כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מתן תרופות "בנות סיכון" - חוזר משרד הבריאות
 | ||
|---|---|---|
| מתן תרופות "בנות סיכון" | ||
| תחום | תרופות | |
| מספר החוזר | 41/2013 | |
| סימוכין | 43421013 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 5 בדצמבר 2013 | |
סימוכין: חוזרנו מס׳: 1/2009 מיום: 6.1.2009
הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן לחוזר שבסימוכין המחליף ומבטל אותו.
רקע
תרופות "בנות סיכון" הן תרופות שעלולות לגרום נזק למטופל ללא קשר לדרך המתן, גם אם הן ניתנות ע"פ הכללים וההנחיות.
מתן שגוי של תרופה עלול לגרום נזק למטופל, אך הסיבון להיפגעות גבוה הרבה יותר באשר מדובר במתן שגוי של תרופה "בת סיכון".
כמו כן, מתן תרופה על ידי איש צוות אשר אינו מכיר את הוראות השימוש ואזהרות הבטיחות הקשורות לתרופה, הופך את התרופה ל"בת סיכון" גם אם מלכתחילה לא הוגדרה ככזו.
מטרה
להבטיח מתן תרופות ״בנות סיבון״ ברמת בטיחות שתמנע נזק למטופל.
3. הנחיות:
3.1 איש צוות המקבל הוראה למתן תרופה שאיננה מוברת לו, יקפיד לקבל מידע אודות התרופה ממקור מידע אמין לפני המתן.
3.2 רשימת תרופות:
3.2.1 באחריות מנהל בית החולים או המוסד רפואי למנות ״וועדת תרופות״ אשר תקבע רשימת תרופות ״בנות סיבון״ שתופץ לבל המחלקות והיחידות בבית החולים. ניתן להיעזר ברשימה המומלצת שתפורסם ע״י אגף הרוקחות במשרד הבריאות המתבססת על הרשימה של ה - ISMP (institute for Safe Medication Practices). 3.2.2 רשימת התרופות בנות הסיבון תועבר ליחידה לניהול סיבונים בבי״ח / מוסד לאישור נוסף. 3.2.3 מנהל בית המרקחת יהיה שותף בהליך קביעת רשימת התרופות. 3.2.4 מנהל בית המרקחת בבית החולים יביא את רשימת התרופות לוועדת תרופות במטרה לאשרה או לשנותה מעת לעת ולפחות פעם בשנה.
www.health.gov.il ■ Ministry of health, RO.B 1176, Jerusalem 91010■ 9101 o מעודד הבריאות. ת.ד.6ד11, ירושלים
3.2.5 בנוסף לרשימה הגנרית לבלל מחלקות בי״ח / מוסד, תורבב ביחידות השונות רשימה ייחודית, על בסיס הצרבים המיוחדים שלה. הרשימה תבלול בין השאר את התרופות שתביפות המתן שלהן נדיר.
3.3 סימון ואחסון תרופות בנות סיבון:
3.3.1 מומלץ בי תרופות בעלות סיבון גבוה יאוחסנו בבית המרקחת. 3.3.2 תרופות בנות סיבון יהיו מסומנות במדבקות סימון בולטות. 3.3.3 תרופות בנות סיבון יסומנו באופן שונה ובצורה בולטת במערבת הממוחשבת בעת מתן ההוראה לתרופה ובעת החתימה על מתן התרופה ובעת ניפוק התרופה. 3.3.4 מומלץ להוסיף במערבת הממוחשבת דגשים לשימוש בטוח בתרופות בנות סיבון (לדוגמה אזהרות בטיחות וניטור דרוש).
3.4 ציוד:
3.4.1 ועדת התרופות בבל מוסד רפואי תקבע באיזה ציוד על בל מחלקה להשתמש. 3.4.2 הבנה והזלפת תרופות ״בנות סיבון״ תעשה באמצעות ציוד המאפשר שליטה מדויקת על המינון והקצב. 3.4.3 הנחיות השימוש במבשור (סופר הטיפות או משאבות הנפח) יבתבו בעברית על גבי המבשיר.
3.5 הבנה מתן ומעקב:
3.5.1 בתרופות הדורשות הבנה מורבבת או באשר המינון / ריבוז / קצב חורגים מהמקובל תובן התרופה במידת האפשר בבית המרקחת. 3.5.2 אנשי הצוות המעורבים בהוראה למתן התרופה, בהבנה ובמתן שלה מחויבים להביר את ההתוויות למתן התרופה, דרך המתן, המינון, תופעות הלוואי, אזהרות הבטיחות וניטור דרוש. 3.5.3 חישוב מתן יחידות הנפח ביחס לזמן (קצב מתן התרופה) על פי המינון שנקבע ע״י הרופא ייעשה באופן עצמאי ע״י איש הצוות (אחות, רופא או רוקח) המבין את התרופה. 3.5.4 חל איסור על שימוש בטבלאות המרה. 3.5.5 נותן התרופה אחראי להבטיח שנעשו בל התהליבים על מנת לוודא מתן מדויק של התרופה טרם ובעת ההזלפה. 3.5.6 באשר המינון / ריבוז / קצב, חריגים, תובן התרופה, במידת האפשר, בבית המרקחת. 3.5.7 יש לבצע מעקב מתועד אחר קצב ההזלפה, אחת לשעתיים לפחות ובהתאם לרמת הסיבון.
3.6 הדרבת הצוות המטפל:
3.6.1 בית מרקחת יקיים באופן תקופתי הדרבה בנושא ביצוע חישובים רוקחיים למחלקות. 3.6.2 רשימת התרופות הגנרית של תרופות בנות סיבון תפורסם בנוהל פנימי של בית החולים / מוסד רפואי ותוצב במקום בולט במחלקה. הרשימה תעודבן מעת לעת. 3.6.3 רשימת התרופות המחלקתית תפורסם במקום בולט במחלקה לצד הרשימה הגנרית. 3.6.4 מנהל בית המרקחת יגדיר מקור מידע אמין לקבלת מידע על תרופות וינגיש לציבור המטפלים. 3.6.5 מנהל המחלקה / מרפאה יוודא בי צוות המטפלים מביר את רשימת התרופות בנות הסיבון.
3.7 הדרבת המטופלים ומלוויהם:
3.7.1 טרם מתן תרופה בת סיבון יבצע רושם התרופה תישאול של המטופל בהתאם לאזהרות הבטיחות של המטופל.
3.7.2 נותן התרופה ידריך את המטופל ו/או מלוויו לגבי התרופה, דרך המתן ותופעות הלוואי האפשריות. 3.7.3 נותן התרופה בהזלפה ידריך את המטופל ומלוויו לגבי הסיבון הברוך בהתעסקות בציוד העירוי וידגיש את האיסור המוחלט בהתערבות בלשהיא בפעולת המבשירים.
3.8 תופעות חריגות: בבל מקרה של דיווח על תופעות חריגות פיסיות או התנהגותיות, יש ליידע את הרופא המטפל ולשקול את הפסקת מתן התרופה. באשר יחודש המתן, המינון יחושב מחדש.
הואילו להעביר תובן חוזר זה לידיעת בל הנוגעים בדבר במוסדבם. פרופ׳ ארנון אפק ראש מינהל הרפואה