קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
פרקי משנה:
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
---|---|
| |
שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל |
עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
מספר עמודים | 284 |
קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
טבלאות רפואה מונעת לפי גיל
טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור | חיסונים ותוספות[1] |
הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים[2]. |
ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית[4]. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה. |
|
בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 9–12 חודשים. | מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 4–18 חודשים. |
טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 2–6 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן; |
שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5. |
בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון). |
טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 7–12 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים |
הרגלי ניקיון | משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. | בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV). |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים. | בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. |
השלמת חיסוני השגרה. |
הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. | בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה | |
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. | בדיקת שיניים והיגיינת הפה. | חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון). |
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10). | עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה. | בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות). |
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. | בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV). |
טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 13–19 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות. חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה. |
משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בגילאי 16–17 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה. |
בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV); |
נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים. | ||
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול; נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה; פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר); צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום). |
איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות; הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS. |
מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. |
טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 20–39 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה ותזונה נכונה; מעקב טרום לידתי; |
BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי; סוכרת: מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28.
שומני דם: סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). |
קרמת-צפדת דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת. חיסון נגד שפעת: מדי שנה; |
פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה.
אימוני כוח 2–3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות |
אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון; Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון. |
מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית. |
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. | סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני. |
טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 40–64 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
תזונה: הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע. |
BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי. |
קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת |
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על-סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. |
שומני דם: סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). |
חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון. |
דלדול עצמות: הערכה בעזרת שאלון כגון FRAX לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. בהתאם לתוצאות, יש לשקול לבצע DEXA; לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם DEXA (סל הבריאות כולל את הבדיקה מגיל 60). |
||
סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה)[5]. |
מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). |
טבלה ח: רפואה מונעת מגיל 65 שנים
ייעוץ לאורח חיים בריא | טיפול תרופתי מונע וחיסונים | בדיקות עזר ואיתור מוקדם |
---|---|---|
150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות. |
מדידת לחץ דם מדי שנה (בהיעדר יתר-לחץ דם ידוע); |
קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td). |
תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט: |
AAA: סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 65–74 המעשנים או שעישנו בעבר. |
ויטמין D3 (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש. |
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- ↑ ראו פרק 6: "חיסונים".
- ↑ ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".
- ↑ ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".
- ↑ 4.0 4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
- ↑ סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).
- ↑ למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).
- ↑ קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).
- ↑ למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.