האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

קידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית - המלצות ליישום - Health promotion and preventive medicine in primary care - implementation strategies

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם המחבר ד"ר רנה רוזנברג וד"ר אלי רוזנברג
מוקדש לזכרו של ד”ר ששון נקר ז”ל, אשר השתתף בכתיבת הפרק במהדורות הקודמות.
שם הפרק פרק מספר 1 - הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםרפואת הקהילה בישראל

רופאים בכל התחומים, ואולי בעיקר רופאים ראשוניים, הוצפו בעשרות קובצי הנחיות קליניות. אומנם הרופאים מלאים רצון טוב ליישמן, אך ברור שאין בכך כדי להבטיח יישום של ההנחיות. הסיבות לפער בין ההנחיות ליישומן רבות. בתחום המניעה, ספרות המחקר מצביעה על מכלול גורמים העלולים למנוע הטמעה של ההנחיות בשגרת הפרקטיקה היומיומית.

טבלה 1 מסכמת את המכשולים העיקריים ליישום הנחיות לרפואה מונעת ולקידום בריאות:

טבלה 1: גורמים המעכבים יישום פעולות מניעה
גורמים ארגוניים גורמים סביבתיים גורמים אישיים
חוסר דגש על מניעה חוסר זמן חוסר ידע
היעדר תגמול היעדר עבודת צוות ספקנות בנוגע למועילות
היעדר היזון חוזר חוסר בתשתיות פיזיות ובכלים היעדר מיומנות
אי-עדכון ההנחיות חוסר דרישה מצד המטופלים חוסר ביטחון עצמי
היעדר תשתיות חוסר היענות מצד המטופלים היעדר הרגל/הטמעה

גישה

להלן רעיונות והמלצות לצוות המטפל במרפאה הראשונית ולכל הרופאים המעוניינים לעסוק ברפואה מונעת - דרכים להתמודד עם מכלול המכשולים העלולים לעמוד לפניהם. יפורטו גם כמה מקורות שאפשר לדלות מהם עצות מעמיקות יותר.

המלצות

עדכון בסיס הידע

יש להתעדכן מפעם לפעם בכל הנוגע לרפואה מונעת.

להלן כמה אתרי אינטרנט המפרסמים הנחיות מבוססות ראיות (EBM):

אתרים בינלאומיים:

אתרים ישראליים:

דוגמא אישית

אורח החיים של המטפלים משפיע על מידת ההצלחה שלהם לשכנע מטופלים לשנות את התנהגותם. רופאים מעשנים או רופאים המצטיירים כמי שאינם מאמצים אורח חיים בריא לא רק מזיקים לבריאותם אלא גם פוגעים ביכולתם לסייע למטופליהם, ואילו רופאים המתחסנים לשפעת מדי שנה או הנעזרים במדרגות במקום במעלית במקום העבודה משמשים את מטופליהם כמודל לחיקוי. אם רופא אינו תומך בקידום בריאות וברפואה מונעת, רצוי שייעזר בעמיתים למקצוע כדי להיחשף למידע ולגישות העשויות לשנות את עמדותיו ואת התנהגותו.

חשוב לפעול לשינוי התנהגות בקרב כל צוות המרפאה. אפשר להציע תחרות ידידותית בין אנשי הצוות בתחום הפעילות הגופנית (כגון ספירת צעדים בעזרת הטלפון החכם) או בנושא הירידה במשקל. רעיון אחר הוא ליזום פעילות משותפת של מטופלים וצוות המרפאה, למשל, ארגון קבוצות הליכה או התעמלות.

בחירת פעולות לביצוע

בבחירת פעולות לביצוע, ראשית יש להתחשב בסדרי עדיפויות לאומיים וארגוניים ובצורכי הבריאות של מטופלי המרפאה. אפשר לבקש מהארגון לאפיין את התחלואה באוכלוסיית המרפאה כדי לבחון תחומים הטעונים שיפור. למשל, במרפאה ששיעור גבוה ממטופליה קשישים, אפשר לשקול תוכנית למניעת נפילות. כך גם באוכלוסיות ששיעור גבוה ממטופליהן מתאפיינים בעישון, בהשמנה וכדומה.

מלאכת התיעדוף הסופי של הפעולות הקליניות תיעשה על בסיס שקלול של עומס התחלואה הקיים, הימצאות של התערבויות מניעתיות ישימות לצוות המרפאה, מידת התאמתן לאופי אוכלוסיית המטופלים והמשאבים הזמינים לביצוען.

שיטת הביצוע

ברמת הפרט

עומדות לרשותנו מגוון שיטות התערבות לשינוי הרגלים ואורחות חיים:

ריאיון הנעתי - Motivational Interviewing

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהגישה המוטיבציונית

השיטה נועדה לסייע למטופל המתלבט (ambivalent) אם לשנות את התנהגותו. היא מבוססת על יצירת הנעה (מוטיבציה) לשינוי במטופל עצמו ודורשת מיומנות נלמדת מצד המטפל. הפסיכולוגים הקליניים ויליאם מילר (William R. Miller) וסטיבן רולניק (Stephen Rollnick) פיתחו גישה זו בשנות השמונים, ואת יסודותיה אפשר ללמוד בקורס מקוון קצר וחינמי שפיתח פרופ' רולניק עבור BMJ learning, בשם "Motivational interviewing in brief consultations". את מרכיבי השיטה אפשר לזכור באמצעות ראשי התיבות GRACE:

  1. אבחון דו-ערכיות (=אמביוולנטיות, בעד ונגד שינוי) אצל המטופל באמצעות שאילת שאלות פתוחות ועידוד להתמודד עם המצב (Generate a gap)
  2. אומדן מוכנות המטופל להשתנות והצעת גישה לשינוי בלא הטפה או לחץ (Roll with resistance)
  3. הבנת עולם המטופל ונקודת מבטו באמצעות הקשבה ושיקוף (reflective listening, Avoid arguments)
  4. בניית המסוגלות העצמית של המטופל - הדגשת הצלחותיו בעבר והעצמת יכולתו לנווט את חייו (Can do)
  5. הבעת תמיכה או אמפתיה (Express empathy)

השיטה מועילה לגמילה מעישון ולשינוי בצריכת האלכוהול. לגבי פעילות גופנית נראה שבכלל האוכלוסייה אין די ראיות למועילות השיטה, אך ייתכן שהיא מועילה באוכלוסיות מוגדרות, כגון בעלי עודף משקל או החולים במחלות כרוניות. פרטים על השיטה מצויים באתר שבקישור

מודל חמשת השלבים של פרוצ'סקה ודיקלמנטה (Prochaska & DiClemente)‏Stages of Change/Transtheoretical Model (SOC or TTM)

המודל פותח בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 כדי לסייע לזהות את מידת המוכנות של המטופל להשתנות ולעודד אותו להתקדם לכיוון שינוי התנהגותי בעזרת שיטות התערבות המותאמות למידת המוכנות שלו. שלבים במידת המוכנות:

  1. לפני שקילת השינוי (Precontemplation): אינו מתכוון לשנות התנהגות בעתיד הנראה לעין
  2. שקילת השינוי (Contemplation): מודע לבעייתיות מצבו ושוקל ברצינות להתגבר עליו בתוך שישה חודשים, אך טרם החליט לפעול. עדיין שוקל את היתרונות והחסרונות של מצבו הנוכחי ואת השינוי שעליו לבצע
  3. הכנה (Preparation): מתכוון לשנות התנהגות בחודש הקרוב
  4. פעולה (Action): שינה התנהגות (למשל, עבר ממעשן לנגמל מעישון). השינוי נמשך בין יום אחד לשישה חודשים
  5. תחזוקה (Maintenance & Relapse Prevention): פועל לשמר את הישגיו ולמנוע הישנות של ההתנהגות הקודמת. עברו יותר משישה חודשים מאז ששינה את התנהגותו

סקירה עדכנית מצאה שהתערבויות לשינוי התנהגויות בתחומים גמילה מעישון, הגברת הפעילות הגופנית וירידה במשקל שהתבססו על המודל הצליחו לחולל שינוי ולהביא להתמדה בו במשך לפחות 6 חודשים. יש לציין כי המסקנות התבססו על מספר מוגבל של מחקרי התערבות בכל תחום.

ההנחיות הכלליות של כוח המשימה האמריקאי לשירותי מניעה (USPSTF): שיטת ה-5A's (בעברית חמשת ה"ה"ים)
  1. הערכה (Assess): של התנהגויות סיכון והתאמת ההתערבות לצורכי המטופל. נעשה בתשאול פנים אל פנים, מילוי שאלון הערכת סיכונים וצורכי בריאות (Health Risk and Needs Assessment), ואף בתקשורת טלפונית או אלקטרונית, כהכנה למפגש
  2. הצעת ייעוץ (Advise): התאימו את המסרים לתפיסות של המטופל, לרמת האוריינות הבריאותית שלו ולמוקדי הדאגה שלו. רצוי לחבר בין היעד הבריאותי להתנסויות ולהצלחות הקודמות של המטופל בתוך שימוש במידע ביולוגי (כגון בדיקה פיזיקלית ובדיקות מעבדה), השוואה לקבוצת הייחוס שלו והשוואה למדידות שנמדד בעבר. על הרופאים להנחות קצרות את המטופלים. להלן תמליל אפשרי מתחום הגמילה מעישון: “העישון מסוכן מאד לבריאותך. כרופא שלך חשוב לי שתדע שהפסקת עישון הוא הדבר החשוב ביותר שאתה יכול לעשות למען בריאותך ועבור משפחתך". לאחר מכן, יש להפנות את המטופלים לשאר חברי הצוות המטפל או לקבוצות ייעוץ/גמילה/טיפול כדי ליהנות מייעוץ מתמשך/מעמיק יותר. לחלופין, אפשר לקבוע מועדים שיוקדשו למניעה
  3. הסכמה (Agree): עם המטופל על תוכנית - יעדים ושיטות לשינוי התנהגות. ההתאמה להעדפות המטופלים וליכולותיהם (למשל בחירה בתוכנית גמילה אישית או קבוצתית) מגבירה את תחושת השליטה שלהם, מאפשרת לתעדף אילו התנהגויות סיכון לשנות ומגבירה את הסיכוי להצלחה
  4. סיוע והסרת מכשולים (Assist): יש להסיר מכשולים ולסייע למטופל לשנות את התנהגותו באמצעות מגוון רחב של אמצעים ואסטרטגיות. מגוון חברי הצוות הטיפולי במרפאה ומחוצה לה שותפים למאמץ. עם האמצעים נמנים:
    1. שיטות התנהגותיות, כגון הסרת גירויים מפתים, דימוי מצבי לחץ ורכישת דרכי התמודדות מתאימות, כתיבה משותפת של חוזה לקביעת יעדים בני-השגה המחייבים את המטופל, ריאיון הנעתי (ראו פרטים לעיל)
    2. טיפול תרופתי מונע, כגון מתן תכשירי גמילה מעישון: תחליפי ניקוטין (NRT)‏ Buproprion) Zyban)‏ ו-Varenicline) Champix); טיפול תרופתי להרזיה: Orlistat) Xenical), ‏Phentermine) Razin) או Liraglutide) Saxenda). מועילות השימוש בתרופות המסייעות לשינוי הרגלים לעומת בטיחות השימוש בהן נידונה בהרחבה בספרות המדעית, ויש לעקוב אחר הדיווחים וההנחיות המתפרסמים בנושא
    3. הצעת חומרי הסברה המוצגים בערוצי מדיה שונים וניתוב המטופלים לגורמים העשויים לסייע להם במשפחה, בקהילה ובקווי טלפון ייעודיים לגמילה מעישון או לעזרה בהתמודדויות אחרות, וכן הכוונה לאתרים מבוססי ראיות באינטרנט
  5. התאמת מעקב (Arrange) אחר ההתקדמות: אישיות המטופל והגורמים הסביבתיים שהובילו אותו לאמץ התנהגויות סיכון אינם נעלמים עם השינוי בהתנהגותו, ולכן יש ללוות אותו בדרכו החדשה. רצוי שגורם מהצוות הטיפולי (או שלוחו בארגון) ייצור עימו קשר במשך החודש שלאחר השינוי. אם מדובר בהתנהגויות כמו גמילה מעישון, רצוי לעשות זאת כבר בתוך שבוע. בתהליך שינוי התנהגות ייתכנו נסיגות שידרשו חזרה על ארבעת השלבים הראשונים של שיטת ה-5A's בתוך הטמעה של הפעולות והניסיון שהמטופל צבר ובתוך התחשבות בגישתו הנוכחית. על המעקב להימשך בתוך הארכה של פרקי הזמן בין המגעים עד ש"הרגל הופך לקבע. יש מקום לשקול אימוץ של שיטה להפעלת תזכורות אלקטרוניות כדי לסייע למטופלים להיצמד לשלבי השיטה

ברמת המרפאה

תכנון זמן ועבודה

כדי שלא לפגוע בעבודה היומיומית - בעיקר מענה אבחוני וטיפולי לצורכי האוכלוסייה - ולהעלות את הסיכוי להצלחה, חשוב לנקוט כמה שיטות מוכחות:

  • תכננו פעולות מניעתיות חדשות בצורה הדרגתית. התחילו בחשובים ביותר מבחינת תרומתם למניעה (ראו סעיף 3 לעיל) בתוך התחשבות בעומס הזמן שכל פעולה מוסיפה
  • נצלו את ההזדמנויות למניעה בביקורים הקליניים (Preventable moment). בישראל, כ-95% מהמטופלים מבקרים במרפאה לפחות פעם אחת מדי שלוש שנים. דרך יעילה לעשות זאת היא לנצל מרכיב בביקור הקליני שיש לו היבט מניעתי, כגון ייעוץ להיגמל מעישון בחולה המשתעל
  • נתחו את שיטת העבודה שלכם ואת סדר היום שלכם כדי להתייעל ולאפשר שילוב של פעולות מניעה
  • למדו גישות ייעוץ קצרות ומובנות והצטיידו בחומר עזר כתוב או במידע מהאינטרנט כדי לחלקו או לכוון את המטופלים לקרוא בו. אפשר לחבר מבעוד מועד קטעי ייעוץ ולהיעזר בהם בעת הצורך
  • פזרו את יישום הפעולות המניעתיות לאורך השנה - ממילא רובן דרושות רק בתדירות שנתית (או רב-שנתית). תכננו פגישות מדי תקופה המוקדשות רק לנושאים מניעתיים
אמוץ עבודת צוות

אנשי המקצוע במרפאה צריכים לעבוד יחד, בעבודת צוות, בתחום המניעתי כמו בתחומים האבחוני והטיפולי. כדאי להאציל פעולות מניעה למגוון אנשי מקצוע במרפאה ואף מחוצה לה.

להלן כמה דוגמאות חשובות:

  • בחרו איש מקצוע להיות "מוביל הפרויקט" הטמעת קידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה. רופא או אחות ה"משוגעים לדבר" הם הבחירה הטבעית לתפקיד
  • היפגשו עם הצוות כדי לאמוד את "אקלים המניעה" במרפאה: סכמו מה נעשה עד אותו מועד, מה הצליח ומה כשל ומדוע, מהן ציפיות הצוות, מהם המכשולים הפוטנציאליים, וכן אילו גורמים חיוביים יש לטפח
  • האצילו על חברי הצוות סמכות לבצע פעולות מניעה. אמצו זרימה טורית ("אשד מניעתי") - מפקיד הקבלה, דרך האחים והרוקחים - כדי להותיר מינימום הכרחי לביקור אצל הרופא
  • אם שיעור גבוה של מטופלים מרוכז במקום מחוץ למרפאה - מרכז לבריאות המשפחה, מרכז יום לקשיש, מועדון קשישים, בית ספר או מקום עבודה גדול המספק שירותי מרפאה לעובדים - תאמו ותכננו כיצד לנצל ביקורים בעלי אופי בריאותי המתרחשים שם לתוך העשייה המניעתית
נצלו תשתיות פיזיות וטכנולוגיות

נצלו את זמן ההמתנה מחוץ לחדר הרופא לשתי פעולות: קליטת מידע על המטופל והעברת מידע בריאותי ממוקד אליו. דרך טובה לקלוט מידע היא מילוי שאלון הערכת סיכונים וצרכים בריאותיים (Health Risk and Needs Assessment; ראו בשיטה 5A's לעיל). רצוי, כמובן, לעזור למטופלים במילוי השאלון בעזרת מתנדבים או כוח עזר אחר. אחות או רופא יעברו על השאלון ויקבעו סדרי עדיפות מניעתיים לביצוע. בדקו בקופותיכם אם יש שאלון מתוקף לשימוש. הנגשת שאלון מקוון באמצעים כמו טלפונים חכמים יקל את הביצוע; הפיצו מידע בריאותי: אפשר להעביר מסרים בריאותיים באמצעות עלונים לחלוקה, כרזות התלויות במרפאה, הקרנת סרטים בנושאי מניעה במערכות טלוויזיה בחדרי המתנה וכן בעזרת מחשב או קיוסק ממוחשב לשימוש המטופל הממתין.

היעזרו במערכת תזכורות שיטתיות
  • תזכורות לרופא (Physician reminders): יש מערכות תזכורת המעודדות ביצוע פעולות מניעה דרושות. חשוב להקפיד לרשום כל פעולת מניעה, כולל ייעוצים ותוצאותיהם, בתיק הממוחשב
  • תזכורות למטופל (Patient reminders): חשוב מאוד להעצים את המטופל כדי שהוא יהיה שותף פעיל במניעת תחלואה שלו. ספרות ענפה תומכת במועילות של שליחת תזכורות למטופל, אף יותר מתזכורות לרופא. מומלץ להיעזר במסרונים, בדואר אלקטרוני, בדואר הרגיל, בשיחות טלפון המוסרות מסרים כללים או מותאמים אישית לכל מטופל וכן לעודד שימוש ביישומונים המושתתים על שיטות מבוססות לשינוי התנהגות. רצוי לעקוב אחר התפתחות המדע סביב מועילות ההיעזרות במדיה חברתית לעידוד של שינוי התנהגות. חומר רקע והסברים מצויים באתרים במרשתת של קופתכם ושל משרד הבריאות
ארגנו פעילות קבוצתית מניעתית
גורמים ארגוניים

על מנת להצליח בפעולות המניעה ברמה לאומית, יש חשיבות לתרומת מנהיגות מערכת הבריאות, קרי משרד הבריאות, הנהלות קופות החולים והר"י. נושאים שהם באחריותם כוללים, בין היתר, תעדוף מיזמי מניעה ברמה ארצית, תוך הפניית המשאבים הדרושים כדי להטמיעם.

בשנת 2005 השיק משרד הבריאות תוכנית "לעתיד בריא 2020", תוכנית שנועדה לשמש תוכנית אב לקידום בריאות ומניעה. בשנת 2011 יתפרסמו מעל 25 פרקים המכילים במגוון נושאים בריאותיים, אשר רבים מהם נוגעים לתחום המניעה הקלינית. פרקי היוזמה מכילים מידע אפידמיולוגי וכלכלי המתארים את נטל התחלואה והתמותה הקיים בישראל בנושא הפרק, יעדים תוצאיים (Outcome objectives) המלוות במטרות מדידות שיש להשיגן עד לתום העשור (מכאן השם 2020) וכן מגוון התערבויות נתמכות-ראיות להשגת היעדים. יישום חשוב של היוזמה היא התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים בריא לעידוד תזונה נבונה ופעילות הגופנית המושק בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים בימים אלה. פרטים ודוחות היוזמה מצויים באתר הבא: http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=75.

התקדמות ניכרת נוספת ברמת משרד הבריאות בתחום המניעה היא מימון חיסונים נוספים לילדים והכנסת תרופות וסדנאות לגמילה מעישון לסל התרופות.

יוזמה לאומית חשובה, שהחלה בשנים האחרונות וצוברת תאוצה היא תוכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. נתוני מדדים לאומיים לרפואת הקהילה פורסמו לראשונה בשנת 2004 לשנים 2003-2001, בשנת 2008 פורסם הדו"ח השנתי החמישי ומתייחס לנתונים שנאספו מ-4 הקופות. בשנת 2012 פורסם דו"ח לפי כל קופה בנפרד.

הנתונים בדו"ח עוסקים בשישה תחומים של רפואת הקהילה - חיסון נגד שפעת, בדיקות סקר לאיתור סרטן המעי הגס וממוגרפיה לאיתור סרטן השד, טיפול באסטמה, טיפול בסוכרת, טיפול בילדים וטיפול בתחום הלב.

מטרות תכנית מדדי איכות לאומית לרפואת הקהילה הם שתיים עפ"י מחברי הדו"ח:

  • לשפר את איכות שירותי רפואת הקהילה בישראל באמצעות מדידת ביצועים מתמשכת.
  • לספק מידע לציבור ולקובעי מדיניות בנושא האיכות של שירותי הבריאות בישראל.

בנוסף, יש קופות שהוסיפו מדדים מניעתיים נוספים כמו רישום מצב העישון. נוצרה מעין תחרות בין הקופות שהביאה לעליה ברורה ברמת ביצוע מדדים אלה על ידי צוותי המרפאות.

בשנתיים האחרונות נשמעת ביקורת על מדדי האיכות השונים ובעיקר על ההתנהלות סביב הנושא. הובע חשש שהמדדים עצמם הופכים למטרה, הם מרתקים משאבים שאינם הולמים את חשיבותם האמיתית לבריאות האוכלוסיה, הם אינם מותאמים לצרכי המטופלים. העובדה שחלק מהמדדים אינם מבוססים דים מחריף את קולות הבקורת. דיונים נערכו ונערכים במסגרות שונים בהר"י, ובקופות. מוסדות כגון ברוקדייל והמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות חוקרים את הנושא ומציפים שאלות ועמדות שונות. אין ספק שאנו צפויים להתפתחויות בנושא זה בעתיד הלא רחוק.

מהביקורת עולים פתרונות מהיבטים אחדים:

  • בחינה מדוקדקת יותר של הביסוס הקליני של כל מדד המוכנס לתכנית, ישימותו ודרך ביצועו.
  • הארכת משך המפגש רופא-חולה.
  • ביזור משימות מניעה בין שאר אנשי הצוות הרפואי והלא רפואי.
  • ביצוע התהליך תוך הפגנת רגישות רבה לצרכי המטפלים והמטופלים באזורים שונים ובהתחשב בתשומות הזמן וכוח האדם הנדרשות כדי לבצען בצורה מיטבית.

ראוי לציין שיוזמת לעתיד בריא 2020 ובא-כוחה, התוכנית הלאומית הנ"ל, מפתחת יחד עם קופות החולים תכניות לתמרץ השגת מדדי איכות התערבותיות כגון ייעוץ להפחתת משקל הגוף, לתזונה נבונה ולביצוע פעילות גופנית. הכוונה לתגמל כלכלית את הקופות על ההישגים. אין ספק שגם כאן חשוב לתעדף את הזמן של הצוותים כדי למקסם את התוצאה הבריאותית.

חלה גם התקדמות ניכרת בקופות החולים בנושא מחשוב צרכי המניעה: תוכנתו תזכורות בנושא הרפואה המונעת, הוטמעו קווי הנחייה בתרשימי זרימה ממוחשבים בתיק המטופל, הוקם קו טלפוני לגמילה מעישון באחת הקופות, הוספה הדרכת צוותים וחומר הדרכה זמין הוצע למטופלים, מתבצעת בקרת תהליכים וכן פותחו באתרי אינטרנט קופתיים לתקשורת רב-סטרית. עדיין נדרשים מאמצים לעודד את הרפואה המונעת ע"י פעולות הבאות: ביזור משימות מניעה שאינן דורשות בהכרח רופא, בין אחיות ומקצועות אחרים כדי להפחית את העומס על הרופא, בניית שיטת תגמול עבור פעולות המניעה, פרסום כל ההנחיות הרלוונטיות בנושא מניעה לכלל האזרחים ושיתוף המטופלים באחריות לרפואה המונעת עבורם.

כדי להבטיח יישום מוצלח של השינויים הארגוניים שהוזכרו, על הרופאים וכלל הצוות הרפואי בכל הרמות לשתף את הממונים עליהם בחזונם, בתחושותיהם, וברצונות מטופליהם ועל הארגונים לשתף את הרופאים בשטח בבניית המדיניות.

ביבליוגרפיה לפי שנים

ביבליוגרפיה והערות שוליים


ראו גם