כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - סוכרת והיריון"
מתוך ויקירפואה
| (15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|מוציא לאור= | |מוציא לאור= | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|סוכרת והיריון}} | {{הרחבה|סוכרת והיריון}} | ||
סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus, GDM), מהווה 7%-6% מכלל ההריונות והשכיחות של סוכרת טרום הריונית מהווה 3%-1% מכלל ההריונות. | סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus, GDM), מהווה 7%-6% מכלל ההריונות והשכיחות של סוכרת טרום הריונית מהווה 3%-1% מכלל ההריונות. | ||
| + | |||
איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון עומד במרכזו של הטיפול בנשים אלו, על מנת: | איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון עומד במרכזו של הטיפול בנשים אלו, על מנת: | ||
| − | *להפחית תחלואה ותמותה עובריים | + | *להפחית תחלואה ותמותה עובריים |
| − | *למנוע סיבוכים אימהיים | + | *למנוע סיבוכים אימהיים |
| − | *למנוע תחלואה לאחר הלידה של האם והעובר | + | *למנוע תחלואה לאחר הלידה של האם והעובר |
| − | *למנוע סיבוכים בריאותיים עתידיים לאם וליילוד | + | *למנוע סיבוכים בריאותיים עתידיים לאם וליילוד |
| − | העקרונות החשובים בטיפול באישה עם סוכרת בהיריון | + | |
| − | + | ==העקרונות החשובים בטיפול באישה עם סוכרת בהיריון== | |
| − | + | *ייעוץ טרום הריוני ותכנון המשפחה | |
| − | + | *איזון מיטבי של רמות גלוקוז בזמן ההיריון | |
| − | + | *סקירה ואיתור סיבוכים אימהיים בנשים עם סוכרת טרום הריונית ([[יתר לחץ דם]], [[זיהומים]], [[רטינופתיה]], [[נפרופתיה]], [[תחלואה קרדיווסקולרית]], בדיקת כפות רגליים, [[קטואצידוזיס]] ו[[תת פעילות של בלוטת התריס]]). גם בנשים עם סוכרת הריונית | |
| − | סוכרת טרום הריונית | + | *איתור סיבוכים עובריים וטיפול בהם |
| + | |||
| + | ==סוכרת טרום הריונית== | ||
סוכרת טרום הריונית מוגדרת כסוכרת שאובחנה טרם ההיריון. | סוכרת טרום הריונית מוגדרת כסוכרת שאובחנה טרם ההיריון. | ||
| + | |||
בהיריון עם סוכרת טרום הריונית קיימת שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים אימהיים ועובריים. הסיבוכים העובריים נובעים בעיקר מהיפרגליקמיה של האם. | בהיריון עם סוכרת טרום הריונית קיימת שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים אימהיים ועובריים. הסיבוכים העובריים נובעים בעיקר מהיפרגליקמיה של האם. | ||
| − | בשליש הראשון הסיבוכים העיקריים הם מומים מולדים | + | |
| − | סיבוכים בעובר וביילוד | + | בשליש הראשון הסיבוכים העיקריים הם מומים מולדים (10%-7.5%) ובשליש השני והשלישי הסיבוכים בעיקר קשורים למשקל ומבנה גוף העובר, בשלות ראייתית ותחלואה נאונטלית. |
| − | *תמותה פרינטלית | + | |
| − | *מומים מולדים, קרדיומיופתיה | + | ===סיבוכים בעובר וביילוד=== |
| − | *עיכוב גדילה תוך רחמי ) | + | *תמותה פרינטלית |
| − | *לידה מוקדמת וסיכון מוגבר לאי בשלות ריאתית | + | *מומים מולדים, [[קרדיומיופתיה]] |
| − | *מקרוזומיה | + | *[[עיכוב גדילה תוך רחמי]] (IUGR) |
| − | *ריבוי מי שפיר | + | *[[לידה מוקדמת]] וסיכון מוגבר לאי בשלות ריאתית |
| − | *תשניק בלידה | + | *מקרוזומיה (עובר גדול - מעל 4 ק"ג) |
| − | סיבוכים מטבוליים בילוד | + | *ריבוי מי שפיר |
| − | *היפוגליקמיה | + | *תשניק בלידה |
| − | *היפרבילירובינמיה | + | |
| − | *פוליציטמיה | + | ===סיבוכים מטבוליים בילוד=== |
| − | *היפוקלצמיה | + | *[[היפוגליקמיה]] |
| − | *היפומגנזמיה | + | *[[היפרבילירובינמיה]] |
| − | השפעות הסוכרת על היילוד לטווח הארוך | + | *[[פוליציטמיה]] |
| − | *שכיחות יתר של השמנה בבגרות ובילדות | + | *[[היפוקלצמיה]] |
| − | *שכיחות גבוהה יותר של הופעת סוכרת מסוג 2 בגיל מבוגר | + | *[[היפומגנזמיה]] |
| − | *ליקוי למידה, הפרעות קשב וריכוז | + | |
| − | סיבוכים אימהיים אפשריים | + | ===השפעות הסוכרת על היילוד לטווח הארוך=== |
| − | *רטינופתיה סוכרתית | + | *שכיחות יתר של השמנה בבגרות ובילדות |
| − | *נפרופתיה סוכרתית | + | *שכיחות גבוהה יותר של הופעת סוכרת מסוג 2 בגיל מבוגר |
| − | *נוירופתיה פריפרית ואוטונומית | + | *ליקוי למידה, הפרעות קשב וריכוז |
| − | *יתר לחץ דם/רעלת היריון. | + | |
| − | *מחלות לב וכלי דם | + | ===סיבוכים אימהיים אפשריים=== |
| − | *תת-פעילות בלוטת התריס | + | *רטינופתיה סוכרתית |
| − | *קטואצידוזיס ) | + | *נפרופתיה סוכרתית |
| − | *זיהומים בדרכי השתן | + | *נוירופתיה פריפרית ואוטונומית |
| − | *לידה מוקדמת | + | *יתר לחץ דם/רעלת היריון. |
| − | *לידה טראומתית | + | *מחלות לב וכלי דם |
| − | *לידה נתוחית/מכשירנית | + | *[[תת-פעילות בלוטת התריס]] |
| − | *דיכאון | + | *קטואצידוזיס (DKA) בנשים עם סוכרת מסוג 1 |
| − | סוכרת הריונית | + | *זיהומים בדרכי השתן (שכיחות פי 3–5) |
| − | סוכרת הריונית | + | *לידה מוקדמת |
| − | הורמוני השלייה כגון קורטיזול, GH, לקטוגן שלייתי, פרוגסטרון ופרולקטין המופרשים ברמה גבוהה במחצית השנייה של ההיריון גורמים לתנגודת לאינסולין. בשל היעדר רמות מספיקות של אינסולין כדי להתמודד עם הדחק המטבולי של הורמוני השלייה, תהייה עלייה ברמת הסוכר. לאיתור סוכרת הריונית יש לבצע בדיקת סקר | + | *לידה טראומתית |
| + | *לידה נתוחית/מכשירנית | ||
| + | *דיכאון | ||
| + | |||
| + | ==סוכרת הריונית (GDM)== | ||
| + | סוכרת הריונית היא מצב של אי סבילות לפחמימות בדרגות חומרה שונות המתגלה לראשונה במהלך ההיריון. | ||
| + | |||
| + | הורמוני השלייה כגון קורטיזול, GH, לקטוגן שלייתי, פרוגסטרון ופרולקטין המופרשים ברמה גבוהה במחצית השנייה של ההיריון גורמים לתנגודת לאינסולין. בשל היעדר רמות מספיקות של אינסולין כדי להתמודד עם הדחק המטבולי של הורמוני השלייה, תהייה עלייה ברמת הסוכר. לאיתור סוכרת הריונית יש לבצע בדיקת סקר GCT {{כ}} (Glucose Challenge Test) העמסה של 50 גרם גלוקוז, מתבצעת לאחר ארוחת בוקר קלה, בין השבועות 24–28 להיריון. | ||
| + | |||
דגימת הדם נלקחת שעה לאחר שתית התמיסה. | דגימת הדם נלקחת שעה לאחר שתית התמיסה. | ||
| + | |||
תוצאה תקינה מוגדרת עד 140 מ"ג/ד"ל. | תוצאה תקינה מוגדרת עד 140 מ"ג/ד"ל. | ||
| − | אם התוצאה היא 140 מ"ג/ד"ל ומעלה, יש לבצע העמסת סוכר אבחנתית Oral Glucose( | + | |
| + | אם התוצאה היא 140 מ"ג/ד"ל ומעלה, יש לבצע העמסת סוכר אבחנתית OGTT {{כ}} Oral Glucose( Tolerance Test)): העמסה של 100 גרם גלוקוז. | ||
| + | |||
דגימות הדם נלקחות: | דגימות הדם נלקחות: | ||
| − | דגימת הדם הראשונה נלקחת בצום, לפני שתית התמיסה ולאחר שתית התמיסה בכל שעה דגימה נוספת. בצום - תקין עד 95 מ"ג/ד"ל | + | *דגימת הדם הראשונה נלקחת בצום, לפני שתית התמיסה ולאחר שתית התמיסה בכל שעה דגימה נוספת. |
| − | שעה - תקין עד 180מ"ג/ד"ל | + | *בצום - תקין עד 95 מ"ג/ד"ל |
| − | שעתיים - תקין עד 155 מ"ג/ד"ל | + | *שעה - תקין עד 180מ"ג/ד"ל |
| − | שלוש - תקין עד 140 מ"ג/ד"ל | + | *שעתיים - תקין עד 155 מ"ג/ד"ל |
| − | חריגה ב-2 ערכים מתוך 4 קובעים אבחנה של סוכרת הריונית. | + | *שלוש - תקין עד 140 מ"ג/ד"ל |
| − | לנשים עם גורמי סיכון | + | |
| − | גורמי סיכון להתפתחות סוכרת בהיריון | + | חריגה ב-2 ערכים מתוך 4 קובעים אבחנה של [[סוכרת הריונית]]. |
| − | *גיל: מעל 30 | + | |
| − | *היסטוריה משפחתית - סוכרת ידועה אצל בן משפחה מקרבה ראשונה | + | לנשים עם גורמי סיכון או סוכרת הריונית בעבר, יש לבצע העמסת סוכר של 100 גרם גלוקוז בשליש הראשון של ההיריון. |
| − | *עודף משקל | + | |
| − | *לידה קודמת של תינוק במשקל מעל 4 ק"ג | + | ===גורמי סיכון להתפתחות סוכרת בהיריון=== |
| − | *הפלות ספונטאניות מרובות | + | *גיל: מעל 30 |
| − | *סוכרת הריונית בהיריון קודם או סיבוכי סוכרת בלידות קודמות כגון מאקרוזומיה או פרע כתפיים | + | *היסטוריה משפחתית - סוכרת ידועה אצל בן משפחה מקרבה ראשונה |
| − | *לידת עובר עם מום או מוות תוך רחמי | + | *עודף משקל |
| − | *שחלות פוליצסטיות PCO | + | *לידה קודמת של תינוק במשקל מעל 4 ק"ג |
| − | יעדי רמות גלוקוז בהיריון | + | *הפלות ספונטאניות מרובות |
| − | רמות גלוקוז (mg/dL | + | *סוכרת הריונית בהיריון קודם או סיבוכי סוכרת בלידות קודמות כגון מאקרוזומיה או פרע כתפיים |
| − | צום 95 | + | *לידת עובר עם מום או מוות תוך רחמי |
| − | לפני ארוחה 100 | + | *שחלות פוליצסטיות PCO |
| − | שעה לאחר תחילת הארוחה 140 | + | |
| − | שעתיים לאחר תחילת הארוחה 120 | + | ===יעדי רמות גלוקוז בהיריון=== |
| − | רמה יומית ממוצעת 100 | + | |
| − | לילה >60 | + | {| class="wikitable" |
| − | המוגלובין A1c 6%> | + | ! רמות גלוקוז !! ערך (mg/dL) |
| − | אומדן | + | |- |
| − | אנמנזה סיעודית | + | | צום||95 |
| − | *פרטים דמוגרפיים | + | |- |
| − | *היסטוריה משפחתית של סוכרת | + | |לפני ארוחה||100 |
| − | *סוג הסוכרת | + | |- |
| − | *שבוע ההיריון באבחון הסוכרת | + | |שעה לאחר תחילת הארוחה||140 |
| − | *מחלות רקע ידועות | + | |- |
| − | *סיבוכי סוכרת | + | |שעתיים לאחר תחילת הארוחה||120 |
| − | *טיפול תרופתי ) | + | |- |
| − | *רגישות לתרופות | + | |רמה יומית ממוצעת||100 |
| − | *נטילת חומצה פולית | + | |- |
| − | *תוצאות בדיקות דם: כימיה, HbA1c, תפקודי בלוטת התריס, סרולוגיה | + | |לילה||>60 |
| − | *תוצאות בדיקת העמסת 50 גרם ו-100 גרם גלוקוז - במטופלת עם סוכרת הריונית | + | |- |
| − | *היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה - בסוכרת טרום הריונית | + | |המוגלובין A1c{{כ}}||6%> |
| − | *היסטוריה של אירועי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1 | + | |} |
| − | *איתור דיכאון על פי שבוע היריון | + | |
| − | אומדן גופני רלוונטי | + | ==אומדן== |
| − | *מדידת משקל | + | ===אנמנזה סיעודית=== |
| − | *מדידת לחץ דם | + | *פרטים דמוגרפיים |
| − | *בדיקת שתן לחלבון ואצטון | + | *היסטוריה משפחתית של סוכרת |
| − | *בדיקת אזורי הזרקה ) | + | *סוג הסוכרת |
| − | טיפול תרופתי נוכחי | + | *שבוע ההיריון באבחון הסוכרת |
| − | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת | + | *מחלות רקע ידועות |
| − | *סוגי אינסולין, מינון וזמני הזרקה, אתרי הזרקה, אחסון אינסולין ) | + | *סיבוכי סוכרת (בסוכרת טרום הריונית) היסטוריה מיילדותית כולל: אנמנזה מיילדותית ומשקל היילודים |
| − | *טיפול במשאבת אינסולין | + | *טיפול תרופתי (אם קיים) |
| − | * | + | *רגישות לתרופות |
| − | *תופעות לוואי ואינטראקציה בין תרופות | + | *נטילת [[חומצה פולית]] ו[[ברזל]] |
| − | *בירור אישור סוג התרופות הניתנות בסוכרת טרום הריונית לתקופת היריון | + | *תוצאות בדיקות דם: כימיה, HbA1c, תפקודי בלוטת התריס, סרולוגיה |
| − | *נטילת חומצה פולית וברזל | + | *תוצאות בדיקת העמסת 50 גרם ו-100 גרם גלוקוז - במטופלת עם סוכרת הריונית |
| − | בדיקות מעבדה רלוונטיות | + | *היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה - בסוכרת טרום הריונית |
| − | *ביצוע בדיקות דם ושתן המקובלות בשלביו השונים של ההיריון: סוג דם וסקר נוגדנים, סרולוגיה לווירוסים | + | *היסטוריה של אירועי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1 |
| − | *מעקב אחר ערכי HbA1c | + | *איתור דיכאון על פי שבוע היריון |
| − | מידע מצוות רב מקצועי | + | |
| − | *עו"ס: מצב סוציו-אקונומי | + | ===אומדן גופני רלוונטי=== |
| − | *תמיכה משפחתית וחברתית | + | *מדידת משקל |
| − | *דיאטנית | + | *מדידת לחץ דם |
| − | *היצמדות להנחיות הטיפוליות | + | *בדיקת שתן לחלבון ואצטון |
| − | *יכולת התמודדות יומיומית עם הסוכרת | + | *בדיקת אזורי הזרקה (אם מזריקה אינסולין) |
| − | *מצב רגשי/נפשי | + | |
| − | התייחסות להרגלי חיים | + | ===טיפול תרופתי נוכחי=== |
| − | *הרגלי תזונה: תכנון הארוחות והתאמתן לסדר היום, להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי ) | + | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת (אם טופלה לפני היריון או מטופלת בטיפול פומי) |
| − | *ביצוע פעילות גופנית מתונה | + | *סוגי אינסולין, מינון וזמני הזרקה, אתרי הזרקה, אחסון אינסולין (אם מזריקה אינסולין) |
| − | *עישון: הימנעות מעישון/הפניה לסדנת גמילה מעישון | + | *טיפול במשאבת אינסולין (בסוכרת מסוג 1) - בירור היצמדות לטיפול התרופתי |
| − | *שעות שינה מספיקות, 6-8 שעות וברצף | + | *אירועי היפוגליקמיה / היפרגליקמיה - מניעה, זיהוי וטיפול |
| − | תהליכי חשיבה ואבחנה | + | *תופעות לוואי ואינטראקציה בין תרופות |
| − | זיהוי בעיות קליניות | + | *בירור אישור סוג התרופות הניתנות בסוכרת טרום הריונית לתקופת היריון (חובה לבדוק לפני או בתחילת ההיריון) |
| − | *חוסר איזון מטבולי | + | *נטילת חומצה פולית וברזל |
| − | *תנודתיות ברמות הסוכר - אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה | + | |
| − | *קטואצידוזיס DKA | + | ===בדיקות מעבדה רלוונטיות=== |
| − | *בחילות והקאות- השפעה על משקל וערכי הסוכר בדם | + | *ביצוע בדיקות דם ושתן המקובלות בשלביו השונים של ההיריון: סוג דם וסקר נוגדנים, סרולוגיה לווירוסים (אם לא בוצע או בהתאם לצורך) ספירת דם, שתן לכללית ולתרבית |
| − | *ירידה/עלייה במשקל מעבר למומלץ | + | *מעקב אחר ערכי HbA1c |
| − | *ערכי לחץ דם גבוהים | + | |
| − | *נוכחות חלבון, קטונים בשתן | + | ===מידע מצוות רב מקצועי=== |
| − | *התפתחות בצקות | + | *עו"ס: מצב סוציו-אקונומי |
| − | *איתור לדיכאון | + | *תמיכה משפחתית וחברתית |
| − | סיבוכים וסיכונים צפויים | + | *דיאטנית |
| − | *סיבוכים לעובר ולילוד | + | *היצמדות להנחיות הטיפוליות |
| − | *סיבוכים לאם | + | *יכולת התמודדות יומיומית עם הסוכרת |
| − | *תופעות לוואי של תרופות היפוגליקמיה | + | *מצב רגשי/נפשי |
| − | קביעת | + | |
| − | תרופתית | + | ===התייחסות להרגלי חיים=== |
| − | *הדרכה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי/אינסולין ) | + | *הרגלי תזונה: תכנון הארוחות והתאמתן לסדר היום, להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי (אם קיים) |
| − | *בירור האם הטיפול התרופתי מאושר בהיריון ובמידת הצורך לשנות | + | *ביצוע פעילות גופנית מתונה |
| − | *הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי | + | *עישון: הימנעות מעישון/הפניה לסדנת גמילה מעישון |
| − | *הדרכה על היפוגליקמיה: מניעה, זיהוי וטיפול | + | *שעות שינה מספיקות, 6-8 שעות וברצף |
| − | *הדרכה למניעת קטואצידוזיס DKA בסוכרת מסוג 1 | + | |
| − | הפנייה לבדיקות | + | ==תהליכי חשיבה ואבחנה== |
| + | ===זיהוי בעיות קליניות=== | ||
| + | *חוסר איזון מטבולי | ||
| + | *תנודתיות ברמות הסוכר - אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה | ||
| + | *קטואצידוזיס DKA (בסוכרת מסוג 1) | ||
| + | *בחילות והקאות- השפעה על משקל וערכי הסוכר בדם | ||
| + | *ירידה/עלייה במשקל מעבר למומלץ | ||
| + | *ערכי לחץ דם גבוהים | ||
| + | *נוכחות חלבון, קטונים בשתן | ||
| + | *התפתחות בצקות | ||
| + | *איתור לדיכאון (מומלץ לאבחן על פי שאלון דיכאון ייעודי) | ||
| + | |||
| + | ===סיבוכים וסיכונים צפויים=== | ||
| + | *סיבוכים לעובר ולילוד (על פי הנכתב לעיל) | ||
| + | *סיבוכים לאם (על פי הנכתב לעיל) - החמרה בסיבוכי הסוכרת (בסוכרת טרום הריונית) | ||
| + | *תופעות לוואי של תרופות היפוגליקמיה | ||
| + | |||
| + | ==קביעת תוכנית טיפול== | ||
| + | ===תרופתית=== | ||
| + | *הדרכה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי/אינסולין (אם קיים) בהתאם לתזונה ולערכי הסוכר | ||
| + | *בירור האם הטיפול התרופתי מאושר בהיריון ובמידת הצורך לשנות | ||
| + | *הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי | ||
| + | *הדרכה על היפוגליקמיה: מניעה, זיהוי וטיפול (אם מקבלת טיפול תרופתי) | ||
| + | *הדרכה למניעת קטואצידוזיס DKA בסוכרת מסוג 1 | ||
| + | |||
| + | ===הפנייה לבדיקות=== | ||
ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות, בהתאם לרקע רפואי. | ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות, בהתאם לרקע רפואי. | ||
| − | הפנייה למומחים- בהתאם לצורך | + | |
| − | *מרפאת היריון בסיכון גבוה | + | ===הפנייה למומחים - בהתאם לצורך=== |
| − | *מרפאת סוכרת עם צוות רב מקצועי | + | *מרפאת היריון בסיכון גבוה |
| − | *דיאטנית | + | *מרפאת סוכרת עם צוות רב מקצועי |
| − | הערה: ישנם מודלים שונים, של צוותים רב מקצועיים המטפלים בסוכרת הריונית. | + | *דיאטנית |
| − | יש לבדוק על פי המקובל בקופה ובאזור המגורים של המטופלת ולהפנותה בהתאם. | + | |
| − | *ביתר לחץ דם, לשקול הפנייה למומחה לחץ דם להתאמת טיפול בהיריון | + | הערה: ישנם מודלים שונים, של צוותים רב מקצועיים המטפלים בסוכרת הריונית.{{ש}}יש לבדוק על פי המקובל בקופה ובאזור המגורים של המטופלת ולהפנותה בהתאם. |
| − | *רופא עיניים | + | *ביתר לחץ דם, לשקול הפנייה למומחה לחץ דם להתאמת טיפול בהיריון |
| − | *בחשד לדיכאון יש להפנות לעו | + | *רופא עיניים |
| − | *הפנייה לרופאים מומחים נוספים בהתאם למצבה של המטופלת ולסוג הסוכרת | + | *בחשד לדיכאון יש להפנות לעו"ס/פסיכולוג/ פסיכיאטר |
| − | נושאים להדרכה | + | *הפנייה לרופאים מומחים נוספים בהתאם למצבה של המטופלת ולסוג הסוכרת |
| − | *עקרונות הטיפול בסוכרת במהלך ההיריון - בהתאם לסוג הסוכרת | + | |
| − | *יעדי האיזון וחשיבות איזון הסוכרת במהלך ההיריון ולאחריו | + | ===נושאים להדרכה=== |
| − | * | + | *עקרונות הטיפול בסוכרת במהלך ההיריון - בהתאם לסוג הסוכרת |
| − | *סיבוכים אפשריים לאם ולעובר וכיצד ניתן למנעם/לדחותם | + | *יעדי האיזון וחשיבות איזון הסוכרת במהלך ההיריון ולאחריו |
| − | *נטילה נכונה של הטיפול התרופתי ) | + | *ייעוץ וליווי של דיאטנית לכל אורך ההיריון |
| − | *התאמת אורח החיים הכולל: תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והרגלי שינה | + | *סיבוכים אפשריים לאם ולעובר וכיצד ניתן למנעם/לדחותם |
| − | *ניטור עצמי של ערכי סוכר | + | *נטילה נכונה של הטיפול התרופתי (אם קיים) ובהתאם להנחיות |
| − | *טיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף - בהתאם להמלצת הצוות המטפל | + | *התאמת אורח החיים הכולל: תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והרגלי שינה |
| − | *חשיבות ההגעה למעקבים סדירים ורציפים | + | *ניטור עצמי של ערכי סוכר |
| − | *ביצוע בדיקות כגון: בדיקות דם, אולטרסאונד ומוניטור בהתאם להנחיית הצוות המטפל | + | *טיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף - בהתאם להמלצת הצוות המטפל (ראו פרק על משאבות אינסולין) |
| − | החלטה על המשך מעקב קליני | + | *חשיבות ההגעה למעקבים סדירים ורציפים |
| − | *ניטור ערכי סוכר בצום, לפני הארוחות, שעה/שעתיים לאחר הארוחות ולפני השינה | + | *ביצוע בדיקות כגון: בדיקות דם, אולטרסאונד ומוניטור בהתאם להנחיית הצוות המטפל |
| − | *איתור מצבים חריגים: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה וקטואצידוזיס | + | |
| − | *אופן התמודדות המטופלת ומשפחתה עם הסוכרת במהלך ההיריון | + | ==החלטה על המשך מעקב קליני== |
| − | *מעקב אחר התנהגויות חריגות כגון: דיכאון | + | *ניטור ערכי סוכר בצום, לפני הארוחות, שעה/שעתיים לאחר הארוחות ולפני השינה |
| − | *בסוכרת הריונית, לאחר הלידה - כ- | + | *איתור מצבים חריגים: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה וקטואצידוזיס |
| − | מדדי הערכה להתערבות | + | *אופן התמודדות המטופלת ומשפחתה עם הסוכרת במהלך ההיריון |
| − | *היצמדות המטופלת להנחיות וההמלצות הטיפוליות | + | *מעקב אחר התנהגויות חריגות כגון: דיכאון |
| − | *הגעה למעקבים סדירים במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת | + | *בסוכרת הריונית, לאחר הלידה - כ-6–12 שבועות, יש לבצע העמסת גלוקוז של 75 גרם לאבחון סוכרת. מומלץ המשך ניהול אורח חיים בריא |
| + | |||
| + | ==מדדי הערכה להתערבות== | ||
| + | *היצמדות המטופלת להנחיות וההמלצות הטיפוליות | ||
| + | *הגעה למעקבים סדירים במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת | ||
*בניטור עצמי של ערכי סוכר מתקבלים הערכים: | *בניטור עצמי של ערכי סוכר מתקבלים הערכים: | ||
| − | *בצום: עד 95 מ"ג% | + | **בצום: עד 95 מ"ג% |
| − | *שעה לאחר הארוחה 140 מ"ג% | + | **שעה לאחר הארוחה 140 מ"ג% |
| − | *שעתיים לאחר הארוחה 120 מ"ג% | + | **שעתיים לאחר הארוחה 120 מ"ג% |
| − | *מעקב סדיר אצל דיאטנית | + | *מעקב סדיר אצל דיאטנית |
| − | *לידה במועד המשוער | + | *לידה במועד המשוער |
| − | *לידה ללא סיבוכים אמהיים ועובריים | + | *לידה ללא סיבוכים אמהיים ועובריים |
| − | *משקל לידה תקין | + | *משקל לידה תקין |
| − | *אי המצאות של סיבוכים של היילוד | + | *אי המצאות של סיבוכים של היילוד |
| − | משוב והערכה | + | |
| − | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות | + | ==משוב והערכה== |
| − | *השגת יעדי איזון סוכרת במהלך ההיריון | + | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות |
| − | *התנהלות נכונה עם מצבים של ערכי סוכר חריגים | + | *השגת יעדי איזון סוכרת במהלך ההיריון |
| − | *מניעת מצבי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1 | + | *התנהלות נכונה עם מצבים של ערכי סוכר חריגים (היפוגליקמיה, היפרגליקמיה) |
| − | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים | + | *מניעת מצבי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1 |
| − | *הגעה למעקבים סדירים ורציפים עד מועד הלידה | + | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים |
| − | *סוכרת הריונית - ביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז, 12-6 שבועות לאחר הלידה | + | *הגעה למעקבים סדירים ורציפים עד מועד הלידה |
| + | *סוכרת הריונית - ביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז, 12-6 שבועות לאחר הלידה | ||
| − | חשוב לזכור - סוכרת והיריון | + | ==חשוב לזכור - סוכרת והיריון== |
| − | *סוכרת מעלה באופן משמעותי את הסיבוכים האימהיים והעובריים במהלך היריון | + | *סוכרת מעלה באופן משמעותי את הסיבוכים האימהיים והעובריים במהלך היריון |
| − | *איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון, עומד במרכזו של הטיפול בנשים עם סוכרת טרום הריונית וסוכרת הריונית | + | *איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון, עומד במרכזו של הטיפול בנשים עם סוכרת טרום הריונית וסוכרת הריונית |
| − | *מעקב סדיר, ניטור וביצוע בדיקת במהלך ההיריון על פי המלצת צוות רב מקצוע י במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת, מסייעים למניעת הסיבוכים האימהיים והעובריים | + | *מעקב סדיר, ניטור וביצוע בדיקת במהלך ההיריון על פי המלצת צוות רב מקצוע י במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת, מסייעים למניעת הסיבוכים האימהיים והעובריים |
| − | *בניית | + | *בניית תוכנית ההתערבות למטופלת תכלול התייחסות לסוג הסוכרת, מצבה הרפואי, היצמדותה להנחיות הטיפולית ואיתור גורמי תמיכה |
| − | *לנשים עם סוכרת הריונית סיכון לפתח בעתיד סוכרת מסוג 2 ולכן חשובה ההדרכה לביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז | + | *לנשים עם סוכרת הריונית יש סיכון לפתח בעתיד סוכרת מסוג 2 ולכן חשובה ההדרכה לביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז 6–12 שבועות לאחר הלידה.{{ש}}בהיריון הבא - יש לבצע העמסת גלוקוז של 100 גרם בשליש הראשון של ההיריון |
| − | בהיריון הבא - יש לבצע העמסת גלוקוז של 100 גרם בשליש הראשון של | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
| − | *המועצה הלאומית לסוכרת. היריון וסוכרת. הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2; .2013. פרק 10, עמ' | + | *המועצה הלאומית לסוכרת. היריון וסוכרת. הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2; .2013. פרק 10, עמ' 46–52. |
*חוזר משרד הבריאות מספר 2018/01. [[טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית]]. | *חוזר משרד הבריאות מספר 2018/01. [[טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית]]. | ||
*קניגין ד' ואלחלל, א'. סוכרת והיריון. בתוך: [[המדריך לטיפול בסוכרת]] 2019, המועצה הלאומית לסוכרת; 2019. פרק 5, עמ' .473-457 | *קניגין ד' ואלחלל, א'. סוכרת והיריון. בתוך: [[המדריך לטיפול בסוכרת]] 2019, המועצה הלאומית לסוכרת; 2019. פרק 5, עמ' .473-457 | ||
*Hare, JW, White, JP. Diabetes Care. 3:394 ;1980 | *Hare, JW, White, JP. Diabetes Care. 3:394 ;1980 | ||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
<center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center> | <center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center> | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:07, 9 בדצמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | סוכרת והיריון | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת והיריון
סוכרת הריונית (Gestational Diabetes Mellitus, GDM), מהווה 7%-6% מכלל ההריונות והשכיחות של סוכרת טרום הריונית מהווה 3%-1% מכלל ההריונות.
איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון עומד במרכזו של הטיפול בנשים אלו, על מנת:
- להפחית תחלואה ותמותה עובריים
- למנוע סיבוכים אימהיים
- למנוע תחלואה לאחר הלידה של האם והעובר
- למנוע סיבוכים בריאותיים עתידיים לאם וליילוד
העקרונות החשובים בטיפול באישה עם סוכרת בהיריון
- ייעוץ טרום הריוני ותכנון המשפחה
- איזון מיטבי של רמות גלוקוז בזמן ההיריון
- סקירה ואיתור סיבוכים אימהיים בנשים עם סוכרת טרום הריונית (יתר לחץ דם, זיהומים, רטינופתיה, נפרופתיה, תחלואה קרדיווסקולרית, בדיקת כפות רגליים, קטואצידוזיס ותת פעילות של בלוטת התריס). גם בנשים עם סוכרת הריונית
- איתור סיבוכים עובריים וטיפול בהם
סוכרת טרום הריונית
סוכרת טרום הריונית מוגדרת כסוכרת שאובחנה טרם ההיריון.
בהיריון עם סוכרת טרום הריונית קיימת שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים אימהיים ועובריים. הסיבוכים העובריים נובעים בעיקר מהיפרגליקמיה של האם.
בשליש הראשון הסיבוכים העיקריים הם מומים מולדים (10%-7.5%) ובשליש השני והשלישי הסיבוכים בעיקר קשורים למשקל ומבנה גוף העובר, בשלות ראייתית ותחלואה נאונטלית.
סיבוכים בעובר וביילוד
- תמותה פרינטלית
- מומים מולדים, קרדיומיופתיה
- עיכוב גדילה תוך רחמי (IUGR)
- לידה מוקדמת וסיכון מוגבר לאי בשלות ריאתית
- מקרוזומיה (עובר גדול - מעל 4 ק"ג)
- ריבוי מי שפיר
- תשניק בלידה
סיבוכים מטבוליים בילוד
השפעות הסוכרת על היילוד לטווח הארוך
- שכיחות יתר של השמנה בבגרות ובילדות
- שכיחות גבוהה יותר של הופעת סוכרת מסוג 2 בגיל מבוגר
- ליקוי למידה, הפרעות קשב וריכוז
סיבוכים אימהיים אפשריים
- רטינופתיה סוכרתית
- נפרופתיה סוכרתית
- נוירופתיה פריפרית ואוטונומית
- יתר לחץ דם/רעלת היריון.
- מחלות לב וכלי דם
- תת-פעילות בלוטת התריס
- קטואצידוזיס (DKA) בנשים עם סוכרת מסוג 1
- זיהומים בדרכי השתן (שכיחות פי 3–5)
- לידה מוקדמת
- לידה טראומתית
- לידה נתוחית/מכשירנית
- דיכאון
סוכרת הריונית (GDM)
סוכרת הריונית היא מצב של אי סבילות לפחמימות בדרגות חומרה שונות המתגלה לראשונה במהלך ההיריון.
הורמוני השלייה כגון קורטיזול, GH, לקטוגן שלייתי, פרוגסטרון ופרולקטין המופרשים ברמה גבוהה במחצית השנייה של ההיריון גורמים לתנגודת לאינסולין. בשל היעדר רמות מספיקות של אינסולין כדי להתמודד עם הדחק המטבולי של הורמוני השלייה, תהייה עלייה ברמת הסוכר. לאיתור סוכרת הריונית יש לבצע בדיקת סקר GCT (Glucose Challenge Test) העמסה של 50 גרם גלוקוז, מתבצעת לאחר ארוחת בוקר קלה, בין השבועות 24–28 להיריון.
דגימת הדם נלקחת שעה לאחר שתית התמיסה.
תוצאה תקינה מוגדרת עד 140 מ"ג/ד"ל.
אם התוצאה היא 140 מ"ג/ד"ל ומעלה, יש לבצע העמסת סוכר אבחנתית OGTT Oral Glucose( Tolerance Test)): העמסה של 100 גרם גלוקוז.
דגימות הדם נלקחות:
- דגימת הדם הראשונה נלקחת בצום, לפני שתית התמיסה ולאחר שתית התמיסה בכל שעה דגימה נוספת.
- בצום - תקין עד 95 מ"ג/ד"ל
- שעה - תקין עד 180מ"ג/ד"ל
- שעתיים - תקין עד 155 מ"ג/ד"ל
- שלוש - תקין עד 140 מ"ג/ד"ל
חריגה ב-2 ערכים מתוך 4 קובעים אבחנה של סוכרת הריונית.
לנשים עם גורמי סיכון או סוכרת הריונית בעבר, יש לבצע העמסת סוכר של 100 גרם גלוקוז בשליש הראשון של ההיריון.
גורמי סיכון להתפתחות סוכרת בהיריון
- גיל: מעל 30
- היסטוריה משפחתית - סוכרת ידועה אצל בן משפחה מקרבה ראשונה
- עודף משקל
- לידה קודמת של תינוק במשקל מעל 4 ק"ג
- הפלות ספונטאניות מרובות
- סוכרת הריונית בהיריון קודם או סיבוכי סוכרת בלידות קודמות כגון מאקרוזומיה או פרע כתפיים
- לידת עובר עם מום או מוות תוך רחמי
- שחלות פוליצסטיות PCO
יעדי רמות גלוקוז בהיריון
| רמות גלוקוז | ערך (mg/dL) |
|---|---|
| צום | 95 |
| לפני ארוחה | 100 |
| שעה לאחר תחילת הארוחה | 140 |
| שעתיים לאחר תחילת הארוחה | 120 |
| רמה יומית ממוצעת | 100 |
| לילה | >60 |
| המוגלובין A1c | 6%> |
אומדן
אנמנזה סיעודית
- פרטים דמוגרפיים
- היסטוריה משפחתית של סוכרת
- סוג הסוכרת
- שבוע ההיריון באבחון הסוכרת
- מחלות רקע ידועות
- סיבוכי סוכרת (בסוכרת טרום הריונית) היסטוריה מיילדותית כולל: אנמנזה מיילדותית ומשקל היילודים
- טיפול תרופתי (אם קיים)
- רגישות לתרופות
- נטילת חומצה פולית וברזל
- תוצאות בדיקות דם: כימיה, HbA1c, תפקודי בלוטת התריס, סרולוגיה
- תוצאות בדיקת העמסת 50 גרם ו-100 גרם גלוקוז - במטופלת עם סוכרת הריונית
- היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה - בסוכרת טרום הריונית
- היסטוריה של אירועי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1
- איתור דיכאון על פי שבוע היריון
אומדן גופני רלוונטי
- מדידת משקל
- מדידת לחץ דם
- בדיקת שתן לחלבון ואצטון
- בדיקת אזורי הזרקה (אם מזריקה אינסולין)
טיפול תרופתי נוכחי
- אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת (אם טופלה לפני היריון או מטופלת בטיפול פומי)
- סוגי אינסולין, מינון וזמני הזרקה, אתרי הזרקה, אחסון אינסולין (אם מזריקה אינסולין)
- טיפול במשאבת אינסולין (בסוכרת מסוג 1) - בירור היצמדות לטיפול התרופתי
- אירועי היפוגליקמיה / היפרגליקמיה - מניעה, זיהוי וטיפול
- תופעות לוואי ואינטראקציה בין תרופות
- בירור אישור סוג התרופות הניתנות בסוכרת טרום הריונית לתקופת היריון (חובה לבדוק לפני או בתחילת ההיריון)
- נטילת חומצה פולית וברזל
בדיקות מעבדה רלוונטיות
- ביצוע בדיקות דם ושתן המקובלות בשלביו השונים של ההיריון: סוג דם וסקר נוגדנים, סרולוגיה לווירוסים (אם לא בוצע או בהתאם לצורך) ספירת דם, שתן לכללית ולתרבית
- מעקב אחר ערכי HbA1c
מידע מצוות רב מקצועי
- עו"ס: מצב סוציו-אקונומי
- תמיכה משפחתית וחברתית
- דיאטנית
- היצמדות להנחיות הטיפוליות
- יכולת התמודדות יומיומית עם הסוכרת
- מצב רגשי/נפשי
התייחסות להרגלי חיים
- הרגלי תזונה: תכנון הארוחות והתאמתן לסדר היום, להמלצות התזונתיות ולטיפול התרופתי (אם קיים)
- ביצוע פעילות גופנית מתונה
- עישון: הימנעות מעישון/הפניה לסדנת גמילה מעישון
- שעות שינה מספיקות, 6-8 שעות וברצף
תהליכי חשיבה ואבחנה
זיהוי בעיות קליניות
- חוסר איזון מטבולי
- תנודתיות ברמות הסוכר - אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה
- קטואצידוזיס DKA (בסוכרת מסוג 1)
- בחילות והקאות- השפעה על משקל וערכי הסוכר בדם
- ירידה/עלייה במשקל מעבר למומלץ
- ערכי לחץ דם גבוהים
- נוכחות חלבון, קטונים בשתן
- התפתחות בצקות
- איתור לדיכאון (מומלץ לאבחן על פי שאלון דיכאון ייעודי)
סיבוכים וסיכונים צפויים
- סיבוכים לעובר ולילוד (על פי הנכתב לעיל)
- סיבוכים לאם (על פי הנכתב לעיל) - החמרה בסיבוכי הסוכרת (בסוכרת טרום הריונית)
- תופעות לוואי של תרופות היפוגליקמיה
קביעת תוכנית טיפול
תרופתית
- הדרכה לנטילה נכונה של הטיפול התרופתי/אינסולין (אם קיים) בהתאם לתזונה ולערכי הסוכר
- בירור האם הטיפול התרופתי מאושר בהיריון ובמידת הצורך לשנות
- הדרכה לזיהוי תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי
- הדרכה על היפוגליקמיה: מניעה, זיהוי וטיפול (אם מקבלת טיפול תרופתי)
- הדרכה למניעת קטואצידוזיס DKA בסוכרת מסוג 1
הפנייה לבדיקות
ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות, בהתאם לרקע רפואי.
הפנייה למומחים - בהתאם לצורך
- מרפאת היריון בסיכון גבוה
- מרפאת סוכרת עם צוות רב מקצועי
- דיאטנית
הערה: ישנם מודלים שונים, של צוותים רב מקצועיים המטפלים בסוכרת הריונית.
יש לבדוק על פי המקובל בקופה ובאזור המגורים של המטופלת ולהפנותה בהתאם.
- ביתר לחץ דם, לשקול הפנייה למומחה לחץ דם להתאמת טיפול בהיריון
- רופא עיניים
- בחשד לדיכאון יש להפנות לעו"ס/פסיכולוג/ פסיכיאטר
- הפנייה לרופאים מומחים נוספים בהתאם למצבה של המטופלת ולסוג הסוכרת
נושאים להדרכה
- עקרונות הטיפול בסוכרת במהלך ההיריון - בהתאם לסוג הסוכרת
- יעדי האיזון וחשיבות איזון הסוכרת במהלך ההיריון ולאחריו
- ייעוץ וליווי של דיאטנית לכל אורך ההיריון
- סיבוכים אפשריים לאם ולעובר וכיצד ניתן למנעם/לדחותם
- נטילה נכונה של הטיפול התרופתי (אם קיים) ובהתאם להנחיות
- התאמת אורח החיים הכולל: תזונה נכונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון והרגלי שינה
- ניטור עצמי של ערכי סוכר
- טיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף - בהתאם להמלצת הצוות המטפל (ראו פרק על משאבות אינסולין)
- חשיבות ההגעה למעקבים סדירים ורציפים
- ביצוע בדיקות כגון: בדיקות דם, אולטרסאונד ומוניטור בהתאם להנחיית הצוות המטפל
החלטה על המשך מעקב קליני
- ניטור ערכי סוכר בצום, לפני הארוחות, שעה/שעתיים לאחר הארוחות ולפני השינה
- איתור מצבים חריגים: היפוגליקמיה, היפרגליקמיה וקטואצידוזיס
- אופן התמודדות המטופלת ומשפחתה עם הסוכרת במהלך ההיריון
- מעקב אחר התנהגויות חריגות כגון: דיכאון
- בסוכרת הריונית, לאחר הלידה - כ-6–12 שבועות, יש לבצע העמסת גלוקוז של 75 גרם לאבחון סוכרת. מומלץ המשך ניהול אורח חיים בריא
מדדי הערכה להתערבות
- היצמדות המטופלת להנחיות וההמלצות הטיפוליות
- הגעה למעקבים סדירים במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת
- בניטור עצמי של ערכי סוכר מתקבלים הערכים:
- בצום: עד 95 מ"ג%
- שעה לאחר הארוחה 140 מ"ג%
- שעתיים לאחר הארוחה 120 מ"ג%
- מעקב סדיר אצל דיאטנית
- לידה במועד המשוער
- לידה ללא סיבוכים אמהיים ועובריים
- משקל לידה תקין
- אי המצאות של סיבוכים של היילוד
משוב והערכה
- הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות
- השגת יעדי איזון סוכרת במהלך ההיריון
- התנהלות נכונה עם מצבים של ערכי סוכר חריגים (היפוגליקמיה, היפרגליקמיה)
- מניעת מצבי קטואצידוזיס - בסוכרת מסוג 1
- יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים
- הגעה למעקבים סדירים ורציפים עד מועד הלידה
- סוכרת הריונית - ביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז, 12-6 שבועות לאחר הלידה
חשוב לזכור - סוכרת והיריון
- סוכרת מעלה באופן משמעותי את הסיבוכים האימהיים והעובריים במהלך היריון
- איזון מיטבי של רמות הסוכר בהיריון, עומד במרכזו של הטיפול בנשים עם סוכרת טרום הריונית וסוכרת הריונית
- מעקב סדיר, ניטור וביצוע בדיקת במהלך ההיריון על פי המלצת צוות רב מקצוע י במרפאת היריון בסיכון גבוה/מרפאת סוכרת, מסייעים למניעת הסיבוכים האימהיים והעובריים
- בניית תוכנית ההתערבות למטופלת תכלול התייחסות לסוג הסוכרת, מצבה הרפואי, היצמדותה להנחיות הטיפולית ואיתור גורמי תמיכה
- לנשים עם סוכרת הריונית יש סיכון לפתח בעתיד סוכרת מסוג 2 ולכן חשובה ההדרכה לביצוע העמסת 75 גרם גלוקוז 6–12 שבועות לאחר הלידה.
בהיריון הבא - יש לבצע העמסת גלוקוז של 100 גרם בשליש הראשון של ההיריון
ביבליוגרפיה
- המועצה הלאומית לסוכרת. היריון וסוכרת. הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2; .2013. פרק 10, עמ' 46–52.
- חוזר משרד הבריאות מספר 2018/01. טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית.
- קניגין ד' ואלחלל, א'. סוכרת והיריון. בתוך: המדריך לטיפול בסוכרת 2019, המועצה הלאומית לסוכרת; 2019. פרק 5, עמ' .473-457
- Hare, JW, White, JP. Diabetes Care. 3:394 ;1980
עורכת - רינת אלוני