האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "בקע - Hernia"

מתוך ויקירפואה

 
(91 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=13
 +
|Sub Chapter number=2
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 10: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|בקע}}
 +
'''הגדרה''': בקע הינו בליטה לא תקינה של איבר דרך פגם בקירות הסובבים אותו. המונח הרניה, פירושו קרע כלומר קרע בדופן דרכו חודר האיבר. בקע בדופן הבטן הוא השכיח ביותר והוא מצב שבו תוכן הבטן בולט דרך פגם בחיתולית (Fascia) של דופן הבטן.
  
'''הגדרה''': בקע הינו בליטה לא תקינה של איבר דרך פגם בקירות הסובבים אותו. המונח הרניה, פירושו קרע כלומר קרע בדופן דרכו חודר האיבר. בקע בדופן הבטן הוא השכיח ביותר והוא מצב שבו תוכן הבטן בולט דרך פגם בפסציה של דופן הבטן.
+
כ-75% מהבקעים מופיעים במפשעה. 10% מהבקעים מופיעים בצלקת הניתוחית, 6% באזור הפמורלי, 3% במקומות אחרים. הבקע בדרך כלל עטוף במעטפת צפקית, אשר בה יש לטפל בזמן תיקון הבקע.
 
 
כ-75% מהבקעים מופיעים במפשעה. 10% מהבקעים מופיעים בצלקת הניתוחית, % 6 באזור הפמורלי, 3% במקומות אחרים. הבקע בדרך כלל עטוף במעטפת צפקית, אשר בה יש לטפל בזמן תיקון הבקע.
 
 
 
את הבקעים ניתן לחלק לבקעים הניתנים להחזרה (reducible), שבהם ניתן להחזיר את תוכן הבקע לבטן, ולבקעים שאינם ניתנים להחזרה (irreducible), שבהם תוכן השק נשאר כלוא ואינו חוזר יותר לתוך הבטן. בקע שאינו ניתן להחזרה יכול לגרום לחסימת מעי, כתוצאה מכליאת לולאת מעי בתוכו. בולוס של מזון הנכנס לשק ואינו מסוגל לצאת ממנו גורם לחסימת נהור המעי, להצטברות נוזלים בלולאת המעי שלפני החסימה, ולהגברת הלחץ בתוך השק. לחץ זה גורם ללחץ על כלי הדם הוורידיים ועל כלי הלימפה וכתוצאה מכך הדופן הופכת בצקתית יותר ויותר. ככל שהלחץ עולה - החסימה הוורידית גוברת, הבצקת הדופנית גוברת וגורמת בתחילה להפרעה בזרימת הדם העורקי ולאחר מכן לחסימה של זרימת הדם העורקי. במצב זה מדובר strangulated hernial, אשר יכולה להסתיים בנמק של לולאת המעי הכלואה (איור 6.13 ), בהתנקבות של המעי, בדלקת צפק חריפה ובזיהום רב מערכתי, וללא טיפול - החולה ימות
 
 
[[קובץ:בקעים1.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 6.13: מעי נמקי  בתוך שק בקע מפשעתי]]
 
 
 
== בקע מפשעתי==
 
 
 
בקע מפשעתי, הינו בקע המופיע באזור המפשעה. באזור המפשעה נמצאים התעלה המפשעתית ותעלה הפמורלית ששניהם מהווים נקודות חולשה שבה נוצרים בקעים.
 
 
 
התעלה המפשעתית נמצאת מעל האינגוינל ליגמנט ( inguinal ligament ) ולה שני פתחים - הפנימי והחיצוני. הפתח החיצוני נמצא על האינגוינל ליגמנט ליד הפיביק טוברקל. לעומת זאת, הפתח הפנימי נמצא במחצית הגובה של הליגמנט האינגוינלי - כ-2 ס"מ מדיאלית לו (איור 7.13).
 
 
 
 
 
{|align="center"
 
!colspan="2"|איור 7.13 : פתחי התעלה המפשעתית
 
|-
 
|[[קובץ:בקעים2.jpg|300px]]
 
|[[קובץ:בקעים3.jpg|300px]]
 
|}
 
 
 
 
 
אורך התעלה שונה והוא כ-4 ס"מ. התעלה מכילה בתוכה את חבל הזרע וכלי הדם הנלווים אליו: עורקי האשך, ה-testicular papiniform venous plexus, כלי דם של הקרמסטר בנוסף לעצב ה-genito-femorl וסיבים משריר הקרמסטר. גבולות התעלה הם: קדמית - הליגמנט האינגוינלי, מדיאלית – ה-conjoint tendon, והרצפה היא הפסציה הטרנסורסלית והפריטונאום שמאחוריה. את הטבעת החיצונית ניתן למשש ובבדיקה ניתן להחדיר אצבע לתוכה.
 
 
 
הבקע המפשעתי הוא השכיח ביותר. הוא שכיח יותר בגברים מאשר בנשים ובצד ימין יותר מאשר בצד שמאל. המנגנונים הקשורים בהיווצרות הבקעים הם:
 
* באופן נורמלי התכווצות שרירי הבטן גורמת למתיחה של הסלינג סביב הפתח הפנימי של תעלת המפשעה וכתוצאה מכך, בזמן עליית הלחץ התוך בטני, הפתח הפנימי של תעלת המפשעה סגור, ולכן תוכן הבטן אינו חודר לתוכה. פגיעה במנגנון זה קשורה להיווצרות הבקע הבלתי ישיר.
 
* בזמן התכווצות שרירי הבטן מתכווץ cremaster muscle-n אף הוא, וכתוצאה מכך תוכן התעלה נמשך לתוך הבטן. פגיעה במנגנון זה גורמת להתפתחות של הבקעים.
 
* בחלק מהחולים ניתן למצוא הסננה שומנית בתוך השרירים והליגמנטים, הגורמת להחלשת הדופן ולהיווצרות הבקע הישיר.
 
* בזמן התפתחות העובר, האשכים יורדים לשק האשכים כשהם מלווים בשק צפקי - processus vaginalis - אשר נסגר לאחר הלידה. בחלק מהחולים שק זה אינו נסגר והמעי חודר דרכו, מרחיב אותו וגורם ליצירת הבקע המפשעתי הבלתי ישיר.
 
* סיבות אחרות הקשורות בשכיחות יתר של בקע מפשעתי קשורות בעליית הלחץ התוך בטני כמו בחולים שמנים מאוד, ובמקרים של שיעול כרוני, הגדלת הערמונית עם הפרעות במתן שתן, מיימת על סיבותיה, הריונות, שאתות בטניות וכו'.
 
* לחולים שעברו ניתוחים באזור, למשל – כריתת התוספתן עם נזק ileoinaguinal nerved, נגרמת חולשה של דופן הבטן וכתוצאה מכך נוצרים בקעים במפשעה. הפסציה הרוחבית של חולים זקנים או של חולים במחלות מתישות נחלשת, וכתוצאה מכך חלה עלייה בשכיחות הבקעים במפשעה.
 
 
 
את הבקעים המפשעתיים במבוגר נהוג לחלק ל:
 
#בקעים בלתי ישירים: הבקע הבלתי ישיר הוא כל בקע אשר חודר לתעלת המפשעה דרך הטבעת הפנימית.
 
#בקעים ישירים: הבקע הישיר הוא בקע החודר לתעלת המפשעה דרך הדופן האחורית שלה מתוך המשולש על-שם אסלבך (Haselbach), המוגבל על-ידי ה-inferior epigastirc vessels לטרלית, על-ידי inguinal ligaments מלמטה ועל-ידי ה- inguinalis falx  מלמעלה. כל הבקעים הנכנסים לטרלית למשולש זה הם בלתי ישירים.
 
 
 
בקעים ישירים נדירים בצעירים, בנשים ובילדים. הם שכיחים יותר במבוגרים ובדרך כלל הם דו-צדדיים. בקעים אלה, בניגוד לבקעים הבלתי ישירים, בדרך כלל אינם עוברים כליאה.
 
 
 
מלבד שתי הצורות האלה קיימות מספר צורות מיוחדות, נדירות יחסית, של הבקע המפשעתי:
 
 
 
* pantalon hernia - זו צורה שבה קימים בקע ישיר ובקע בלתי ישיר באותו הצד, כאשר ה-inferior epigastric vessels מפרידים ביניהם.
 
*saddlebag hernia - הינו שילוב של בקע ישיר ובלתי ישיר, שאחד מהם גדול והאחר קטן. מבנה זה יוצר צורה הדומה לאוכף.
 
*maydlye hernia  - זהו בקע אשר בתוך השק שלו נמצאות 2 לולאות מעי כלואות, הלוחצות על כלי הדם של לולאה הנמצאת ביניהן. כתוצאה מכך הקטע התוך בטני סובל מאיסכמיה עד נמק (retrograde strangulated hernia). במקרים אלה, בפתיחת תעלת המפשעה, לולאות המעי נראות תקינות. הכנסתן לבטן יכולה לגרום לקטסטרופה בטנית המתבטאת בסימני בטן חריפה עקב השארת הלולאה הנמקית בבטן. במקרים כאלה יש להרחיב את הפתח הפנימי של תעלת המפשעה, לשחרר את המעי ולהוציאו לבדיקה. אם נגרם נזק וסקולרי לקטע המעי יש לבצע כריתה סגמנטרית של המעי הניזוק (איור 8.13).
 
 
 
 
 
[[קובץ:בקעים4.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 8.13: בקע  ע"ש Maydl's]]
 
 
 
* Richter hernia - בבקע זה רק דופן אחת של לולאת המעי חודרת לשק השבר בצורה סקולרית, לכן לא ניתן לראות כסיבוך את שלב חסימת המעי אלא את הנמק של הדופן (איור 9.13)
 
 
 
 
 
 
 
 
[[קובץ:בקעים5.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 9.13: בקע  ע"ש ריכטר - Richter Hernia]]
 
 
 
*.sliding hernia - בקע גולש הוא בקע שבו חלק מדופן השק מורכב מהמעי או מאיברים אחרים כמו הכרכשת, החצוצרה וכוי. במקרים אלה קיימת סכנה שהמנתח הבלתי מנוסה לא יבחין בממצא וכתוצאה מכך הוא עלול לקשור חלק מהמעי ולגרום לנזק איסכמי ולקטסטרופה בטנית (איור 10.13).
 
 
 
 
 
 
 
 
[[קובץ:בקעים6.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 10.13: Sliding Hernia-שק הבקע מורכב בחלקו מהכרכשת הימנית ]]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
===מעטפת שק השבר===
 
 
 
תוכן הבקע הבלתי ישיר עטוף ב:
 
* צפק פריאטלי, המהווה את שק השבר ושומן פרה-צפקי.
 
* פסציה פנימית של חבל הזרע, שמקורה בסיבים של הפסציה הרוחבית.
 
* שרירי הקרמסטר, שמקורם בשריר האלכסוני הפנימי.
 
* פסציה חיצונית של חבל הזרע, שמקורה בשריר האלכסוני החיצוני.
 
* פסציה על-שם סקרפה (Scarpa).
 
* תת עור.
 
* עור.
 
 
 
לבקע הבלתי ישיר יש רק 6 שכבות. הוא חסר פסציה פנימית של חבל הזרע. על מנת לחשוף את שק השבר יש להפריד את כל השכבות האלה, היכולות להיות מעובות - במקרים כרוניים, או דקות מאוד - בחולים בעלי בקע שהופיע זה עתה.
 
 
 
===תסמינים===
 
 
 
* כל החולים מספרים על נפיחות באזור המפשעה, הגדלה בזמן שיעול או בזמן מאמץ גופני.    בחלק מהחולים התסמינים הקליניים מתבטאים בהרגשת מלאות באזור המפשעה.
 
* למקצת החולים יש כאבים במפשעה. למקצתם יש כאבים הקורנים לשק האשכים.
 
* לעתים, החולה מספר על בקע ההולך וגדל שקשה לו להחזירו למקומו, ולפעמים הוא צריך לשכב על מנת להחזיר את תוכן שק השבר.
 
* חלק מהחולים יופיעו עם חסימת מעי או נמק של המעי.
 
* בילדים, לעתים העדות היחידה להופעת הבקע היא הסיפור של האם.
 
 
 
בבדיקה אפשר למשש את שק השבר כבליטה באזור המפשעה. הבדיקה מתבצעת בתחילה בעמידה, כאשר החולה מתבקש להשתעל. רוב הבקעים יבלטו בזמן שיעול על פני העור וחלקם אף יגלוש לשק האשכים. לעתים הבקע קטן ואינו נראה בשיעול. בחולים אלה האבחנה תתבצע על-ידי מישוש. במישוש יש להחדיר את האצבע לטבעת החיצונית של תעלת המפשעה ולבקש מהחולה להשתעל. בקע קטן אפשר למשש בקצה האצבע כבליטה הנדחפת לעבר האצבע. בהמשך הבדיקה, ניסיון ללחוץ על שק השבר, הגורם להחזרתו לבטן כאשר החולה שוכב, מעיד על בקע הניתן להחזרה. אם הבקע לא חוזר מדובר בבקע שלא ניתן להחזרה (irreducible hernia) .
 
בבדיקה בעזרת האצבע אפשר להבדיל בין בקע ישיר לבלתי ישיר. בקע ישיר נדחף אל החלק הלטרלי של האצבע ואילו בקע בלתי ישיר יורד לקצה האצבע הבודקת. דרך נוספת להבדיל בין שני סוגי הבקעים היא על-ידי לחיצה על הטבעת הפנימית. לחץ זה ימנע הופעת הבליטה בשיעול, בבקע בלתי ישיר, אבל לא את זו הנוצרת על-ידי בקע ישיר. (איור 11.13)
 
 
 
 
[[קובץ:בקעים7.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 11.13: האבחנה בין בקע ישיר ללא ישיר]]
 
 
 
לעיתים הבקע  יוצא דרך הטבעת החיצונית וגולש  לשק האשכים בקע כזה נקרא בקע inguino-scrotal hernia (תמונה 1.13).בקעים הגולשים לשק האשכים לעיתים קרובות אינם ניתנים לאחזרה עקב הדבקויות פנימיות או עקב גודלם, אלה הם בקעים מסוג irreducible hernia.
 
 
 
 
 
 
 
[[קובץ:בקעים8.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור תמונה 1.13: בקעinguino-scrotal  הגולש לשק האשכים]]
 
 
 
===אבחנה מבדלת===
 
 
 
* פוניקולוצלה (funicolocele) - זהו שריד של הפרוסס הוגינאלי, שנסגר בגובה הטבעת הפנימית של תעלת המפשעה, ומשאיר כיס קטן של צפק, המפריש נוזל המצטבר בתוכו ויוצר את הפוניקולוצלה. הפוניקולוצלה מופיע כגוש במפשעה שאינו ניתן להחזרה.
 
* בקע פמורלי.
 
* בלוטות לימפה מוגדלות.
 
*. הידרוצלה.
 
*. וריקוצלה.
 
*. המטומה או דימום ספונטני לתוך חבל הזרע.
 
*. אשך טמיר (undecendent testis).
 
 
 
===הגישה הניתוחית===
 
 
 
קיימות טכניקות רבות לתיקון הבקע המפשעתי. ריבוי הטכניקות מצביע על כך שחלק מהניתוחים לא השיגו את התוצאות הרצויות. הספרות מדווחת על חזרה של הבקע אצל 15%-5% מהחולים במעקב ארוך.
 
 
 
טיפול: בעבר, הטיפול בבקע מפשעתי חייב תיקון ניתוחי. עבודות שבדקו קביעה זו לא הראו יתרון לטיפול הניתוחי על פני המעקב השמרני וניתוח של בקעים תסמינים בלבד. לכן, הגישה המקובלת יותר בחולים עם בקע א-תסמיני שאינו מפריע לחולה היא מעקב בלבד, ורק בחולים עם בקע תסמיני כמו: כאבים, בלט מטריד, כליאה, גיל צעיר מאוד או בקע פמורלי, יש להעדיף ניתוח. בחולים עם בקע כלוא, יש להימנע מלהחזיר את הבקע בכוח וצריך לנתחם בדחיפות. חולים שבהם הבקע חזר לאחר מניפולציה, יש לנתח אלקטיבית באותו אשפוז.
 
 
 
להלן מספר טכניקות מקובלות לתיקון הבקע המפשעתי בגישה הפתוחה.
 
 
 
====Open tension free repair====
 
 
 
1. הטכניקה לפי Halsted או Modified Andrews:
 
מבצעים חתך מפשעתי בקו שבין ה-pubic tubercle לבין ה-ASIS, פותחים את התת עור והפסציה על-שם סקרפה ומגיעים לאפינורוזיס של השריר האלכסוני החיצוני. מזהים את פתח התעלה החיצוני, ופותחים את האפונירוזיס של השריר החיצוני האלכסוני מעל תעלת המפשעה. בתעלת המפשעה מזהים את חבל הזרע המכיל בתוכו את מוביל הזרע, את הוורידים והעורקים הטסטיקולריים, ובנשים את round ligaments. בסמוך לחבל הזרע מוצאים את ileoinguinal nerved, העובר לאורך התעלה, את הענף הגניטלי של genitofemoral nerved ליד הפתח החיצוני של תעלת המפשעה, ואת ilioepigastric nerved קרוב לפתח הפנימי של תעלת המפשעה. בקיר האחורי של התעלה ניתן לראות את ^inferior epigastric vessels, הבאים מאחורי inguinale ligament ועוברים לרוחב תעלת המפשעה אל מתחת לשריר הרקטוס.
 
 
 
לאחר חשיפת חבל הזרע יש לברר האם הבקע הוא ישיר או בלתי ישיר. בקע היוצא לטרלית לכלי הדם הללו הוא בקע בלתי ישיר ואילו בקע היוצא מדיאלית הוא בקע ישיר. בבקע בלתי ישיר פותחים את מעטפות הבקע וחושפים את השק הצפקי, מפרידים אותו מחבל הזרע עד מעבר לטבעת הפנימית של תעלת המפשעה. לאחר מכן פותחים את השק וחושפים את תוכנו, דוחפים את המעי פנימה לתוך הבטן ותופרים את השק באזור הצוואר. לא תמיד צריך לפתוח את השק ולכורתו. כאשר השק קטן ונפרד בקלות, אפשר לחושפו לדוחקו מעבר לטבעת המפשעתית הפנימית. כורתים את שארית השק מעל הצוואר. חלק זה של הניתוח נקרא הרניוטומיה - herniotomy. לאחר מכן מגיע שלב שחזור הדופן האחורית של תעלת המפשעה וחיזוקה. שלב זה נקרא הרניופלסטיקה - hernioplasty (איור 12.13).
 
 
 
 
איור 12.13: Halsted's original repair
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הטכניקה המקובלת, בשלב זה, היא:
 
א. שחזור ה-fascia transversalis בעזרת מספר תפרים.
 
ב. תפירת ה-inguinal ligament ל- conjoined tendon, כשכבה ראשונה של חיזוק הדופן האחורית של תעלת המפשעה. יש לדאוג לכך שהפתח הנשאר למעבר חבל הזרע לא יעלה על רוחב חבל הזרע, תוך השארת מקום להחדרת ידית פינצטה קטנה. סגירה הדוקה מדי תגרום לבצקת האשך, ואילו סגירה פחות הדוקה תגרום לבקע חוזר דרך הפתח.
 
ג. לאחר מכן מחזקים את הדופן האחורית על-ידי תפירת האפונירוזיס של השריר האלכסוני החיצוני ל-inguinal ligament.
 
ד. מסיימים את הניתוח בתפירת העלה הלטרלי של השריר האלכסוני החיצוני לעלה המדיאלי שלו. בתום הניתוח תעלת המפשעה חוסלה כמעט לגמרי ובדופן קיים פתח רק למעבר חבל הזרע, כאשר חבל הזרע מונח מעל הפסציה ומתחת לתת-עור.
 
  
בבקע ישיר הגישה דומה עד לזיהוי השק, אלא שכאן אין צורך לפתוח את השק אלא להשקיעו חזרה לבטן ולתקן מעליו את הפסציה הרוחבית על-ידי תפרים בודדים, או תפר שק-טבק. הפלסטיקה לאחר מכן דומה לזו שתוארה.
+
את הבקעים ניתן לחלק לבקעים הניתנים להחזרה (Reducible), שבהם ניתן להחזיר את תוכן הבקע לבטן, ולבקעים שאינם ניתנים להחזרה (Irreducible), שבהם תוכן השק נשאר כלוא ואינו חוזר יותר לתוך הבטן. בקע שאינו ניתן להחזרה יכול לגרום ל[[חסימת מעי]], כתוצאה מכליאת לולאת מעי בתוכו. בולוס של מזון הנכנס לשק ואינו מסוגל לצאת ממנו גורם לחסימת נהור המעי, להצטברות נוזלים בלולאת המעי שלפני החסימה, ולהגברת הלחץ בתוך השק. לחץ זה גורם ללחץ על כלי הדם הוורידיים ועל כלי הלימפה וכתוצאה מכך הדופן הופכת בצקתית יותר ויותר. ככל שהלחץ עולה - החסימה הוורידית גוברת, הבצקת הדופנית גוברת וגורמת בתחילה להפרעה בזרימת הדם העורקי ולאחר מכן לחסימה של זרימת הדם העורקי. במצב זה מדובר בבקע חנוק (Strangulated), אשר יכול להסתיים בנמק של לולאת המעי הכלואה (איור 6.13), ב[[פרפורציה של המעי|התנקבות של המעי]], ב[[דלקת צפק חריפה]] ובזיהום רב מערכתי, וללא טיפול - החולה ימות.
  
2. תיקון לפי בסיני (Basini):
+
לפירוט על סוגי הבקעים השונים ראו
עקרונות הגישה וה-herniotomy זהים לאלה שתוארו. השחזור הוא השונה. בתיקון משחזרים את האנטומיה של תעלת המפשעה. השכבה הראשונה של התיקון היא תפירה של ה-conjoined tendon על inguinal ligaments. לאחר מכן בנייה מחדש של הגג והקיר הקדמי של תעלת המפשעה, ולשם כך תופרים מחדש את האפונירוזיס של השריר האלכסוני החיצוני (העלה הלטרלי והמדיאלי) מעל חבל הזרע. פלסטיקה זו פחות חזקה מקודמתה וטובה לביצוע בצעירים בעלי בקעים מולדים, שבהם הדופן האחורית חזקה, או בחולים בעלי בקע קטן יחסית. בבקעים גדולים ומשולבים לא רצוי לבצע תיקון מסוג זה (איור 13.13).
 
  
 
+
* [[בקע מפשעתי - Inguinal hernia]]
+
* [[בקע מפשעתי בילדים ובתינוקות - Inguinal hernia in children]]
 
+
* [[בקע פמורלי - Femoral hernia]]
 
+
* [[בקע הטבור - Umbilical hernia]]
 
+
* [[בקע ברום הבטן - Epigastric hernia]]
 
+
* [[בקע בצלקת - Incisional hernia]]
 
+
* [[בקע על-שם Litter's hernia - Litter]]
איור 13.13: תיקון הבקע בשיטת Basini: משמאל שכבות התיקון מימין תפירת הפסציה החיצונית
+
* [[בקע על-שם Spigelian hernia - Spiegel]]
 
+
* [[בקע מותני או גבי - Lumbar or dorsal hernia]]
 
+
* [[בקע אובטורטורי - Obturator hernia]]
 
+
* [[בקע פרינאלי - Perineal hernia]]
 
+
* [[בקע פנימי - Internal hernia]]
 
+
* [[בקע בין-דפני - Interparietal hernia]]
3. תיקון לפי קופר (Cooper Repair או McVay)
+
* [[בקע שתי (סכיאטי) - Sciatic hernia]]
בתיקון זה הגישה וה-Herniotomy זהים לאלה שתוארו. השחזור מתחיל בתפירת הליגמנט על-שם קופר ל- conjoined tendon עד לכלי הדם הפמורליים, ומשם המשך התיקון הוא כמו שתואר בשיטה לפי אנדראוס. לעתים כאשר inguinal ligaments הרוס, כמו בחולים בעלי בקע חוזר, תיקון זה הוא תיקון הבחירה. יש המשתמשים בו כתיקון בחירה ראשוני לכל בקע מפשעתי ישיר. חיסרון התיקון הזה הוא בכך שהוא אינו גמיש דיו, ולכן בזמן מאמץ נוצר מתח על קו התפרים העלול לגרום להינתקותם (איור 14.12).
+
* [[בקע סרעפתי מולד - Congenital diaphragmatic hernia]]
 
 
 
Cooper's ligament repair : איור 14.13
 
 
 
4. תיקון לפי Scholdice
 
תיקון זה פותח בקליניקה בקנדה, שבה מבצעים רק תיקוני בקע ולהם הניסיון המצטבר הגדול בעולם. בטכניקה זו, לאחר פתיחת התעלה המפשעתית פותחים גם את רצפת התעלה - הפסציה הטרנסורסלית - ותופרים אותה מחדש לכל אורכה, כרצפה חדשה וחזקה יותר של התעלה. רק לאחר מכן מחזקים אותה עם עלי הפסציה הקדמית כמו בניתוחים שתיארנו.
 
 
 
תוארו עוד שיטות רבות לתיקון הבקע המפשעתי. כל מנתח משתמש בשיטות שהוא יודע לבצע היטב, בתנאי שהתוצאות שהוא מקבל הן לשביעות רצונו.
 
 
 
בילדים תיקון הבקע שונה מזה של המבוגרים. הבקע בילדים אינו נובע מחולשת הדופן אלא מקיום של הפרוסס וגינאלי שלא נסגר. התיקון, לכן, מתייחס לקיום השק ולא לחולשת הדופן. כלומר, כריתת השק - herniotomy, ולא פלסטיקה - herniaplasty.
 
 
 
====Open tension free repair====
 
 
 
אחת הסיבות לכישלון התיקון הוא מתח על קו התפרים עקב פגם גדול מדי בפסציה. המתח גורם לקרע של הפסציה ולבקע חוזר. במטרה למנוע את המתח על הפסציה פותחה שיטה כירורגית לתיקון הבקע הנקראת tension free repair. עיקרון שיטה זו היא תפירה של הפסציה ללא מתח, כאשר על הפגם מגשרים על-ידי תפר שתי וערב (Lichtenstein repair) (איור 15.13),
 
 
 
 
איור15.13: תיקון הבקע לפי ליכטנשטיין ללא מתח
 
 
 
או על-ידי רשת הנתפרת לפסציה מעל הפגם שבה בטכניקות שונות. הגישה לשימוש ברשתות קיבלה תאוצה עם פיתוח השיטה הלפרוסקופית לתיקון הבקע המפשעתי (איור 16.13).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איור 16.13: תיקון בקע מפשעתי בעזרת רשת המונחת מתחת לפסציה של השריר האלכסוני החיצוני 1 . חבל הזרע;2. פסציה של השריר האלכסוני החיצוני; 3. הרשת מקובעת לפסציה
 
 
 
====תיקון לפי Stopa====
 
 
 
הרעיון המונח ביסוד התיקון הזה הוא שדופן הבטן כולה חלשה ולכן תיקון במקום אחד לא ימנע היווצרות של בקע במקום אחר או בקע חוזר. מתח הנוצר במקום אחד (של התיקון) עלול להחליש את הדופן במקום אחר. לכן הציע סטופה תיקון של כל דופן הבטן התחתונה על- ידי פריסת רשת לכל מרחב הבטן התחתונה. בניתוח פותחים את דופן הבטן בחלקה התחתון בקו האמצעי, מפרידים את הצפק מדופן הבטן ^ASIS אחד למשנהו עד הליגמנט על שם קופר ולאחר השחרור של שק הבקע מהמפשעה פורסים רשת לכל רוחב הבטן התחתונה בין הצפק לדופן הבטן, מגובה הליגמנט על שם קופר ועד גובה הטבור. הלחץ הבטני יצמיד את הרשת לדופן הבטן. הרשת תיטמע בדופן ועל-ידי כך יושג חיזוק של כל הדופן (איור 17.13).
 
 
 
 
 
איור 17.13: תיקון הבקע לפי סטופה. הרשת נפרסת על פני כל הבטן התחתונה וחובקת את כלי הדם הפמורליים וחבל הזרע 1 . כלי הדם הפמורליים;2. חבל הזרע; 3. רשת
 
 
 
גישה נוספת לתיקון היא patch and plug techniques, שבה מכניסים רשת לפתח הבקע ומעליו תופרים רשת לחיזוק רצפת התעלה. בבקעים בלתי ישירים יש המסתפקים בהכנסת אותו plug בצורת קונוס לפתח וקיבועו במקום מבלי לחזק את רצפת התעלה.
 
 
 
 
 
===תיקון לפרוסקופי של הבקע המפשעתי===
 
 
 
גישה חדשה לתיקון הבקע המפשעתי פותחה עם כניסת השימוש בכירורגיה לפרוסקופית לשגרה. התיקון הלפרוסקופי יכול להתבצע בגישה תוך-צפקית או פרה-צפקית.
 
 
 
TAPP-Trans-Abdominal Pre-peritoneal Procedure בגישה התוך-צפקית ממלאים את הבטן בגז על מנת להרחיק את דופן הבטן מהמעי. מחדירים באזור הטבור טרוקר ודרכו את מקור האור והמצלמה. דרך שני פורטים נוספים המוחדרים לבטן משני הצדדים ניגשים למפשעה. יש לציין שהמראה המתגלה לעין המנתח שונה לגמרי מהמראה בגישה הקדמית הפתוחה כאן נגשים לתיקון הבקע בגישה אחורית דרך חלל הבטן (איור18.13)
 
 
 
 
איור18.13: מבט מחלל הבטן על המפשעה
 
 
 
 
 
 
 
ובעזרת גרספר (תופס רקמה) מושכים את שק הבקע החוצה מתעלת המפשעה ואת הפתח החשוף ממלאים בפקק רשת. (איור 19.13).
 
 
 
 
איור 19.13: הכנסת טרוקרים וחשיפת הבקע בלפרוסקופיה בשיטת TAPP: A הכנסת הטרוקרים B  האנטומיה כפי שנראית מתוך הבטן (שונה לחלוטין מהמראה בגישה הפתוחה) C פתיחת הפריטונאום באזור הפתח הפנימי D ו-E הכנת האיזור להנחת הרשת F הנחת הרשת. הפריטונאום נסגר מעל הרשת.
 
 
 
TEP - Totally Extraperitoneal Repair הגישה השנייה הפרה-צפקית היא המקובלת יותר. בגישה זו מחדירים את הטרוקר בין הצפק לדופן הבטן. החתך וההפרדה של הדופן מבוצעים ידנית ורק אז הטרוקר מוחדר למישור המתאים. מחדירים דרכו גז למרווח הנוצר בין הצפק לדופן הבטן, הגז מרחיב את ההפרדה לכל החלק התחתון של הבטן וכך נוצר מרחב ראייה של המפשעות משני הצדדים. בניגוד לראייה הרגילה של דופן הבטן - מהחוץ פנימה, הרי בלפרוסקופיה רואים את האנטומיה מבפנים החוצה. מזהים את שק הבקע, את כלי הדם כולל ה- inferior epigastric vessels, את כלי הדם הפמורליים, את חבל הזרע, ומושכים את השק מתוך תעלת המפשעה לבטן. לאחר מכן מכסים את האזור על-ידי רשת המקובעת בסיכות מיוחדות לדופן הבטן. בשיטה זו התיקון כולל את הבקע הישיר, את הבקע הבלתי ישיר ואת הבקע הפמורלי. החתכים בעור נסגרים. (איור 20.13).
 
 
 
 
 
 
 
 
איור 20.13: תיקון הבקע בשיטת ה- TEP: A הכנסת טרוקר בגובה הטבור להפרדת הפריטונאום משרירי דופן הבטן. B , C ו- D ניפוח הבלון  ויצירת חלל העבודה בדופן הבטן. E הנחת הרשת וקיבועה.
 
 
 
הכנסת הלפרוסקופיה כאמצעי עזר לתיקון בקעים , הביאה איתה גישה חדשה שהפכה עם הזמן גם למועדפת לתיקון של בקעים שחזרו.
 
 
 
סיבוכי הניתוחים הפתוחים אינם רבים. הסיבוכים המיידיים הם:
 
1. זיהומים בפצע הניתוח, בשיעור של 4%-2%.
 
2. בצקת האשך - עקב סגירה הדוקה מדי של הפתח למעבר חבל הזרע, נגרמת הפרעה ניקוז הוורידי של האשכים ונוצרת בהם נפיחות. בדרך כלל נפיחות זו חולפת או מסתיימת באטרופיה של האשך.
 
3. כאבים באזור החתך במפשעה שכיחים עקב תפיסת העצב האיליואינגוינאלי באחד התפרים, בזמן תיקון הבקע, או עקב יצירת נוירינומה סביב קצה העצב הכרות. כאבים אלה יכולים להימשך חודשים. לעתים ניתן לאבחן זאת על-ידי הזרקת לידוקאין למקום יציאת העצב, כ-5 ס"מ מה-ASIS . נזק לעצב גורם למקצת החולים הרגשת נימול או חוסר תחושה באזור המפשעה.
 
 
 
בקע חוזר באזור המנותח מדווח ב-15%-5% מהחולים בסדרות השונות. בקע חוזר המופיע זמן קצר לאחר הניתוח קשור בטכניקה לא נכונה שבוצעה. חזרות מאוחרות יותר נובעות מ:
 
* חולשת הדופן באותו אזור, הקשורה בדרך כלל בזיהומים במקום הניתוח, או במתח רב מדי של הפסציה באזור התיקון. כתוצאה מכך הפסציה נקרעת, הדופן נחלשת ומופיע בקע חוזר.
 
* תיקון של בקע ישיר כאשר קיים בנוסף בקע קטן בלתי ישיר אשר אינו מזוהה בזמן הניתוח. שק זה מתפתח במשך הזמן וגורם לבקע חוזר למרות התיקון.
 
* כל הגורמים המעלים את הלחץ התוך בטני כמו: שיעול כרוני, עצירות, עצירת שתן, שאתות בטניות וכוי, גורמים להגדלת השכיחות של הבקעים החוזרים. לכן, לפני כל תיקון של בקע חוזר, יש לשלול קיום גורמים מסייעים ולטפל בהם לפני הניתוח החוזר.
 
 
 
התיקון של בקעים חוזרים הוא קשה. הקושי נובע מהרס האנטומיה בניתוח הראשון ומהצורך לנסות לבצע שחזור אנטומי של השכבות, משימה אותה לא תמיד ניתן לבצע. התיקון המועדף במקרים אלה הוא השחזור בעזרת הליגמנט על-שם קופר, או תיקון בעזרת רשת. הכנסת הגישה הלפרוסקופית מאפשר גישה חדשה לתיקון הבקע החוזר ע"י הנחת רשת וקיבועה בחלקהפנימי של התעלה מבלי שנזדקק לפתיחת התעלה ולשחזור האנטומי.
 
 
 
שיטות רבות תוארו לתיקון הבקע המפשעתי והשאלה הנשאלת היא באיזה טכניקה נבחר לתיקון הבקע? הכלל הראשון הוא תמיד לבצע את הטכניקה בה הכירורג הכי בקיא. קיימות התוויות נגד לניתוחים לפרוסקופיים והם : בקע שלא ניתן להחזרה, בקע הגולש לשק האשכים, חולים שעברו ניתוחים בבטן תחתונה דרך חתכים בדופן הבטן התחתונה, גברים עם בעיות ערמונית המועמדים לניתוח פתוח של הערמונית וכו'. השאלה הכי נפוצה היא האם לבחור בטכניקה הלפרוסקופית או בגישה הפתוחה. השאלה נבדקה בקרב 20.000 מנותחים שעברו חלקם תיקון בשיטה הפתוחה והשאר בשיטה הלפרוסקופית מסקנת החוקרים הייתה שבגישה הפתוחה בבקעים חד צדדים שיעור הבקעים החוזרים היה קטן יותר ביחס לניתוחים לפרוסקופים ולכן המלצתם הייתה לבקע חד צדדי להעדיף את הגישה הפתוחה ומקרים בהם התיקון הוא דו צדדי להעדיף את הגישה הלפרוסקופית.
 
 
 
שאלה אחרת הנדרשת בשנים האחרות היא האם כל בקע חייבים לנתח? הגישה בעבר הייתה פשוטה נוכחות בקע מהווה הוראה לניתוח. הדבר נחקר על קבוצות גדולות של חולים והמסקנה הייתה שחולים א-תסמינים אין חובה לנתח. הסיכון בניתוח שווה לסיכונים מסבוכים במקרה של צורך בניתוח דחוף, ולכן אין חובה לנתח חולים בעלי בקע אשר אינם סובלים ממנו. יוצא מכלל זה הם חולים בעלי בקע פמורלי ששם הטבעת נוקשה וצרה והסיכוי לכליאה על נזקה גדול, ולכן רצוי לנתחם לאחר שהאבחנה נקבעה.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
+
* לנושא הקודם: [[אנטומיה של דופן הבטן ותעלת המפשעה - Anatomy of the abdominal wall and inguinal canal]]
* לנושא הקודם: [[האנטומיה של דופן הבטן ותעלת המפשעה]]
+
* לנושא הבא: [[בקע מפשעתי - Inguinal hernia]]
* לנושא הבא: [[דליות האשך - הבטים כירורגיים]]
 
  
 
* [[בקעים |לתוכן העניינים של הפרק]]
 
* [[בקעים |לתוכן העניינים של הפרק]]
שורה 257: שורה 52:
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
 
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}
  
[[קטגוריה:כירורגיה]]
+
[[קטגוריה: כירורגיית ילדים]]
 +
[[קטגוריה: משפחה]]

גרסה אחרונה מ־07:31, 30 באוגוסט 2021

כותרתבקעים.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק בקעים
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםבקע

הגדרה: בקע הינו בליטה לא תקינה של איבר דרך פגם בקירות הסובבים אותו. המונח הרניה, פירושו קרע כלומר קרע בדופן דרכו חודר האיבר. בקע בדופן הבטן הוא השכיח ביותר והוא מצב שבו תוכן הבטן בולט דרך פגם בחיתולית (Fascia) של דופן הבטן.

כ-75% מהבקעים מופיעים במפשעה. 10% מהבקעים מופיעים בצלקת הניתוחית, 6% באזור הפמורלי, 3% במקומות אחרים. הבקע בדרך כלל עטוף במעטפת צפקית, אשר בה יש לטפל בזמן תיקון הבקע.

את הבקעים ניתן לחלק לבקעים הניתנים להחזרה (Reducible), שבהם ניתן להחזיר את תוכן הבקע לבטן, ולבקעים שאינם ניתנים להחזרה (Irreducible), שבהם תוכן השק נשאר כלוא ואינו חוזר יותר לתוך הבטן. בקע שאינו ניתן להחזרה יכול לגרום לחסימת מעי, כתוצאה מכליאת לולאת מעי בתוכו. בולוס של מזון הנכנס לשק ואינו מסוגל לצאת ממנו גורם לחסימת נהור המעי, להצטברות נוזלים בלולאת המעי שלפני החסימה, ולהגברת הלחץ בתוך השק. לחץ זה גורם ללחץ על כלי הדם הוורידיים ועל כלי הלימפה וכתוצאה מכך הדופן הופכת בצקתית יותר ויותר. ככל שהלחץ עולה - החסימה הוורידית גוברת, הבצקת הדופנית גוברת וגורמת בתחילה להפרעה בזרימת הדם העורקי ולאחר מכן לחסימה של זרימת הדם העורקי. במצב זה מדובר בבקע חנוק (Strangulated), אשר יכול להסתיים בנמק של לולאת המעי הכלואה (איור 6.13), בהתנקבות של המעי, בדלקת צפק חריפה ובזיהום רב מערכתי, וללא טיפול - החולה ימות.

לפירוט על סוגי הבקעים השונים ראו

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא