האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קרדיומיופתיה סביב לידה - Peripartum cardiomyopathy"

מתוך ויקירפואה

 
(34 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= פרע כתפיים
+
|שם עברי= קרדיומיופתיה סביב לידה
|שם לועזי= Shoulder dystocia
+
|שם לועזי= Peripartum cardiomyopathy
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך= דר' מאור ממן  
+
|יוצר הערך= דר' מאור ממן
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
{{הרחבה|קרדיומיופטיה}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[קרדיומיופתיה]], [[הריון]], [[לידה]]}}
אי ספיקת לב שמופיעה בין החודש האחרון להיריון ועד 5 חודשים לאחר הלידה.
+
קרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא [[אי ספיקת לב]] שמופיעה בין החודש האחרון ל[[הריון]] ועד 5 חודשים לאחר הלידה. הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-[[רעלת הריון]], [[חום]], [[אנמיה]] וזיהום. האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה לכשל הלבבי. המצב דומה ל[[קרדיומיופתיה מורחבת]] עלומה (Idiopathic dilated cardiomyopathy) של אנשים שאינם בהריון. טיפול זהה לטיפול באי ספיקת לב. עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשוואה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה.
  
האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה ל-heart failure.
+
==אפידמיולוגיה==
  
המצב דומה ל-idiopathic dilated cardiomyopathy של אנשים שאינם בהריון.
+
שכיחות קרמיופתיה עלומה בהריון היא 1:15,000 לידות. השכיחות דומה לזו של קרדימיופתיה עלומה של נשים צעירות לא בהריון. השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000.
  
==קריטריונים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000)==
+
==אטיולוגיה==
  
#התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה.
+
;גורמי סיכון אפשריים:
#לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב.
+
* גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30
#אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון.
+
* מספר הריונות (Gravidity)
#הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה מודגמת באקו לפי קיצור של ה- Ejection fraction .
+
* מוצא אפריקאי
 +
* [[יתר לחץ דם]] או רעלת הריון- ב-43% מהמקרים (בהשוואה ל- 8-10% בנשים הרות באוכלוסיה הכללית).
 +
* [[השמנה]] נחשבת גורם משלים (Cofactor) ליתר לחץ דם כרוני ותורמת גם היא להתעבות החדרית (Hypertrophy). השמנה כשלעצמה מכפילה את הסיכון לאי ספיקת לב באנשים לא בהיריון.
 +
* שימוש ב[[תרופות מעכבות לידה]] (Tocolytics)
 +
*[[הריון מרובה עוברים|הריון תאומים]]
 +
* קרדיומיופתיה מורחבת מתוארת גם אצל חולי [[נגיף הכשל החיסוני האנושי]] (HIV,{{כ}} Human Immunodeficiency Virus).
  
אלקיים וחב' תארו ב-2005 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "pregnancy associated". בהשוואה ל-100 נשים עם PPCM הקליניקה לא הייתה שונה.
+
הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: [[דלקת שריר לב]] נגיפית, מחסור בסלניום (Selenium) והפרעה חיסונית. בביופסיות משריר הלב, רק ב-50% מהמקרים נמצאה הסיבה לקרדיומיופתיה סביב לידה, הרוב היו דלקת שריר הלב. יתר לחץ דם כרוני וקדם-רעלת הריון היא הסיבה הנפוצה לכישלון לב במהלך הריון.
  
השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000.
+
==קליניקה==
 
 
גורמי סיכון אפשריים:
 
*גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30
 
*Gravidity
 
*מוצא אפריקאי
 
*יתר ל.ד או toxemia - ב-43% מהמקרים (בהשוואה ל- 8-10% בנשים הרות באוכלוסיה הכללית).
 
*שימוש בטוקוליטיקה
 
*הריון תאומים
 
  
הוצעו מספר גורמים ל-PPCM, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: מיוקרדיטיס ויראלית, מחסור בסלניום והפרעה אימונית.
+
סימנים של אי ספיקת לב: קוצר נשימה (הנפוץ), נשמת שכיבה (Orthopnea), שיעול, דפיקות לב ו[[כאבים בחזה]], התקפי קוצר נשימה לילי (Paroxysmal nocturnal dyspnea), כאבי בטן מגודש בכבד. בשלבים המתקדמים, עם התקדמות הכישלון הלבבי נראה ירידה בלחץ הדם. החולות מגיעות בשלב III או IV לפי NYHA {{כ}}(New York Heart Association Functional Classification).
  
בביופסיות מהמיוקרד, רק ב-50% מהמקרים נמצאה הסיבה ל-PPC, הרוב היו מיוקרדיטיס. יתר ל.ד כרוני ופרהאקלמפסיה - הסיבה הנפוצה לכישלון לב במהלך הריון.
+
ב[[צילום חזה]] יש הגדלה משמעותית של צל הלב.  
  
Obesity נחשבת קו-פקטור ליתר ל.ד כרוני ותורמת גם היא להיפרטרופיה החדרית.
+
ב[[דימות על-שמעי של הלב]] (Echocardiography){{כ}} - מקטע פליטה (EF, {{כ}}Ejection Fraction) קטן מ-45%, המקטע התקצר בפחות מ-30%. גודל חדר בסוף הדיאסטולה מעל 2.7 ס"מ/מ"ר.
  
השמנה כשלעצמה מכפילה את הסיכון ל-heart failure באנשים לא בהיריון.
+
כאשר מקטע פליטה קטן מ-35% קיים סיכון לקריש בחדר שמאל. בהמשך יכולים להישלח תסחיפים מערכתיים כולל למוח, לעורק המזנטריאלי (Mesenteric artery), ואפילו לעורקים הכליליים.
 
 
dilated cardiomyopathy מתוארת גם אצל חולי HIV.
 
 
 
ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה (peripartum) יש סיבוכים מילדותיים כמו פרהאקלמפסיה, חום, אנמיה וזיהום.
 
 
 
==קליניקה==
 
  
סימנים של אי ספיקת לב: דיספנאה (הנפוץ), אורטופנאה, שיעול, פלפיטציות וכאבים בחזה, PND, כאבי בטן מגודש בכבד.
+
לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-רעלת הריון, חום, אנמיה וזיהום.
  
בשלבים המתקדמים, עם התקדמות הכישלון הלבבי נראה ירידה בלחץ הדם. החולות מגיעות ב- NYHA class III or IV .
+
==אבחנה==
  
בצילום יש הגדלה משמעותית של צל הלב.
+
;מדדים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000)
  
באקו - EF קטן מ-45%, הפרקציה התקצרה בפחות מ-30%. גודל חדר בסוף הדיאסטולה מעל    2.7 cm/m2.
+
# התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה.
 +
# לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב.
 +
# אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון.
 +
# הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה (Systole) מודגמת בעל-שמע של הלב לפי קיצור של מקטע הפליטה.
  
כאשר Ejection fractions קטן מ-35% קיים סיכון לטרומבוס בחדר שמאל. בהמשך יכולות להישלח אמבוליות סיסטמיות כולל למוח, לעורק המזנטריאלי, ואפילו לעורקים הקורונרים.
+
אלקיים וחב' תארו ב-2005, 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "קשור להריון" ("Pregnancy associated"). בהשוואה ל-100 נשים עם קרמיופתיה סביב הלידה הקליניקה לא הייתה שונה.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
  
טיפול:
+
מטרת הטיפול להוריד עומס שלפני הלב (Preload) ועומס שלאחר הלב (Afterload) ולהגביר את התכווצות הלב.
זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב.
+
*הגבלת [[נתרן]] ומשתנים להורדת עומס שלפני הלב.
*הגבלת נתרן, ומשתנים להורדת preload.
+
*כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע מ[[מעכבי אנזים מהפך אנגיוטנסין]] (ACEI, {{כ}}Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors) בגלל ההשפעה העוברית. אבל, לאחר הלידה מומלץ להשתמש.
*כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע מ- ACE בגלל ההשפעה עוברית. אבל, לאחר הלידה -מומלץ להשתמש.
+
*נשתמש ב[[חוסמי בתא]] (β-Blockers) לאור השכיחות של [[הפרעות קצב]].
*נשתמש ב- 3-blockers לאור השכיחות של אריתמיות.
+
*השימוש במעכבי אנזים מהפך אנגיוטנסין ו/או בחוסמי בתא ימשך לפחות שנה.
*השימוש ב-ACE ו/או ב- p-blockers ימשך לפחות שנה.
+
*[[Digoxin]]- תרופה אינוטרופית (Ionotropic), בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
*דיגוקסין - תרופה אינוטרופית, בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
+
*[[Apresoline]]{{כ}} (Hydralazine) להורדת עומס שלאחר הלב.
*הידרלזין להורדת אפטרלוד.
+
* [[Heparin]] - מומלץ בגלל השכיחות של [[תסחיף פקיקי]]. אם בהמשך האישה נשארת עם מקטע פליטה קטן מ-35% נעבור ל-[[Coumadin]]{{כ}} (Warfarin).
*הפרין - מומלץ בגלל השכיחות של טרומבואמבוליזם. אם בהמשך האישה נשארת עם EF קטן מ-35% נעבור לקומדין.
+
*נעשה ניסיון טיפול ב[[סטרואידים]] - ללא תוצאות משמעותיות.
*נעשה ניסיון טיפול בסטרואידים - ללא תוצאות משמעותיות.
+
*תמיכה מכנית - בלון בתוך אבי העורקים (Inta-aortic balloon).
*תמיכה מכנית - inta-aortic balloon .
+
*יש מקרים שיגיעו לצורך ב[[השתלת לב]].
*יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב.
 
 
 
==אופן הלידה==
 
  
אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר השראת לידה. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באורטה) יש לבצע ניתוח קיסרי.
+
;אופן הלידה
 +
אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר [[השראת לידה]]. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באבי העורקים) יש לבצע [[ניתוח קיסרי]].
 +
;מעקב
 +
יש לבצע על שמע של הלב לאחר 3 ו-6 חודשים. [[מיפוי לב|מיפוי דובוטמין]] מנבא היטב את ההתאוששות של החדר השמאלי. נשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה, יכולות להפסיק מעקב.
  
 
==פרוגנוזה==
 
==פרוגנוזה==
  
מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: טרומבואמבוליזם, CVA ,PE, ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%. לעומת 31% מהנשים שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר.  
+
מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם המקטע פליטה היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: תסחיף פקיקי, [[אירוע מוחי]],[[תסחיף ריאתי]] (PE, {{כ}}Pulmonary Embolism), ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%, לעומת 31% מהנשים, שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר.  
  
עושה רושם שהפרוגנוזה ב-PPCM טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. 5-10 years survival קטן יותר במחלה האידיופטית. והכי גרוע ב-HV כפי שניתן לראות בגרף הבא:
+
עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. הישרדות ל- 5-10 שנים קטנה יותר במחלה העלומה והכי גרועה בחולי נגיף הכשל החיסוני האנושי.
  
ההיריון הבא מעמיד את האישה בסיכון להישנות, גם אם התפקוד הלבבי חזר לנורמה.  
+
ההיריון הבא מעמיד את האישה בסיכון להישנות, גם אם התפקוד הלבבי חזר לתקין. אלקיים תאר כי בהריון הבא, 20% מהנשים שתפקוד החדר השמאלי שלהן חזר לתקין לפני ההיריון, פיתחו שוב תסמינים של אי ספיקת לב, לעומת 44% כאשר הן הרו כשהתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל לקוי. בנוסף, כל מקרי התמותה תוארו בקבוצה שהרתה תחת תפקוד לבבי לקוי. היה סיכוי טוב יותר לחזור שוב לתפקוד לבבי תקין, אם מקטע הפליטה היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה הראשונית של קרדיומיופתיה סביב לידה. בנשים בהן התפקוד חזר לתקין, לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן, לא מומלץ להרות שוב אם מקטע פליטה קטן מ-50%.
  
אלקיים תאר כי בהריון הבא, 20% מהנשים שתפקוד החדר השמאלי שלהן חזר לנורמה לפני ההיריון, פיתחו שוב סימפטומים של אי ספיקת לב, לעומת 44% כאשר הן הרו כשהתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל לקוי. בנוסף, כל מקרי התמותה תוארו בקבוצה שהרתה תחת תפקוד לבבי לקוי.
+
==דגלים אדומים==
  
היה סיכוי טוב יותר לחזור שוב לתפקוד לבבי תקין, אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה הראשונית של PPCM .
+
==ביבליוגרפיה==
  
בנשים בהן התפקוד חזר לנורמה - לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן לא מומלץ להרות שוב אם 50%>EF. Idiopathic cardiomyopathy of pregnancy : 1:15,000 לידות. שכיחות דומה ל-    Idiopathic cardiomyopathy של נשים צעירות לא בהריון.
+
*Williams 971, Lancet 19.8.2006,   Critical care medicine 2005
  
==מעקב==
+
==קישורים חיצוניים==
  
יש לבצע אקו לב לאחר 3 ו-6 חודשים. מיפוי דובוטמין מנבא היטב את ההתאוששות של החדר השמאלי.
+
==ראו גם==
  
נשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה, יכולות להפסיק מעקב.
+
* לנושא הקודם: [[פרע כתפיים – Shoulder dystocia]]
 +
* לנושא הבא: [[אפילפסיה במהלך היריון - Epilepsy during pregnancy]]
  
==ביבליוגרפיה==
 
 
*Williams 971, Lancet 19.8.2006,  Critical care medicine 2005
 
  
 
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}}
 
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}}
  
  
 
+
[[קטגוריה: מיילדות]]
[[קטגוריה:מיילדות]]
+
[[קטגוריה: קרדיולוגיה]]
[[קטגוריה:נשים]]
 
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 

גרסה אחרונה מ־10:32, 2 במרץ 2014


קרדיומיופתיה סביב לידה
Peripartum cardiomyopathy
יוצר הערך דר' מאור ממן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – קרדיומיופתיה, הריון, לידה

קרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא אי ספיקת לב שמופיעה בין החודש האחרון להריון ועד 5 חודשים לאחר הלידה. הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-רעלת הריון, חום, אנמיה וזיהום. האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה לכשל הלבבי. המצב דומה לקרדיומיופתיה מורחבת עלומה (Idiopathic dilated cardiomyopathy) של אנשים שאינם בהריון. טיפול זהה לטיפול באי ספיקת לב. עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשוואה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה.

אפידמיולוגיה

שכיחות קרמיופתיה עלומה בהריון היא 1:15,000 לידות. השכיחות דומה לזו של קרדימיופתיה עלומה של נשים צעירות לא בהריון. השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000.

אטיולוגיה

גורמי סיכון אפשריים
  • גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30
  • מספר הריונות (Gravidity)
  • מוצא אפריקאי
  • יתר לחץ דם או רעלת הריון- ב-43% מהמקרים (בהשוואה ל- 8-10% בנשים הרות באוכלוסיה הכללית).
  • השמנה נחשבת גורם משלים (Cofactor) ליתר לחץ דם כרוני ותורמת גם היא להתעבות החדרית (Hypertrophy). השמנה כשלעצמה מכפילה את הסיכון לאי ספיקת לב באנשים לא בהיריון.
  • שימוש בתרופות מעכבות לידה (Tocolytics)
  • הריון תאומים
  • קרדיומיופתיה מורחבת מתוארת גם אצל חולי נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV,‏ Human Immunodeficiency Virus).

הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: דלקת שריר לב נגיפית, מחסור בסלניום (Selenium) והפרעה חיסונית. בביופסיות משריר הלב, רק ב-50% מהמקרים נמצאה הסיבה לקרדיומיופתיה סביב לידה, הרוב היו דלקת שריר הלב. יתר לחץ דם כרוני וקדם-רעלת הריון היא הסיבה הנפוצה לכישלון לב במהלך הריון.

קליניקה

סימנים של אי ספיקת לב: קוצר נשימה (הנפוץ), נשמת שכיבה (Orthopnea), שיעול, דפיקות לב וכאבים בחזה, התקפי קוצר נשימה לילי (Paroxysmal nocturnal dyspnea), כאבי בטן מגודש בכבד. בשלבים המתקדמים, עם התקדמות הכישלון הלבבי נראה ירידה בלחץ הדם. החולות מגיעות בשלב III או IV לפי NYHA ‏(New York Heart Association Functional Classification).

בצילום חזה יש הגדלה משמעותית של צל הלב.

בדימות על-שמעי של הלב (Echocardiography)‏ - מקטע פליטה (EF, ‏Ejection Fraction) קטן מ-45%, המקטע התקצר בפחות מ-30%. גודל חדר בסוף הדיאסטולה מעל 2.7 ס"מ/מ"ר.

כאשר מקטע פליטה קטן מ-35% קיים סיכון לקריש בחדר שמאל. בהמשך יכולים להישלח תסחיפים מערכתיים כולל למוח, לעורק המזנטריאלי (Mesenteric artery), ואפילו לעורקים הכליליים.

לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-רעלת הריון, חום, אנמיה וזיהום.

אבחנה

מדדים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000)
  1. התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה.
  2. לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב.
  3. אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון.
  4. הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה (Systole) מודגמת בעל-שמע של הלב לפי קיצור של מקטע הפליטה.

אלקיים וחב' תארו ב-2005, 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "קשור להריון" ("Pregnancy associated"). בהשוואה ל-100 נשים עם קרמיופתיה סביב הלידה הקליניקה לא הייתה שונה.

טיפול

מטרת הטיפול להוריד עומס שלפני הלב (Preload) ועומס שלאחר הלב (Afterload) ולהגביר את התכווצות הלב.

  • הגבלת נתרן ומשתנים להורדת עומס שלפני הלב.
  • כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע ממעכבי אנזים מהפך אנגיוטנסין (ACEI, ‏Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors) בגלל ההשפעה העוברית. אבל, לאחר הלידה מומלץ להשתמש.
  • נשתמש בחוסמי בתא (β-Blockers) לאור השכיחות של הפרעות קצב.
  • השימוש במעכבי אנזים מהפך אנגיוטנסין ו/או בחוסמי בתא ימשך לפחות שנה.
  • Digoxin- תרופה אינוטרופית (Ionotropic), בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
  • Apresoline‏ (Hydralazine) להורדת עומס שלאחר הלב.
  • Heparin - מומלץ בגלל השכיחות של תסחיף פקיקי. אם בהמשך האישה נשארת עם מקטע פליטה קטן מ-35% נעבור ל-Coumadin‏ (Warfarin).
  • נעשה ניסיון טיפול בסטרואידים - ללא תוצאות משמעותיות.
  • תמיכה מכנית - בלון בתוך אבי העורקים (Inta-aortic balloon).
  • יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב.
אופן הלידה

אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר השראת לידה. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באבי העורקים) יש לבצע ניתוח קיסרי.

מעקב

יש לבצע על שמע של הלב לאחר 3 ו-6 חודשים. מיפוי דובוטמין מנבא היטב את ההתאוששות של החדר השמאלי. נשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה, יכולות להפסיק מעקב.

פרוגנוזה

מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם המקטע פליטה היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: תסחיף פקיקי, אירוע מוחי,תסחיף ריאתי (PE, ‏Pulmonary Embolism), ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%, לעומת 31% מהנשים, שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר.

עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. הישרדות ל- 5-10 שנים קטנה יותר במחלה העלומה והכי גרועה בחולי נגיף הכשל החיסוני האנושי.

ההיריון הבא מעמיד את האישה בסיכון להישנות, גם אם התפקוד הלבבי חזר לתקין. אלקיים תאר כי בהריון הבא, 20% מהנשים שתפקוד החדר השמאלי שלהן חזר לתקין לפני ההיריון, פיתחו שוב תסמינים של אי ספיקת לב, לעומת 44% כאשר הן הרו כשהתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל לקוי. בנוסף, כל מקרי התמותה תוארו בקבוצה שהרתה תחת תפקוד לבבי לקוי. היה סיכוי טוב יותר לחזור שוב לתפקוד לבבי תקין, אם מקטע הפליטה היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה הראשונית של קרדיומיופתיה סביב לידה. בנשים בהן התפקוד חזר לתקין, לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן, לא מומלץ להרות שוב אם מקטע פליטה קטן מ-50%.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Williams 971, Lancet 19.8.2006, Critical care medicine 2005

קישורים חיצוניים

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון