כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק המלצות להפחתת הסיכון למות עריסה - חוזר משרד הבריאות
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| עדכון ההמלצות להפחתת הסיכון למות עריסה | ||
| ||
| תחום | ילדים | |
| מספר החוזר | 20/2006 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 16 ביולי 2006 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מות עריסה
רקע
תסמונת המוות בעריסה היא מצב נדיר של מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוק מתחת לגיל שנה, תוך כדי שינה. הסיכון למקרים מצערים אלה הוא בעיקר בגיל 2-4 חודשים.
בישראל ארעו 57 מקרים של מות עריסה בשנת 2000 ומספרם ירד בהדרגה ל- 40 מקרים מתוך 145,000 לידות (שיעור של כ-1:3,600 לידות בכלל האוכלוסייה בשנת 2004).
שיעור המקרים של מות עריסה היה גבוה במגזר הערבי פי 4 מאשר במגזר היהודי. נתונים מפורטים על מספר המקרים והשיעור באוכלוסייה מופיע בתרשים 1 :
בסה"כ, מות עריסה מהווה את סיבת המוות השלישית לתמותת תינוקות עד גיל שנה, כשהסיבות השכיחות יותר הן פגות וסיבוכיה, ומומים מולדים - תרשים 2.
נכון למועד כתיבת מסמך זה לא נמצא הסבר חד משמעי למות עריסה, אך ידועים גורמי סיכון למצב זה.
גורמי הסיכון למות עריסה
- מצב סוציו-אקונומי ירוד - אמהות חד הוריות, אמהות בגיל < 20 שנה - עונת חורף - פגות ומשקל לידה נמוך מאוד - סדר לידה עולה (הסיכון קטן יותר בילד הראשון, ועולה בהדרגה בילדים הבאים) - חימום יתר או קור - שכיבה על הבטן או על הצד - עישון בקרבת הילד (בבית, במכונית או בסביבת התינוק). - תינוק שאינו יונק - תינוק הישן יחד עם הוריו במטה (Bed sharing) - מזרון ומצעי מטה רכים - כימיקלים רעילים בסביבת התינוק