כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018"
מתוך ויקירפואה
| שורה 247: | שורה 247: | ||
:חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעונין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון. | :חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעונין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון. | ||
*הנקה | *הנקה | ||
| − | + | :הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק. | |
*מתוק בפה | *מתוק בפה | ||
:הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר{{הערה|* להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו}} של 10-25%, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק ע"י ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר{{הערה|שם=הערה13| Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007}}. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים. | :הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר{{הערה|* להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו}} של 10-25%, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק ע"י ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר{{הערה|שם=הערה13| Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007}}. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים. | ||
| שורה 254: | שורה 254: | ||
*הכנה | *הכנה | ||
:הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים ניטראליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון. | :הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים ניטראליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון. | ||
| − | + | * הסחת דעת (Distraction) | |
| − | + | :יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוסיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה. | |
| − | + | * טכניקת הזרקה | |
| − | + | :* משך מתן החיסון | |
| − | + | :: מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני. | |
| − | + | :* אורך המחט | |
| − | + | ::בחיסונים האמורים להנתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור. | |
| − | + | :*זוית הזרקה | |
| − | + | ::שימוש בזוית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר. | |
| − | + | :*סדר מתן חיסונים | |
| − | + | ::בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך.4 | |
| − | + | * אלחוש מקומי | |
| − | + | : EMLA היא משחה המכילה תערובת של לידוקאין ופרילוקאין (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצויינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת חום, חיוורון אדמומיות בעור ותגובה אלרגית. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג. | |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־21:53, 2 בפברואר 2019
| שם הספר: תדריך חיסונים | |
|---|---|
 | |
 | |
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים |
| שם הפרק | לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר, וכן הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים |
| תחום | חיסונים |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 |
| קישור | באתר משרד הבריאות |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
| החיסון | גיל | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה ראשונה | שנה שנייה | שנה שלישית | בית-ספר | ||||||||
| בלידה (בבי"ח) | 1 חודש | 2 חודשים | 4 חודשים | 6 חודשים | 12 חודשים | 18 חודשים | 24 חודשים | 6 שנים (כיתה א׳) | 7 שנים (כיתה ב׳) | 13 שנים (כיתה ח׳) | |
| דלקת כבד B | HBV | HBV | HBV | ||||||||
| שיתוק ילדים | IPV | IPV | IPV | IPV | IPV | ||||||
| bOPV[1] | bOPV[1] | ||||||||||
| פלצת - אסכרה-שעלת | DTaP | DTaP | DTaP | DTaP | Tdap | Tdap | |||||
| המופילוס אינפלואנזה b | Hib | Hib | Hib | Hib | |||||||
| פנוימוקוק | PCV13 | PCV13 | PCV13 | ||||||||
| נגיף רוטה | Rota | Rota | Rota | ||||||||
| חצבת-חזרת-אדמת | MMR | MMR | |||||||||
| אבעבועות רוח | Var | Var | |||||||||
| דלקת כבד A | HAV | HAV | |||||||||
| נגיף הפפילומה | HPV[2] | ||||||||||
- הערה
- התרכיבים Hib, DTaP, DTaP, IPV, MMR, Varicella - ניתנים בשילובים שונים הזמינים באותה עת בישראל.
| תרכיב | ||
|---|---|---|
| HBV | Hepatitis B Vaccine | חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B |
| IPV | Inactivated Polio Vaccine | תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים |
| bOPV | Bivalent Oral Polio Vaccine | תרכיב ביוולנטטי חי־מוחלש נגד שיתוק ילדים |
| DTaP | Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis Vaccine Pediatric | תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) לילד |
| Tdap | Tetanus - Diphtheria - Acellular Pertussis Vaccine adult | תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) למבוגר |
| Hib | Haemophilus influenzae b Vaccine | תרכיב נגד המופילוס אינפלואנצה b |
| MMR | Measles-Mumps-Rubella Vaccine | תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת |
| Var | Varicella Vaccine | תרכיב נגד אבעבועות רוח |
| HAV | Hepatitis A Vaccine | תרכיב נגד דלקת כבד A |
| PCV13 | Pneumococcal Conjugate Vaccine | תרכיב מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקיים |
| Rota | Rotavirus Vaccine | תרכיב נגד זיהום הנגרם ע״י נגיף רוטה |
| HPV | Human Papillomavirus Vaccine | תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף פפילומה באדם |
הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים
תינוקות רכים רגישים לכאב ומושפעים ממנו. מחקרים הראו כי תינוקות שעברו חוויות של כאב, מראים סימנים של תגובת כאב מוגברת בעת חשיפה חוזרת לכאב.
מניעת כאב בעת פעולה רפואית משפרת את תוצאי הפעולה ומזרזת את ההחלמה.
לאחרונה פרסם ארגון הבריאות העולמי את המלצותיו למניעת כאב בעת מתן חיסון[3]. גם איגוד רופאי הילדים בישראל פרסם הנחיות קליניות בנושא "הגישה לכאב וחרדה בילדים המטופלים במחלקה לרפואת ילדים דחופה"[4].
מטרת דף זה להעלות את מודעות הצוות לנושא של כאב בתינוקות וילדים צעירים ולהציע חלופות פשוטות ויעילות להפחתת תגובות הכאב לחיסונים.
הרחבת סל החיסונים, שהיא צעד חיובי, מלווה בריבוי מספר מנות החיסון הניתנות לתינוקות ומעורר לעתים דאגה בקרב ההורים מן הכאב הצפוי ממתן החיסונים ומריבוי הדקירות. נקיטת אמצעים להפחתת הכאב מחיסונים חשובה כשלעצמה ואף עשויה להפחית דאגות הורים ולהחליש את אחת הסיבות להתנגדות הורים למתן חיסונים.
מדידת כאב בתינוקות
ניתן להעריך כאב בתינוקות באמצעות כלים שפותחו להערכת אופי ומשך הבכי, הבעת פנים, צורת הנשימה, טונוס השרירים עם מדדים פיזיולוגים כגון צבע עור, דופק וכו' הנותנים אומדן מדיד ואובייקטיבי לכאב בתינוק.
באמצעות כלים אלה ניתן לבחון את היעילות של השיטות שהוצעו להפחית את הכאב המיוחס לפעולות רפואיות חודרניות דוגמת חיסונים ודקירת עקב לבדיקות דם.
הפחתת הכאב הכרוך במתן חיסון
על מנת להפעיל תוכנית של התמודדות עם כאב בתנאי לחץ בתחנת טיפת חלב או במרפאה עמוסה, על התכנית להיות פשוטה, נוחה, מהירה, זולה ויעילה.
להלן אמצעים העונים על דרישות אלו והוכחו בעשרות מחקרים:
- תשומת לב לתנוחה
- חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעונין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון.
- הנקה
- הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק.
- מתוק בפה
- הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר[5] של 10-25%, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק ע"י ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר[6]. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים.
- התנהגות הורית / צוות
- ידוע כי התנהגות הורים לפני ובעת מתן החיסונים משפיעה על תופעות הכאב אצל ילדיהם. שלא כצפוי, דווקא ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה במתן החיסון מראים פחות תגובות כאב. הדגמה ו/או הדרכת הורים לפעולות של הסחת דעת או שימוש בהומור יכולים לתת להורים כלים להתמודדות המפחיתה תגובות של כאב בילדיהם לעומת גישה מתנצלת או תומכת יתר על המידה.
- הכנה
- הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים ניטראליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון.
- הסחת דעת (Distraction)
- יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוסיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה.
- טכניקת הזרקה
- משך מתן החיסון
- מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני.
- אורך המחט
::בחיסונים האמורים להנתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור.
- זוית הזרקה
- שימוש בזוית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר.
- סדר מתן חיסונים
- בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך.4
- אלחוש מקומי
- EMLA היא משחה המכילה תערובת של לידוקאין ופרילוקאין (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצויינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת חום, חיוורון אדמומיות בעור ותגובה אלרגית. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שתי מנות חיסון חי־מוחלש נגד שיתוק ילדים (פוליו) בתרכיב bOPV יינתנו כהמשך התמודדות עם חדירת נגיף פוליו פרא לישראל.
- ↑ יינתן בשלוש מנות לבנות בלבד
- ↑ Report to SAGE on reducing pain and distress at the time of vaccination 31 במרץ 2015
- ↑ כאב וחרדה בילדים במלר"ד - הנחיה קלינית - Pain and anxiety in pediatric patients in emergency medical systems
- ↑
- להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו
- ↑ Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007