האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years"

מתוך ויקירפואה

 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
|שם המחבר=
 
|שם המחבר=
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 6-2 שנים'''
+
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 2–6 שנים'''
 
}}
 
}}
 
==ייעוץ==
 
==ייעוץ==
שורה 13: שורה 13:
 
יש לשוחח עם ההורים על הנושא [[תזונה נכונה]] - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות.
 
יש לשוחח עם ההורים על הנושא [[תזונה נכונה]] - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות.
  
סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מיליגרם [[סידן]] מדי יום ובגיל 8-4 שנים הוא זקוק ל-800 מיליגרם מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי.
+
סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מיליגרם [[סידן]] מדי יום ובגיל 4–8 שנים הוא זקוק ל-800 מיליגרם מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי.
  
 
===פעילות גופנית===
 
===פעילות גופנית===
 
בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. [[פעילות גופנית]] מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. '''מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום''', ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית.
 
בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. [[פעילות גופנית]] מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. '''מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום''', ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית.
  
===בטיחות גיל 6-2 שנים===
+
===בטיחות גיל 2–6 שנים===
יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים{{הערה|ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".  
+
יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים{{הערה|ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".}}.
  
 
===עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים===
 
===עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים===
 
יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי ה[[עישון]] הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי הגנה]] עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר [[התעללות בילדים - Child abuse|התעללות בילדים]] והזנחת ילדים.
 
יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי ה[[עישון]] הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי הגנה]] עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר [[התעללות בילדים - Child abuse|התעללות בילדים]] והזנחת ילדים.
  
===שיניים גיל 6-2 שנים===
+
===שיניים גיל 2–6 שנים===
לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021 {{הערה|שם=הערה34|}}).
+
לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021{{הערה|שם=הערה34|משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021}}).
  
===קרינה מייננת גיל 6-2 שנים===
+
===קרינה מייננת גיל 2–6 שנים===
 
יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
 
יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
  
===חיסונים גיל 6-2 שנים===
+
===חיסונים גיל 2–6 שנים===
 
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
 
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
  
בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח{{הערה|ראו פרק 6 - "חיסונים" וטבלת חיסונים של משרד הבריאות}}. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של [[חיסון נגד מנינגוקוק|תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים]]: W<sub>135</sub>, Y, C, A. מומלץ לתת את ה[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת]] לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים.
+
בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח{{הערה|ראו פרק 6 - "חיסונים" וטבלת חיסונים של משרד הבריאות}}. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של [[חיסון נגד מנינגוקוק|תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים]]: W<sub>135</sub>, Y, C, A. מומלץ לתת את ה[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת]] לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים.
  
===סקירה ואיתור מוקדם גיל 6-2 שנים===
+
===סקירה ואיתור מוקדם גיל 2–6 שנים===
בגיל 6-2 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים ל[[פזילה]], בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4{{כ}}{{הערה|שם=הערה25|[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית|ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא]]}}, בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים.
+
בגיל 2–6 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים ל[[פזילה]], בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4{{כ}}{{הערה|שם=הערה25|[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית|ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא]]}}, בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים.
  
בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות{{הערה|שם=הערה4}}, [[הפרעות דיבור|הפרעות בדיבור]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות בהתנהגות]], בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6" {{הערה|שם=הערה25}}.
+
בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות{{הערה|שם=הערה4|[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old]]}}, [[הפרעות דיבור|הפרעות בדיבור]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות בהתנהגות]], בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6"{{הערה|שם=הערה25}}.
  
==מקורות ששימשו לכתיבת הפרק הזה==
+
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
*[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old|משרד הבריאות. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל 6 שנים. 12/2016]]
+
{{הערות שוליים}}
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
 
*Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
 
*Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.
 
</div>
 
*משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
 
*משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
 
*ארגון רופאי הילדים. המלצות הועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894).
 
*Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11).
 
*Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.
 
</div>
 
*משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
 
*משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
 
*Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4).
 
</div>
 
*אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
 
*משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
 
*[[ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת - חוזר מנכ"ל|משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת]]. 18/2009
 
*[[תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants|משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות]]. 17/2012
 
*[[שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות|ראש שירותי בריאות הציבור. שירות בריאות לתלמיד.]] 16/2012
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3).
 
*Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
 
</div>
 
*[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית|ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא]]
 
*[[קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers]]
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
 
*Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).
 
</div>
 
*[[ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות]]
 
*[[מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]]
 
*[https://www.gov.il/he/departments/general/safe-sleep-for-babies-pamphlet שינה בטוחה לתינוקות]
 
*משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2‏, 2021
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/newborn_neonatal_screening/Pages/disease_testing.aspx המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים]
 
*[[איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants]]
 
* עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
 
*[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4).
 
*Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14
 
years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7).
 
*Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12).
 
*US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
 
*Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on
 
vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976). 1993;18)4).
 
*Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).
 
</div>
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/Obesity_Prevention/Pages/default.aspx מניעה וטיפול בהשמנה] משרד הבריאות
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/sport/Pages/default.aspx עידוד פעילות גופנית] משרד הבריאות
 
  
 +
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 166-169, 132, 14 ,8-12 ,5 ,2 ,1
 +
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים ,638-639 ,636 ,572-575
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 897-898 ,799 ,653-655
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 46–27,40–12,22–4
  
==ביבליוגרפיה ןהערות שוליים==
 
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
  
  
 
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:ילדים]]
[[קטגוריה: ילדים]]
+
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה: תזונה]]
 

גרסה אחרונה מ־00:55, 23 בנובמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 2–6 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ

תזונה

יש לשוחח עם ההורים על הנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות.

סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מיליגרם סידן מדי יום ובגיל 4–8 שנים הוא זקוק ל-800 מיליגרם מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי.

פעילות גופנית

בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. פעילות גופנית מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום, ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית.

בטיחות גיל 2–6 שנים

יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים[1].

עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים

יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי העישון הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש במיסוכי הגנה עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר התעללות בילדים והזנחת ילדים.

שיניים גיל 2–6 שנים

לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021[2]).

קרינה מייננת גיל 2–6 שנים

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים גיל 2–6 שנים

בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח[3]. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים: W135, Y, C, A. מומלץ לתת את החיסון שנתי נגד שפעת לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים.

סקירה ואיתור מוקדם גיל 2–6 שנים

בגיל 2–6 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים לפזילה, בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4‏[4], בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים.

בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות[5], הפרעות בדיבור, הפרעות בהתנהגות, בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6"[4].

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".
  2. משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021
  3. ראו פרק 6 - "חיסונים" וטבלת חיסונים של משרד הבריאות
  4. 4.0 4.1 ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא
  5. תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old

ביבליוגרפיה לפי שנים