הבדלים בין גרסאות בדף "שחפת המעיים - Tuberculous enteritis"
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
}} | }} | ||
− | '''שחפת המעיים''' נדירה באוכלוסייה המערבית, ואולם היא עדיין בבחינת בעיה בארצות המתפתחות. בישראל, העלייה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה | + | '''שחפת המעיים''' נדירה באוכלוסייה המערבית, ואולם היא עדיין בבחינת בעיה בארצות המתפתחות. |
+ | |||
+ | בישראל, העלייה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה העלתה מחדש את שחפת המעי על הפרק. | ||
למחלה שתי צורות: | למחלה שתי צורות: | ||
− | # זיהום ראשוני של מערכת העיכול המתרחש על-ידי Mycobacterium tuberculosis, ומקורו בזיהום החלב. סוג זה מתבטא ב-10% מכלל החולים בשחפת המעי. | + | #זיהום ראשוני של מערכת העיכול המתרחש על-ידי Mycobacterium tuberculosis, ומקורו בזיהום החלב. סוג זה מתבטא ב-10% מכלל החולים בשחפת המעי. |
#זיהום משני של [[שחפת]] פעילה ריאתית על-ידי הזן ההומני שמקורו ברוק. המחלה שכיחה ב-1% מהחולים שאובחנה בהם שחפת פעילה ריאתית. | #זיהום משני של [[שחפת]] פעילה ריאתית על-ידי הזן ההומני שמקורו ברוק. המחלה שכיחה ב-1% מהחולים שאובחנה בהם שחפת פעילה ריאתית. | ||
גרסה מ־12:27, 20 ביוני 2012
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של המעי הדק | |
שחפת המעיים נדירה באוכלוסייה המערבית, ואולם היא עדיין בבחינת בעיה בארצות המתפתחות.
בישראל, העלייה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה העלתה מחדש את שחפת המעי על הפרק.
למחלה שתי צורות:
- זיהום ראשוני של מערכת העיכול המתרחש על-ידי Mycobacterium tuberculosis, ומקורו בזיהום החלב. סוג זה מתבטא ב-10% מכלל החולים בשחפת המעי.
- זיהום משני של שחפת פעילה ריאתית על-ידי הזן ההומני שמקורו ברוק. המחלה שכיחה ב-1% מהחולים שאובחנה בהם שחפת פעילה ריאתית.
המחלה פוגעת בעיקר באילאום הסופי ובצקום (85% מהמקרים).
- למחלה שלוש צורות
- היפרטרופית;
- מכויבת;
- מעורבת.
בחולים הלוקים בצורה ההיפרטרופית התמונה הבולטת היא היצרויות של המעי, בעיקר האילאום הסופי. הטיפול דורש לעתים כריתה של קטע המעי המוצר-חסום.
התסמינים הקליניים
התסמינים הקליניים בצורה המכויבת הם עצירות המתחלפת בשלשולים, מלווה בכאבי בטן. במקרים חדים השלשולים הם קבועים. כמו-כן בולטים כאבי בטן ואנמיה. בחולים אלה צילום המעי הדק עם חומר ניגוד מראה תמונה של התכייבויות בו ובצקום בחולה בשחפת ריאתית. התגובה לטיפול אנטי-שחפתי מסייעת בקביעת האבחנה. חולים שבהם ניכרת הצורה המכויבת אינם מגיעים לניתוח אלא במקרים נדירים של התנקבויות, חסימות או דמם חד ממערכת העיכול.
אבחנה
ברוב החולים האבחנה מתבצעת בניתוח עצמו או לאחריו. ב-50% מהחולים אין עדות בזמן הניתוח למחלה הריאתית, וב-45% מהם הממצא שלילי. אם האבחנה נעשית לפני הניתוח החולים יטופלו בטיפולים אנטי-שחפתיים כשבועיים לפני הניתוח. בחולים שבהם השחפת אובחנה בניתוח, הטיפול האנטי-שחפתי יינתן עד כשנה לאחר חלוף התסמינים. חולים הלוקים בשחפת המעי בלא חסימה של נהור המעי אין צורך לנתח ויש להסתפק בטיפולים התרופתיים.
טיפול
בניתוח כורתים את הקטע הנגוע ומבצעים השקה של המעי הבריא. אם המעי נגוע בצורה ניכרת ויש צורך לכרות חלקים נרחבים ממנו, אפשר לבצע ניתוח Ileocolic bypass ולהימנע מכריתה נרחבת של המעי.
ראו גם
- לנושא הקודם: ניתוח בריאטרי - היבטים כירורגיים - Bariatric surgery - surgical aspects
- לנושא הבא: הסעיף על שם מקל - Meckel's diverticulum
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הקיבה והתריסריון
- לפרק הבא: כירורגיה של התוספתן
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא