כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - שינה וסוכרת"
מתוך ויקירפואה
| (10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|סיבוכים בסוכרת}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[הפרעות שינה]], [[סיבוכים בסוכרת]]}} |
| − | על פי מחקרים שנערכו, קיים קשר בין התפתחות סוכרת מסוג 2 לבין נדודי שינה תדירים. אנשים שסבלו מהפרעת שינה במשך שנה או יותר וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות נמצאו בסיכון גבוה יותר פי שלושה לפתח סוכרת מסוג 2, לעומת אנשים שלא התלוננו על איכות שנתם וישנים שש שעות או יותר בכל לילה. המומחים בתחום מאמינים כי הסיבה הבסיסית להתפתחות הסוכרת | + | על פי מחקרים שנערכו, קיים קשר בין התפתחות סוכרת מסוג 2 לבין [[נדודי שינה]] תדירים. אנשים שסבלו מהפרעת שינה במשך שנה או יותר וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות נמצאו בסיכון גבוה יותר פי שלושה לפתח סוכרת מסוג 2, לעומת אנשים שלא התלוננו על איכות שנתם וישנים שש שעות או יותר בכל לילה. המומחים בתחום מאמינים כי הסיבה הבסיסית להתפתחות הסוכרת היא הפרעה של הוויסות ההורמונלי הרגיל של הגוף, כתוצאה מחוסר שינה. |
| − | מחקרים רבים הוכיחו שלשינה יש תפקיד מרכזי בוויסות תפקודים אנדוקריניים וחילוף גלוקוז. במבוגרים בריאים מתרחשים שינויים בשחרור הורמונים האחראים על ויסות מטבולי. הפרשה הורמונלית אצל אדם בריא תלויה בסדר מסוים של שלבי | + | |
| − | נמצא שקושי לקיים שינה רציפה או | + | מחקרים רבים הוכיחו שלשינה יש תפקיד מרכזי בוויסות תפקודים אנדוקריניים וחילוף גלוקוז. במבוגרים בריאים מתרחשים שינויים בשחרור הורמונים האחראים על ויסות מטבולי. הפרשה הורמונלית אצל אדם בריא תלויה בסדר מסוים של שלבי השינה{{הערה|שם=הערה1|Adamantidis, A & de Lecea, L The hypocretins as sensors for metabolism and arousal. J. Physiol. 40-33 :587 ;2009.}}{{הערה|שם=הערה2|Estabrooke, IV et al. Fos expression in orexin neurons varies with behavioral state. J. Neurosci. 1662-1656 :21 ;2001.}}. |
| − | מחקרים הראו שקיים קשר נוירו-אנדוקריני בין ערנות | + | |
| − | מניעת שינה ו/או איכות שינה ירודה עלולות להשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ורגולציית | + | נמצא שקושי לקיים שינה רציפה או לחלופין ריבוי בשעות שינה, קשורים בסיכון גבוה ב-18% להתפתחות השמנה וסוכרת. בנוסף לכך, זוהו מנגנונים ביולוגיים שונים אצל אנשים עם אובדן שינה, שעלולים להוביל לעליה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית, עליה בהפרשת הורמון ה[[קורטיזול]] בערב והורמון הגדילה בלילה אשר מעלים את הסיכון לתנגודת לאינסולין ולפגיעה באיכות השינה בלילה. |
| − | חלה עלייה בשכיחות הפרעות שינה | + | |
| − | איכות שינה ירודה עשויה לקדם התפתחות השמנת יתר, סוכרת והחמרת מחלות אנדוקריניות אחרות. טיפול בהפרעות שינה יכול לשפר את חילוף החומרים, איזון ערכי גלוקוז, מניעת השמנה והחרפת מצבים אנדוקרינולוגים. | + | מחקרים הראו שקיים קשר נוירו-אנדוקריני בין ערנות ותיאבון. כאשר אדם ישן שינה איכותית יש דיכוי של הורמונים המופרשים במוח שאחראים על תחושת רעב ושובע. לעומת זאת חוסר שינה או מניעת שינה מלאכותית משפיעה לרעה על חילוף חומרים של גלוקוז ורגולציה של תיאבון{{הערה|שם=הערה3|Gronfier, C & Brandenberger, G Ultradian rhythms in pituitary and adrenal hormones: their relations to sleep. Sleep Med. 1998; Rev. 29-17 :2.}}{{הערה|שם=הערה4|Sakurai, T The neural circuit of orexin (hypocretin): maintaining sleep and wakefulness. Nat. Rev. Neurosci. 181-8:171;2007.}}. |
| − | קבוצת סיכון לפתח הפרעות שינה | + | |
| − | *גברים | + | מניעת שינה ו/או איכות שינה ירודה עלולות להשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ורגולציית התיאבון{{הערה|שם=הערה5|Van Cauter, E Endocrine physiology. In M Kryger, T Roth, & WC Dement, (eds) Principles and Practice of Sleep Medicine, 4th edn. Elsevier-Saunders, Philadelphia. 282-266;2005.}}{{הערה|שם=הערה6|Wu, MF, John, J, Maidment, N, Lam, HA & Siegel, JM. Hypocretin release in normal and narcoleptic dogs after food and sleep deprivation, eating, and movement. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2002 283: R1079-R1086.}}{{הערה|שם=הערה7|Zeitzer, JM, Buckmaster, CL, Lyons, DM & Mignot, E. Increasing length of wakefulness and modulation of hypocretin1- in the wake-consolidated squirrel monkey. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2007 293: R1736-R1742. https://www.thediabetescouncil.com/link-between-sleep-diabetes-everything-you-need- to-know/}}. |
| − | *גיל מעל 40 | + | |
| − | *השמנת יתר | + | חלה עלייה בשכיחות הפרעות שינה, במיוחד הפרעות שינה חסימתיות OSA {{כ}}(Obstructive Sleep Apnea). קיים תת-אבחון למצבים אלה. |
| − | *בעלי צוואר רחב בקוטר מעל 40 ס"מ | + | |
| − | *בעלי לשון ושקדים מוגדלים, כמו כן בעלי לסת קטנה | + | איכות שינה ירודה עשויה לקדם התפתחות [[השמנת יתר]], סוכרת והחמרת מחלות אנדוקריניות אחרות. טיפול בהפרעות שינה יכול לשפר את חילוף החומרים, איזון ערכי גלוקוז, מניעת השמנה והחרפת מצבים אנדוקרינולוגים. |
| − | *היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה | + | |
| − | *מטופלים עם רפלקס | + | '''קבוצת סיכון לפתח הפרעות שינה:''' |
| − | *הפרעת נשימה אפית חסימתית כתוצאה מאלרגיות או עיוות של מחיצת האף | + | *גברים |
| − | סיבות להפרעות שינה אצל מטופלים עם סוכרת: הפרעת שינה חסימתית, נוירופתיה פריפרית, סינדרום רגליים ללא מנוחה, דיכאון, חרדה ומצבי לחץ. | + | *גיל מעל 40 |
| − | סיבוכים של הפרעת שינה חסימתית OSA: יתר לחץ דם, אירוע מוחי, הפרעות קצב לב, אירוע לבבי, אי ספיקת לב, החמרה | + | *השמנת יתר |
| − | אומדן | + | *בעלי צוואר רחב בקוטר מעל 40 ס"מ |
| − | אנמנזה סיעודית | + | *בעלי לשון ושקדים מוגדלים, כמו כן בעלי לסת קטנה |
| − | *גיל | + | *היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה |
| − | *סוג סוכרת | + | *מטופלים עם רפלקס |
| − | *משך המחלה | + | *הפרעת נשימה אפית חסימתית כתוצאה מאלרגיות או עיוות של מחיצת האף |
| − | *קיום סיבוכים של המחלה | + | |
| − | *מחלות נלוות | + | סיבות להפרעות שינה אצל מטופלים עם סוכרת: [[הפרעת שינה חסימתית]], [[נוירופתיה]] פריפרית, סינדרום רגליים ללא מנוחה, דיכאון, חרדה ומצבי לחץ. |
| − | אומדן גופני רלוונטי ומדידות | + | |
| − | *סימנים חיוניים | + | סיבוכים של הפרעת שינה חסימתית OSA: יתר לחץ דם, אירוע מוחי, הפרעות קצב לב, אירוע לבבי, [[אי ספיקת לב]], החמרה ב[[הפרעות קשב וריכוז]], [[כאבי ראש]]. |
| − | *משקל, גובה, BMI | + | |
| − | *מצב תפקודי -ADL | + | ==אומדן== |
| − | *תפקוד קוגניטיבי | + | ===אנמנזה סיעודית=== |
| − | *אומדן כף רגל סוכרתית | + | *גיל |
| − | *הפרעות באיזון סוכרת | + | *סוג סוכרת |
| − | *אומדן כאב | + | *משך המחלה |
| − | *אומדן מסוכנות לנפילות לפי הצורך | + | *קיום סיבוכים של המחלה |
| − | *הפרעה בתפקוד המיני | + | *מחלות נלוות |
| − | *אומדן דבקות לטיפול | + | |
| − | אומדן הרגלי שינה: | + | ===אומדן גופני רלוונטי ומדידות=== |
| + | *סימנים חיוניים (לחץ דם ודופק) | ||
| + | *משקל, גובה, [[BMI]] | ||
| + | *מצב תפקודי -ADL | ||
| + | *תפקוד קוגניטיבי | ||
| + | *אומדן כף רגל סוכרתית | ||
| + | *הפרעות באיזון סוכרת | ||
| + | *אומדן כאב | ||
| + | *אומדן מסוכנות לנפילות לפי הצורך | ||
| + | *[[הפרעה בתפקוד המיני]] | ||
| + | *אומדן דבקות לטיפול | ||
| + | |||
| + | ===אומדן הרגלי שינה: (שאלות מכוונות לאומדן שינה)=== | ||
*האם אתה ישן פחות או יותר 7 שעות רציפות? | *האם אתה ישן פחות או יותר 7 שעות רציפות? | ||
*כמה פעמים אתה מתעורר בלילה? | *כמה פעמים אתה מתעורר בלילה? | ||
| שורה 69: | שורה 81: | ||
*האם יש לך סיוטי לילה בתדירות גבוהה? | *האם יש לך סיוטי לילה בתדירות גבוהה? | ||
*האם אתה נוחר או מדבר מתוך שינה? | *האם אתה נוחר או מדבר מתוך שינה? | ||
| − | אומדן טיפול תרופתי | + | |
| − | *דבקות לטיפול תרופתי | + | ===אומדן טיפול תרופתי=== |
| − | *אבחון מצב של Polypharmacy | + | *דבקות לטיפול תרופתי |
| − | *התייחסות לתרופות כגון: משתנים, תרופות להפרעות שינה, נוגדי דיכאון, טיפול פסיכיאטרי ואנטי היסטמינים | + | *אבחון מצב של Polypharmacy |
| − | *בדיקות מעבדה רלוונטיות | + | *התייחסות לתרופות כגון: משתנים, תרופות להפרעות שינה, נוגדי דיכאון, טיפול פסיכיאטרי ואנטי היסטמינים |
| − | *הדמיה | + | *בדיקות מעבדה רלוונטיות |
| − | *בדיקת עיניים | + | *הדמיה |
| − | *א.ק.ג | + | *בדיקת עיניים |
| − | התייחסות להרגלי חיים | + | *א.ק.ג |
| − | *עישון | + | |
| − | *פעילות גופנית | + | ===התייחסות להרגלי חיים=== |
| − | *עיסוק ותחביבים | + | *עישון |
| − | *הרגלי | + | *פעילות גופנית |
| − | *עיסוק - עבודת משמרות | + | *עיסוק ותחביבים |
| − | תהליכי חשיבה ואבחנה | + | *הרגלי שתייה (מים/ אלכוהול) |
| − | *זיהוי בעיות קליניות | + | *עיסוק - עבודת משמרות |
| − | *היפוגליקמיה/היפרגליקמיה | + | |
| − | *פגיעה באיברי מטרה | + | ==תהליכי חשיבה ואבחנה== |
| − | *כף רגל סוכרתית | + | *זיהוי בעיות קליניות |
| − | *זיהוי תופעות לוואי לטיפול תרופתי | + | *היפוגליקמיה/היפרגליקמיה |
| − | סיבוכים וסיכונים צפויים | + | *פגיעה באיברי מטרה |
| + | *כף רגל סוכרתית | ||
| + | *זיהוי תופעות לוואי לטיפול תרופתי | ||
| + | |||
| + | ===סיבוכים וסיכונים צפויים=== | ||
מטופל הלוקה בסוכרת לא מאוזנת המלווה בהשמנה צפוי לפתח Obstructive Sleep Apnea Syndrome. | מטופל הלוקה בסוכרת לא מאוזנת המלווה בהשמנה צפוי לפתח Obstructive Sleep Apnea Syndrome. | ||
| − | קביעת תוכנית טיפולית | + | |
| − | *התמדה/ היענות לטיפול תרופתי | + | ===קביעת תוכנית טיפולית=== |
| − | *התייחסות לתופעות הלוואי של התרופות | + | *התמדה/ היענות לטיפול תרופתי |
| − | *מניעת היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה | + | *התייחסות לתופעות הלוואי של התרופות |
| − | *מניעת חסרים תזונתיים | + | *מניעת היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה |
| − | *שמירה על משקל גוף תקין | + | *מניעת חסרים תזונתיים |
| − | *מניעת הפרעות בשיווי משקל | + | *שמירה על משקל גוף תקין |
| − | *בירור תגובות אלרגיות | + | *מניעת הפרעות בשיווי משקל |
| − | *טיפול בהפרעות במתן שתן | + | *בירור תגובות אלרגיות |
| − | *טיפול בהפרעות פעולת מעיים | + | *טיפול בהפרעות במתן שתן |
| − | *הפניה לבדיקות | + | *טיפול בהפרעות פעולת מעיים |
| − | *הפניה למעבדת שינה | + | *הפניה לבדיקות |
| − | הפניה למומחים | + | *הפניה למעבדת שינה |
| − | *דיאטנית | + | |
| − | *עובדת סוציאלית | + | ===הפניה למומחים=== |
| − | *מומחה הפרעות שינה | + | *דיאטנית |
| − | *קרדיולוג | + | *עובדת סוציאלית |
| − | *אף אוזן גרון | + | *מומחה הפרעות שינה |
| − | *פסיכיאטר | + | *קרדיולוג |
| − | *נוירולוג | + | *אף אוזן גרון |
| − | נושאים להדרכה | + | *פסיכיאטר |
| − | *הדרכה לשיפור איכות השינה | + | *נוירולוג |
| − | *חשיבות שמירה על אורח חיים בריא כשיטה אפקטיבית ומשמעותית בטיפול בהפרעות שינה | + | |
| − | *חשיבות הירידה במשקל | + | ===נושאים להדרכה=== |
| − | *ניטור עצמי לערכי סוכר וחשיבות איזון הסוכרת, בדיקת רמת סוכר לפני השינה ותיקון בהתאם | + | *הדרכה לשיפור איכות השינה |
| − | *יישום המלצות רפואיות והגעה למעקבים כולל טיפול תרופתי | + | *חשיבות שמירה על אורח חיים בריא כשיטה אפקטיבית ומשמעותית בטיפול בהפרעות שינה |
| − | *שיפור איכות חיים | + | *חשיבות הירידה במשקל |
| − | *שינה עם בגדים קלים ונוחים ולא חמים | + | *ניטור עצמי לערכי סוכר וחשיבות איזון הסוכרת, בדיקת רמת סוכר לפני השינה ותיקון בהתאם |
| − | *שינה עם הרמת ראש | + | *יישום המלצות רפואיות והגעה למעקבים כולל טיפול תרופתי |
| − | *הפסקת עישון | + | *שיפור איכות חיים |
| − | *ניהול לחצים נפשיים | + | *שינה עם בגדים קלים ונוחים ולא חמים |
| − | *טיפול בתסמינים בבעיות סינוסים | + | *שינה עם הרמת ראש |
| − | *הפחתה בשימוש במכשירים אלקטרונים וניידים בחדר השינה | + | *הפסקת עישון |
| − | *הפחתה | + | *ניהול לחצים נפשיים |
| − | *קביעת סדר קבוע לפני השינה | + | *טיפול בתסמינים בבעיות סינוסים |
| − | *פעילות גופנית במשך היום תורמת לשינה יותר איכותית בלילה ומורידה סטרס וחרדה | + | *הפחתה בשימוש במכשירים אלקטרונים וניידים בחדר השינה |
| − | *שימוש בכדורי שינה לפי המלצת רופא | + | *הפחתה בשתייה לפני שעת השינה |
| − | *שימוש במכשירים לשיפור השינה לפי המלצה מקצועית | + | *קביעת סדר קבוע לפני השינה |
| − | *הימנעות משינה באמצע היום | + | *פעילות גופנית במשך היום תורמת לשינה יותר איכותית בלילה ומורידה סטרס וחרדה |
| − | *זיהוי, טיפול ומניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה | + | *שימוש בכדורי שינה לפי המלצת רופא |
| − | *זימון המטופל עם בן משפחה או מלווה משמעותי לצורך תמיכה ביישום המטרות הטיפוליות | + | *שימוש במכשירים לשיפור השינה לפי המלצה מקצועית |
| − | החלטה על המשך מעקב קליני | + | *הימנעות משינה באמצע היום |
| − | *מעקב אחרי תלונות המטופל | + | *זיהוי, טיפול ומניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה |
| − | *מעקב אחרי רמת איזון הסוכרת- לפי גיל ותפקוד | + | *זימון המטופל עם בן משפחה או מלווה משמעותי לצורך תמיכה ביישום המטרות הטיפוליות (במידת הצורך) |
| − | *מעקב אחרי איכות השינה אצל המטופל | + | |
| − | *מעקב אחרי איכות חיים אצל המטופל | + | ==החלטה על המשך מעקב קליני== |
| − | *דבקות בטיפול | + | *מעקב אחרי תלונות המטופל |
| − | *אירועי היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה | + | *מעקב אחרי רמת איזון הסוכרת- לפי גיל ותפקוד |
| − | *תופעות לוואי של הטיפול התרופתי | + | *מעקב אחרי איכות השינה אצל המטופל |
| − | מדדי הערכה להתערבות | + | *מעקב אחרי איכות חיים אצל המטופל |
| − | *שיפור באיכות שינה | + | *דבקות בטיפול |
| − | *שיפור באיזון הסוכרת | + | *אירועי היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה |
| − | *שיפור בשאר הבדיקות הרלוונטיות והממדים | + | *תופעות לוואי של הטיפול התרופתי |
| − | *הגעה למומחים המומלצים באופן סדיר | + | |
| − | *שינוי התנהגותי של המטופל: ירידה בלחצים נפשיים, שמירה על אורח חיים תקין, שמירה על תזונה נכונה ושילוב פעילות גופנית, הפסקת עישון, הגעה לשעות שינה מספקות | + | ==מדדי הערכה להתערבות== |
| − | משוב והערכה | + | *שיפור באיכות שינה |
| − | *המטופל ידווח על שיפור בשעות ואיכות השינה | + | *שיפור באיזון הסוכרת |
| − | *המטופל ידווח על שיפור באיכות החיים | + | *שיפור בשאר הבדיקות הרלוונטיות והממדים |
| − | *שמירה על יציבות באיזון הסוכרת | + | *הגעה למומחים המומלצים באופן סדיר |
| + | *שינוי התנהגותי של המטופל: ירידה בלחצים נפשיים, שמירה על אורח חיים תקין, שמירה על תזונה נכונה ושילוב פעילות גופנית, הפסקת עישון, הגעה לשעות שינה מספקות | ||
| + | |||
| + | ==משוב והערכה== | ||
| + | *המטופל ידווח על שיפור בשעות ואיכות השינה | ||
| + | *המטופל ידווח על שיפור באיכות החיים | ||
| + | *שמירה על יציבות באיזון הסוכרת | ||
==חשוב לזכור - סוכרת ושינה== | ==חשוב לזכור - סוכרת ושינה== | ||
*אנשים שסבלו מהפרעת שינה וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות 1 בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 | *אנשים שסבלו מהפרעת שינה וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות 1 בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 | ||
*חוסר שינה משפיע לרעה על חילוף חומרים ורמות גלוקוז בדם | *חוסר שינה משפיע לרעה על חילוף חומרים ורמות גלוקוז בדם | ||
| − | *הפרעות שינה חסימתיות OSA | + | *הפרעות שינה חסימתיות OSA{{כ}} (Obstructive Sleep Apnea) נפוצות בהפרעות האנדוקריניות והמטבוליות |
*טיפול בהפרעות שינה משפר את חילוף החומרים ואיזון ערכי הגלוקוז השמנה וסיבוכי הפרעות שינה | *טיפול בהפרעות שינה משפר את חילוף החומרים ואיזון ערכי הגלוקוז השמנה וסיבוכי הפרעות שינה | ||
*חשוב לבצע אומדן הרגלי שינה, איכות שינה ותנאי שינה כחלק אומדנים בסוכרת | *חשוב לבצע אומדן הרגלי שינה, איכות שינה ותנאי שינה כחלק אומדנים בסוכרת | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
| − | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | |
</blockquote> | </blockquote> | ||
גרסה אחרונה מ־19:06, 12 בדצמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן |
|
| שם הפרק | שינה וסוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפרעות שינה, סיבוכים בסוכרת
על פי מחקרים שנערכו, קיים קשר בין התפתחות סוכרת מסוג 2 לבין נדודי שינה תדירים. אנשים שסבלו מהפרעת שינה במשך שנה או יותר וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות נמצאו בסיכון גבוה יותר פי שלושה לפתח סוכרת מסוג 2, לעומת אנשים שלא התלוננו על איכות שנתם וישנים שש שעות או יותר בכל לילה. המומחים בתחום מאמינים כי הסיבה הבסיסית להתפתחות הסוכרת היא הפרעה של הוויסות ההורמונלי הרגיל של הגוף, כתוצאה מחוסר שינה.
מחקרים רבים הוכיחו שלשינה יש תפקיד מרכזי בוויסות תפקודים אנדוקריניים וחילוף גלוקוז. במבוגרים בריאים מתרחשים שינויים בשחרור הורמונים האחראים על ויסות מטבולי. הפרשה הורמונלית אצל אדם בריא תלויה בסדר מסוים של שלבי השינה[1][2].
נמצא שקושי לקיים שינה רציפה או לחלופין ריבוי בשעות שינה, קשורים בסיכון גבוה ב-18% להתפתחות השמנה וסוכרת. בנוסף לכך, זוהו מנגנונים ביולוגיים שונים אצל אנשים עם אובדן שינה, שעלולים להוביל לעליה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית, עליה בהפרשת הורמון הקורטיזול בערב והורמון הגדילה בלילה אשר מעלים את הסיכון לתנגודת לאינסולין ולפגיעה באיכות השינה בלילה.
מחקרים הראו שקיים קשר נוירו-אנדוקריני בין ערנות ותיאבון. כאשר אדם ישן שינה איכותית יש דיכוי של הורמונים המופרשים במוח שאחראים על תחושת רעב ושובע. לעומת זאת חוסר שינה או מניעת שינה מלאכותית משפיעה לרעה על חילוף חומרים של גלוקוז ורגולציה של תיאבון[3][4].
מניעת שינה ו/או איכות שינה ירודה עלולות להשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ורגולציית התיאבון[5][6][7].
חלה עלייה בשכיחות הפרעות שינה, במיוחד הפרעות שינה חסימתיות OSA (Obstructive Sleep Apnea). קיים תת-אבחון למצבים אלה.
איכות שינה ירודה עשויה לקדם התפתחות השמנת יתר, סוכרת והחמרת מחלות אנדוקריניות אחרות. טיפול בהפרעות שינה יכול לשפר את חילוף החומרים, איזון ערכי גלוקוז, מניעת השמנה והחרפת מצבים אנדוקרינולוגים.
קבוצת סיכון לפתח הפרעות שינה:
- גברים
- גיל מעל 40
- השמנת יתר
- בעלי צוואר רחב בקוטר מעל 40 ס"מ
- בעלי לשון ושקדים מוגדלים, כמו כן בעלי לסת קטנה
- היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה
- מטופלים עם רפלקס
- הפרעת נשימה אפית חסימתית כתוצאה מאלרגיות או עיוות של מחיצת האף
סיבות להפרעות שינה אצל מטופלים עם סוכרת: הפרעת שינה חסימתית, נוירופתיה פריפרית, סינדרום רגליים ללא מנוחה, דיכאון, חרדה ומצבי לחץ.
סיבוכים של הפרעת שינה חסימתית OSA: יתר לחץ דם, אירוע מוחי, הפרעות קצב לב, אירוע לבבי, אי ספיקת לב, החמרה בהפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- גיל
- סוג סוכרת
- משך המחלה
- קיום סיבוכים של המחלה
- מחלות נלוות
אומדן גופני רלוונטי ומדידות
- סימנים חיוניים (לחץ דם ודופק)
- משקל, גובה, BMI
- מצב תפקודי -ADL
- תפקוד קוגניטיבי
- אומדן כף רגל סוכרתית
- הפרעות באיזון סוכרת
- אומדן כאב
- אומדן מסוכנות לנפילות לפי הצורך
- הפרעה בתפקוד המיני
- אומדן דבקות לטיפול
אומדן הרגלי שינה: (שאלות מכוונות לאומדן שינה)
- האם אתה ישן פחות או יותר 7 שעות רציפות?
- כמה פעמים אתה מתעורר בלילה?
- כמה פעמים עליך לגשת לשירותים במהלך הלילה?
- האם אתה מתעורר לעיתים בלילה עם תחושת חנק?
- האם אתה מתעורר בבוקר עם כאבי ראש?
- האם אתה מרגיש עייפות או תשישות במהלך היום?
- האם אתה מתעורר בבוקר תשוש?
- האם יש לך קושי בריכוז או ירידה בזיכרון?
- האם אתה מזהה ירידה במוטיבציה והאטה בתפקוד?
- האם אתה מזהה בעיות של מצב רוח?
- האם אתה סובל מדיכאון?
- האם יש לך סיוטי לילה בתדירות גבוהה?
- האם אתה נוחר או מדבר מתוך שינה?
אומדן טיפול תרופתי
- דבקות לטיפול תרופתי
- אבחון מצב של Polypharmacy
- התייחסות לתרופות כגון: משתנים, תרופות להפרעות שינה, נוגדי דיכאון, טיפול פסיכיאטרי ואנטי היסטמינים
- בדיקות מעבדה רלוונטיות
- הדמיה
- בדיקת עיניים
- א.ק.ג
התייחסות להרגלי חיים
- עישון
- פעילות גופנית
- עיסוק ותחביבים
- הרגלי שתייה (מים/ אלכוהול)
- עיסוק - עבודת משמרות
תהליכי חשיבה ואבחנה
- זיהוי בעיות קליניות
- היפוגליקמיה/היפרגליקמיה
- פגיעה באיברי מטרה
- כף רגל סוכרתית
- זיהוי תופעות לוואי לטיפול תרופתי
סיבוכים וסיכונים צפויים
מטופל הלוקה בסוכרת לא מאוזנת המלווה בהשמנה צפוי לפתח Obstructive Sleep Apnea Syndrome.
קביעת תוכנית טיפולית
- התמדה/ היענות לטיפול תרופתי
- התייחסות לתופעות הלוואי של התרופות
- מניעת היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה
- מניעת חסרים תזונתיים
- שמירה על משקל גוף תקין
- מניעת הפרעות בשיווי משקל
- בירור תגובות אלרגיות
- טיפול בהפרעות במתן שתן
- טיפול בהפרעות פעולת מעיים
- הפניה לבדיקות
- הפניה למעבדת שינה
הפניה למומחים
- דיאטנית
- עובדת סוציאלית
- מומחה הפרעות שינה
- קרדיולוג
- אף אוזן גרון
- פסיכיאטר
- נוירולוג
נושאים להדרכה
- הדרכה לשיפור איכות השינה
- חשיבות שמירה על אורח חיים בריא כשיטה אפקטיבית ומשמעותית בטיפול בהפרעות שינה
- חשיבות הירידה במשקל
- ניטור עצמי לערכי סוכר וחשיבות איזון הסוכרת, בדיקת רמת סוכר לפני השינה ותיקון בהתאם
- יישום המלצות רפואיות והגעה למעקבים כולל טיפול תרופתי
- שיפור איכות חיים
- שינה עם בגדים קלים ונוחים ולא חמים
- שינה עם הרמת ראש
- הפסקת עישון
- ניהול לחצים נפשיים
- טיפול בתסמינים בבעיות סינוסים
- הפחתה בשימוש במכשירים אלקטרונים וניידים בחדר השינה
- הפחתה בשתייה לפני שעת השינה
- קביעת סדר קבוע לפני השינה
- פעילות גופנית במשך היום תורמת לשינה יותר איכותית בלילה ומורידה סטרס וחרדה
- שימוש בכדורי שינה לפי המלצת רופא
- שימוש במכשירים לשיפור השינה לפי המלצה מקצועית
- הימנעות משינה באמצע היום
- זיהוי, טיפול ומניעת היפוגליקמיה והיפרגליקמיה
- זימון המטופל עם בן משפחה או מלווה משמעותי לצורך תמיכה ביישום המטרות הטיפוליות (במידת הצורך)
החלטה על המשך מעקב קליני
- מעקב אחרי תלונות המטופל
- מעקב אחרי רמת איזון הסוכרת- לפי גיל ותפקוד
- מעקב אחרי איכות השינה אצל המטופל
- מעקב אחרי איכות חיים אצל המטופל
- דבקות בטיפול
- אירועי היפוגליקמיה/ היפרגליקמיה
- תופעות לוואי של הטיפול התרופתי
מדדי הערכה להתערבות
- שיפור באיכות שינה
- שיפור באיזון הסוכרת
- שיפור בשאר הבדיקות הרלוונטיות והממדים
- הגעה למומחים המומלצים באופן סדיר
- שינוי התנהגותי של המטופל: ירידה בלחצים נפשיים, שמירה על אורח חיים תקין, שמירה על תזונה נכונה ושילוב פעילות גופנית, הפסקת עישון, הגעה לשעות שינה מספקות
משוב והערכה
- המטופל ידווח על שיפור בשעות ואיכות השינה
- המטופל ידווח על שיפור באיכות החיים
- שמירה על יציבות באיזון הסוכרת
חשוב לזכור - סוכרת ושינה
- אנשים שסבלו מהפרעת שינה וישנו במהלך הלילה חמש שעות או פחות 1 בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2
- חוסר שינה משפיע לרעה על חילוף חומרים ורמות גלוקוז בדם
- הפרעות שינה חסימתיות OSA (Obstructive Sleep Apnea) נפוצות בהפרעות האנדוקריניות והמטבוליות
- טיפול בהפרעות שינה משפר את חילוף החומרים ואיזון ערכי הגלוקוז השמנה וסיבוכי הפרעות שינה
- חשוב לבצע אומדן הרגלי שינה, איכות שינה ותנאי שינה כחלק אומדנים בסוכרת
ביבליוגרפיה
- ↑ Adamantidis, A & de Lecea, L The hypocretins as sensors for metabolism and arousal. J. Physiol. 40-33 :587 ;2009.
- ↑ Estabrooke, IV et al. Fos expression in orexin neurons varies with behavioral state. J. Neurosci. 1662-1656 :21 ;2001.
- ↑ Gronfier, C & Brandenberger, G Ultradian rhythms in pituitary and adrenal hormones: their relations to sleep. Sleep Med. 1998; Rev. 29-17 :2.
- ↑ Sakurai, T The neural circuit of orexin (hypocretin): maintaining sleep and wakefulness. Nat. Rev. Neurosci. 181-8:171;2007.
- ↑ Van Cauter, E Endocrine physiology. In M Kryger, T Roth, & WC Dement, (eds) Principles and Practice of Sleep Medicine, 4th edn. Elsevier-Saunders, Philadelphia. 282-266;2005.
- ↑ Wu, MF, John, J, Maidment, N, Lam, HA & Siegel, JM. Hypocretin release in normal and narcoleptic dogs after food and sleep deprivation, eating, and movement. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2002 283: R1079-R1086.
- ↑ Zeitzer, JM, Buckmaster, CL, Lyons, DM & Mignot, E. Increasing length of wakefulness and modulation of hypocretin1- in the wake-consolidated squirrel monkey. Am. J. Physiol. Regul. Integr. Comp. Physiol. ;2007 293: R1736-R1742. https://www.thediabetescouncil.com/link-between-sleep-diabetes-everything-you-need- to-know/
עורכת - רינת אלוני