כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על לחץ הדם"
| שורה 33: | שורה 33: | ||
יתכן ויש מקום לשקול במקרים נבחרים תגבור הטיפול התרופתי בחורף והפחתתו בקיץ, ולתת את הדעת על כך שהשונות העונתית בולטת יותר במעשנים. | יתכן ויש מקום לשקול במקרים נבחרים תגבור הטיפול התרופתי בחורף והפחתתו בקיץ, ולתת את הדעת על כך שהשונות העונתית בולטת יותר במעשנים. | ||
| + | |||
| + | ==עישון== | ||
| + | בסקרים אפידמיולגיים חוזר ונשנה הממצא שלמעשנים יש לחץ דם נמוך יותר ופחות יתר לחץ-דם מללא-מעשנים{{הערה|שם=הערה17|}}. ככל הנראה התופעה מתווכת חלקית לפחות ע" משקל הגוף הנמוך בממוצע במעשנים, אם כי אין בכך להסביר התופעה במלואה. כשמדובר במדידות במרפאה הרי נמנעים מעישון לפני הבדיקה; באופן זה, בשל שיטות המחקר נעלמת השפעת העישון על לחץ הדם בהיותה קצרת טווח. אולם במחקר בקרת מקרה {{הערה|שם=הערה18|}} תוך ניטור לחץ-דם של 24 שעות, התברר כי בעת העישון לחץ הדם מוגבר באופן משמעותי (לא בכדי מבקשים לא לעשן לפני מדידת לחץ הדם במרפאה). כאמור לעיל גם התנודתיות העונתית של לחץ הדם בולטת יותר במעשנים {{הערה|שם=הערה13}}. | ||
| + | |||
| + | עליה בלחץ-הדם המרכזי (באבי העורקים) והפחתה בהגברה - amplification - הברכיאלית (התקינה) במעשנים צעירים, גורמים בפועל הזדקנות מוקדמת של כלי הדם {{הערה|שם=הערה19|}}. | ||
==ביבליוגפיה== | ==ביבליוגפיה== | ||
גרסה מ־08:34, 11 ביוני 2019
יתר לחץ דם - הנחיה קלינית
מאת ד"ר סוהיר אסדי, ד"ר שוקי לשם, פרופסור אהוד גרוסמן, פרופסור עדי לייבה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| יתר לחץ דם – אבחנה, טיפול ואיזון פרק 20: השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על לחץ הדם | ||
|
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; החברה ליתר לחץ דם בישראל; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האיגוד הקרדיולוגי בישראל; האיגוד הישראלי למחלות ילדים; איגוד רופאי המשפחה בישראל; האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה | |
| עריכה | פרופ' מיכאל בורשטין | |
| תחום | נפרולוגיה ויתר לחץ דם | |
| תאריך פרסום | ינואר 2019 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם מערכתי
מידע רב קיים אודות הקשרים סביבתיים ותעסוקתיים ויתר לחץ-דם. רובם ככל הנראה מתווכים ע"י תגובות לחץ ומסובכים בערפלנים שונים, שכן אנשים לחוצים עלולים להיות שמנים יותר, מעשנים יותר, שותי אלכוהול יותר, בעלי כושר גופני ירוד יותר, כאשר כל הערפלנים האלה וכל אחד מהם בנפרד גם כן קשורים קשר הדוק ליתר לחץ-דם. למשל, ניתן לחשוב שלכבאים מקצוע מלחיץ ואין ספק בלחץ הזה, מאידך כאשר בדקו את תגובת לחץ הדם המוגברת במאמץ מרבי מתוקנן לגודל המאמץ, נמצא כי כושרם הגופני ירוד [1], עישון, והשמנה וצריכת אלכוהול [2] שכיחים גם הם. כך שקשה לזקק את הלחץ התעסוקתי כגורם בלעדי. בעוד ההשפעה הפיזיולוגית של לחץ רגעי ידועה היטב, זו של לחץ כרוני אינה חד-משמעית, ואחרי כ-150 שנות מחקר נשאר המנגנון עלום משהו, והממצאים לא עקביים. למשל ניצולי שואה קשישים, קשה לדמיין מצב דחק כרוני קשה יותר, לא נמצאו כבעלי יתר לחץ-דם בשיעור גבוה יותר מבני גילם שלא חוו לחץ זה [3]. חובה להיזהר באבחנות תעסוקתיות בשל חוסר הוודאות, הקשורה בין השאר לשיעור הגבוה של יתר לחץ-דם באוכלוסייה הכללית, והמשמעויות הביטוחיות הרחבות.
תעסוקה
בעוד שקשה להגדיר את הפיזיולוגיה של לחץ כרוני, יש הכרה במצב תעסוקתי שכיח כגורם לחץ: דרישות גבוהות מהעובד אך ללא סמכויות, או השפעה על העבודה. במדרגים אחרים העדר איזון בין מאמץ לתמורה כפי שנסקר בהרחבה ובפרוטרוט ע"י רוזנטל ואלטר [2]. המתאר דרישות גבוהות מחד ומעמד תעסוקתי נמוך מאידך. מצב זה נמצא במחקרים רבים כקשור במציאות לחץ דם גבוה גם בניכוי ערפלנים כמתואר לעיל[2], אם כי הממצאים לא אחידים ולא תמיד עקביים בין המחקרים השונים. בעוד אשר במקצועות "ביטחון"; שוטרים, מכבי-אש וכיו"ב יש נטייה ליתר לחץ דם וקשר למין גברי (הרוב גברים), בבעלי עומס תעסוקתי במקצועות שרותיים כמו עוזרי אחיות, מטפלים סיעודיים (הרוב נשים) שם היה יותר לחץ דם בנשים עם עומס החלטות [4]. לכך גורמים מסבכים רבים וחלקם סיבתיים נוספים למשל, חשיפה לרעש בסביבת העבודה, מביאה לעליית לחץ דם מובהקת יותר בבעלי משימות מסובכות בעבודה [5] יותר מאשר בבעלי משימות פשוטות. קרוב לוודאי שרוב העובדים במעלה הסולם התעסוקתי פחות חשופים לרעש. נשים, גם בעלות שליטה בעבודה, אם יש להן אחריות רבה במשימות הביתיות, נוטות יותר ליתר לחץ-דם [2].
הקשר בין עומס תעסוקתי ולחץ הדם אושר גם במעקב לחץ דם 24 שעות ועליה בלחץ הדם הייתה כרוכה בעומס גבוה יותר בעבודה אצל העובדים עם פחות שליטה על העומס, עם ירידה בלחץ הדם כשהעומס בעבודה פחת [6]. הקשר בין יתר לחץ דם אמבולטורי לעומס לחץ בעבודה אושר גם במטה-אנליזה משנת 2013 ע"י חלוצי המחקר בתחום [7].
גם אם לא ניתן לתרגם את כל מצבי הלחץ להשפעה בעבודה, חוסר איזון בין מאמץ לתמורה נמצא בחלק ניכר מהמחקרים כקשור גם אם לא בהכרח גורם ללחץ דם גבוה [2]. לחץ דם בעבודה קשור גם עם יתר לחץ-דם ממוסך, כלומר יתכן ורוב המחקרים שבדקו את לחץ הדם במקום העבודה אך לא בשעת העבודה, ולא ביצעו מדידות לחץ דם אמבולטריות, החמיצו חלק מבעלי יתר לחץ הדם [8].
רעש
עבודה בתנאי רעש נמצאה כקשורה לעליית לחץ-דם אמבולטורי בפועלי תעשיה עם לחץ דם תקין בבסיס, עלית לחץ הדם המשנית לעבודה בתנאי רעש (יותר מ-85 דציבל) הייתה מובהקת יותר בעובדים הצעירים [9]. מטה-אנליזה של 32 מחקרים שונים אודות רעש (לא רק בסביבת העבודה, אלא גם ברכבות, מטוסים בסביבת שדות תעופה, ועוד) מצאה לא רק עליה של 62% ביחס הסיכון ליתר לחץ דם אלא אף יחסי מינון-תגובה עם כל עליה של 10 דציבל ברעש, עליה של 6% ביחס הסיכון ליתר לחץ דם [10]. בעוד שרעש קהילתי (שדות תעופה, רכבות, עורקי תחבורה רועשים) היה כמעט ללא שונות, בחשיפה תעסוקתית הייתה שונות ניכרת, בין היתר אולי בשל הקשר האפשרי למשימות מסובכות ותופעות פסיכוסוציאליות נוספות כנזכר לעיל [5].
שינויים עונתיים
משנות השישים של המאה ה-20 ידוע שלחץ הדם גבוה יותר בחורף, מכיוון שבישראל החורף קר מהקיץ ויש תלות מובהקת של המערכת האדרנרגית בטמפרטורה [11]. לא לגמרי ברור האם זו השפעת הטמפרטורה בלבד או שמא יש גם אפקט עונתי. בניטור לחץ-דם אמבולטורי בעובדי תעשיה נמצא שאכן לחץ הדם גבוה יותר בחורף, תוך הבאה בחשבון של הטמפרטורה היומית בחוץ ובאזור העבודה במפעל, אך במפעלים בהם יש מיזוג אויר (ותנודות פחותות לכן בטמפרטורה בעונות השנה השונות) העלייה החורפית בלחץ הדם בולטת פחות [12]. ממצא נוסף היה שבאופן משמעותי שינויים עונתיים אלו היו בולטים יותר במעשנים לעומת לא מעשנים [13]. אלא שלא רק הטמפרטורה משתנה בין העונות; למשל, בחורף מתקצרות שעות האור, שהתברר שאף הן קשורות בלחץ הדם האמבולטורי באופן בלתי תלוי בטמפרטורה [14]. בבעלי יתר לחץ-דם, במיוחד בלא מטופלים ובנשים נמצא קשר מובהק של משך שעות האור וקשיחות אבי העורקים כפי שנמדדה כמהירות גל הדופק, באופן בלתי תלוי בטמפרטורה [15].
תנודות עונתיות ניכרות בין החורף לקיץ נמצאו גם במחקר רחב היקף במרפאות ראשוניות שהתבסס על מדידות עצמיות בבית לאורך שנים [16]. לא רק שתועדו התנודות העונתיות, לחץ דם מוגבר בחורף לעומת הקיץ, אלא גם נמצא קשר בין גובה התנודות ואירועים קרדיוואסקולריים (בעיקר שבץ מוחי). ככל שהרופאים הקדימו להתאים את הטיפול לשינוי העונתי כך היו פחות אירועים. הייתה גם קבוצה, קטנה בהרבה, עם יחס הפוך: לחץ דם מרבי בקיץ. גם בקבוצה זו הייתה שכיחות גבוהה של ארועים קרדיוואסקולריים בדומה לקבוצה בה הבדלי החורף לקיץ היו הגדולים ביותר - 13.7 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי בממוצע [16].
יתכן ויש מקום לשקול במקרים נבחרים תגבור הטיפול התרופתי בחורף והפחתתו בקיץ, ולתת את הדעת על כך שהשונות העונתית בולטת יותר במעשנים.
עישון
בסקרים אפידמיולגיים חוזר ונשנה הממצא שלמעשנים יש לחץ דם נמוך יותר ופחות יתר לחץ-דם מללא-מעשנים[17]. ככל הנראה התופעה מתווכת חלקית לפחות ע" משקל הגוף הנמוך בממוצע במעשנים, אם כי אין בכך להסביר התופעה במלואה. כשמדובר במדידות במרפאה הרי נמנעים מעישון לפני הבדיקה; באופן זה, בשל שיטות המחקר נעלמת השפעת העישון על לחץ הדם בהיותה קצרת טווח. אולם במחקר בקרת מקרה [18] תוך ניטור לחץ-דם של 24 שעות, התברר כי בעת העישון לחץ הדם מוגבר באופן משמעותי (לא בכדי מבקשים לא לעשן לפני מדידת לחץ הדם במרפאה). כאמור לעיל גם התנודתיות העונתית של לחץ הדם בולטת יותר במעשנים [13].
עליה בלחץ-הדם המרכזי (באבי העורקים) והפחתה בהגברה - amplification - הברכיאלית (התקינה) במעשנים צעירים, גורמים בפועל הזדקנות מוקדמת של כלי הדם [19].
ביבליוגפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12 - ↑ 13.0 13.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15 - ↑ 16.0 16.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19