|
|
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | [[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]] | | [[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]] |
| | + | {{Sub Chapter |
| | + | |Book=עקרונות בכירורגיה |
| | + | |Chapter number=13 |
| | + | |Sub Chapter number=2 |
| | + | }} |
| | {{ספר| | | {{ספר| |
| | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] |
| שורה 32: |
שורה 37: |
| | * [[בקע פנימי - Internal hernia]] | | * [[בקע פנימי - Internal hernia]] |
| | * [[בקע בין-דפני - Interparietal hernia]] | | * [[בקע בין-דפני - Interparietal hernia]] |
| − | | + | * [[בקע שתי (סכיאטי) - Sciatic hernia]] |
| − | [[בקע שתי (סכיאטי) - Sciatic hernia]] | + | * [[בקע סרעפתי מולד - Congenital diaphragmatic hernia]] |
| − | | |
| − | ==בקע על-שם Bochdalek {{כ}} - Bochdalek hernia==
| |
| − | | |
| − | בקע זה שכיח בתינוקות. הוא נוצר כתוצאה מהפרעה באיחוי עלי הסרעפת בחלקה האחורי-צדדי. בתינוקות החלק האחורי הזה נסגר אחרון ונקרא תעלה פלאורופריטוניאלית (צדרית-צפקית) או נקב על-שם Bochdalek (איור 39.13). בתחילה עשויים קפלים אלה ממברנות צדריות-צפקיות, ובשלב מאוחר יותר צומחים לתוכן סיבי שריר ואלה יוצרים את ההפרדה המוחלטת בין החזה לבטן. אם התעלה אינה מכוסה בממברנות יימצא בקע ללא שק. אולם אם הכישלון נובע מהתפתחות השרירים לתוך הממברנות יימצא בקע עם שק. כתוצאה מאי-סגירת הפתח האחורי-צדי הזה חודרים המעיים לבית החזה, וכתוצאה מכך הריאה בצד הפגוע אינה מתפתחת ונשארת [[ריאה היפופלסטית|היפופלסטית]]. הבקע שכיח יותר בצד שמאל אולם קיימים גם בקעים דומים בצד ימין.
| |
| − | | |
| − |
| |
| − | [[קובץ:בקעים44.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 39.13: בקעים בסרעפת - Pleuroperitoneal (Bochdalek) hernias]]
| |
| − | | |
| − | ===תסמינים קליניים===
| |
| − | | |
| − | התסמונת הקלינית תלויה במסת האיברים שעברו הרניאציה לתוך החזה. אם כי ה[[אי ספיקה נשימתית|אי-ספיקה הנשימתית]] יכולה להופיע כבר בלידה, בדרך כלל התסמינים מופיעים שעות לאחר הלידה או מאוחר יותר, לאחר שהיילוד בולע אוויר ומזון, הגורמים להרחבת המעיים הנמצאים בבית החזה. כתוצאה מכך היילוד מתקשה בנשימה: הוא [[טכיפניאה|נושם מהר]] (טכיפנאי), מתאמץ בנשימה וכחול. בבית החזה הפגוע לא ניתן לשמוע קולות נשימה, בניקוש ניתן לשמוע עמימות והקנה דחוק לצד הבריא. ב[[צילום חזה]] ניתן לראות לולאות מעי בחזה. ממצא דומה אפשר לראות ב-[[CT חזה]] (תמונה 3.13 )
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קובץ:בקעים45.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 3.13: טומוגרפיה ממוחשבת של החזה המראה בקע סרעפתי המכיל את הקיבה,המעי הדק והכרכשת{{ש}} H - לב; C - כרכשת; S - קיבה]] | |
| − | | |
| − | ===אבחנה מבדלת===
| |
| − | | |
| − | האבחנה המבדלת היא ממחלות דלקתיות שונות של הריאה, כיסיות בריאה, דופליקציות, [[חזה אוויר]], [[אמפיזמה]] לוברית ואנומליות אחרות. כדי להבדיל בין המצבים האלה צריך לצלם את היילוד לאחר מתן חומר ניגוד.
| |
| − | | |
| − | ===הטיפול===
| |
| − | | |
| − | יילודים אלה הם בסכנה מיידית ולכן יש לנתחם באופן דחוף. הכנת היילוד היא קצרה וכוללת מתן נוזלים לווריד, הכנסת זונדה לקיבה, ואם יש צורך - [[הנשמה|הנשמת היילוד]]. יש להקפיד לא להנשים את היילוד בכוח, על מנת לא לפוצץ את הריאה הבריאה. יש לשים לב להופעת חזה אוויר בצד הבריא, מכיוון שהופעתו ללא הכנסת נקז טורקלי באופן מיידי תביא למותו של הילוד.
| |
| − | | |
| − | הגישה היא דרך הבטן. גישה זו מאפשרת גם תיקון של אנומליות אחרות בבטן באותו הזמן. בניתוח מוציאים את המעי מחלל בית החזה. לעתים קשה להוציא את האיברים עקב הלחץ השלילי בבית החזה ואז יש להכניס צנתר לתוך השק על מנת לשחרר את התת-לחץ שבשק, ולאחר מכן להוציא את תוכנו. לאחר הוצאת התוכן יש לכרות את השק אם הוא קיים. תיקון הפגם בסרעפת יכול להתבצע על-ידי תפירתו בעזרת תפרים שאינם נספגים. בפגמים גדולים, שלא ניתן לסגור באופן ראשוני, אפשר להשתמש בטלאי סינתטי או במתלה של חיתולית (פסציה, Fascia) וצפק מדופן הבטן הקדמית. את הניתוח מסיימים על-ידי [[גסטרוסטום|פיום הקיבה]] (גסטרוסטומיה), המאפשרת דקומפרסיה טובה של המעי. בחלק מהיילודים המעי כה מנופח שלא ניתן לסגור את דופן הבטן על המעי. במקרים אלה יש צורך ליצור בקע ונטרלי ובכך להפחית את הלחץ התוך-בטני ואת המצוקה הנשימתית.
| |
| − | | |
| − | לאחר הניתוח, אם נשאר השק הצפקי בחלל החזה, עלולה להתפתח כיסית בבית החזה, שתטופל על-ידי ניקור עד חיתוכה. חזה האוויר שנוצר לאחר הניתוח בבית החזה הנגוע נעלם במשך הזמן, בד-בבד עם התפתחות הריאה. [[נוזל פלאורלי|נוזלים בפלאורה]] דורשים לפעמים שאיבות חוזרות.
| |
| − | | |
| − | הטיפול הבתר-ניתוחי ביילודים אלה חייב להיות אינטנסיבי ביותר ודורש המשך הנשמה וטיפול ב[[חמצת מטבולית|חמצת המטבולית]] שממנה הם סובלים. שיעור התמותה של תינוקות אלה הוא כ-20%-12%. שיעור זה גבוה יותר אם האבחנה מתבצעת בימים הראשונים לאחר הלידה.
| |
| − | | |
| − | ==בקע בפתח על-שם Morgani -{{כ}} Morgagni hernia==
| |
| − | | |
| − | בקע זה נחשב לפגם מולד, אולם הוא מופיע בעיקר במבוגרים. הבקע הזה מופיע מאחורי עצם החזה (סטרנום) משני צדדיו. בקעים אלה מתגלים בדרך כלל באורח מקרי בצילומי חזה, כ[[גוש במדיאסטינום|גושים במדיאסטינום]] האמצעי התחתון. בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות את אברי הבטן מאחורי הלב ובצדדיו (תצלום 3.13).
| |
| − | | |
| − | ===תסמינים קליניים===
| |
| − | | |
| − | בדרך כלל התלונות של חולים אלה, באם קיימות, אינן ספציפיות וכוללות תסמינים שונים ממערכת העיכול. האבחנה מתבצעת בצילום חזה קדמי וצדי, שבו רואים נוזל ואוויר בבית החזה התחתון בחלקו הקדמי. מתן חומר ניגוד לפני הצילום מסייע לאבחנה.
| |
| − | | |
| − | ===טיפול===
| |
| − | | |
| − | הטיפול הוא ניתוחי. הגישה הניתוחית היא דרך חתך בטני עליון, זיהוי הבקע, הוצאת תוכן הבקע על-ידי משיכתו, כריתת השק הצפקי וסגירת הפגם בסרעפת על-ידי תפירתו הישירה.
| |
| − | | |
| − | ==אבנטרציה של הסרעפת - Diaphragm eventration==
| |
| − | | |
| − | הרפיה חד צדדית של הסרעפת, הנובעת מפגם מולד או נרכש כמו [[חבלה בסרעפת|חבלה לעצב הפרני ולסרעפת]]. האבנטרציה של הסרעפת גורמת לתסמינים קליניים, בעיקר עקב הפרעה באוורור הריאתי.
| |
| − | | |
| − | ===תסמינים קליניים===
| |
| − | | |
| − | בתינוקות התסמינים מתבטאים במצוקה נשימתית, שלא ניתן להבדילה מתסמינים הנגרמים על-ידי בקעים אחרים. במבוגרים, כאשר הרזרבה הריאתית פוחתת עם הגיל והלחץ התוך-בטני עולה עקב [[השמנה]], החולה מתחיל להתלונן על מצוקה נשימתית ובצילום חזה שמתבצע בעקבות תלונות אלה ניתן לראות הרמה חד-צדדית של הסרעפת.
| |
| − | | |
| − | הטיפול מומלץ בתינוקות הלוקים בתסמונת המצוקה הנשימתית, או במבוגרים סימפטומטיים מאוד. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית או חזית, כאשר הניתוח המקובל הוא פליקציה של הסרעפת, כלומר, קיפול הסרעפת ותפירת הקפל.
| |
| − | | |
| − | '''קרע הסרעפת''' — ראה סקירה בפרק [[חבלות]].
| |
| | | | |
| | ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| − |
| |
| | * לנושא הקודם: [[אנטומיה של דופן הבטן ותעלת המפשעה - Anatomy of the abdominal wall and inguinal canal]] | | * לנושא הקודם: [[אנטומיה של דופן הבטן ותעלת המפשעה - Anatomy of the abdominal wall and inguinal canal]] |
| | * לנושא הבא: [[בקע מפשעתי - Inguinal hernia]] | | * לנושא הבא: [[בקע מפשעתי - Inguinal hernia]] |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בקע
הגדרה: בקע הינו בליטה לא תקינה של איבר דרך פגם בקירות הסובבים אותו. המונח הרניה, פירושו קרע כלומר קרע בדופן דרכו חודר האיבר. בקע בדופן הבטן הוא השכיח ביותר והוא מצב שבו תוכן הבטן בולט דרך פגם בחיתולית (Fascia) של דופן הבטן.
כ-75% מהבקעים מופיעים במפשעה. 10% מהבקעים מופיעים בצלקת הניתוחית, 6% באזור הפמורלי, 3% במקומות אחרים. הבקע בדרך כלל עטוף במעטפת צפקית, אשר בה יש לטפל בזמן תיקון הבקע.
את הבקעים ניתן לחלק לבקעים הניתנים להחזרה (Reducible), שבהם ניתן להחזיר את תוכן הבקע לבטן, ולבקעים שאינם ניתנים להחזרה (Irreducible), שבהם תוכן השק נשאר כלוא ואינו חוזר יותר לתוך הבטן. בקע שאינו ניתן להחזרה יכול לגרום לחסימת מעי, כתוצאה מכליאת לולאת מעי בתוכו. בולוס של מזון הנכנס לשק ואינו מסוגל לצאת ממנו גורם לחסימת נהור המעי, להצטברות נוזלים בלולאת המעי שלפני החסימה, ולהגברת הלחץ בתוך השק. לחץ זה גורם ללחץ על כלי הדם הוורידיים ועל כלי הלימפה וכתוצאה מכך הדופן הופכת בצקתית יותר ויותר. ככל שהלחץ עולה - החסימה הוורידית גוברת, הבצקת הדופנית גוברת וגורמת בתחילה להפרעה בזרימת הדם העורקי ולאחר מכן לחסימה של זרימת הדם העורקי. במצב זה מדובר בבקע חנוק (Strangulated), אשר יכול להסתיים בנמק של לולאת המעי הכלואה (איור 6.13), בהתנקבות של המעי, בדלקת צפק חריפה ובזיהום רב מערכתי, וללא טיפול - החולה ימות.
לפירוט על סוגי הבקעים השונים ראו
ראו גם
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 
