathetic מעוררת את המעי ומגבירה את כווץ השרירים בדופן המעי ולכן חסימה של פעילות זו על ידי חומרים מעכבי Acetylcholine מביאה לשיפור תסמיני בחולים.
תרופות נגד דיכאון הוכחו כיעילות אצל חולים עם תסמונת המעי הרגיז. כנראה בגלל שהן פועלות ישירות על מערכת העצבים במעי ומשנות את סף הרגישות של התאים התחושתיים של הרירית. יש תוצאות מעודדות לטיפול בתרופות מהדור החדש של SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).
טיפולים משלימים
מגוון שיטות מילות טיפול לתסמונת: היפנוזה (Hypnosis), Biofeedback, Reflexology, דיקור סיני, הומיאופתיה (Homeopathy) קלאסית וטיפולים פסיכולוגיים. למעשה מומלץ לשלב בין הטיפולים המערביים, הסיניים והנטורופתיים (Naturopathy) לקבלת תוצאה מיטבית.