האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years"

מתוך ויקירפואה

 
(30 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר|
+
{{Sub Chapter
|שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
+
|Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
|תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
+
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=3
 +
}}
 +
{{ערך בבדיקה}}
 +
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
|שם המחבר=
 
|שם המחבר=
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 12-7 שנים'''
+
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים'''
|עורך מדעי=פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
 
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
 
|מועד הוצאה=מהדורת 2013
 
|מספר עמודים=249
 
|אחראי הערך=
 
 
}}
 
}}
 +
==ייעוץ גיל 7–12 שנים==
 +
בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), [[תזונה נכונה]] בהתאם להמלצות התזונה החדשות{{הערה|שם=פירוט12|ראו פירוט בפרק 12}} והיתכנות לקיומן של [[הפרעות אכילה]]. יש לברר את הנושא [[עישון]] ושימוש ב[[אלכוהול]] (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה{{הערה|שם=פירוט12}}.
  
== יעוץ==
+
נוסף על כך, יש להמליץ לבצע [[פעילות גופנית]] סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"{{הערה|[[פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה]]}}.
  
זהו שלב המשפחה עם ילדים בגיל בי״ס כולל בעיות הקשורות במשמעת, לימודים Schooln phobia. מבחינת יעוץ להורים ולילדים יש לברר ולייעץ בנושא הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה - ראו [[[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית|נספח מס' 19 - הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית]]]]), תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ״ג ליום (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תזונה נבונה למניעת מחלות|נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות]]). יש לברר נושא העישון והשימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה| נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה]]).
+
היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן{{הערה|ראו פרק 4}} והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש{{הערה|ראו פירוט בפרק 5}}, וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי הגנה]] כנגד קרינה אולטרה-סגולית.
  
'''פעילות גופנית:''' יש לייעץ בנושא פ"ג סדירה. פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. גיל זה מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכד') ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, רכיבת אופניים, שחיה, קראטה וגיודו וכדי) במסגרות שונות או באופן עצמאי. מומלץ לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה 60 דקות לפחות מידי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע ובשלושה ימים גם פעילות המחזקת שרירים ועצמות. פעילות בעצימות גבוהה היא כזו הגורמת לילד להתנשם ולהזיע - כגון ריצה או שחיה. פעילות בעצימות בינונית היא כזו המאיצה את קצב הנשימה וגורמת להזעה קלה, כגון רכיבה על אופניים או משחקי חצר. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו, סמארטפון) - לשעתיים ביום לכל היותר.
+
==קרינה מייננת==
 +
יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
  
יש לחזק ילדים וילדות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות, אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מהפרעות אכילה או מהצורך לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), אשר עלולים לגרום נזק.
+
==חיסונים בגיל 7–12 שנים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
  
חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית.
+
יש להשלים את ה[[חיסונים]] שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:
 
+
*חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] בכיתה ב' (Tdap-IPV)
חשוב מאוד לשמור על בריאות השן - ראו נספח מס' 4 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות השן - Health promotion and preventive medicine - dental health]].
+
* חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap), בכיתה ח'
 
+
*[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]] (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
יש חשיבות לנושא חגורות בטיחות ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אכסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים. תשומת לב לנושא בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש (ראה פירוט בנספח מס' 5 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety]]). ולנושא הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולית.
+
*חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים]] (מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון)
+
*ה[[חיסון נגד נגיף הפפילומה]] (החיסון נכלל בתוכנית חיסוני השגרה לבנות ובנים בכיתה ח', בגיל 13)
* קרינה מייננת: יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
 
  
 
==סקירה ואיתור מוקדם==
 
==סקירה ואיתור מוקדם==
 +
בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר [[בעיות גדילה]] והתפתחות, כולל [[התפתחות מערכת המין]]. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, '''אין מקום לבדיקות סקר ל[[עקמת]]'''{{הערה|ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"}}. יש לברר אם יש [[אנקופרזיס]] ו[[אי נקיטת שתן בילדים|הרטבה לילית]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]] ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, [[היבטים רפואיים של אלימות|אלימות במשפחה]], אבל ממושך, [[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]]. מומלץ לבצע [[תבחין טוברקולין]] בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).
  
בין השנים 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל (לפחות פעם ב-4 שנים בגיל 7, 11), וכן מומלץ לבדוק ראיה ושמיעה פעם אחת בתקופה זו.
+
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 
 
כמו כן, מומלצת בדיקת רופא, אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, הפרעות יציבה (לפי המלצת משרד הבריאות). לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת (ראה נושאים שנויים במחלוקת נספח 23). יש לברר נושא אנקופרזיס והרטבה לילית. וכן הפרעות התנהגות ולמידה ולאתר הפרעות אכילה. יש להעריך תיפקוד הורה/ משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ ביצוע תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבוצות סיכון.
 
 
 
==חיסונים==
 
 
 
החיסונים בתקופה זו כוללים:
 
א) השלמת חיסונים שלא ניתנו בעבר.
 
ב) חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכיתה בי (Tdap-IPV)
 
ג) חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap) בכיתה ח'
 
ד) חיסון עונתי נגד שפעת מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה ומעלה.
 
ה) חיסון פוליסכרידי נגד מנינגוגוקוקים ונגד פנאומוקוקים מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון.
 
כן מומלץ החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים לילדים בקבוצות הסיכון.
 
ו) החיסון נגד נגיף הפפילומה מומלץ לבנות מגיל 11 שנים ומעלה (אפשר כבר מגיל 9).
 
קימת אפשרות שהוא יכלל בתכנית חיסוני השגרה של תלמידות כתות ח' ב-2013. חיסון
 
זה רשום גם לבנים החל מגיל 9 שנים. (ראה פירוט בנספח 7)
 
 
==רפואה מונעת מגיל 12-7 שנים==
 
 
 
|cellpadding="4" border="1"
 
|יעוץ
 
|סקירה ואיתור מוקדם
 
|חיסונים ותרופות למניעה
 
|-
 
|valign="top"|
 
 
 
טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' (Tdap-IPV). משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. הרגלי ניקיון
 
(הרטבה לילית, Encopresis)
 
השלמת חיסוני השגרה. בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). הפרעות אכילה, הרגלי אכילה, ותזונה נכונה.
 
הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה לפחות שעה ביום במצטבר בעצימות בינונית- גבוהה.
 
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקות לפחות מידי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע. צמצום שעות מסך לעד שעתיים ביום.
 
שמירה על בריאות השיניים.
 
חיסון עונתי נגד שפעת לקראת כל חורף.
 
חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים לקבוצות הסיכון. בדיקת ראייה ושמיעה פעם אחת בכיתה אי הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן.
 
תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבי סיכון, בעיקר עולים חדשים. הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש.
 
חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנות החל מגיל 11 שנים ומעלה.
 
מותר לחסן בו גם בנים בגילאים הנ"ל. בדיקת שיניים והיגיינת הפה נזקי העישון הכפוי. נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).
 
עירנות לגבי התעללות בילדים.
 
הפרעות התנהגות ולמידה.
 
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות.
 
|}
 
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572-575, 655
+
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572–575, 655
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5
 +
 +
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
  
 +
==ראו גם==
 +
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years]]
 +
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]]
 +
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
  
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה: נשים]]
+
[[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
[[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
+
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
+
[[קטגוריה:עור ומין]]
[[קטגוריה: עור ומין]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה: תזונה]]
 

גרסה אחרונה מ־04:46, 14 בדצמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ גיל 7–12 שנים

בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), תזונה נכונה בהתאם להמלצות התזונה החדשות[1] והיתכנות לקיומן של הפרעות אכילה. יש לברר את הנושא עישון ושימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה[1].

נוסף על כך, יש להמליץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"[2].

היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן[3] והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש[4], וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה-סגולית.

קרינה מייננת

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים בגיל 7–12 שנים

יש להשלים את החיסונים שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:

סקירה ואיתור מוקדם

בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקר לעקמת[5]. יש לברר אם יש אנקופרזיס והרטבה לילית, הפרעות התנהגות ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ראו פירוט בפרק 12
  2. פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה
  3. ראו פרק 4
  4. ראו פירוט בפרק 5
  5. ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"

ראו גם