כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פיזיולוגיה של הכרכשת - Large intestine physiology"
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (31 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
| − | + | {{Sub Chapter | |
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=6 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==ספיגה== | ==ספיגה== | ||
| − | + | הכרכשת משמשת לספיגת נוזלים ואלקטרוליטים. כ-800 סמ"ק של נוזלים נכנסים לכרכשת, ורק 180 סמ"ק מופרשים בצואה. רוב הספיגה מתבצעת בכרכשת הימנית, ושאר הכרכשת משמשת כמאגר לצואה. לאחר כריתת הכרכשת הימנית הכרכשת הנותרת מסוגלת לספוג את הנוזלים הללו לאחר תקופה של הסתגלות. הכרכשת משמשת גם כאיבר מפריש. הפרשת הריר במעי היא קטנה בדרך כלל, אך גדלה באורח ניכר בחולים הלוקים ב[[חסימת מעי]]. | |
| − | |||
==חיידקי המעי== | ==חיידקי המעי== | ||
| + | בכרכשת קיימת צמיחה חיידקית מרובה, המוערכת בכ-10<sup>10</sup> חיידקים לסמ"ק. כשליש מתוכן הצואה הם חיידקים. כ-400 זנים של חיידקים זוהו בצואה. 99% מאוכלוסיית החיידקים (Flora) של הצואה הם חיידקים אנאירוביים. השכיח שבחיידקים האנאירוביים הוא ה-Bacteroids fragilis. אנאירוביים אחרים המצויים בצואה הם Clostridia,{{כ}} Lactobacillus bifidus ואחרים. מקרב החיידקים הגרם-שליליים, E. coli הוא השכיח ביותר ולאחריו ה-Strep. faecalis. חיידקים אלו מעורבים בכמה תהליכים פיזיולוגיים, כגון פירוק מלחי המרה, המקנה לצואה את צבעה החום. הריח הרע של הצואה מקורו ב-Skatole וב-Indole amines, הנוצרים על- ידי החיידקים מפירוק מרכיבי הצואה. החיידקים משנים את תנועתיות הכרכשת ואת כושר הספיגה שלה, ומספקים ויטמין K למאכסן. יש הטוענים שלחיידקים חשיבות במנגנון ההגנה של הכרכשת מפני זיהומים. יותר ויותר מתרבות הסברות כי למבנה אוכלוסיית החיידקים במעי חשיבות במניעת היווצרות [[שאתות ממאירות בכרכשת ]]. | ||
| − | + | בתוך הכרכשת החיידקים הופכים את האוריאה המופרשת לאמוניה, הנספגת ברובה חזרה למערכת השערית, ועוברת דטוקסיפיקציה בכבד. בחולי [[שחמת הכבד]] ובחולים שלקו בדלפים עקב [[יתר לחץ דם פורטלי]] אין דטוקסיפיקציה של האמוניה, ולכן הם מפתחים [[תרדמת כבדית]] (הפטית). | |
| − | |||
| − | בתוך | ||
==תנועתיות== | ==תנועתיות== | ||
| − | התכווצויות | + | התכווצויות הכרכשת הן מקטעיות (Segmental). התכווצויות אלו מערבבות את הצואה, בייחוד באזור הכרכשת הימנית והרוחבית. תנועה זו מאפשרת ספיגת מים מוגברת. תנועה אחרת היא התכווצות לכל אורך הכרכשת (Mass movement), הדוחפת את הצואה לכיוון פי הטבעת. תנועה זו מתחילה עם כניסת המזון לקיבה, ונקראת לכן רפלקס קיבתי-כרכשתי (Gastrocolic reflex). ניע, כמו זה של המעי הדק, אינו קיים כמעט, ומופיע רק בזמן הטלת צואה (צאייה). הפרעות בניע הכרכשת מדווחות לאחר [[חבלות|חבלה]], זיהומים, ניתוחים או מתן תרופות, כגון [[Codeine]] או [[Morphine]], המעלים את טונוס השרירים במעי, ולכן מקטינים את התנועתיות. [[תרופות אנטיכולינרגיות]] משתקות את פעילות המעי. לעומתן, [[תרופות פאראסימפתטיות]] מזרזות את פעילות הכרכשת. |
| − | + | הטלת הצואה (Defecation) הוא רפלקס הניתן לשליטה. החלחולת בדרך כלל אינה מכילה צואה. התכווצות המעי מביאה את הצואה אל החלחולת, מעלה בה את הלחץ עד 25-20 ס"מ מים ויוצרת את תחושת הצורך בהטלת הצואה. בחלחולת יש קולטנים המסוגלים להבדיל בין צואה מוצקה למימית ולבין גזים. אדם פולט כ-500 מ"ל של גז בכל יום. הטלת הצואה מתחילה בהרפיית הסוגר החיצוני, ובעלייה בלחץ התוך-בטני על-ידי פעולת [[ולסלוה]] (Valsalva). התכווצות המעי גורמת להרפיית הסוגר הפנימי, והכרכשת - החל בכפיפה הטחולית וכלה בפי הטבעת - מתרוקנת. | |
| − | הגז במעי הגס, שמקורו בעיקר באוויר הנבלע, מורכב ברובו מחנקן, | + | הגז במעי הגס, שמקורו בעיקר באוויר הנבלע, מורכב ברובו מחנקן, מ[[חמצן]] וממימן. גזים אחרים מצויים בכמויות קטנות בלבד, ומקורם בחילוף החומרים של החיידקים. |
| − | ==אמצעי עזר באבחנה == | + | ==אמצעי עזר באבחנה== |
===בדיקות דם סמוי בצואה=== | ===בדיקות דם סמוי בצואה=== | ||
| + | {{הרחבה|דם סמוי בצואה}} | ||
| + | דם סמוי בצואה הוא אחד האמצעים לסיקור אוכלוסיות, לשם גילוי מחלות בכרכשת. נוכחות דם בצואה באוכלוסייה שלאחר גיל 50 מחייבת בדיקות יסודיות לגילוי שאת ממארת בכרכשת. | ||
| − | דם סמוי בצואה | + | 6%-2% מהבדיקות לגילוי דם סמוי בצואה יימצאו חיוביות. הערך המנבא החיובי (Positive predictive value) למחלה ממארת בכרכשת נע בין 2% ל-5%, ול[[פוליפים בכרכשת|פוליפים]] - 20%. סרטן אובחן ב-0.03%-0.2% מכל הנבדקים ופוליפים ב-0.6%. רגישות הבדיקה היא 89% וסגוליותה 93%. |
| − | + | בעבודות שפורסמו בשנים האחרונות הוכח, כי בקבוצת הסיקור לדם סמוי בצואה שנמצאו חיוביים, ושנבדקו ב[[קולונוסקופיה|קולונוסקופיות]] לאחר מכן, לאיתור ממצאים בכרכשת וכריתתם, חלו בסרטן בכרכשת ומתו ממחלה זו פחות בקבוצת הנבדקים בהשוואה לקבוצת ביקורת. | |
| − | בעבודות שפורסמו בשנים האחרונות הוכח, כי בקבוצת הסיקור לדם סמוי בצואה שנמצאו חיוביים, ושנבדקו | ||
===בדיקות אנדוסקופיות של הכרכשת=== | ===בדיקות אנדוסקופיות של הכרכשת=== | ||
| − | אנדוסקופיה של הכרכשת (קולונוסקופיה) היא השיטה העיקרית והמדויקת לאבחון פתולוגיות בכרכשת (איור 3.6). 60% מהפתולוגיות של הכרכשת נמצאות בגובה של 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לצפות בהן | + | אנדוסקופיה של הכרכשת (קולונוסקופיה - תצפית מעי גס) היא השיטה העיקרית והמדויקת לאבחון פתולוגיות בכרכשת (איור 3.6). 60% מהפתולוגיות של הכרכשת נמצאות בגובה של 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לצפות בהן באנדוסקופיה קצרה ([[סיגמואידוסקופיה]]). כמו-כן אפשר ליטול [[ביופסיה|ביופסיות]] מאזורים חולים לאבחון פתולוגי בזמן האנדוסקופיה. כריתת הפוליפים הקטנים מ- 1 ס"מ היא טיפולית, ואין צורך בטיפול נוסף במקרים אלה. |
| − | *מציאת לקות לא-ברורה | + | |
| − | *דימומים | + | בקולונוסקופיה אפשר לבדוק את כל אורך הכרכשת. בדיקה זו דורשת הכנה מתאימה וקפדנית. |
| + | |||
| + | ההוריות לביצוע בדיקה אנדוסקופית של הכרכשת הן: | ||
| + | *מציאת לקות לא-ברורה ב[[חוקן בריום]]. | ||
| + | *[[דימומים ממערכת העיכול]] שמקורם אינו ברור. | ||
*בדיקת קו ההשקה בחולים שנותחו עקב שאת ממארת של הכרכשת. | *בדיקת קו ההשקה בחולים שנותחו עקב שאת ממארת של הכרכשת. | ||
| − | *בחולים | + | *בחולים ב[[מחלות דלקתיות של הכרכשת]]. |
*בדיקת סיקור לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הכרכשת. | *בדיקת סיקור לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הכרכשת. | ||
[[קובץ: קולונוסקופיה36.jpg|מרכז|ממוזער|400px|איור 3.6: קולונוסקופיה -בעזרת המכשיר מאירים וצופים על רירית הכרכשת]] | [[קובץ: קולונוסקופיה36.jpg|מרכז|ממוזער|400px|איור 3.6: קולונוסקופיה -בעזרת המכשיר מאירים וצופים על רירית הכרכשת]] | ||
| − | ===בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית | + | ===בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית=== |
| − | + | {{הרחבה|אנדוסקופיה}} | |
| − | בדיקה זו נעשית באמצעות מכשיר | + | בדיקה זו נעשית באמצעות מכשיר [[טומוגרפיה ממוחשבת]] ספיראלי (Helical CT) רב שכבתי המבצע "סריקת נפח" של המעי הגס לכל אורכו. הסריקה עצמה נמשכת זמן קצר ובמהלכה נסרקים כלל איברי הבטן והאגן. הבדיקה מאפשרת הדגמת מבנה רירית המעי ואיתור נגעים (פוליפים) מגודל של מילימטרים ספורים. רגישות הבדיקה היא כ-93%. בשיטה זו מזוהים הפוליפים בגודל 10 מ"מ ומעלה בכל המקרים, ואילו שיעור גילוי של פוליפים קטנים הולך ויורד ככל שהם קטנים יותר. בנוסף, הבדיקה מאפשרת זיהוי נגעים שמחוץ למעי הקשורים עם מערכות שונות באזור. הבדיקה מבוצעת לאחר שהמעי מוכן על ידי מתן [[חומרים משלשלים]] יום קודם לכן. הבדיקה מתחילה בניפוח של המעי עם אוויר באמצעות צינורית קטנה (באורך של 6 ס"מ) המוחדרת לפי הטבעת. לאחר מכן נעשית סריקה של הבטן על ידי מכשיר ה-CT. בהמשך נוצרת, באמצעות מערך המחשוב, הדמיית דופן המעי לפרטיה (תמונה 1.6 ). |
[[קובץ: קולונוסקופיה26.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תמונה 2.6: המראה בקולונוסקופיה וירטואלית (משמאל) לעומת קולונוסקופיה רגילה]] | [[קובץ: קולונוסקופיה26.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תמונה 2.6: המראה בקולונוסקופיה וירטואלית (משמאל) לעומת קולונוסקופיה רגילה]] | ||
| − | ===Triple contrast CT === | + | ===Triple contrast CT=== |
| − | בבדיקה זו מבצעים CT תוך הזרקת חומר ניגוד לווריד שתית חומר ניגוד והכנסת חומר ניגוד דרך פי הטבעת. שיטה זו מאפשרת לראות פתולוגיות הנמצאות בחלק המרוחק של הכרכשת ובחלחולת ואת יחסו של הנגע לאיברים אחרים בבטן. | + | בבדיקה זו מבצעים CT תוך הזרקת חומר ניגוד לווריד, שתית חומר ניגוד והכנסת חומר ניגוד דרך פי הטבעת. שיטה זו מאפשרת לראות פתולוגיות הנמצאות בחלק המרוחק של הכרכשת (Colon) ובחלחולת ואת יחסו של הנגע לאיברים אחרים בבטן. |
| − | ===סונר תוך חלחולתי ( | + | ===סונר תוך חלחולתי (Transrectal US)=== |
| − | בעזרת מכשיר ה-US המוחדר לתוך | + | בעזרת מכשיר ה-[[US]] המוחדר לתוך החלחולת (רקטום) ניתן לראות את השאת ברקטום הנמוך להעריך את גודלו מידת חדירתו לדופן המעי ונוכחות של בלוטות לימפה מוגדלות וחשודות. |
===תהודה מגנטית (MRI)=== | ===תהודה מגנטית (MRI)=== | ||
| − | הוכנסה בשנים האחרונות ככלי נוסף להערכת שאתות כרכשתיות-חלחולתיות. ההדמיה המגנטית מאפשרת לקבל חתכים סגיטליים ואקסיאליים, וכן להבדיל בין שאת לרקמה צלקתית או תקינה. הבדיקה אינה דורשת מתן חומר ניגוד כמו בטומוגרפיה ממוחשבת. | + | בדיקת [[תהודה מגנטית]] (MRI) הוכנסה בשנים האחרונות ככלי נוסף להערכת שאתות כרכשתיות-חלחולתיות (Colorectal). ההדמיה המגנטית מאפשרת לקבל חתכים סגיטליים ואקסיאליים, וכן להבדיל בין שאת לרקמה צלקתית או תקינה. הבדיקה אינה דורשת מתן חומר ניגוד כמו בטומוגרפיה ממוחשבת. |
| שורה 73: | שורה 79: | ||
===צילומי חוקן בריום=== | ===צילומי חוקן בריום=== | ||
| − | האבחון הרנטגני בעזרת חוקן בריום היה בעבר הדרך העיקרית לאבחון נגעי הכרכשת. יש לבצע צילומי בטן סקירה לפני כל בדיקה עם חומר ניגוד. הוריית נגד לביצוע חוקן בריום היא התנקבות הכרכשת. יש לבצע חוקן בריום בניגוד כפול במטרה להדגים לקות ( | + | האבחון הרנטגני בעזרת [[חוקן בריום]] היה בעבר הדרך העיקרית לאבחון נגעי הכרכשת. יש לבצע צילומי בטן סקירה לפני כל בדיקה עם חומר ניגוד. הוריית נגד לביצוע חוקן בריום היא התנקבות הכרכשת. יש לבצע חוקן בריום בניגוד כפול במטרה להדגים לקות (Lesion) קטנה בכרכשת (פוליפים) (תצלום 2.6). |
[[קובץ: קולונוסקופיה261.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 2.6: חוקן בריום בניגוד כפול]] | [[קובץ: קולונוסקופיה261.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 2.6: חוקן בריום בניגוד כפול]] | ||
| − | |||
===אנגיוגרפיה=== | ===אנגיוגרפיה=== | ||
| − | עשויה לסייע בחולים מדממים למציאת מקום הדימום, בתנאי שהדימום הוא של 2 סמ"ק לדקה לפחות. בעזרת אנגיוגרפיה ברירנית אפשר גם לבצע ניסיון טיפולי להפסקת הדימום על-ידי הזרקת | + | [[אנגיוגרפיה]] (צילום כלי דם) עשויה לסייע בחולים מדממים למציאת מקום הדימום, בתנאי שהדימום הוא של 2 סמ"ק לדקה לפחות. בעזרת אנגיוגרפיה ברירנית אפשר גם לבצע ניסיון טיפולי להפסקת הדימום על-ידי הזרקת [[Vasopressin]], [[Epinephrine]] או חומרים כגון [[Gelfoam]] או [[Histoacryl]] למקום הדימום, וכך לחסום את כלי הדם המדמם. |
===בדיקות אנזימטיות בנסיוב=== | ===בדיקות אנזימטיות בנסיוב=== | ||
| − | בדיקת תפקודי הכבד ומיפויו עוזרים באבחנת גרורות באיבר זה. ה- CEA הוא אנטיגן אשר רמתו בנסיוב עולה בחולים שבהם שאתות ממאירות של הכרכשת. הוא אינו רגיש דיו לשם סקירת האוכלוסייה הכללית, אך הוא יעיל באבחון שאתות חוזרות במערכת העיכול. | + | בדיקת [[תפקודי הכבד]] ומיפויו עוזרים באבחנת גרורות באיבר זה. ה-[[CEA]] הוא אנטיגן אשר רמתו בנסיוב עולה בחולים שבהם שאתות ממאירות של הכרכשת. הוא אינו רגיש דיו לשם סקירת האוכלוסייה הכללית, אך הוא יעיל באבחון שאתות חוזרות במערכת העיכול. |
| − | מבחן אחר העשוי להיות לעזר באבחון סגולי של חשד | + | |
| − | טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן - בלוקים במחלות בכרכשת מאפשרת לקבל מידע לגבי מידת התפשטות המחלה במעי, ומחוץ לנהור המעי, מעורבות של איברים אחרים בתהליך, נוזל בחלל הבטן כביטוי | + | מבחן אחר העשוי להיות לעזר באבחון סגולי (ספציפי) של חשד ל[[לימפוגרנולומה ונראום]] הוא [[Frei test]]. |
| + | |||
| + | [[טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן]] - בלוקים במחלות בכרכשת מאפשרת לקבל מידע לגבי מידת התפשטות המחלה במעי, ומחוץ לנהור המעי, מעורבות של איברים אחרים בתהליך, נוזל בחלל הבטן כביטוי ל[[מיימת]], מעורבות של בלוטות לימפה וחדירה למזו-רקטום במחלות החלחולת. | ||
===בדיקות נוספות=== | ===בדיקות נוספות=== | ||
| − | בחולים שלגביהם מתעורר חשד בטומוגרפיה ממוחשבת למעורבות של | + | בחולים שלגביהם מתעורר חשד בטומוגרפיה ממוחשבת למעורבות של השופכנים (Ureters) בתהליך יש לבצע צילום כליות תוך ורידי (IVP{{כ}} - [[Intravenous pyelogram]]) כדי לצפות במהלך השופכנים. במקרים שבהם יש מעורבות של השופכן אפשר להכניס [[קטטר לשופכן]], כדי לזהות ביתר קלות את השופכן בזמן הניתוח. |
| − | ==נוגדנים חד-שבטיים ( | + | ==נוגדנים חד-שבטיים (Monoclonal antibodies)== |
| − | נוגדנים חד-שבטיים קיימים בשני סוגים: האחד המזהה את הקולטן ל-CEA והאחר המזהה מבנים מיוחדים על קרום תאי השאת. אם מחברים לנוגדנים סמן רדיואקטיבי, אפשר להדגים את השאת, וכן גרורות בבלוטות ובמקומות מרוחקים. שימוש אחר לטכניקה זו הוא | + | [[נוגדנים חד-שבטיים]] קיימים בשני סוגים: האחד המזהה את הקולטן ל-CEA והאחר המזהה מבנים מיוחדים על קרום תאי השאת. אם מחברים לנוגדנים סמן רדיואקטיבי, אפשר להדגים את השאת, וכן גרורות בבלוטות ובמקומות מרוחקים. שימוש אחר לטכניקה זו הוא [[Radioimmune guided surgery]]{{כ}} (RGS), שבו מאתרים בזמן הניתוח נגעים שאין אפשרות לראותם בעזרת מתמר הקולט את אותות החומר הרדיואקטיבי. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם [[אנטומיה של | + | * לנושא הקודם [[אנטומיה של הכרכשת - Large intestine anatomy]] |
| − | * לנושא הבא: [[Intestinal stoma]] | + | * לנושא הבא: [[פיום מעיים - Intestinal stoma]] |
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| שורה 110: | שורה 117: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:38, 31 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
ספיגה
הכרכשת משמשת לספיגת נוזלים ואלקטרוליטים. כ-800 סמ"ק של נוזלים נכנסים לכרכשת, ורק 180 סמ"ק מופרשים בצואה. רוב הספיגה מתבצעת בכרכשת הימנית, ושאר הכרכשת משמשת כמאגר לצואה. לאחר כריתת הכרכשת הימנית הכרכשת הנותרת מסוגלת לספוג את הנוזלים הללו לאחר תקופה של הסתגלות. הכרכשת משמשת גם כאיבר מפריש. הפרשת הריר במעי היא קטנה בדרך כלל, אך גדלה באורח ניכר בחולים הלוקים בחסימת מעי.
חיידקי המעי
בכרכשת קיימת צמיחה חיידקית מרובה, המוערכת בכ-1010 חיידקים לסמ"ק. כשליש מתוכן הצואה הם חיידקים. כ-400 זנים של חיידקים זוהו בצואה. 99% מאוכלוסיית החיידקים (Flora) של הצואה הם חיידקים אנאירוביים. השכיח שבחיידקים האנאירוביים הוא ה-Bacteroids fragilis. אנאירוביים אחרים המצויים בצואה הם Clostridia, Lactobacillus bifidus ואחרים. מקרב החיידקים הגרם-שליליים, E. coli הוא השכיח ביותר ולאחריו ה-Strep. faecalis. חיידקים אלו מעורבים בכמה תהליכים פיזיולוגיים, כגון פירוק מלחי המרה, המקנה לצואה את צבעה החום. הריח הרע של הצואה מקורו ב-Skatole וב-Indole amines, הנוצרים על- ידי החיידקים מפירוק מרכיבי הצואה. החיידקים משנים את תנועתיות הכרכשת ואת כושר הספיגה שלה, ומספקים ויטמין K למאכסן. יש הטוענים שלחיידקים חשיבות במנגנון ההגנה של הכרכשת מפני זיהומים. יותר ויותר מתרבות הסברות כי למבנה אוכלוסיית החיידקים במעי חשיבות במניעת היווצרות שאתות ממאירות בכרכשת .
בתוך הכרכשת החיידקים הופכים את האוריאה המופרשת לאמוניה, הנספגת ברובה חזרה למערכת השערית, ועוברת דטוקסיפיקציה בכבד. בחולי שחמת הכבד ובחולים שלקו בדלפים עקב יתר לחץ דם פורטלי אין דטוקסיפיקציה של האמוניה, ולכן הם מפתחים תרדמת כבדית (הפטית).
תנועתיות
התכווצויות הכרכשת הן מקטעיות (Segmental). התכווצויות אלו מערבבות את הצואה, בייחוד באזור הכרכשת הימנית והרוחבית. תנועה זו מאפשרת ספיגת מים מוגברת. תנועה אחרת היא התכווצות לכל אורך הכרכשת (Mass movement), הדוחפת את הצואה לכיוון פי הטבעת. תנועה זו מתחילה עם כניסת המזון לקיבה, ונקראת לכן רפלקס קיבתי-כרכשתי (Gastrocolic reflex). ניע, כמו זה של המעי הדק, אינו קיים כמעט, ומופיע רק בזמן הטלת צואה (צאייה). הפרעות בניע הכרכשת מדווחות לאחר חבלה, זיהומים, ניתוחים או מתן תרופות, כגון Codeine או Morphine, המעלים את טונוס השרירים במעי, ולכן מקטינים את התנועתיות. תרופות אנטיכולינרגיות משתקות את פעילות המעי. לעומתן, תרופות פאראסימפתטיות מזרזות את פעילות הכרכשת.
הטלת הצואה (Defecation) הוא רפלקס הניתן לשליטה. החלחולת בדרך כלל אינה מכילה צואה. התכווצות המעי מביאה את הצואה אל החלחולת, מעלה בה את הלחץ עד 25-20 ס"מ מים ויוצרת את תחושת הצורך בהטלת הצואה. בחלחולת יש קולטנים המסוגלים להבדיל בין צואה מוצקה למימית ולבין גזים. אדם פולט כ-500 מ"ל של גז בכל יום. הטלת הצואה מתחילה בהרפיית הסוגר החיצוני, ובעלייה בלחץ התוך-בטני על-ידי פעולת ולסלוה (Valsalva). התכווצות המעי גורמת להרפיית הסוגר הפנימי, והכרכשת - החל בכפיפה הטחולית וכלה בפי הטבעת - מתרוקנת.
הגז במעי הגס, שמקורו בעיקר באוויר הנבלע, מורכב ברובו מחנקן, מחמצן וממימן. גזים אחרים מצויים בכמויות קטנות בלבד, ומקורם בחילוף החומרים של החיידקים.
אמצעי עזר באבחנה
בדיקות דם סמוי בצואה
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דם סמוי בצואה
דם סמוי בצואה הוא אחד האמצעים לסיקור אוכלוסיות, לשם גילוי מחלות בכרכשת. נוכחות דם בצואה באוכלוסייה שלאחר גיל 50 מחייבת בדיקות יסודיות לגילוי שאת ממארת בכרכשת.
6%-2% מהבדיקות לגילוי דם סמוי בצואה יימצאו חיוביות. הערך המנבא החיובי (Positive predictive value) למחלה ממארת בכרכשת נע בין 2% ל-5%, ולפוליפים - 20%. סרטן אובחן ב-0.03%-0.2% מכל הנבדקים ופוליפים ב-0.6%. רגישות הבדיקה היא 89% וסגוליותה 93%.
בעבודות שפורסמו בשנים האחרונות הוכח, כי בקבוצת הסיקור לדם סמוי בצואה שנמצאו חיוביים, ושנבדקו בקולונוסקופיות לאחר מכן, לאיתור ממצאים בכרכשת וכריתתם, חלו בסרטן בכרכשת ומתו ממחלה זו פחות בקבוצת הנבדקים בהשוואה לקבוצת ביקורת.
בדיקות אנדוסקופיות של הכרכשת
אנדוסקופיה של הכרכשת (קולונוסקופיה - תצפית מעי גס) היא השיטה העיקרית והמדויקת לאבחון פתולוגיות בכרכשת (איור 3.6). 60% מהפתולוגיות של הכרכשת נמצאות בגובה של 25 ס"מ, ולפיכך אפשר לצפות בהן באנדוסקופיה קצרה (סיגמואידוסקופיה). כמו-כן אפשר ליטול ביופסיות מאזורים חולים לאבחון פתולוגי בזמן האנדוסקופיה. כריתת הפוליפים הקטנים מ- 1 ס"מ היא טיפולית, ואין צורך בטיפול נוסף במקרים אלה.
בקולונוסקופיה אפשר לבדוק את כל אורך הכרכשת. בדיקה זו דורשת הכנה מתאימה וקפדנית.
ההוריות לביצוע בדיקה אנדוסקופית של הכרכשת הן:
- מציאת לקות לא-ברורה בחוקן בריום.
- דימומים ממערכת העיכול שמקורם אינו ברור.
- בדיקת קו ההשקה בחולים שנותחו עקב שאת ממארת של הכרכשת.
- בחולים במחלות דלקתיות של הכרכשת.
- בדיקת סיקור לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הכרכשת.
בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אנדוסקופיה
בדיקה זו נעשית באמצעות מכשיר טומוגרפיה ממוחשבת ספיראלי (Helical CT) רב שכבתי המבצע "סריקת נפח" של המעי הגס לכל אורכו. הסריקה עצמה נמשכת זמן קצר ובמהלכה נסרקים כלל איברי הבטן והאגן. הבדיקה מאפשרת הדגמת מבנה רירית המעי ואיתור נגעים (פוליפים) מגודל של מילימטרים ספורים. רגישות הבדיקה היא כ-93%. בשיטה זו מזוהים הפוליפים בגודל 10 מ"מ ומעלה בכל המקרים, ואילו שיעור גילוי של פוליפים קטנים הולך ויורד ככל שהם קטנים יותר. בנוסף, הבדיקה מאפשרת זיהוי נגעים שמחוץ למעי הקשורים עם מערכות שונות באזור. הבדיקה מבוצעת לאחר שהמעי מוכן על ידי מתן חומרים משלשלים יום קודם לכן. הבדיקה מתחילה בניפוח של המעי עם אוויר באמצעות צינורית קטנה (באורך של 6 ס"מ) המוחדרת לפי הטבעת. לאחר מכן נעשית סריקה של הבטן על ידי מכשיר ה-CT. בהמשך נוצרת, באמצעות מערך המחשוב, הדמיית דופן המעי לפרטיה (תמונה 1.6 ).
Triple contrast CT
בבדיקה זו מבצעים CT תוך הזרקת חומר ניגוד לווריד, שתית חומר ניגוד והכנסת חומר ניגוד דרך פי הטבעת. שיטה זו מאפשרת לראות פתולוגיות הנמצאות בחלק המרוחק של הכרכשת (Colon) ובחלחולת ואת יחסו של הנגע לאיברים אחרים בבטן.
סונר תוך חלחולתי (Transrectal US)
בעזרת מכשיר ה-US המוחדר לתוך החלחולת (רקטום) ניתן לראות את השאת ברקטום הנמוך להעריך את גודלו מידת חדירתו לדופן המעי ונוכחות של בלוטות לימפה מוגדלות וחשודות.
תהודה מגנטית (MRI)
בדיקת תהודה מגנטית (MRI) הוכנסה בשנים האחרונות ככלי נוסף להערכת שאתות כרכשתיות-חלחולתיות (Colorectal). ההדמיה המגנטית מאפשרת לקבל חתכים סגיטליים ואקסיאליים, וכן להבדיל בין שאת לרקמה צלקתית או תקינה. הבדיקה אינה דורשת מתן חומר ניגוד כמו בטומוגרפיה ממוחשבת.
צילומי חוקן בריום
האבחון הרנטגני בעזרת חוקן בריום היה בעבר הדרך העיקרית לאבחון נגעי הכרכשת. יש לבצע צילומי בטן סקירה לפני כל בדיקה עם חומר ניגוד. הוריית נגד לביצוע חוקן בריום היא התנקבות הכרכשת. יש לבצע חוקן בריום בניגוד כפול במטרה להדגים לקות (Lesion) קטנה בכרכשת (פוליפים) (תצלום 2.6).
אנגיוגרפיה
אנגיוגרפיה (צילום כלי דם) עשויה לסייע בחולים מדממים למציאת מקום הדימום, בתנאי שהדימום הוא של 2 סמ"ק לדקה לפחות. בעזרת אנגיוגרפיה ברירנית אפשר גם לבצע ניסיון טיפולי להפסקת הדימום על-ידי הזרקת Vasopressin, Epinephrine או חומרים כגון Gelfoam או Histoacryl למקום הדימום, וכך לחסום את כלי הדם המדמם.
בדיקות אנזימטיות בנסיוב
בדיקת תפקודי הכבד ומיפויו עוזרים באבחנת גרורות באיבר זה. ה-CEA הוא אנטיגן אשר רמתו בנסיוב עולה בחולים שבהם שאתות ממאירות של הכרכשת. הוא אינו רגיש דיו לשם סקירת האוכלוסייה הכללית, אך הוא יעיל באבחון שאתות חוזרות במערכת העיכול.
מבחן אחר העשוי להיות לעזר באבחון סגולי (ספציפי) של חשד ללימפוגרנולומה ונראום הוא Frei test.
טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן - בלוקים במחלות בכרכשת מאפשרת לקבל מידע לגבי מידת התפשטות המחלה במעי, ומחוץ לנהור המעי, מעורבות של איברים אחרים בתהליך, נוזל בחלל הבטן כביטוי למיימת, מעורבות של בלוטות לימפה וחדירה למזו-רקטום במחלות החלחולת.
בדיקות נוספות
בחולים שלגביהם מתעורר חשד בטומוגרפיה ממוחשבת למעורבות של השופכנים (Ureters) בתהליך יש לבצע צילום כליות תוך ורידי (IVP - Intravenous pyelogram) כדי לצפות במהלך השופכנים. במקרים שבהם יש מעורבות של השופכן אפשר להכניס קטטר לשופכן, כדי לזהות ביתר קלות את השופכן בזמן הניתוח.
נוגדנים חד-שבטיים (Monoclonal antibodies)
נוגדנים חד-שבטיים קיימים בשני סוגים: האחד המזהה את הקולטן ל-CEA והאחר המזהה מבנים מיוחדים על קרום תאי השאת. אם מחברים לנוגדנים סמן רדיואקטיבי, אפשר להדגים את השאת, וכן גרורות בבלוטות ובמקומות מרוחקים. שימוש אחר לטכניקה זו הוא Radioimmune guided surgery (RGS), שבו מאתרים בזמן הניתוח נגעים שאין אפשרות לראותם בעזרת מתמר הקולט את אותות החומר הרדיואקטיבי.
ראו גם
- לנושא הקודם אנטומיה של הכרכשת - Large intestine anatomy
- לנושא הבא: פיום מעיים - Intestinal stoma
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא