הבדלים בין גרסאות בדף "יתר לחץ דם - הגדרה, אבחנה, וצורות מדידה"
שורה 22: | שורה 22: | ||
[[יתר לחץ דם - הנחיה קלינית#נכתב על ידי|רשימת הכותבים]] | [[יתר לחץ דם - הנחיה קלינית#נכתב על ידי|רשימת הכותבים]] | ||
− | ==הגדרת יתר לחץ דם== | + | ===הגדרת יתר לחץ דם=== |
הקשר בין לחץ הדם לבין אירועים קרדיווסקולריים וכלייתיים הוא רציף, בוודאי בערכים מעל 115/70 ממ"כ {{הערה|שם=הערה5|}} (איור מס' 1). | הקשר בין לחץ הדם לבין אירועים קרדיווסקולריים וכלייתיים הוא רציף, בוודאי בערכים מעל 115/70 ממ"כ {{הערה|שם=הערה5|}} (איור מס' 1). | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
הסיווג המובא בטבלה מס' 1 משמש בבוגרים, מבוגרים ומבוגרים מאוד, אך לא בילדים ונוער מתחת גיל 17. לגבי אבחנה בילדים - ראו בפרק המתאים. | הסיווג המובא בטבלה מס' 1 משמש בבוגרים, מבוגרים ומבוגרים מאוד, אך לא בילדים ונוער מתחת גיל 17. לגבי אבחנה בילדים - ראו בפרק המתאים. | ||
+ | |||
+ | ===מדידה אוטומטית במרפאה ללא נוכחות צוות רפואי (AOBPM)=== | ||
+ | ההנחיות האמריקאיות החדשות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם התבססו בעיקר על מחקר ^SPRINT שבו לחץ דם נמדד בחדר מבודד ושקט, ללא נוכחות צוות רפואי, בעזרת מכשיר אוטומטי המבצע מספר מדידות עוקבות (9). שיטת מדידה זו נקראת Unattended office blood pressure (BP) measurement או Automated office blood pressure measurement. | ||
+ | |||
+ | הערכים המתקבלים בשיטה זו נמוכים מהערכים הנמדדים במרפאה ולכן לא ברור האם ניתן להשליך מערכי מדידה כזו על הערכים המתקבלים במדידה רגילה במרפאה. לדעתנו, היות שבישראל מכשירים אלו לא זמינים אין המלצה בשלב זה להשתמש בשיטת מדידה זו. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== |
גרסה מ־08:44, 22 באפריל 2019
יתר לחץ דם - הנחיה קלינית
מאת פרופסור אהוד גרוסמן, ד"ר סוהיר אסדי, ד"ר שוקי לשם, פרופסור עדי לייבה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
יתר לחץ דם – אבחנה, טיפול ואיזון פרק 1 - יתר לחץ דם -הגדרה, אבחנה, וצורות מדידה | ||
הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; החברה ליתר לחץ דם בישראל; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האיגוד הקרדיולוגי בישראל; האיגוד הישראלי למחלות ילדים; איגוד רופאי המשפחה בישראל; האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה | |
עריכה | פרופסור עידו בן-דב; ד"ר אבשלום ליבוביץ'; פרופסור אלון גרוסמן | |
תחום | נפרולוגיה ויתר לחץ דם | |
תאריך פרסום | ינואר 2019 | |
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם
הקדמה
פורסמו הנחיות לאבחנה של יתר לחץ דם וטיפול בו, על ידי איגודים אירופאיים[1] ואמריקאים [2]. אותן הקדימו אך במעט הנחיות קנדיות[3], בריטיות[4] ועוד. בין ההנחיות הללו קיימים הבדלים מהותיים, למשל בנושא הגדרת יתר לחץ דם ודרגות חומרתו.
נכתב על ידי
הגדרת יתר לחץ דם
הקשר בין לחץ הדם לבין אירועים קרדיווסקולריים וכלייתיים הוא רציף, בוודאי בערכים מעל 115/70 ממ"כ [5] (איור מס' 1).
על כן, דיון לגבי ערכי סף להגדרת יתר לחץ דם הוא במידה מסויימת מלאכותי ושרירותי. אולם במציאות הקלינית ברפואה המערבית דרושים ערכי סף מסיבות פרגמטיות כדי לפשט את האבחנה ואת ההחלטות הטיפוליות. משום כך, ראוי להגדיר יתר לחץ דם כרמת לחץ דם שבה היתרונות של טיפול (בעיקר התרופתי) עולים באופן חד משמעי על הסיכונים של הטיפול, כפי שתועדו במחקרים קליניים [6]. בניגוד לעמיתיהם האמריקאים, מחברי ההנחיות האירופאיות שפורסמו ב-2018 בדקו את הראיות ממחקרים קליניים ומצאו כי אין מקום לשינוי ההמלצות הקיימות. אנו בחרנו להמשיך ולדבוק בהגדרות האירופאיות, תוך שימוש במונחים ברורים יותר בשפה העברית. לחץ דם מיטבי, לחץ דם תקין ולחץ דם גבולי.
טבלה מס' 1: סיווג של לחץ הדם במרפאה והגדרות חומרת יל"ד במרפאה[1]:
קטגוריה | סיסטולי (ממ"כ) | דיאסטולי (ממ"כ) | |
---|---|---|---|
מיטבי | <120 | ו- | <80 |
תקין | 120-129 | ו/או | 80-84 |
גבולי | 130-139 | ו/או | 85-89 |
יל"ד דרגה I | 140-159 | ו/או | 90-99 |
יל"ד דרגה II | 160-179 | ו/או | 100-109 |
יל"ד דרגה III | =>180 | ו/או | =>110 |
הסיווג המובא בטבלה מס' 1 משמש בבוגרים, מבוגרים ומבוגרים מאוד, אך לא בילדים ונוער מתחת גיל 17. לגבי אבחנה בילדים - ראו בפרק המתאים.
מדידה אוטומטית במרפאה ללא נוכחות צוות רפואי (AOBPM)
ההנחיות האמריקאיות החדשות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם התבססו בעיקר על מחקר ^SPRINT שבו לחץ דם נמדד בחדר מבודד ושקט, ללא נוכחות צוות רפואי, בעזרת מכשיר אוטומטי המבצע מספר מדידות עוקבות (9). שיטת מדידה זו נקראת Unattended office blood pressure (BP) measurement או Automated office blood pressure measurement.
הערכים המתקבלים בשיטה זו נמוכים מהערכים הנמדדים במרפאה ולכן לא ברור האם ניתן להשליך מערכי מדידה כזו על הערכים המתקבלים במדידה רגילה במרפאה. לדעתנו, היות שבישראל מכשירים אלו לא זמינים אין המלצה בשלב זה להשתמש בשיטת מדידה זו.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4
- ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6