האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years"

מתוך ויקירפואה

 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
|שם המחבר=
 
|שם המחבר=
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 12-7 שנים'''
+
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים'''
 
}}
 
}}
 
==ייעוץ גיל 7–12 שנים==
 
==ייעוץ גיל 7–12 שנים==
בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), [[תזונה נכונה]] בהתאם להמלצות התזונה החדשות{{הערה|ראו פירוט בפרק 12}} והיתכנות לקיומן של [[הפרעות אכילה]]. יש לברר את הנושא [[עישון]] ושימוש ב[[אלכוהול]] (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה{{הערה|ראו פירוט בפרק 12}}.
+
בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), [[תזונה נכונה]] בהתאם להמלצות התזונה החדשות{{הערה|שם=פירוט12|ראו פירוט בפרק 12}} והיתכנות לקיומן של [[הפרעות אכילה]]. יש לברר את הנושא [[עישון]] ושימוש ב[[אלכוהול]] (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה{{הערה|שם=פירוט12}}.
  
 
נוסף על כך, יש להמליץ לבצע [[פעילות גופנית]] סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"{{הערה|[[פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה]]}}.
 
נוסף על כך, יש להמליץ לבצע [[פעילות גופנית]] סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"{{הערה|[[פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה]]}}.
שורה 31: שורה 31:
 
==סקירה ואיתור מוקדם==
 
==סקירה ואיתור מוקדם==
 
בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר [[בעיות גדילה]] והתפתחות, כולל [[התפתחות מערכת המין]]. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, '''אין מקום לבדיקות סקר ל[[עקמת]]'''{{הערה|ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"}}. יש לברר אם יש [[אנקופרזיס]] ו[[אי נקיטת שתן בילדים|הרטבה לילית]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]] ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, [[היבטים רפואיים של אלימות|אלימות במשפחה]], אבל ממושך, [[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]]. מומלץ לבצע [[תבחין טוברקולין]] בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).
 
בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר [[בעיות גדילה]] והתפתחות, כולל [[התפתחות מערכת המין]]. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, '''אין מקום לבדיקות סקר ל[[עקמת]]'''{{הערה|ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"}}. יש לברר אם יש [[אנקופרזיס]] ו[[אי נקיטת שתן בילדים|הרטבה לילית]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]] ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, [[היבטים רפואיים של אלימות|אלימות במשפחה]], אבל ממושך, [[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]]. מומלץ לבצע [[תבחין טוברקולין]] בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).
 
==מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 7–12 שנים==
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
 
*Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
 
*Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.
 
</div>
 
*משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
 
*משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
 
*ארגון רופאי הילדים. המלצות הוועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894).
 
*Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11).
 
*Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.
 
</div>
 
*משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
 
*משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
 
*Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4).
 
</div>
 
*אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
 
*משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת-תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות. 17/2009
 
*[[ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת - חוזר מנכ"ל|משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת]]. 18/2009
 
*[[תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants|משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות]]. 17/2012
 
*[[שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות]] 16/2012
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3).
 
*Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
 
</div>
 
*[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית]]
 
*[[קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers]]
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
 
*Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).
 
</div>
 
*[[ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות]]
 
*[[מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]]
 
*[https://www.gov.il/he/departments/general/safe-sleep-for-babies-pamphlet שינה בטוחה לתינוקות]
 
*משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/newborn_neonatal_screening/Pages/disease_testing.aspx המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים]
 
*[[איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants]]
 
* עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
 
*[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
*Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4).
 
*Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14
 
years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7).
 
*Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12).
 
*US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
 
*Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on
 
vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976). 1993;18)4).
 
*Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/Obesity_Prevention/Pages/default.aspx מניעה וטיפול בהשמנה] משרד הבריאות
 
*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/sport/Pages/default.aspx עידוד פעילות גופנית] משרד הבריאות
 
*Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7).
 
*Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1).
 
*Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5).
 
*Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5).
 
*Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
 
*Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1).
 
</div>
 
  
 
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572-575, 655
+
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572–575, 655
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5
שורה 107: שורה 45:
 
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years]]
 
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years]]
 
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]]
 
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]]
 
 
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
 
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
  
 
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה: נשים]]
+
[[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
[[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
+
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
+
[[קטגוריה:עור ומין]]
[[קטגוריה: עור ומין]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה: תזונה]]
 

גרסה אחרונה מ־04:46, 14 בדצמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ גיל 7–12 שנים

בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), תזונה נכונה בהתאם להמלצות התזונה החדשות[1] והיתכנות לקיומן של הפרעות אכילה. יש לברר את הנושא עישון ושימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה[1].

נוסף על כך, יש להמליץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"[2].

היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן[3] והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש[4], וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה-סגולית.

קרינה מייננת

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים בגיל 7–12 שנים

יש להשלים את החיסונים שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:

סקירה ואיתור מוקדם

בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקר לעקמת[5]. יש לברר אם יש אנקופרזיס והרטבה לילית, הפרעות התנהגות ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ראו פירוט בפרק 12
  2. פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה
  3. ראו פרק 4
  4. ראו פירוט בפרק 5
  5. ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"

ראו גם