תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #12: תדריך חיסונים - חצבת-חזרת-אדמת - Measles-mumps-rubella

שם הספר: תדריך חיסונים
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מאת	משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק	תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת
תחום	חיסונים
סימוכין	אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום	9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון	אוקטובר 2010

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אדמת, חזרת, חצבת, חיסונים

תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת - Measles-Mumps-Rubella vaccine

בישראל רשומים שני תרכיבים נגד חצבת, חזרת ואדמת: תרכיב MMR) Priorix - Measels, Mumps, Rubella) ותרכיב MMRV) Priorix-Tetra), תוצרת חברת GSK. להלן מידע על מתן חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת בתרכיב MMR) Priorix), לרבות התוויות מעודכנות החל מ-1.9.2008.

טיב התרכיב

התרכיב הוא תערובת של 3 נגיפים חיים-מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת, אשר הוכנו כל אחד בנפרד בתרבית תאים ועורבבו לפני תהליך ייבוש בהקפאה (lyophilization):

• נגיף חצבת חי-מוחלש (זן Schwarz) הוכן בתרבית תאים של עובר תרנגולת
• נגיף חזרת חי-מוחלש (זן 4385 Jeryl Lynn RIT) הוכן בתרבית תאים של עובר תרנגולת
• נגיף אדמת חי-מוחלש (זן 27/3 Wistar RA) הוכן בתרבית תאים דיפלואידיים של בן-אדם

התרכיב מכיל sorbitol כחומר מייצב; עקבות Neomycin, חומצות אמיניות, Lactose. ו-Mannitol התרכיב אינו מכיל חומרים משמרים.

אספקת התרכיב

התרכיב מסופק בבקבוקונים במנות אינדיבידואליות, בצורת אבקה מיובשת עם נוזל ממים, שנמצא באותה אריזה או בנפרד.

אחסון התרכיב והעברתו

• אחסון התרכיב:

יש לאחסן את התרכיב במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 8°C-7 2°C. יש למנוע חשיפת התרכיב לאור.

אין הכרח לשמור במקרר את הנוזל הממים המסופק יחד עם התרכיב, אך יש לאחסן אותו במקום קריר

• העברת התרכיב:

העברת התרכיב תעשה בצידניות עם קרחומים. יש לדאוג שבזמן העברה התרכיב יוחזק בטמפרטורה שלא תעלה על 8°C, ולא יהיה חשוף לאור

אופן השימוש

• הכנת התרכיב להזרקה:

לשיחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממים. יש להחדיר במזרק את הנוזל הממים לתוך הבקבוק עם אבקת התרכיב. יש לנער את הבקבוק בעדינות במשך כדקה, כדי להביא להמסה מלאה של התרכיב. יש לשאוב את כל הכמות של החומר המשוחזר לתוך המזרק. התרכיב המשוחזר מותר לשימוש רק כשהתמיסה צלולה וצבעה בהתאם להנחיות היצרן. יש להשתמש בתרכיב המשוחזר מייד

• מינון:

מנה אחת של תרכיב מכילה את כל הנפח הנוזלי שהתקבל אחרי השיחזור, כ-0.5 מיליליטר

• מקום ההזרקה:

התרכיב המשוחזר יוזרק מתחת לעור (subcutaneous) בחלק העליון-חיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע. אסור להזריק את התרכיב לווריד.

יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור

מתן תרכיב MMR ותרכיבים אחרים

• ניתן לתת תרכיב MMR בו-זמנית עם תרכיבים חיים-מוחלשים אחרים (כגון OPV ,YF ,BCG, תרכיב נגד אבעבועות רוח, Rota) או מומתים (כגון, IPV DTP ,DTaP ,Hib ,HBV ,HAV) במקומות הזרקה נפרדים בגוף
• אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:

• אין צורך ברווח זמן בין תרכיב MMR ותרכיבים מומתים
• יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות לפחות בין מתן תרכיב MMR ותרכיבים חיים-מוחלשים אחרים, לרבות תרכיב נגד אבעבועות רוח

אפשר לתת תרכיב MMR, תרכיב Rota ותרכיב OPV בכל מרווח זמן ביניהם

• מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי)/עירוי דם ומוצריו ותרכיב MMR:

• לאחר מתן אימונוגלובולין (סטנדטי או ספציפי)/עירוי דם ומוצריו יש לדחות מתן תרכיב MMR לתקופה מ-3 עד 11 חודשים (ראו לוח "3 MMR", "עיתוי 5", "סביל 3").

אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב ללא דיחוי כגון, לאחר חשיפה למחלה, יש לחזור על מתן תרכיב MMR 3 עד 11 חודשים אחרי קבלת אימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו, מלבד מקרים בהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית

• לאחר מתן תרכיב MMR יש לדחות את מתן האימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו בשבועיים לפחות.

אם יש הכרח במתן אימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו בפרק זמן זה, יש לחזור על מתן התרכיב 3 עד 11 חודשים אחרי קבלת אימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו (ראו לוח "3 MMR", "עיתוי 5", "סביל 3"), אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית

• מתן אימונוגלובולין ספציפי (anti-Rh_o(D ותרכיב MMR:

• מתן אימונוגלובולין (anti-Rh_o(D, עירוי דם ומוצריו סמוך ללידה:
  אין למנוע מתן תרכיב נגד אדמת (או MMR) לאותן נשים שמועמדות לקבל חיסון אחרי הלידה. מומלץ לבדוק רמת הנוגדנים כ-8 שבועות לאחר החיסון ובהמשך לפעול בהתאם לתוצאות הבדיקה. אם לא הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית, יש לחזור על החיסון 3 חודשים אחרי קבלת אימונוגלובולין (anti-Rh_o(D

• מתן אימונוגלובולין (anti-Rh_o(D במנות חוזרות כגון, טיפול ב-ITP (Immune Thrombocytopenic Purpura):
  מומלץ לדחות מתן תרכיבים חיים-מוחלשים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח ב-3 חודשים. אם יש צורך בחיסון ללא דיחוי, יש לחזור על החיסון 3 חודשים אחרי קבלת אימונוגלובולין (anti-Rh_o(D, מלבד מקרים בהם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית

מרווחי זמן בין מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי)/ עירוי דם ומוצריו לבין מתן תרכיב MMR

התוויות למתן אימונוגלובולין	שיטת ההזרקה	מינון mg/kg - IgG (Miligram/kilogram)	מינון U או ml (Units או mililiter)	מרווח זמן בין מתן אימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו לבין מתן התרכיב (בחודשים)
מניעת פלצת (TIG)	לתוך השריר	10	250U	3
מניעת דלקת כבד A‏ (IG) - לפני חשיפה (לנוסעים לחוץ לארץ) - אחרי חשיפה (למגעי המקרה)	לתוך השריר	10 3.3	ml/kg‏ 0.06 ml/kg‏ 0.02	3 3
מניעת דלקת כבד B‏ (HBIG)	לתוך השריר	10	ml/kg ‏0.06	3
מניעת כלבת (RIG)	לתוך השריר	22	IU/kg ‏20	4
מניעת חצבת (IG) - מגעים ללא ליקוי במערכת החיסון - מגעים עם ליקוי במערכת החיסון	לתוך השריר	40 80	ml/kg‏ 0.25 ml/kg ‏0.50	5 6
מניעת אבעבועות רוח (VZIG)	לתוך השריר	40-20	U/10 kg ‏125 (maximum 625 U)	5
טיפול במצבי ליקוי במערכת החיסון (IGIV)	לתוך הוריד	400-300		8
ITP ITP ITP או Kawasaki disease‏ (IGIV)	לתוך הוריד	400 1000 1600-2000		8 10 11
מניעת RSV ‏(Palivizumab monoclonal antibody)	לתוך השריר	15mg/kg		0
מניעת RSV ‏(RSV-IGIV)	לתוך הוריד	750		9
מניעת CMV ‏(CMV IGIV)	לתוך הוריד	150	3 ml/kg	6
עירוי דם ומוצריו
כדוריות אדומות רחוצות - Washed RBCs	לתוך הוריד	negligible	10 ml/kg	0
כדוריות אדומות בתוספת adenine-saline	לתוך הוריד	10	10 ml/kg	3
כדוריות אדומות דחוסות - Packed RBCs	לתוך הוריד	60-20	10 ml/kg	5
דם שלם - Whole blood	לתוך הוריד	100-80	10 ml/kg	6
נסיוב או מוצרי טסיות -Plasma or platelet products	לתוך הוריד	160	10 ml/kg	7

התוויות למתן תרכיב MMR

• במסגרת שיגרת החיסונים:

החל מ-1.09.2008 חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ניתן יחד עם חיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב Priorix-Tetra.

ילדים, שלא מקבלים תרכיב משולב Priorix-Tetra מכל סיבה שהיא (הוריות נגד, סירוב ההורה, סיבה אחרת) יחוסנו על ידי תרכיב MMR, אם אין הוריות נגד למתן תרכיב זה.

החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת ניתן ב-2 מנות:

1. מנה ראשונה: בשנת החיים השנייה, החל מגיל 12 חודשים
2. מנה שנייה: גיל 6–7 שנים/כיתה א'

הערה - מנה שנייה תינתן לכל הילדים, ובלבד שעברו 4 שבועות לפחות מחיסון קודם נגד חצבת, חזרת, אדמת, MMR או אבעבועות רוח. הסיכון לתופעות לוואי אינו גבוה יותר כאשר התרכיב ניתן לבעלי חסינות למרכיביו כגון, לאחר חיסון קודם או לאחר מחלה טבעית

• השלמת החיסון במסגרת שיגרת החיסונים בבני 12 חודשים עד 17 שנים.

השלמת החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת מבוססת על הגדרת "מחוסן נגד חצבת, חזרת ואדמת" כדלקמן:

• ילדים בני 1–5 שנים - אם קיבלו מנה אחת של חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת החל מגיל 12 חודשים ואילך
• ילדים בני 6–17 שנים - אם קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת החל מגיל 12 חודשים ואילך, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
• מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת, חזרת ואדמת (עקב המחלה או חיסון פעיל בעבר)
• מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי

בתוכנית השלמת חיסון שיגרתי יכללו:

• בני 12 חודשים-5 שנים: מנה אחת של MMR
• בני 6–17 שנים: 2 מנות של MMR בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות

הערה - ילדים שחוסנו נגד חצבת, חזרת, אדמת לפני גיל 12 חודשים, יקבלו מנה נוספת של החיסון. המנה שניתנה לפני גיל 12 חודשים אינה נספרת כמנה תקפה.

• לאחר חשיפה (ראו סעיף 7.1 עמוד 5 MMR; "מניעת תחלואה בחצבת/חזרת/אדמת", עמודים 9–12 MMR)
• לחולים עם זיהום HIV - Human Immunodeficiency Virus (ראו סעיף 7.4, עמוד 5 MMR)
• לחולים המטופלים על ידי סטרואידים (ראו סעיף 7.7, עמוד 6 MMR)
• לנשים בגיל הפוריות (ראו סעיף 5, עמוד 12 MMR)
• לנוסעים לחוץ לארץ (ראו הנחיות של משרד הבריאות לנוסעים לחוץ לארץ)
• לעובדי בריאות ולתלמידי מקצועות בריאות (ראו סעיף 4.1, עמוד 11 MMR)
• לכל התוויה למתן חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת מגיל 13 שנים

מתן חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת במצבים מיוחדים

• מתן חיסון לאחר חשיפה:

אין לדחות את מתן החיסון לאחר מגע עם חולה חצבת/חזרת/אדמת

• מתן חיסון נגד חצבת לאחר מגע עם חולה חצבת:

מתן חיסון נגד חצבת עד 72 שעות לאחר המגע יכול למנוע התפתחות מחלת החצבת וכן להקנות חסינות ארוכת טווח

• מתן חיסון נגד אדמת לאחר מגע עם חולה אדמת:

תאורטית, החיסון יכול למנוע את המחלה אם ניתן תוך 72 שעות, אם כי אין הוכחה מדעית לכך. כמו כן, החיסון הפעיל יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד

• מתן חיסון נגד חזרת לאחר מגע עם חולה חזרת:

מתן חיסון לאחר חשיפה לא תמיד ימנע את המחלה, אם כי יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד

• המצאות נשים בהיריון או אנשים עם ליקויים אימונולוגיים בסביבה המיידית של מועמד(ת) לקבלת תרכיב MMR:

אין מניעה למתן התרכיב, מפני שהנגיפים התרכיביים אינם מועברים לסביבה, אף על פי שלפעמים הם מופרשים מהלוע בכמויות קטנות

• מתן חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת לאנשים עם רגישות יתר לחלבון ביצה:

תגובות של רגישות-יתר לאחר מתן תרכיבים נגד חצבת וחזרת (הכלולים בתרכיב MMR ובתרכיב -Priorix) Tetra, שהוכנו על רקמת עוברי עוף נדירות ורובן קלות.

כאשר ידוע על תגובה אלרגית מיידית, מסוג אנפילקטי, לחלבון ביצה יש להפנות את המועמד(ת) לחיסון למסגרת מתאימה לטיפול כוללני בהלם אנפילקטי (חדר מיון של בית חולים או מכון/מרפאה לאלרגיה), כדי לבצע את החיסון תחת השגחה רפואית ומתן טיפול הולם.

הערה - תגובה מיידית מסוג אנפילקטי לחלבון ביצה מוגדרת כהופעה אחת או יותר מן תופעות הבאות לאחר אכילת הביצה: נפיחות שפתיים ולשון, קשיי נשימה, חרלת (urticaria) או פריחה אחרת נרחבת, בצקת כללית, איבוד הכרה

• זיהום HIV:

1. HIV חיובי ללא סימנים קליניים:
   1. ניתן לתת את התרכיב MMR
2. HIV חיובי עם סימנים קליניים של AIDS:
   1. אם אין עדות לדיכוי אימונולוגי חמור, מומלץ לתת תרכיב MMR לאנשים עלילים (לפי בדיקה סרולוגית)
   2. לא מומלץ לתת תרכיב MMR או מרכיביו למקרה arn-HIV סימפטומטי עם דיכוי אימונולוגי חמור, מחשש לסיבוכים קשים

דיכוי אימונולוגי חמור מוגדר כספירת total lymphocytes פחות מ-15 אחוז ו-CD4+ T-lymphocyte:

• פחות מ-750 תאים/μI (מיקרוליטר) מתחת לגיל 12 חודשים
• פחות מ-500 תאים/μI לגילאי 1–5 שנים
• פחות מ-200 תאים/μI מגיל 6 שנים ומעלה

• תולדות של פרכוסים או פגיעה במערכת העצבים שהגיעה לשלב סטטי, מאוזן:

ניתן לחסן, מפני שיתרון החיסון במניעת סיבוכי הזיהום הטבעי עולה על הסיכון לתופעות לוואי עקב החיסון. במצבים אלה יש לנקוט אמצעי זהירות כדלקמן:

1. יש להדריך את ההורים לעקוב מקרוב אחרי הילד שקיבל את החיסון, במיוחד לשם גילוי מוקדם של עליית חום ומתן טיפול אנטיפירטי מתאים, במטרה להקטין את הסיכון להופעת פרכוסים עקב חום
2. ילדים שמקבלים טיפול נגד פרכוסים צריכים להמשיך בו גם אחרי מתן התרכיב. יש ספק אם להתחיל בטיפול מונע נגד פרכוסים במיוחד לקראת מתן החיסון, כיוון שמרבית התרופות נגד התכווצויות פועלות רק אחרי זמן מסוים

• אין צורך בביצוע תבחין טוברקולין באופן שיגרתי לפני מתן תרכיב MMR, מפני שלא הוכח שהמרכיב נגד חצבת עלול לגרום להתחדדות שחפת, כפי שקורה אחרי הזיהום הטבעי בחצבת.

אם יש צורך בתבחין טוברקולין, אפשר לבצעו לפני או בו-זמנית עם תרכיב MMR. קריאת תוצאות התבחין תהיה בזמן הרגיל.

אם יש צורך בתבחין טוברקולין לאחר מתן תרכיב MMR, יש לדחות את ביצועו ב-6 שבועות. זאת מפני שהחיסון עלול לגרום לעיכוב זמני של התגובה לתבחין טוברקולין.

הערה - למועמדים לקבלת חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת הסובלים ממחלת שחפת פעילה מומלץ לתת את תרכיב ה-MMR לאחר תחילת הטיפול נגד שחפת. משך מתן הטיפול עד למתן התרכיב ייקבע לכל חולה באופן פרטני לאחר התייעצות עם הרופא המטפל ו/או עם רופא של המחלקה לשחפת ואיידם במשרד הבריאות

• טיפול בסטרואידים בילדים עם מחלות שאינן קשורות לחסר חיסוני כגון אסתמה וכדומה:

• אפשר לתת חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת בזמן טיפול בסטרואידים במינון שאינו מגיע לרמה מדכאת חסינות:

• טיפול לזמן קצר (פחות משבועיים) במנה יומית גבוהה (כגון, בילדים 2 mg/kg Prednisone ומעלה ליום, או מנה יומית מעל 20 mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם)
• טיפול לזמן ארוך או לסירוגין במנות ברמה נמוכה-בינונית של תכשירים קצרי-טווח (Short acting steroids). לדוגמה: בילדים Prednisone פחות מ-2 mg/kg ליום, או פחות מסך הכל 20 mg ליום לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם
• טיפול במנות פיזיולוגיות אחזקתיות (Maintenance physiologic doses)
• טיפול מקומי (כגון, שאיפה, עור, אף, עיניים, פרקים)

• יש להימנע ממתן חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת בזמן טיפול בסטרואידים במינון גבוה, העלול לגרום לדיכוי אימונולוגי (כגון, בילדים Prednisone לשבועיים ויותר, במינון של 2 mg/kg ומעלה ליום או מנה יומית מעל 20mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם).
  ניתן לתת את החיסון לפחות חודש אחד לאחר הפסקת הטיפול

• ילדים עם תולדות של תרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא עלולים לפתח לעיתים רחוקות תרומבוציטופניה לאחר מתן תרכיב MMR. יתרון החיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי, במיוחד בהתחשב בסיכון לתרומבוציטופניה הגדול פי עשרה אחרי מחלת חצבת או אדמת. לכן, במצבים אלה ניתן לתת תרכיב MMR.

לעומת זאת, אם התרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר חיסון MMR, מומלץ להימנע ממתן מנה נוספת של התרכיב. במקרים אלה מומלץ לבדוק את רמת החסינות הספציפית לחצבת, אדמת, חזרת

הוריות נגד

בכל חיסון חוזר יש לברר האם היו תופעות לוואי אחרי המנה הקודמת של התרכיב.

קיימים רק מצבים מעטים בהם אין לתת תרכיב MMR.

• מחלת חום חדה - יש לדחות מתן התרכיב עד להחלמה.

הערה - מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (מתחת ל- 38°C) כגון, זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, Otitis media או שלשול קל אינה סיבה לדחיית החיסון

• תגובה חמורה לאחר מנה קודמת כגון, תגובה אנפילקטית או תרומבוציטופניה שהופיע בטווח עד חודשיים לאחר החיסון
• ידוע על תגובה אלרגית מסוג אנפילקטי לאחד ממרכיבי התרכיב כגון Neomycin הכלול בתרכיב. מקרים אלה נדירים ביותר

הערה: רגישות יתר לחלבון ביצה (ראו סעיף 7.3, "5 MMR")

• מצבים המלווים על ידי דיכוי אימונולוגי חמור:

• דיכוי אימונולוגי ראשוני: חוסר גאמאגלובולין בדם (agammaglobulinemia), תת-גאמא-גלובולין בדם (hypogammaglobulinemia), חסר חיסוני משולב וכדומה
• מחלות ממאירות כגון, לויקמיה, לימפומה, קרצינומטוזיס.

בתקופת ההפוגה במחלות אלה אפשר לשקול מתן תרכיב MMR לא מוקדם מ-3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בחומר מדכא חסינות

• טיפול מדכא חסינות:

ניתן לתת תרכיב MMR ‏3 חודשים לאחר סיום או הפסקת הטיפול, בתנאי שיש הפוגה במחלה היסודית. מומלץ לשקול מתן MMR כ-24 חודשים לאחר השתלת מח עצם

• HIV חיובי סימפטומטי עם דיכוי אימונולוגי חמור (ראו גם סעיף 7.4, ב', "5 MMR").

הערה:

דיכוי אימונולוגי חמור מוגדר כספירת total lymphocytes פחות מ-15 אחוזים ו-CD4+ T-lymphocyte:

• פחות מ-750 תאים/μI מתחת לגיל 12 חודשים
• פחות מ-500 תאים/μI לגילאי 1–5 שנים
• פחות מ-200 תאים/μI מגיל 6 שנים ומעלה

• היריון:

תרכיב MMR לא יינתן לאשה בהיריון. עם זאת, אין צורך להזהיר את האישה להימנע מהיריון לאחר קבלת התרכיב.

הערה - אם במקרה התרכיב ניתן לאשה בהיותה בהיריון, אין הצדקה לשקול הפסקת היריון, כי אין ראיות לגרימת נזק לעובר על ידי התרכיב

• אי-סבילות תורשתית ל-Fructose

תופעות לוואי

הסיכון לתופעות לוואי אינו גבוה יותר בבני-אדם בעלי חסינות למרכיבי התרכיב כגון, לאחר קבלת חיסון בעבר או לאחר מחלה טבעית. תופעות הלוואי העלולות להופיע דומות לאלה הצפויות לאחר מתן המרכיבים בנפרד.

• תופעות לוואי מקומיות כגון אודם וכאבים מקומיים, נפיחות באזור ההזרקה, הן נדירות
• תופעות לוואי אלרגיות כגון אורטיקריה או פריחה מסוג אחר, הן נדירות וחולפות מהר
• הלם אנפילקטי - נדיר ביותר
• עליית חום סביב 38-39°C עלולה להופיע בכ-15-5 אחוזים מהמחוסנים כ-5–12 ימים אחרי מתן החיסון, והיא נמשכת ימים אחדים
• תפרחת חולפת עלולה להופיע כ-5–12 ימים לאחר החיסון, בכ-5 אחוזים מהמחוסנים
• נזלת, שיעול, דלקת גרון, דלקת עיניים: עלולים להופיע כ-5–12 ימים לאחר החיסון
• פרכוסים בצורה חולפת מופיעים לעיתים רחוקות (1:3000) עקב עליית חום
  לא הוכח קשר בין קבלת חיסון MMR לבין הפרעה פרכוסית כרונית או נזק נוירולוגי קבוע
• נפיחות בלוטות הלימפה באזורים שונים בגוף
• תרומבוציטופניה בטווח עד חודשיים לאחר החיסון - תופעה נדירה, חולפת ללא נזק
• תופעות הקשורות למרכיב החזרת:

• פארוטיטיס, אורכיטיס
• חרשות עצבית חד-צדדית: נדיר ביותר

• תופעות הקשורות למרכיב האדמת:

• תופעות בפרקים הן נדירות אצל ילדים, נרשמות בדרך כלל אצל מבוגרים צעירים ובמיוחד נשים. הן עלולות להופיע 3-1 שבועות אחרי מתן החיסון (במיוחד אם התרכיב ניתן סמוך למועד המחזור החודשי) וחולפות בדרך כלל תוך מספר ימים או שבועות. התופעות הן כאבים, במיוחד בפרקים הפריפריים הקטנים (בכ-25 אחוז מהנשים) או דלקת פרקים (בכ-10 אחוז מהנשים).

תופעות אלה לאחר החיסון נדירות בהרבה בהשוואה לתופעות בפרקים עקב הזיהום הטבעי

• רחישויות (Paresthesias) וכאבים בגפיים - תופעה נדירה

• דלקת המוח (אנצפליטיס, אנצפלופתיה) תוך 30 יום אחרי מתן החיסון, היא תופעה נדירה אשר נרשמה כמקרה אחד למיליון מקבלי תרכיב נגד חצבת (לעומת מקרה אחד ל-1000 מקרי מחלת החצבת)
• Subacute Sclerosing Panencephalitis) SSPE) היא תופעה נדירה, ואף ייתכן שבין המקרים המדווחים אחרי חיסון היו ילדים שחלו בעבר בחצבת לא אופיינית. החיסון נגד חצבת (MMR) גרם לירידה משמעותית בשיעור SSPE על ידי צימצום תחלואת החצבת

רישום

יש לרשום את תאריך החיסון, מספר המנה בסדרה, סוג התרכיב, שם התרכיב, מספר האצווה, שם תחנה/מרפאה בה ניתן החיסון ושם מבצע החיסון. פרטים אלה יירשמו בפנקס החיסונים האישי, בכרטיס הבריאות של הילד וברשומון.

מעקב ודיווח

תגובה מקומית ו/או כללית תירשם בכרטיס הבריאות של הילד ועל גבי טופס תופעות לוואי לאחר חיסון. במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות, או סיבוך לאחר מתן החיסון יש לדווח מייד ללשכת הבריאות האזורית, בצירוף מידע על מספר.

מניעת תחלואה בחצבת/חזרת/אדמת

למניעת תחלואה בחצבת/חזרת/אדמת נדרשים אמצעי פיקוח כדלקמן:

ניטור התחלואה

1. הודעה ללשכת הבריאות הנפתית/המחוזית על כל מקרה מחלה חשוד להצבת, חזרת, אדמת על מנת לנקוט בהקדם בפעולות למניעת התפשטות המחלה
2. אימות האבחנה על ידי בדיקות מעבדה בכל המקרים הספורדיים ובחלק מהמקרים הקליניים בעת התפרצות המחלה (בלי לעכב את יתר הפעולות).
   אימות האבחנה מבוסס על בדיקות סרולוגיות, וירולוגיות ומולקולריות

הקפדה על מתן החיסון ושיחור (Outreach) של המועמדים על מנת להגיע לכיסוי מרבי

1. הקפדה על מתן החיסון ללא דיחוי במסגרת התוכנית השיגרתית (מנה ראשונה בגיל 12 חודשים ומנה שנייה בכיתה א'/גיל 6–7 שנים)
2. פעולות השלמת חיסונים לפי השיטה של "2 מנות" (ראו סעיף 6.2, "4 MMR")

הערה - חשוב במיוחד להשלים חיסונים לעולים חדשים, בפנימיות ילדים ונוער, במוסדות למפגרים וכדומה. כמו כן, יש לאתר כיסים עם כיסוי חיסון נמוך באזורים ומגזרים שונים ולהשלים את החיסון החסר.

נקיטת אמצעים מניעתיים מתאימים בעת הופעת מקרה חצבת/חזרת/אדמת

1. במקום בו מופיע מקרה חצבת, חזרת או אדמת יינתן בהקדם חיסון לכל המגעים העלילים (Susceptible) בהתאם להגדרה " מחוסן נגד חצבת/חזרת/אדמת".
   לצורך זה נחשב "מחוסן נגד חצבת/חזרת/אדמת":
   • בני 12 חודשים עד 5 שנים, אשר קיבלו מנה אחת של החיסון החל מגיל 12 חודשים
   • בני 6–17 שנים, אשר קיבלו שתי מנות של החיסון, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
   • בני 18 שנים ואילך:
     • מי שנולד לפני שנת 1957
     • מי שנולד בשנת 1957 ואילך וקיבל שתי מנות חיסון נגד חצבת/חזרת/אדמת מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של לפחות 4 שבועות בין המנות
     • כמו כן, נחשב מחוסן נגד חצבת/חזרת/אדמת (בכל גיל):
       • מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת/חזרת/אדמת
       • מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי

   הערות:

   • החיסון יינתן בעדיפות ראשונה לגילאים הנמוכים
   • במצב של התפרצות המחלה מתן החיסון לבני אדם עלילים באופן נרחב עשוי לעזור בבלימת ההתפרצות
2. מניעת חצבת לאחר מגע:
   1. מתן חיסון נגד חצבת עד 72 שעות לאחר המגע יכול למנוע התפתחות מחלת החצבת וכן להקנות חסינות ארוכת טווח
   2. מתן אימונוגלובולין סטנדרטי IG‏:
      השימוש ב-IG לא מומלץ במטרה לבלום מגפת חצבת, ואין להשתמש בו כאמצעי פיקוח על התחלואה בעת התפרצות. במצבים מסוימים ניתן להשתמש ב-IG לא יאוחר מ-6 ימים אחרי החשיפה.
      יש לשקול מתן IG למגעים עלילים בהתאם להגדרה: "מחוסן נגד חצבת" (סעיף 3.1, "9 MMR") ובמיוחד למגעים הבאים:
      • מגעים עם הורית-נגד לחיסון נגד חצבת, MMR (כגון מצב של ליקוי במערכת החיסון, נשים הרות)
      • מגעים המתגוררים עם חולה הסובל מדיכוי אימונולוגי (כגון עם חולה AIDS - Acquired Immunodeficiency Syndrome)
      • מגעים מתחת לגיל 12 חודשים, גיל החיסון השיגרתי
      • מגעים משפחתיים מתחת לגיל שנתיים במצב כללי ירוד (מצב תזונתי ירוד, תולדות של זיהומים חוזרים)
      • ילודים לאימהות שחלו בחצבת כשבוע לפני הלידה, בלידה או אחריה

      מינון ה-IG הוא 0.25 מיליליטר/קילוגרם, לשריר (המנה המרבית לא תעלה על 15 מיליליטר):

      • ב-3 הימים הראשונים אחרי המגע, IG מונע בדרך כלל את התפתחות המחלה הקלינית
      • בין 4–6 ימים אחרי המגע, IG משפיע בדרך כלל על כך שהמחלה תהיה קלה יותר

      מקרים של ליקויים אימנונולוגיים (עקב מחלה או בעקבות טיפול מדכא חסינות) יינתן IG בהקדם לאחר חשיפה במינון של 0.5 מיליליטר/קילוגרם (המנה המרבית לא תעלה על 15 מיליליטר) לתוך השריר (מלבד המקרים שמקבלים אימונוגלובולין באופן שוטף, אשר נחשבים מוגנים מפני המחלה 3 שבועות לאחר קבלת IVIG).

      הערה - אם אין הורית-נגד ולא חלפו יותר מ-72 שעות לאחר המגע, עדיף מתן חיסון פעיל נגד חצבת, מפני שכך ניתן למנוע את התפתחות המחלה וגם להקנות חסינות לטווח ארוך.

   3. מתן תרכיב MMR לאחר מתן IG:
      • אם המינון של IG הוא 0.25 מיליליטר/קילוגרם, יש לתת את התרכיב 5 חודשים לאחר מתן IG
      • אם המינון של IG הוא 0.5 מיליליטר/קילוגרם, יש לתת את התרכיב 6 חודשים לאחר מתן IG
   4. לאחר מתן תרכיב MMR, יש לדחות את מתן האימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו בשבועיים לפחות.
      אם יש הכרח במתן אימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו בפרק זמן זה, יש לחזור על מתן התרכיב 3 עד 11 חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין/עירוי דם ומוצריו (לוח "3 MMR", "עיתוי 5", "סביל 3"), אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית

נספח - דוגמה לפעולות שיש לנקוט במוקד בו מופיע מקרה חצבת:

• גילאי 6–17 שנים:
  השלמת החיסון לפי השיטה של "2 מנות", כולל מתן חיסון לילדים שחוסנו נגד חצבת לפני גיל 12 חודשים
• מגיל 12 חודשים עד 5 שנים:
  מתן חיסון לאלה שלא חוסנו עדיין או שחוסנו לפני גיל 12 חודשים.
• גילאי 6–11 חודשים:
  קיימות שתי אפשרויות:
  1. מתן IG, במינון 0.25 מיליליטר/קילוגרם עד 6 ימים ממועד המגע.
     החל מגיל 12 חודשים יינתן חיסון פעיל נגד חצבת
  2. הורדת גיל מתן חיסון פעיל מתחת לגיל 12 חודשים.
     בנסיבות מיוחדות כגון, מחסור ב-IG, ניתן לתת חיסון פעיל נגד חצבת החל מגיל 6 חודשים, עד 72 שעות ממועד המגע. החל מגיל 12 חודשים תינתן מנה נוספת של חיסון פעיל נגד חצבת. המנה שנתנה לפני גיל שנה אינה נספרת כמנה תקפה
• מתחת לגיל 6 חודשים:
  יש לשקול מתן IG במינון 0.25 מיליליטר/קילוגרם, במיוחד לילדים לאמהות שלא חלו או לא חוסנו נגד חצבת

הערה - הורדת גיל החיסון מתחת לגיל שנה ל-9 או ל-6 חודשים בזמן התפרצות המחלה תישקל לגופו של כל אירוע בהתאם להיקף התחלואה באותו אזור והתפלגות הגילאים של החולים. לילדים שחוסנו נגד המחלה לפני גיל 12 חודשים יינתן חיסון שיגרתי נגד חצבת מגיל 12 חודשים. המנה שניתנה לפני גיל 12 חודשים אינה נספרת כמנה תקפה.

מניעת חצבת/חזרת/אדמת במערכת הבריאות

מומלץ שעובדים במערכת הבריאות יהיו מחוסנים נגד מחלות אלו.

1. עובד בריאות נחשב "מחוסן נגד חצבת/חזרת/אדמת":
   • מי שנולד לפני 1957 וקיבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת/חזרת/אדמת החל מגיל 12 חודשים
   • מי שנולד ב-1957 ואילך וקיבל שתי מנות חיסון נגד חצבת/חזרת/אדמת מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
   • מי שיש בידו תיעוד מעבדתי על חסינות נגד חצבת/חזרת/אדמת
   • מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי

   קבוצות היעד לחיסון נגד חצבת/חזרת/אדמת:

   • עובדים בבתי-חולים
   • עובדים במרפאות הקהילה ומוסדות בריאות אחרים אשר עלולים לבוא במגע עם חולי חצבת/חזרת/אדמת
   • תלמידי מקצועות הבריאות
2. מניעת חצבת/חזרת/אדמת בבתי חולים:
   המטרה היא למנוע התפשטות מחלות אלה בבית החולים בקרב המאושפזים ובין עובדי בית החולים
   1. מניעת חצבת/חזרת/אדמת בצוות בית החולים:
      קבוצות היעד: עובדי סיעוד, רופאים, כוח-עזר וכדומה, אשר עובדים במחלקות אליהן עלולים להגיע חולי חצבת, חזרת או אדמת: חדרי מיון, מחלקות ילדים, מרפאות ילדים, מחלקות פנימיות, טיפול נמרץ ואחרים
   2. מניעת חצבת במאושפזים:
      • חולה חצבת הנזקק לאשפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי" במשך 4 ימים ממועד הופעת התפרחת
      • יש להגן על מגעים עלילים (Susceptible), אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
        • ללא תיעוד רפואי על מחלת חצבת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי
        • ללא אישור מעבדתי על חסינות נגד חצבת
        • ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד חצבת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
      • במהלך 72 שעות הראשונות לאחר המגע - מתן החיסון נגד חצבת, אם אין הורית נגד למתן תרכיב זה
      • עד היום השישי לאחר המגע - מתן אימונוגלובולין סטנדרטי IG, במינון 0.25 מיליליטר/קילוגרם (המנה המרבית לא תעלה על 15 מיליליטר).
        לא מומלץ לתת את ה-IG למגעים שחוסנו נגד חצבת לפחות במנה אחת, פרט למדוכאי חיסון. למקרים עם ליקויים אימונולוגיים עקב המחלה או בעקבות טיפול מדכא מערכת החיסון יינתן ה-IG במינון של 0.5 מיליליטר/קילוגרם (עד 15 מיליליטר - המנה המרבית), לתוך השריר (מלבד המקרים עם דיכוי במערכת החיסון שמקבלים אימונוגלובולין דרך הוריד באופן שוטף, אשר נחשבים מוגנים בפני המחלה 3 שבועות לאחר קבלת IGIV)
        הערה - מתן האימונוגלובולין מומלץ במיוחד למגעים מתחת לגיל החיסון השיגרתי (12 חודשים), למגעים מתחת לגיל שנתיים עם מצב תזונתי ירוד, מחלות זיהומיות חוזרות או מחלות כרוניות, ולמגעים עם הוראות נגד לחיסון נגד חצבת
   3. מניעת חזרת במאושפזים:
      • חולה חזרת הנזקק לאשפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי" במשך 5 ימים ממועד הופעת הפרוטיטים (Parotitis)
      • יש להגן על מגעים עלילים (Susceptible), אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
        • ללא תיעוד רפואי על מחלת חזרת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי
        • ללא אשור מעבדתי על חסינות נגד חזרת
        • ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד חזרת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
      • מתן חיסון לאחר חשיפה לא תמיד ימנע את המחלה, אם כי יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד
   4. מניעת אדמת במאושפזים:
      • חולה אדמת הנזקק לאשפוז יאושפז בתנאי בידוד המוגדרים כ"בידוד נשימתי", במשך 7 ימים ממועד הופעת הפריחה
      • יש להגן על מגעים עלילים, אשר נולדו בשנת 1957 ואילך:
        • ללא תיעוד רפואי על מחלת אדמת בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי
        • ללא אשור מעבדתי על חסינות נגד אדמת
        • ללא תיעוד על קבלת 2 מנות חיסון נגד אדמת בעבר, החל מגיל 12 חודשים, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
      • תאורטית, החיסון נגד אדמת הניתן תוך 72 שעות לאחר חשיפה יכול למנוע את המחלה, אם כי אין הוכחה מדעית לכך. כמו כן, החיסון יכול ליצור הגנה בפני הדבקה במקרה של חשיפה בעתיד

מניעת אדמת בנשים בגיל הפוריות

מ-1.6.1995 חיסון נשים בגיל הפוריות (גילאי 18–45 שנים) מבוצע ללא בדיקת נוגדני אדמת. החיסון מומלץ לנשים בגיל הפוריות שאין בידיהן תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב נגד אדמת (מגיל 12 חודשים ומעלה, בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות) או שאין בידיהן תיעוד על "כייל חיובי" לאדמת.

לכייל נוגדני אדמת (שנבדק במבחן IgG-ELISA) נקבעו 3 קטגוריות:

1. קטן מ-IU15 (כייל שלילי): האשה אינה מחוסנת ויש לתת לה שתי מנות של חיסון נגד אדמת (MMR), בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות
2. IU בין 15-30 (כייל חיובי נמוך): האשה מחוסנת בכייל נמוך;
   מומלץ על מתן מנה אחת של חיסון נגד אדמת (MMR), כדי להבטיח רמת נוגדנים מגינה לאורך השנים
3. 31 IU ומעלה (כייל חיובי): האשה מחוסנת, ואין צורך במתן חיסון

החיסון יינתן במועד הראשון האפשרי. יש לשאול את המועמדת לחיסון האם היא בהיריון, ואם היא אומרת, כי אינה בהיריון, יש לחסנה.

אין צורך באזהרת האשה להימנע מהיריון לאחר קבלת החיסון.

אם מתברר שהאישה בהיריון, מומלץ לתת את החיסון לאחר הלידה.

הערה - יש להקפיד על מתן חיסון נגד אדמת (MMR) לנשים בגיל הפוריות, שעובדות במערכת החינוך.