הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - שינה וסוכרת
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
---|---|---|
שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן |
|
שם הפרק | שינה וסוכרת | |
עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ | |
מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
מועד הוצאה | 2021 | |
מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפרעות שינה, סיבוכים בסוכרת
על פי מחקרים שנערכו, קיים קשר בין התפתחות סוכרת מסוג 2 לבין נדודי שינה תדירים. אנשים שסבלו מהפרעת שינה במשך שנה או יותר וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות נמצאו בסיכון גבוה יותר פי שלושה לפתח סוכרת מסוג 2, לעומת אנשים שלא התלוננו על איכות שנתם וישנים שש שעות או יותר בכל לילה. המומחים בתחום מאמינים כי הסיבה הבסיסית להתפתחות הסוכרת הינה הפרעה של הוויסות ההורמונלי הרגיל של הגוף, כתוצאה מחוסר שינה.
מחקרים רבים הוכיחו שלשינה יש תפקיד מרכזי בוויסות תפקודים אנדוקריניים וחילוף גלוקוז. במבוגרים בריאים מתרחשים שינויים בשחרור הורמונים האחראים על ויסות מטבולי. הפרשה הורמונלית אצל אדם בריא תלויה בסדר מסוים של שלבי השינה2,1. נמצא שקושי לקיים שינה רציפה או לחילופין ריבוי בשעות שינה, קשורים בסיכון גבוה ב-18% להתפתחות השמנה וסוכרת. בנוסף לכך, זוהו מנגנונים ביולוגיים שונים אצל אנשים עם אובדן שינה, שעלולים להוביל לעליה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית, עליה בהפרשת הורמון הקורטיזול בערב והורמון הגדילה בלילה אשר מעלים את הסיכון לתנגודת לאינסולין ולפגיעה באיכות השינה בלילה. מחקרים הראו שקיים קשר נוירו-אנדוקריני בין ערנות ותאבון. כאשר אדם ישן שינה איכותית יש דיכוי של הורמונים המופרשים במוח שאחראים על תחושת רעב ושובע. לעומת זאת חוסר שינה או מניעת שינה מלאכותית משפיעה לרעה על חילוף חומרים של גלוקוז ורגולציה של תאבון4,3. מניעת שינה ו/או איכות שינה ירודה עלולות להשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ורגולציית התאבון7-5. חלה עלייה בשכיחות הפרעות שינה בשנים האחרונות, במיוחד הפרעות שינה חסימתיות OSA( Obstructive Sleep Apnea(. יש לציין שקיים תת אבחון למצבים אלה. איכות שינה ירודה עשויה לקדם התפתחות השמנת יתר, סוכרת והחמרת מחלות אנדוקריניות אחרות. טיפול בהפרעות שינה יכול לשפר את חילוף החומרים, איזון ערכי גלוקוז, מניעת השמנה והחרפת מצבים אנדוקרינולוגים. קבוצת סיכון לפתח הפרעות שינה
- גברים.
- גיל מעל 40.
- השמנת יתר.
- בעלי צוואר רחב בקוטר מעל 40 ס"מ.
- בעלי לשון ושקדים מוגדלים, כמו כן בעלי לסת קטנה.
- היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה.
- מטופלים עם רפלקס.
- הפרעת נשימה אפית חסימתית כתוצאה מאלרגיות או עיוות של מחיצת האף.
סיבות להפרעות שינה אצל מטופלים עם סוכרת: הפרעת שינה חסימתית, נוירופתיה פריפרית, סינדרום רגליים ללא מנוחה, דיכאון, חרדה ומצבי לחץ. סיבוכים של הפרעת שינה חסימתית OSA: יתר לחץ דם, אירוע מוחי, הפרעות קצב לב, אירוע לבבי, אי ספיקת לב, החמרה בהפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש. אומדן אנמנזה סיעודית
- גיל.
- סוג סוכרת.
- משך המחלה.
- קיום סיבוכים של המחלה.
- מחלות נלוות.
אומדן גופני רלוונטי ומדידות
- סימנים חיוניים )לחץ דם ודופק.
- משקל, גובה, BMI.
- מצב תפקודי -ADL.
- תפקוד קוגניטיבי.
- אומדן כף רגל סוכרתית.
- הפרעות באיזון סוכרת.
- אומדן כאב.
- אומדן מסוכנות לנפילות לפי הצורך.
- הפרעה בתפקוד המיני.
- אומדן דבקות לטיפול.
אומדן הרגלי שינה: )שאלות מכוונות לאומדן שינה(
- האם אתה ישן פחות או יותר 7 שעות רציפות?
- כמה פעמים אתה מתעורר בלילה?
- כמה פעמים עליך לגשת לשירותים במהלך הלילה?
- האם אתה מתעורר לעיתים בלילה עם תחושת חנק?
- האם אתה מתעורר בבוקר עם כאבי ראש?
- האם אתה מרגיש עייפות או תשישות במהלך היום?
- האם אתה מתעורר בבוקר תשוש?
- האם יש לך קושי בריכוז או ירידה בזיכרון?
- האם אתה מזהה ירידה במוטיבציה והאטה בתפקוד?
- האם אתה מזהה בעיות של מצב רוח?
- האם אתה סובל מדיכאון?
- האם יש לך סיוטי לילה בתדירות גבוהה?
- האם אתה נוחר או מדבר מתוך שינה?
אומדן טיפול תרופתי
- דבקות לטיפול תרופתי.
- אבחון מצב של Polypharmacy.
- התייחסות לתרופות כגון: משתנים, תרופות להפרעות שינה, נוגדי דיכאון, טיפול פסיכיאטרי ואנטי היסטמינים.
- בדיקות מעבדה רלוונטיות.
- הדמיה.
- בדיקת עיניים.
- א.ק.ג.
התייחסות להרגלי חיים
- עישון.
- פעילות גופנית.
- עיסוק ותחביבים.
- הרגלי שתיה )מים/ אלכוהול(.
- עיסוק - עבודת משמרות.
תהליכי חשיבה ואבחנה
- זיהוי בעיות קליניות.
- היפוגליקמיה/היפרגליקמיה.
- פגיעה באיברי מטרה.
- כף רגל סוכרתית.
- זיהוי תופעות לוואי לטיפול תרופתי.
סיבוכים וסיכונים צפויים מטופל הלוקה בסוכרת לא מאוזנת המלווה בהשמנה צפוי לפתח Obstructive Sleep Apnea Syndrome. קביעת תוכנית טיפולית
- התמדה/ היענות לטיפול תרופתי.
- התייחסות לתופעות הלוואי של התרופות.
- מניעת היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה.
- מניעת חסרים תזונתיים.
- שמירה על משקל גוף תקין.
- מניעת הפרעות בשיווי משקל .
- בירור תגובות אלרגיות.
- טיפול בהפרעות במתן שתן.
- טיפול בהפרעות פעולת מעיים.
- הפניה לבדיקות.
- הפניה למעבדת שינה.
הפניה למומחים
- דיאטנית.
- עובדת סוציאלית.
- מומחה הפרעות שינה.
- קרדיולוג.
- אף אוזן גרון.
- פסיכיאטר.
- נוירולוג.
נושאים להדרכה
- הדרכה לשיפור איכות השינה.
- חשיבות שמירה על אורח חיים בריא כשיטה אפקטיבית ומשמעותית בטיפול בהפרעות שינה.
- חשיבות הירידה במשקל.
- ניטור עצמי לערכי סוכר וחשיבות איזון הסוכרת, בדיקת רמת סוכר לפני השינה ותיקון בהתאם.
- יישום המלצות רפואיות והגעה למעקבים כולל טיפול תרופתי.
- שיפור איכות חיים.
- שינה עם בגדים קלים ונוחים ולא חמים.
- שינה עם הרמת ראש.
- הפסקת עישון.
- ניהול לחצים נפשיים.
- טיפול בתסמינים בבעיות סינוסים.
- הפחתה בשימוש במכשירים אלקטרונים וניידים בחדר השינה.
- הפחתה בשתיה לפני שעת השינה.
- קביעת סדר קבוע לפני השינה.
- פעילות גופנית במשך היום תורמת לשינה יותר איכותית בלילה ומורידה סטרס וחרדה.
- שימוש בכדורי שינה לפי המלצת רופא.
- שימוש במכשירים לשיפור השינה לפי המלצה מקצועית.
- הימנעות משינה באמצע היום.
- זיהוי, טיפול ומניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
- זימון המטופל עם בן משפחה או מלווה משמעותי לצורך תמיכה ביישום המטרות הטיפוליות )במידת הצורך(.
החלטה על המשך מעקב קליני
- מעקב אחרי תלונות המטופל.
- מעקב אחרי רמת איזון הסוכרת- לפי גיל ותפקוד.
- מעקב אחרי איכות השינה אצל המטופל.
- מעקב אחרי איכות חיים אצל המטופל.
- דבקות בטיפול.
- אירועי היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה.
- תופעות לוואי של הטיפול התרופתי.
מדדי הערכה להתערבות
- שיפור באיכות שינה.
- שיפור באיזון הסוכרת.
- שיפור בשאר הבדיקות הרלוונטיות והממדים.
- הגעה למומחים המומלצים באופן סדיר.
- שינוי התנהגותי של המטופל: ירידה בלחצים נפשיים, שמירה על אורח חיים תקין, שמירה על תזונה נכונה ושילוב פעילות גופנית, הפסקת עישון, הגעה לשעות שינה מספקות.
משוב והערכה:
- המטופל ידווח על שיפור בשעות ואיכות השינה.
- המטופל ידווח על שיפור באיכות החיים.
- שמירה על יציבות באיזון הסוכרת.
חשוב לזכור - סוכרת ושינה
- אנשים שסבלו מהפרעת שינה וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות 1 בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2
- חוסר שינה משפיע לרעה על חילוף חומרים ורמות גלוקוז בדם
- הפרעות שינה חסימתיות OSA) Obstructive Sleep Apnea( נפוצות בהפרעות האנדוקריניות והמטבוליות
- טיפול בהפרעות שינה משפר את חילוף החומרים ואיזון ערכי הגלוקוז השמנה וסיבוכי הפרעות שינה
- חשוב לבצע אומדן הרגלי שינה, איכות שינה ותנאי שינה כחלק אומדנים בסוכרת
ביבליוגרפיה 1. Adamantidis, A & de Lecea, L The hypocretins as sensors for metabolism and arousal. J. Physiol. 40-33 :587 ;2009. 2. Estabrooke, IV et al. Fos expression in orexin neurons varies with behavioral state. J. Neurosci. 1662-1656 :21 ;2001. 3. Gronfier, C & Brandenberger, G Ultradian rhythms in pituitary and adrenal hormones: their relations to sleep. Sleep Med. 1998; Rev. 29-17 :2. 4. Sakurai, T The neural circuit of orexin (hypocretin): maintaining sleep and wakefulness. Nat. Rev. Neurosci. 181-8:171;2007. 5. Van Cauter, E Endocrine physiology. In M Kryger, T Roth, & WC Dement, (eds) Principles and Practice of Sleep Medicine, 4th edn. Elsevier-Saunders, Philadelphia. 282-266;2005. 6. Wu, MF, John, J, Maidment, N, Lam, HA & Siegel, JM. Hypocretin release in normal and narcoleptic dogs after food and sleep deprivation, eating, and movement. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2002 283: R1079-R1086. 7. Zeitzer, JM, Buckmaster, CL, Lyons, DM & Mignot, E. Increasing length of wakefulness and modulation of hypocretin1- in the wake-consolidated squirrel monkey. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2007 293: R1736-R1742. https://www.thediabetescouncil.com/link-between-sleep-diabetes-everything-you-need- to-know/