כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק גרימת לידה והבשלת צוואר הרחם - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| השראת לידה והבשלת צוואר הרחם | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 01 בפברואר 2007 , עדכון אושר 2 באוקטובר 2013 |
| יוצר הערך | הוועדה המכינה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
הוועדה המכינה
- הנייר הוכן לראשונה ע"י פרופ' דן שרמן 2007
- הועדה לעדכון נייר העמדה 2014 - ועד החברה לרפואת אם ועובר:
- פרופ' יריב יוגב- יו"ר
- פרופ' אייל שיינר
- פרופ' סורינה גריסרו
- פרופ' משנה זוהר נחום
- פרופ' משנה עידו שולט
- ד"ר מיכל קובו
- ד"ר יואב ינון
מטרת השראת הלידה היא גרימת לידה לדנית על ידי גרימת צירי לידה, מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם, לפני תחילתה של לידה ספונטנית. ככלל, השראת לידה מותווית במצבים בהם קיים סיכון לאם ו/או לעובר בהמשך ההיריון. בכל מקרה יש לשקול את הסיכונים הפוטנציאליים שבגרימת הלידה למול הסיכונים שבהמשך ההיריון והמתנה ללידה עצמונית. השכיחות של גרימת לידה נעה בטווח של 10-44% מסך כל הלידות[1]. בארץ השכיחות הממוצעת של השראות לידה היא של כ-16% מכלל הלידות.
כאשר צוואר הרחם אינו בשל, יש מקום לבצע הבשלה (Ripening). ניתן להעריך את מצבו של צוואר הרחם על פי ניקוד בישופ (Bishop score)[2] ( טבלה 1). צוואר אינו בשל כאשר ניקוד הבישופ ≤6, וכאשר ניקוד בישופ = 8 הסיכויים להצליח בהשראת לידה דומים לאלו של לידה ספונטנית[3].
טבלה 1: ניקוד בישופ של צוואר הרחם
| ניקוד | פתיחה (ס"מ) | מיקום הצוואר | מחיקה (%) | גובה הראש | מירקם הצוואר |
|---|---|---|---|---|---|
| 0 | סגור | אחורי | 0-30 | 3- | נוקשה |
| 1 | 1-2 | אמצעי | 40-50 | 2- | בינוני |
| 2 | 3-4 | קדמי | 60-70 | 1,0- | רך |
| 3 | 5-6 | - | 80 | +1, +2 |
ככלל , לא מומלץ לבצע השראת לידה "אלקטיבית" לפני שבוע 39 להריון אלא אם קיימת התוויה אימהית או עוברית. לפני ההחלטה על גרימת לידה יש לאמת ולוודא את גיל ההריון. ההערכה המילדותית לפני השראת לידה תכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, מנח ומצג העובר, מצב הצוואר, הערכה קלינית של משקל העובר וניטור עוברי-רחמי (NST, Non Stress Test). יש ליידע את היולדת לגבי הסיכונים והסיבוכים של השיטה, לקבל ולתעד את הסכמת היולדת להתערבות.
אמצעים להשראת לידה
כאשר צוואר הרחם בשל, ניתן לגרום ללידה על ידי פקיעת הקרומים (Amniotomy) ו/או עירוי תוך-ורידי של אוקסיטוצין (Oxytocin). כאשר קיים צורך בהשראת לידה אך צוואר-הרחם אינו בשל, ניתן לבצע הבשלת צוואר באמצעים מכאניים ואו תרופתיים.
אמצעים מכאניים
בין האמצעים המכאניים יש למנות את השימוש בקטטרים המנופחים מעבר לפי הפנימי של צוואר הרחם (עם וללא הזלפה של תמיסות לחלל האקסטרה-אמניוטי, עם וללא משיכה), הפשלת ממברנות (Stripping) או פקיעה של קרומים ומרחיבים אוסמוטיים (Laminaria).
קטטרים: השימוש בקטטרים להבשלת צוואר הרחם הוא פשוט, זול ובעל שעור נמוך יותר של תופעות לוואי, יחסית לשיטות הפרמקולוגיות. שימוש בקטטרים הוכח כיעיל, עם שעורים גבוהים של לידות וגינליות תוך 24 שעות ושביעות רצון של המטופלות[3] (Level I). לא נמצא הבדל בשימוש בסוגי הקטטרים השונים: Double Balloon Catheter לעומת Foley Catheter[4]. שעור ההצלחה בהשגת לידה לדנית בשימוש בקטטרים בהשוואה לפרוסטגלנדינים (Prostaglandins) (PGE2 וגינלי), הוא דומה, עם שעור דומה של ניתוחים קיסריים. שימוש באמצעים מכנייים בהשוואה לפרוסטגלנדינים כרוך עם שעור נמוך יותר של טכיסיסטוליה רחמית (Tachisistolia uterina) (מעל 5 צירים ב-10 דקות), ועם תחלואה אימהית ונאונטלית דומה[5]
הפשלת הקרומים (Membrane stripping): פעולה הגורמת לשחרור אנדוגני של פרוסטגלנדינים. בהשוואה להמתנה בלבד, לא נימצא הבדל בשעור התחלואה האימהית או עוברית או בשעור הניתוחים הקיסריים. הפשלה של הקרומים יעילה בקיצור פרק הזמן ללידה עצמונית ובהפחתת שעור ההיריון העודף (Level I)[6].
פקיעת קרומים: בהשוואה לשימוש בפרוסטגלנדינים (PGE2 וגינלי), פקיעת קרומים לצורך השראת לידה, כרוכה עם צורך מוגבר יותר לשימוש באוגמנטציה עם אוקסיטוצין, אך ללא הבדל בשעור הניתוחים הקיסריים (Level I)[7].
אמצעים פרמקולוגים
אוקסיטוצין: מתן אוקסיטוצין תוך-וורידי יוביל לתגובה רחמית תוך 3-5 דקות, עם קבלת רמות יציבות בפלסמה תוך 40 דקות. תגובת הרחם לאוקסיטוצין תלויה בשבוע ההריון. שימוש באוקסיטוצין נימצא יעיל יותר בהשוואה לפלצבו/המתנה בלבד, בהשגת לידה לדנית תוך 24 שעות.
בנשים עם בישופ נמוך, אוקסיטוצין בהשוואה ל-PGE2 (וגינלי או צווארי) הוא פחות יעיל. בנשים עם צוואר רחם לא בשל, שימוש באוקסיטוצין בהשוואה להמתנה בלבד, או בהשוואה ל-PGE2 וגינלי, הייתה כרוכה בשעור דומה של ניתוחים קיסריים. (Level I)[3],[8]
פרוסטגלנדינים: השימוש בפרוסטגלנדינים להבשלת צווארהרחם וכאמצעי לגרימת לידה הוכח כיעיל. קיימות נגזרות של פרוסטגלנדינים: PGE1(t:Misoprostol|Misoprostol) או PGE2 (Dinoprostol) בצורת טבליות, ג'ל, תמיסה, או פתילה עם שרוך-מושהה, הניתנים בדרך הפה, הנרתיק, או הצוואר.
סוג הפרוסטגלנדין המועדף, וצורת המתן המיטבית עדיין לא נקבעה (Level I). בהשוואה לפלצבו/המתנה בלבד, שימוש ב-PGE2 וגינלי מעלה את שעור הלידות הלדניות תוך 24 שעות, מפחית את הצורך באוגמנטציה עם אוקסיטוצין, מפחית את שעור הניתוחים הקיסריים, אבל כרוך עם טכיסיסטוליה רחמית, עם וללא שינויים בדופק העוברי ( Level I)[3],[9]
תכשירים מקבוצת ה-PGE1 טרם נרשמו בארץ להתוויה זו, אך קיים מידע רב לגבי יעילותם ובטיחותם בארצות מערביות. שימוש ב-PGE1 וגינלי, בהשוואה ל-PGE2 (וגינלי או צווארי) או לאוקסיטוצין, קשור עם שעורי הצלחה גבוהים יותר בהשגת לידה לדנית תוך 24 שעות, שעור נמוך יותר באלחוש אפידורלי, צורך נמוך יותר באוגמנטציה (Augmentation) עם אוקסיטוצין, אך עם שעור גבוה יותר של טכיסיסטולה רחמית ושעור מוגבר של מקוניום. שימוש ב-PGE1 פומי בהשוואה למתן וגינלי היה קשור עם שעור נמוך יותר של טכיסיסטולה רחמית וללא הבדל בשעור הניתוחים הקיסריים ( Level I)[10],[11] . שימוש ב-PGE1 לאחר ניתוח קיסרי הינו התווית נגד מוחלטת[3].
- ניתן לשלב אמצעים מכאניים ותרופתיים
- אין מניעה משימוש בפרוסטגלנדינים לאחר ירידת מים. אין מידע לגבי בטיחות השימוש בשיטות מכניות בעת ירידת מים
הנחיות לבצוע השראת הלידה
- אין מניעה מבצוע השראת לידה בנשים עם ניתוח קיסרי יחיד רוחבי בסגמנט התחתון (ראו לידה לדנית לאחר ניתוח קיסרי קודם - נייר עמדה)
- השראת לידה תבוצע באישפוז
- מומלץ לבצע ניטור (רחמי-עוברי) רצוף במהלך השימוש באוקסיטוצין
- ניטור עוברי יתבצע על פי פרוטוקול מחלקתי
ביבליוגרפיה
- Ehrenthal DB, Jiang X, Strobino DM Labor induction and the risk of a cesarean delivery among nulliparous women at term. Obstet Gynecol. 2010 Jul;116(1):35-42
- Smith R. Parturition. NEJM 2007; 356:271-83
- RCOG- Induction of Labor- Clinical Guideline 2008- an update of NICE inherited clinical guideline D (published in June 2001) and replaces it http://publications.nice.org.uk/induction-of-labour-cg70
- ↑ Chauhan SP, Ananth CV. Induction of labor in the United States: a critical appraisal of appropriateness and reducibility. Semin Perinatol. 2012 Oct;36(5):336-43. doi: 10.1053/j.semperi.2012.04.016. Review.
- ↑ Bishop EH. Pelvic scoring for elective induction. Obstet Gynecol 1964;24:266-8
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 ACOG Practice Bulletin No. 107: Induction of labor. ACOG Committee on Practice Bulletins -- Obstetrics. Obstet Gynecol. 2009 Aug;114(2 Pt 1):386-97
- ↑ Wing DA. Techniques for ripening the unfavorable cervix prior to induction UpToDate Jan. 2013
- ↑ Jozwiak M, Bloemenkamp KW, Kelly AJ, Mol BW, Irion O, Boulvain M. Mechanical methods for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2012 Mar 14;3:CD001233. doi: 10.1002/14651858.CD001233.pub2. Review
- ↑ Boulvain M, Stan C, Irion O. Membrane sweeping for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2005 (1).CD000451 Review
- ↑ Bricker L, Luckas M Amniotomy alone for induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2000;(4):CD002862; edited( no change to conclusions) 2012
- ↑ Alfirevic Z, Kelly AJ, Dowswell T. Intravenous oxytocin alone for cervical ripening and induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Oct 7;(4):CD003246. doi: 10.1002/14651858.CD003246.pub2. Review
- ↑ Kelly AJ, Malik S, Smith L, Kavanagh J, Thomas J. Vaginal prostaglandin (PGE2 and PGF2a) for induction of labour at term. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Oct 7;(4):CD003101. doi: 10.1002/14651858.CD003101.pub2. Review
- ↑ Hofmeyr GJ, Gülmezoglu AM, Pileggi C. Vaginal misoprostol for cervical ripening and induction of labour. Cochrane Database Syst Rev. 2010 Oct 6;(10):CD000941. doi: 10.1002/14651858.CD000941.pub2. Review
- ↑ Mozurkewich EL, Chilimigras JL, Berman DR, Perni UC, Romero VC, King VJ, Keeton KL. Methods of induction of labour: a systematic review. BMC Pregnancy Childbirth. 2011 Oct 27;11:84