כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "עדכון על תחלואה בקדחת מערב הנילוס והגדרות מקרה מעבדתי - חוזר משרד הבריאות"
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{חוזר משרד הבריאות | {{חוזר משרד הבריאות | ||
|שם החוזר=עדכון על תחלואה בקדחת מערב הנילוס והגדרות מקרה מעבדתי | |שם החוזר=עדכון על תחלואה בקדחת מערב הנילוס והגדרות מקרה מעבדתי | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|קישור= | |קישור= | ||
|תאריך פרסום=23 ביוני 2024 | |תאריך פרסום=23 ביוני 2024 | ||
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|קדחת מערב הנילוס}} | {{הרחבה|קדחת מערב הנילוס}} | ||
| − | קדחת מערב הנילוס | + | קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) היא מחלה זואונוטית הנגרמת על ידי נגיף מערב הנילוס, המועבר לבני אדם ולבע"ח (בעלי חיים) שונים על ידי עקיצת יתושה. בני אדם וחולייתנים נוספים (דוגמת סוסים) הם מאכסנים מקריים של הנגיף. המחלה אינה עוברת ישירות מאדם לאדם או מבע"ח לאדם. |
| − | תקופת הדגירה נמשכת | + | |
| − | התחלואה בקמ"ה בישראל היא בעלת אופי אנדמי, ומספר המקרים משתנה משנה לשנה. שיא פעילות הנגיף בארץ נרשם בין החודשים יוני לנובמבר | + | תקופת הדגירה נמשכת 2–14 יום בקרב אנשים בריאים, אך יכולה להתארך בחולים מדוכאי חיסון. מרבית הנדבקים (כ-80 אחוזים) לא מפתחים תסמינים, ואילו בכ-20 אחוזים מהנדבקים מופיעים תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים [[חום]], הרגשה כללית רעה, [[כאבי ראש]] או כאבים מפושטים בגוף. סיבוכים נוירולוגיים מופיעים בפחות מ-1 אחוז מהנדבקים, ושכיחים יותר באנשים מעל גיל 60. |
| + | |||
| + | התחלואה בקמ"ה בישראל היא בעלת אופי אנדמי, ומספר המקרים משתנה משנה לשנה. שיא פעילות הנגיף בארץ נרשם בין החודשים יוני לנובמבר (תרשימים 1 ו-2). מתחילת שנת 2024 ועד 22.6.24 אובחנו במעבדה המרכזית לנגיפים 19 חולים, בעיקר בחודש יוני. למרביתם היו תסמינים נוירולוגים, 3 הונשמו ו-2 נפטרו. העלייה שמסתמנת בתחלואה לעומת השנים הקודמות מיוחסת למאפיינים אקלימיים, שכללו חורף גשום, אירועי גשם מאוחרים בשילוב עם גלי חום בתקופת האביב ומזג אוויר לח במרכז הארץ. | ||
| + | |||
על מנת למנוע תחלואה יש לנקוט באמצעי זהירות אישיים- שימוש בחומר דוחה יתושים, לבישת שרוולים ארוכים ושינה בחדר עם חלונות מרושתים ותחת מאוורר. כמו כן, יש למנוע היקוות מים בחצרות, בגינות ובגגות, שיכולים לשמש בית גידול ליתושים. | על מנת למנוע תחלואה יש לנקוט באמצעי זהירות אישיים- שימוש בחומר דוחה יתושים, לבישת שרוולים ארוכים ושינה בחדר עם חלונות מרושתים ותחת מאוורר. כמו כן, יש למנוע היקוות מים בחצרות, בגינות ובגגות, שיכולים לשמש בית גידול ליתושים. | ||
[https://www.gov.il/he/pages/17082022-01 מידע נוסף ניתן למצוא כאן]. | [https://www.gov.il/he/pages/17082022-01 מידע נוסף ניתן למצוא כאן]. | ||
| − | במקביל, מתבצע ניטור יתושים שיגרתי במקומות שונים בארץ | + | במקביל, מתבצע ניטור יתושים שיגרתי במקומות שונים בארץ על ידי המשרד להגנת הסביבה. בהתאם לממצאי הניטור ולמקום מגורי החולים, הרשויות המקומיות מבצעות פעולות לטיפול במפגעי יתושים. מידע נוסף על מפגעי יתושים ניתן למצוא באתר של המשרד להגנת הסביבה, תחת הכותרת: הקיץ הזה מייבשים מים עומדים. |
[[קובץ:WNF3.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים 1: מקרי מערב הנילוס מאובחנים במרכז לנגיפים זואונוטים במעבדה המרכזית לנגיפים, 2000-*2024'''.]] | [[קובץ:WNF3.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים 1: מקרי מערב הנילוס מאובחנים במרכז לנגיפים זואונוטים במעבדה המרכזית לנגיפים, 2000-*2024'''.]] | ||
| − | + | [[קובץ:WNF4.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים 2: התפלגות גילאי החולים בקדחת מערב הנילוס בשנים 2011-*2024.''']] | |
| + | * עד 21/6/24 | ||
| − | + | '''מקור הנתונים:''' המרכז הארצי לנגיפים זואונוטים, המעבדה המרכזית לנגיפים, חטיבת בריאות הציבור. | |
| − | + | אבחון נגיף קמ"ה דורש אבחנה מעבדתית בחולים המציגים תסמינים אופייניים. הבדיקה סרולוגית מתבצעת מדגימת נסיוב, ובחולים עם תסמינים נוירולוגים גם מדגימת נוזל עמוד השדרה. על מנת להגביר את הסיכוי לאיבחון ולצורך אפיון הנגיף יש לשלוח גם בדיקות שתן ודם מלא של החולה לבדיקה מולקולרית, בנוסף לבדיקת הנסיוב ו/או נוזל השדרה. | |
| − | |||
להלן הגדרת לאבחון מעבדתי של מקרה הדבקה חדש: | להלן הגדרת לאבחון מעבדתי של מקרה הדבקה חדש: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | '''מקרה משוער:''' | ||
| + | # זיהוי [[IgM]] חיובי בדגימת נסיוב אחת ללא עדויות נוספות | ||
| + | |||
| + | '''מקרה מאובחן:''' | ||
| + | # זיהוי חומצות גרעין של נגיף קמ"ה בדגימת נסיוב, דם מלא, שתן או CSF{{כ}} (Cerebro-Spinal Fluid) '''או''' | ||
| + | # זיהוי IgM חיובי ב-CSF '''או''' | ||
| + | # אם קיימות שתי דגימות נסיוב (בהפרש של לפחות 14 יום), היפוך סרולוגי בנוגדני IgM ו/או [[IgG]] בין הדגימה הראשונה לשנייה '''או''' | ||
| + | # אם קיימות שתי דגימות נסיוב (בהפרש של לפחות 14 יום) ללא היפוך סרולוגי, בדיקת נוטרליזציה כנגד נגיף קמ"ה עלייה של לפחות פי 4 בטיטר הנוגדנים המנטרלים בין הדגימה הראשונה לשנייה | ||
| + | מוסדות רפואיים שאין ביכולתם לבצע את הבדיקות, או שתוצאות הבדיקות היו חיוביות, יש להעביר את הדגימות למרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים במעבדה המרכזית לנגיפים, טלפון: 03-5302388, מנהלת המרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים ד"ר ויקי אינדנבאום (דוא"ל: viki.indenbaum@sheba.health.gov.il). | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:41, 26 ביוני 2024
 | ||
|---|---|---|
| עדכון על תחלואה בקדחת מערב הנילוס והגדרות מקרה מעבדתי | ||
| ||
נתיבי ההעברה של וירוס קדחת מערב הנילוס. מאגר הווירוס העיקרי הוא בציפורים, והעברתו לאדם וחיות מזדמנות אחרות נעשית באמצעות ייתושים
| ||
| תחום | זיהומיות | |
| סימוכין | הנחיות למעבדות - קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) אבחון ושינוע 23.6.24 קדחת מערב הנילוס - ריענון הנחיות מתאריך 05.09.2018 |
|
| תאריך פרסום | 23 ביוני 2024 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קדחת מערב הנילוס
קדחת מערב הנילוס (קמ"ה) היא מחלה זואונוטית הנגרמת על ידי נגיף מערב הנילוס, המועבר לבני אדם ולבע"ח (בעלי חיים) שונים על ידי עקיצת יתושה. בני אדם וחולייתנים נוספים (דוגמת סוסים) הם מאכסנים מקריים של הנגיף. המחלה אינה עוברת ישירות מאדם לאדם או מבע"ח לאדם.
תקופת הדגירה נמשכת 2–14 יום בקרב אנשים בריאים, אך יכולה להתארך בחולים מדוכאי חיסון. מרבית הנדבקים (כ-80 אחוזים) לא מפתחים תסמינים, ואילו בכ-20 אחוזים מהנדבקים מופיעים תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף. סיבוכים נוירולוגיים מופיעים בפחות מ-1 אחוז מהנדבקים, ושכיחים יותר באנשים מעל גיל 60.
התחלואה בקמ"ה בישראל היא בעלת אופי אנדמי, ומספר המקרים משתנה משנה לשנה. שיא פעילות הנגיף בארץ נרשם בין החודשים יוני לנובמבר (תרשימים 1 ו-2). מתחילת שנת 2024 ועד 22.6.24 אובחנו במעבדה המרכזית לנגיפים 19 חולים, בעיקר בחודש יוני. למרביתם היו תסמינים נוירולוגים, 3 הונשמו ו-2 נפטרו. העלייה שמסתמנת בתחלואה לעומת השנים הקודמות מיוחסת למאפיינים אקלימיים, שכללו חורף גשום, אירועי גשם מאוחרים בשילוב עם גלי חום בתקופת האביב ומזג אוויר לח במרכז הארץ.
על מנת למנוע תחלואה יש לנקוט באמצעי זהירות אישיים- שימוש בחומר דוחה יתושים, לבישת שרוולים ארוכים ושינה בחדר עם חלונות מרושתים ותחת מאוורר. כמו כן, יש למנוע היקוות מים בחצרות, בגינות ובגגות, שיכולים לשמש בית גידול ליתושים.
במקביל, מתבצע ניטור יתושים שיגרתי במקומות שונים בארץ על ידי המשרד להגנת הסביבה. בהתאם לממצאי הניטור ולמקום מגורי החולים, הרשויות המקומיות מבצעות פעולות לטיפול במפגעי יתושים. מידע נוסף על מפגעי יתושים ניתן למצוא באתר של המשרד להגנת הסביבה, תחת הכותרת: הקיץ הזה מייבשים מים עומדים.
- עד 21/6/24
מקור הנתונים: המרכז הארצי לנגיפים זואונוטים, המעבדה המרכזית לנגיפים, חטיבת בריאות הציבור.
אבחון נגיף קמ"ה דורש אבחנה מעבדתית בחולים המציגים תסמינים אופייניים. הבדיקה סרולוגית מתבצעת מדגימת נסיוב, ובחולים עם תסמינים נוירולוגים גם מדגימת נוזל עמוד השדרה. על מנת להגביר את הסיכוי לאיבחון ולצורך אפיון הנגיף יש לשלוח גם בדיקות שתן ודם מלא של החולה לבדיקה מולקולרית, בנוסף לבדיקת הנסיוב ו/או נוזל השדרה.
להלן הגדרת לאבחון מעבדתי של מקרה הדבקה חדש:
מקרה משוער:
- זיהוי IgM חיובי בדגימת נסיוב אחת ללא עדויות נוספות
מקרה מאובחן:
- זיהוי חומצות גרעין של נגיף קמ"ה בדגימת נסיוב, דם מלא, שתן או CSF (Cerebro-Spinal Fluid) או
- זיהוי IgM חיובי ב-CSF או
- אם קיימות שתי דגימות נסיוב (בהפרש של לפחות 14 יום), היפוך סרולוגי בנוגדני IgM ו/או IgG בין הדגימה הראשונה לשנייה או
- אם קיימות שתי דגימות נסיוב (בהפרש של לפחות 14 יום) ללא היפוך סרולוגי, בדיקת נוטרליזציה כנגד נגיף קמ"ה עלייה של לפחות פי 4 בטיטר הנוגדנים המנטרלים בין הדגימה הראשונה לשנייה
מוסדות רפואיים שאין ביכולתם לבצע את הבדיקות, או שתוצאות הבדיקות היו חיוביות, יש להעביר את הדגימות למרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים במעבדה המרכזית לנגיפים, טלפון: 03-5302388, מנהלת המרכז הארצי לנגיפים זואונוטיים ד"ר ויקי אינדנבאום (דוא"ל: viki.indenbaum@sheba.health.gov.il).