האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years"

מתוך ויקירפואה

שורה 99: שורה 99:
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572-575, 655
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572-575, 655
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5
  
 
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==

גרסה מ־01:00, 23 בנובמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 12-7 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

ייעוץ גיל 7–12 שנים

בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), תזונה נכונה בהתאם להמלצות התזונה החדשות[1] והיתכנות לקיומן של הפרעות אכילה. יש לברר את הנושא עישון ושימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה[2].

נוסף על כך, יש להמליץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"[3].

היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן[4] והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש[5], וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה-סגולית.

קרינה מייננת

יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

חיסונים בגיל 7–12 שנים

יש להשלים את החיסונים שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:

סקירה ואיתור מוקדם

בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקר לעקמת[6]. יש לברר אם יש אנקופרזיס והרטבה לילית, הפרעות התנהגות ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).

מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 7–12 שנים

  • United States Preventive Services Task Force. Guide to clinical Preventive Service. 2nd ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins ; 1996.
  • Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
  • Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.
  • משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
  • משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
  • ארגון רופאי הילדים. המלצות הוועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992
  • Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894).
  • Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11).
  • Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.
  • משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
  • משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007
  • CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
  • Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4).
  • Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3).
  • Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
  • Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
  • Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).
  • Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4).
  • Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14

years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7).

  • Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12).
  • US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
  • Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on

vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976). 1993;18)4).

  • Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).
  • מניעה וטיפול בהשמנה משרד הבריאות
  • עידוד פעילות גופנית משרד הבריאות
  • Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7).
  • Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1).
  • Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5).
  • Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5).
  • Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
  • Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1).

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ראו פירוט בפרק 12
  2. ראו פירוט בפרק 12
  3. פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה
  4. ראו פרק 4
  5. ראו פירוט בפרק 5
  6. ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"

ראו גם