כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איסכמיה כרונית של המעי הדק - Chronic intestinal ischemia"
(←ראו גם) |
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
אם יש חסימה בשני כלי דם המספקים את המעי, לדוגמה בעורק ההמזנטרי התחתון (IMA) ובצליאק, ואילו העורק ההמזנטרי העליון (SMA) מוצר, מופיעה איסכמיה כרונית של המעי הדק. לעתים אספקת הדם היחידה למעי הדק היא דרך העורק המזנטרי התחתון, וכשקושרים אותו בזמן כריתת הפרשדון (סיגמואידקטומיה), המעי הדק נמק. | אם יש חסימה בשני כלי דם המספקים את המעי, לדוגמה בעורק ההמזנטרי התחתון (IMA) ובצליאק, ואילו העורק ההמזנטרי העליון (SMA) מוצר, מופיעה איסכמיה כרונית של המעי הדק. לעתים אספקת הדם היחידה למעי הדק היא דרך העורק המזנטרי התחתון, וכשקושרים אותו בזמן כריתת הפרשדון (סיגמואידקטומיה), המעי הדק נמק. | ||
| − | גורם נדיר לחסימה של עורק הצליאק הוא | + | גורם נדיר לחסימה של עורק הצליאק הוא Median arcuated ligament syndrome, שבו קיים לחץ על-ידי הליגמנט הזה על עורק הצליאק וגורם לחסימתו. |
;החולים מספרים בדרך כלל על: | ;החולים מספרים בדרך כלל על: | ||
| − | *כאבי בטן המתגברים כ-15 דקות לאחר הארוחה ונמשכים כ-3 שעות ( | + | *[[כאבי בטן]] המתגברים כ-15 דקות לאחר הארוחה ונמשכים כ-3 שעות (Intestinal angina). |
| − | *ירידה במשקל. | + | *[[ירידה במשקל]]. |
| − | *עצירות מלווה בתפיחות הבטן לאחר ארוחות. בשלבים מאוחרים - רוב החולים מתלוננים על שלשולים. | + | *[[עצירות]] מלווה בתפיחות הבטן לאחר ארוחות. בשלבים מאוחרים - רוב החולים מתלוננים על [[שלשולים]]. |
| − | *תת-ספיגה. | + | *[[תת-ספיגה]]. |
רוב החולים הם בעשור השישי-שביעי לחייהם. המחלה שכיחה יותר בנשים. | רוב החולים הם בעשור השישי-שביעי לחייהם. המחלה שכיחה יותר בנשים. | ||
| − | רבים מהם מסתבכים בסופו של דבר בחסימה חדה. ב-12% מהחולים ניכר שיפור עצמוני עקב התפתחות של קולטרלים. במקצת החולים האיסכמיה המתמשכת גורמת היצרויות של המעי הדק עד חסימה חלקית שלו, המחייבת התערבות כירורגית וכריתה של קטעים נגועים. | + | רבים מהם מסתבכים בסופו של דבר בחסימה חדה. ב-12% מהחולים ניכר שיפור עצמוני עקב התפתחות של מעקפים (קולטרלים). במקצת החולים האיסכמיה המתמשכת גורמת היצרויות של המעי הדק עד חסימה חלקית שלו, המחייבת התערבות כירורגית וכריתה של קטעים נגועים. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | האבחנה נקבעת על-ידי אנגיוגרפיה של העורקים המספקים את המעי. באנגיוגרפיה ניתן לראות היצרות ניכרת או חסימה של העורקים המאופיינת בצבע דל של המעי. בשנים האחרונות דווח על השימוש | + | האבחנה נקבעת על-ידי אנגיוגרפיה של העורקים המספקים את המעי. באנגיוגרפיה ניתן לראות היצרות ניכרת או חסימה של העורקים המאופיינת בצבע דל של המעי. בשנים האחרונות דווח על השימוש בסריקת דופלקס (Duplex scan) כטכניקה בלתי פולשנית לאבחון איסכמיית המעי. ב-CT אנגיוגרפיה ניתן לשחזר את כלי הדם ולהדגים פגמים וחסימות. בדיקה זו הפכה לבדיקה הבחירה לאבחנה ואילו האנגיוגרפיה בעיקר לניסיונות טיפוליים. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
*כריתת הקטע החסום והשתלה מחדש של העורק ואב העורקים. | *כריתת הקטע החסום והשתלה מחדש של העורק ואב העורקים. | ||
| − | בלוקים בהפרעה בזרימת הדם בעורק הצליאק על-ידי | + | בלוקים בהפרעה בזרימת הדם בעורק הצליאק על-ידי Arcuate ligament, ניתוק הליגמנט מחזיר את זרימת הדם בעורק. |
שיפור בולט חל ב-90% מהחולים שתוקנו בהם ההיצרויות באחת השיטות שלעיל. | שיפור בולט חל ב-90% מהחולים שתוקנו בהם ההיצרויות באחת השיטות שלעיל. | ||
גרסה מ־09:38, 22 ביוני 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של המעי הדק | |
| הפיכה | בלתי הפיכה |
|---|---|
| Clinical healing | Gangrene |
| Segmental ileitis | |
| Stricture |
אם יש חסימה בשני כלי דם המספקים את המעי, לדוגמה בעורק ההמזנטרי התחתון (IMA) ובצליאק, ואילו העורק ההמזנטרי העליון (SMA) מוצר, מופיעה איסכמיה כרונית של המעי הדק. לעתים אספקת הדם היחידה למעי הדק היא דרך העורק המזנטרי התחתון, וכשקושרים אותו בזמן כריתת הפרשדון (סיגמואידקטומיה), המעי הדק נמק.
גורם נדיר לחסימה של עורק הצליאק הוא Median arcuated ligament syndrome, שבו קיים לחץ על-ידי הליגמנט הזה על עורק הצליאק וגורם לחסימתו.
- החולים מספרים בדרך כלל על
- כאבי בטן המתגברים כ-15 דקות לאחר הארוחה ונמשכים כ-3 שעות (Intestinal angina).
- ירידה במשקל.
- עצירות מלווה בתפיחות הבטן לאחר ארוחות. בשלבים מאוחרים - רוב החולים מתלוננים על שלשולים.
- תת-ספיגה.
רוב החולים הם בעשור השישי-שביעי לחייהם. המחלה שכיחה יותר בנשים.
רבים מהם מסתבכים בסופו של דבר בחסימה חדה. ב-12% מהחולים ניכר שיפור עצמוני עקב התפתחות של מעקפים (קולטרלים). במקצת החולים האיסכמיה המתמשכת גורמת היצרויות של המעי הדק עד חסימה חלקית שלו, המחייבת התערבות כירורגית וכריתה של קטעים נגועים.
אבחנה
האבחנה נקבעת על-ידי אנגיוגרפיה של העורקים המספקים את המעי. באנגיוגרפיה ניתן לראות היצרות ניכרת או חסימה של העורקים המאופיינת בצבע דל של המעי. בשנים האחרונות דווח על השימוש בסריקת דופלקס (Duplex scan) כטכניקה בלתי פולשנית לאבחון איסכמיית המעי. ב-CT אנגיוגרפיה ניתן לשחזר את כלי הדם ולהדגים פגמים וחסימות. בדיקה זו הפכה לבדיקה הבחירה לאבחנה ואילו האנגיוגרפיה בעיקר לניסיונות טיפוליים.
טיפול
הטיפול הכירורגי יתבצע לאחר הדגמה של ההיצרות או החסימה בכלי הדם. הטכניקות לתיקון הפגם בכלי הדם כוללות:
- תרומבאנאטרקטומיה.
- מעקף של העורק החסום על-ידי שתל וריד.
- כריתת הקטע החסום והשתלה מחדש של העורק ואב העורקים.
בלוקים בהפרעה בזרימת הדם בעורק הצליאק על-ידי Arcuate ligament, ניתוק הליגמנט מחזיר את זרימת הדם בעורק.
שיפור בולט חל ב-90% מהחולים שתוקנו בהם ההיצרויות באחת השיטות שלעיל.
ראו גם
- לנושא הקודם: איסכמיה לא-חסימתית של המעי - Non-occlusive intestinal ischemia
- לנושא הבא: חסימה של העורק המזנטרי התחתון - Inferior mesenteric artery occlusion
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הקיבה והתריסריון
- לפרק הבא: כירורגיה של התוספתן
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא