האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years"

מתוך ויקירפואה

 
(21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר|
+
{{Sub Chapter
|שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
+
|Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
|תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
+
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=4
 +
}}
 +
{{ערך בבדיקה}}
 +
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
|שם המחבר=
 
|שם המחבר=
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 19-13 שנים'''
+
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים'''
|עורך מדעי=[[משתמש:חוה טבנקין|פרופ' חוה טבנקין]], ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
 
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
 
|מועד הוצאה=מהדורת 2013
 
|מספר עמודים=249
 
|אחראי הערך=
 
 
}}
 
}}
==יעוץ==
+
==ייעוץ גיל 13–19 שנים==
 +
יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא [[תזונה נכונה]] וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, [[ברזל]] ו[[סידן]]. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מיליגרם ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי קרינה]] וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים.
  
מבחינת יעוץ למתבגרים ו/או משפחותיהם, יש לייעץ בנושא [[תזונה]] נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, [[ברזל]] ו[[סידן]]. למניעת [[אוסטאופורוזיס]] בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן. כמות הסידן-היומית הנדרשת היא 1,300 מ״ג ליום. יש לדון בנושא נזקי הקרינה, חשיבות השימוש במיסוכי קרינה והימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים בין השעות 16.00-10.00).
+
==פעילות גופנית==
 +
בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90 אחוזים ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת ל[[פעילות גופנית]] נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מ[[הפרעות אכילה]] ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019).
  
מבחינת בריאות השן יש חשיבות לצחצוח שיניים ובדיקות שיגרה על-ידי רופא שיניים.
+
==שעות מסך==
 +
מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכדומה) לשעתיים מדי יום.
  
'''[[פעילות גופנית]]''': בתקופת גיל חשובה זו ישנה האצה בבניית העצם עד להשגת כ-90% משיא מסת העצם, ועל-כן חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל ומול התנגדות. מומלצת פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקי לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). ניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על-ידי פרקי פעילות קצרים של 10 דקי או יותר. יש לעודד פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לביה״ס, שימוש במדרגות ולא במעלית וכדומה). יש לצמצם שעות נייחות ככל האפשר, ולהפחית "שעות מסך" לעד שעתיים ביום.
+
==עישון, אלכוהול וסמים==
 +
כ-10–15 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי [[עישון]] סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך [[אלכוהול]] ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ו[[שימוש בסמים]] וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).
  
יש לעודד נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מ[[הפרעות אכילה]]. או לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן) אשר עלולים לגרום נזק.
+
==התנהגות מינית==
 +
מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, [[מחלות מין]] ושימוש ב[[אמצעי מניעה]] באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התייחסות לנטייה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה (ראו פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב).
  
חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית לצורך הגברת הנכונות של המתבגרים.
+
==היבטים חשובים אחרים==
כ-15%-10% מהמתבגרים [[מעשנים]]. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה, יש לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר נושא צריכת [[אלכוהול]] ולייעץ בנושא נזקי שתיית אלכוהול, הסכנה שבנהיגה לאחר שתייה וכן בנזקי ה[[שימוש בסמים]] לסוגיהם השונים (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).
+
היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה (בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה); גורמי סיכון ל[[התאבדויות]] ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית); מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית){{הערה|שם=הערה102|איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000}}. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי{{הערה|ראו פרק מספר 5}}. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא [[דיכאון]]. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם [[חומצה פולית]], והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה ל[[היריון]] ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B<sub>12</sub> במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות{{הערה|שם=הערה103|[[טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות]]}}.
  
מומלץ לברר הרגלי שינה נכונים ומספר שעות שינה - ההמלצה היא על 9 שעות שינה לפחות ביממה - ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית|נספח מס' 19 - הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית]].
+
==חיסונים גיל 13–19 שנים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}}
 +
*השלמת [[חיסונים|חיסוני השגרה]] של גיל הילדות
 +
*חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap, בכיתה ח')
 +
*[[חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי]] (HPV) למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן [[סרטן צוואר הרחם]]. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין (קונדילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 9–45, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן (או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים)
 +
*[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]] (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
 +
*לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים]]
  
מומלץ לדון בנושא התנהגות מינית, [[מחלות מין]] ושימוש ב[[אמצעי מניעה]]. יש לדבר עם כל מתבגר/ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת [[הריון]] ולטיפול בהריון לא רצוי. יש מקום לשוחח בנושא הזוגיות.  
+
==סקירה ואיתור מוקדם גיל 13–19 שנים==
 +
בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד [[לחץ דם]] לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל [[התפתחות מינית]] ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי ה[[תזונה]] של המתבגרים, ולברר אם יש [[הפרעות אכילה]], כמו [[אנורקסיה]], [[בולימיה]] ו[[השמנת-יתר]]. כן מומלץ לברר אם יש [[שימוש בסמים]] וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. [[דיכאון]] יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.
  
המרפאה יכולה להוות מקום תמיכה לנערים ונערות במצוקה. תשומת לב מיוחדת לנושא [[דיכאונות]] בצעירים וגורמי סיכון ל[[התאבדויות]]. מומלץ להתעניין ב[[בעיות למידה]], [[בעיות התנהגות|התנהגות]] וחברה, ולברר לגבי [[אלימות במשפחה]] ו[[התעללות בילדים|התעללות]] לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית).
+
לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.
  
מומלץ לדון בנושא שימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות למיניהן ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי (ראו נספח מס' 5 - [[קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety]]).
+
==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 
+
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
יש חשיבות רבה לנטילת כדור של לפחות 0.4 מ"ג [[חומצה פולית]] ליום לפני כניסה להריון ובמהלך 3 חודשי היריון ראשונים. וזאת לשם מניעת מומים מולדים.
+
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 220-223
 +
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610–619
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749–771, 782-792, 799, 801, 897-898
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 101–50, 52, 53, 55–46, 48–12, 23, 24, 40–6
  
==בדיקות הערכה, סריקה ואיתור מוקדם==
+
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
+
{{הערות שוליים}}
בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל פעם בשנתיים ומדידות [[לחץ דם]] לפחות פעם אחת, ולבצע הערכת גדילה והתפתחות כולל [[התפתחות מינית]] ווסת (אצל בנות בגיל 16-13). מומלץ לבדוק הרגלי התזונה של המתבגרים, לבדוק הפרעות אכילה כמו [[אנורקסיה]], [[בולימיה]] ו[[השמנת יתר]]. מומלץ לברר שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגברת מודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את אלה שבסיכון.
+
==ראו גם==
 
+
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years]]
'''איתור דיכאון''' באמצעות 2 שאלות: האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, יאוש או חוסר תקווה. האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים. אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.
+
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים עשרים עד שלושים ותשע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to thirty nine years]]
 
+
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
מומלץ לבדוק עור ל[[נבוסים]] (nevus) בבעלי עור בהיר והחשופים לשמש וכן גם את מצב השיניים, ראיה ושמיעה.
 
 
 
==חיסונים==
 
 
 
# השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות.
 
# חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap) בכיתה ח'.
 
# חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) נגד המחלות הממאירות שהוא גורם, בראשן סרטן צוואר הרחם. כמו כן החיסון מונע חלק מהתחלואה ביבלות אברי המין (פפילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. שני החיסונים נגד נגיף זה מאושרים להינתן לבנות ולנשים בין הגילים 45-9. יש להניח כי כאשר יכנס לתוכנית החיסונים הלאומית (יתכן שבשנת 2013) הוא ינתן לבנות בכתה ח'. החיסון ניתן בזריקה לשריר בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים. (ראו נספח מס' 7 - חיסונים חדשים) החיסון הכפול (צרווריקס) איננו מגן מפני יבלות. אנו ממליצים על הכנסת החיסון כנגד 4 זנים של HPV לתוכנית החיסונים של משרד הבריאות.
 
# חיסון עונתי נגד שפעת מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה ומעלה.
 
# חיסון פוליסכרידי נגד מנינגוגוקוקים ונגד פנאומוקוקים מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון. כן מומלץ החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים לילדים בקבוצות הסיכון.
 
 
 
==רפואה מונעת מגיל 19-13 שנים==
 
 
 
{|cellpadding="4" border="1"
 
|יעוץ
 
|סקירה ואיתור מוקדם
 
|חיסונים ותרופות למניעה
 
|-
 
|valign="top"|הפרעות אכילה, (אנורקסיה, בולימיה, השמנה) - חשיבות התזונה הנכונה
 
אמצעי מניעה ויעוץ מיני
 
הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה).
 
שמירה על בריאות השן.
 
|valign="top"|משקל, גובה BMH כל שנתיים.
 
בדיקות התפתחות מינית וגדילה.
 
|valign="top"|טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap) בכיתה ח'.
 
השלמת חיסונים חסרים.
 
|-
 
|valign="top"|נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב,
 
חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים.
 
המנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול.
 
|valign="top"|בדיקת לחץ-דם לפחות פעם אחת במיוחד לאלה שאחד ההורים לוקה ביל״ד מגיל צעיר.
 
|חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) לבנות.
 
אפשר לחסן גם בנים.
 
חיסון עונתי נגד שפעת.
 
חיסון נגד מנינגוקוקיים ונגד פנאומוקוקים לקבוצות הסיכון.
 
|-
 
|המנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ואלכוהול.
 
נזקי החשיפה לשמש, והימנעות מחשיפה יתרה לשמש.{{ש}}
 
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקות לפחות מידי יום {{ש}}הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע.{{ש}}
 
ניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על- ידי פרקי פעילות קצרים של 10 דקי או יותר. {{ש}}
 
צמצום שעות ישיבה מול מסך לשעתיים ביום.
 
|valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות ערנות לאלימות במשפחה והתעללות.
 
|valign="top"|כדור חומצה פולית של לפחות 0.4 מ״ג ליום לפני כניסה להריון ובמהלך 3 חודשי הריון ראשונים.
 
|}
 
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים  213, 220-223
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610-619
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749-771, 782-792, 799, 801, 897-898
 
  
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה: נשים]]
+
[[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
[[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
+
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
+
[[קטגוריה:עור ומין]]
[[קטגוריה: עור ומין]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה: תזונה]]
 

גרסה אחרונה מ־05:43, 23 בנובמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ גיל 13–19 שנים

יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מיליגרם ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש במיסוכי קרינה וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים.

פעילות גופנית

בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90 אחוזים ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מהפרעות אכילה ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019).

שעות מסך

מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכדומה) לשעתיים מדי יום.

עישון, אלכוהול וסמים

כ-10–15 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך אלכוהול ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ושימוש בסמים וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).

התנהגות מינית

מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התייחסות לנטייה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה (ראו פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב).

היבטים חשובים אחרים

היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה (בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה); גורמי סיכון להתאבדויות ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית); מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית)[1]. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי[2]. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא דיכאון. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B12 במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות[3].

חיסונים גיל 13–19 שנים

  • השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות
  • חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap, בכיתה ח')
  • חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן סרטן צוואר הרחם. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין (קונדילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 9–45, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן (או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים)
  • חיסון שנתי נגד שפעת עונתית (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
  • לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים

סקירה ואיתור מוקדם גיל 13–19 שנים

בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד לחץ דם לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי התזונה של המתבגרים, ולברר אם יש הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה, בולימיה והשמנת-יתר. כן מומלץ לברר אם יש שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. דיכאון יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.

לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000
  2. ראו פרק מספר 5
  3. טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות

ראו גם