כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת מלורי-וייס - Mallory-Weiss syndrome"
(←ראו גם) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם: | + | * לנושא הקודם: [[Alkaline reflux gastritis]] |
* לנושא הבא: [[שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors]] | * לנושא הבא: [[שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors]] | ||
| − | * [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון|לתוכן העניינים]] | + | |
| + | * [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של הצפק]] | ||
* לפרק הבא: [[כירורגיה של המעי הדק]] | * לפרק הבא: [[כירורגיה של המעי הדק]] | ||
גרסה מ־20:07, 6 ביוני 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הקיבה והתריסריון | |
תסמונת Mallory-Weiss מתבטאת בהופעת המטמזיס, לפעמים קשה, עקב קרעים ברירית הקיבה ובוושט באזור הקרדיה. ב-75% מהחולים הקרעים מוגבלים לקיבה, ב-5% לוושט ואילו ביתר - בשני האיברים.
המכניזם של יצירת הקרעים הוא הקאה חזקה ופתאומית. ב-6% מהחולים יש סיפור של שימוש כרוני באלכוהול. אטיולוגיות אחרות המדווחות הן: שיעול חזק, עיסוי לב סגור ועלייה פתאומית בלחץ התוך-אבדומילי.
האבחנה היא אנדוסקופית, ובה רואים 3-2 קרעים אורכיים, באזור הקרדיה (תצלום 7.3 )
לרוב הדימום נפסק בלא טיפול. בחולים שהדימום בהם לא פסק יש לנסות טיפול בעזרת Blackemore-Sengstaken tube וניפוח הבלון הקיבתי בלבד. אם טיפול זה אינו מועיל, יש לנתח את החולה. בניתוח צריך לבצע גסטרוטומיה רחבה ולתפור את הקרעים. אין צורך לבצע ואגוטומיה.
ראו גם
- לנושא הקודם: Alkaline reflux gastritis
- לנושא הבא: שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הצפק
- לפרק הבא: כירורגיה של המעי הדק
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא