כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - תנגודת פסיכולוגית לאינסולין - Psychological insulin resistance"
| שורה 20: | שורה 20: | ||
{{הרחבה|ערכים=[[אינסולין]], [[סוכרת]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[אינסולין]], [[סוכרת]]}} | ||
סוכרת מסוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית הגורמת עם הזמן להתדרדרות בתפקוד תאי הבטא של הלבלב. ההנחיות הקליניות ממליצות על טיפול באינסולין בכל שלב של המחלה בתוספת לטיפול הפומי, כאשר יעדי האיזון לא הושגו, במטרה להגיע לאיזון אופטימלי גם בשלב הראשון של המחלה וגם בשלבים המאוחרים יותר על מנת למנוע סיבוכים. | סוכרת מסוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית הגורמת עם הזמן להתדרדרות בתפקוד תאי הבטא של הלבלב. ההנחיות הקליניות ממליצות על טיפול באינסולין בכל שלב של המחלה בתוספת לטיפול הפומי, כאשר יעדי האיזון לא הושגו, במטרה להגיע לאיזון אופטימלי גם בשלב הראשון של המחלה וגם בשלבים המאוחרים יותר על מנת למנוע סיבוכים. | ||
| − | מחקר ה-DWAN | + | |
| − | הבעיה מתחילה מהעדר ידע ובעקבות כך דחייה במתן אינסולין מצד המטפלים ומצד המטופלים: התנגדות לטיפול עקב חוסר אמון. על כן יש לאתר את החסמים הפסיכולוגים לטיפול בשני הצדדים | + | מחקר ה-DWAN מצא שקיימת התנגדות פסיכולוגית להתחלת טיפול באינסולין מצד המטפלים ומצד המטופלים. התנגדות זו נובעת משילוב של פחד מזריקות עצמיות, חשש ממורכבות הטיפול, חשש מהיפוגליקמיה ועלייה במשקל. המושג PIR הוגדר כבעיה אמיתית הדורשת התייחסות וטיפול. |
| − | על בסיס DAWN STUDY פותח ע"י פורום אחיות סוכרת ארצי כלי ייחודי | + | |
| + | הבעיה מתחילה מהעדר ידע ובעקבות כך דחייה במתן אינסולין מצד המטפלים ומצד המטופלים: התנגדות לטיפול עקב חוסר אמון. על כן יש לאתר את החסמים הפסיכולוגים לטיפול בשני הצדדים (מטפלים מטופלים) ולהתמודד איתם במטרה להשיג איזון ושיפור באיכות החיים. | ||
| + | |||
| + | על בסיס DAWN STUDY פותח ע"י פורום אחיות סוכרת ארצי כלי ייחודי (כלי המניפה) לטיפול בהתנגדות ובהובלה לשינוי על בסיס הריאיון המוטיבציוני. הריאיון המוטיבציוני נמצא יעיל ותורם לשליטה עצמית בכל ההמלצות הנוגעות לסוכרת כמו תזונה, ניטור עצמי, פעילות גופנית, הפסקת עישון. | ||
| + | |||
הכלי מאפשר לזהות את דרגת המוכנות של המטופל לשינוי על פי מודל פרוצ'סקה, לאתר את החסמים לטיפול ולבנות תכנית ליווי מתאימה. | הכלי מאפשר לזהות את דרגת המוכנות של המטופל לשינוי על פי מודל פרוצ'סקה, לאתר את החסמים לטיפול ולבנות תכנית ליווי מתאימה. | ||
| − | אומדן | + | |
| − | אנמנזה סיעודית | + | ==אומדן== |
| − | + | ===אנמנזה סיעודית=== | |
| − | + | *מחלות רקע. | |
| − | + | *מחלות במשפחה. | |
| − | + | *זיהוי מקומו של המטופל במעגל השינוי. | |
| − | + | *זיהוי מוכנות להתחלת טיפול. | |
| − | + | *תשאול לגבי עמדות ורגשות לגבי התחלת טיפול באינסולין. | |
| − | + | *בירור חסמים: | |
| − | + | *ממה חושש? | |
| − | + | *האם מכיר קרוב שמזריק אינסולין? | |
| − | + | *בירור גורמים מעכבים: לקות ראיה, קושי בקריאה, החזקת עט, יכולת כיוון המינון. | |
| + | *בירור מקורות תמיכה. | ||
אומדן גופני רלוונטי | אומדן גופני רלוונטי | ||
| − | + | *הפרעה בראייה. | |
| − | + | *הפרעה בתנועה ובכוח בידיים. | |
| − | + | *רעד. | |
| − | + | *אומדן דיכאון. | |
| − | + | *אבחון קוגניטיבי. | |
אומדן היענות | אומדן היענות | ||
בירור: | בירור: | ||
| − | + | *מה יודע על מחלתו? | |
| − | + | *מה יודע לגבי התרופות שלו? | |
| − | + | *התמדה/אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך. | |
| − | + | *בירור עמדות ואמונות בנושא הבריאות, תפיסת חיים, מיקוד שליטה. | |
| − | + | *האם נענה להמלצות טיפולית כמו פעילות גופנית, תזונה נכונה, מעקבים, המלצות מרופאים מקצועיים, הפסקת עישון. | |
מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי | מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי | ||
| − | + | *בירור גורמי תמיכה. | |
| − | + | *מצב סוציואקונומי. | |
| − | + | *מצב נפשי. | |
התייחסות להרגלי חיים | התייחסות להרגלי חיים | ||
| − | + | *הרגלי התזונה, תכנון הארוחות והשתלבותם בסדר היום. | |
| − | + | *ביצוע פעילות גופנית קבועה, סוג, משך, עוצמה ותדירות. | |
| − | + | *שעות שינה מספיקות - 8-6 שעות וברצף. | |
| − | + | *שעות פנאי, תחביבים, בילויים. | |
תהליכי חשיבה ואבחנה | תהליכי חשיבה ואבחנה | ||
| − | + | *זיהוי בעיות קליניות. | |
| − | + | *התנגדות לטיפול באינסולין. | |
סיבוכים וסיכונים צפויים | סיבוכים וסיכונים צפויים | ||
| − | + | *הפרה באיזון: סיבוכים חריפים. | |
| − | + | *החמרת סיבוכים קיימים. | |
| − | + | *העלאת הסיכוי להופעת סיבוכים חדשים. | |
| − | + | *ירידה באיכות חיים. | |
קביעת תכנית טיפול | קביעת תכנית טיפול | ||
הפנייה למומחים: עו"ס/ית, פסיכולוג/ית. | הפנייה למומחים: עו"ס/ית, פסיכולוג/ית. | ||
נושאים להדרכה | נושאים להדרכה | ||
| − | + | *הדרכה להזרקה על פי ההמלצה הרפואית. | |
| − | + | *הדרכת אדם משמעותי נוסף להזרקה. | |
| − | + | *הדרכה לפתרונות מגוונים לקשיים טכניים בהזרקה. | |
מדדי הערכה להתערבות | מדדי הערכה להתערבות | ||
| − | + | *המטופל מזריק אינסולין על פי ההמלצות. | |
| − | + | *המטופל מנטר סוכר. | |
| − | + | *המטופל מבין את הקשר בין המזון למינוני האינסולין. | |
| − | + | *המטופל מכיר את השפעת הפעילות הגופנית על ערכי הסוכר ואת ההתנהלות לפני ואחרי פעילות הגופנית בהקשר להזרקה ולניטור הסוכר. | |
| − | + | *המטופל מכיר את הקשר בין מצבים שונים בחיי היום יום כמו: סטרס, מחלה, נסיעות וחופשות לשינויים ברמות הסוכר ואת דרך ההתנהלות במצבים אלה. | |
| − | + | *המטופל מכיר סימני היפוגליקמיה ודרכי מניעה. | |
חשוב לזכור - תנגודת פסיכולוגית לאינסולין | חשוב לזכור - תנגודת פסיכולוגית לאינסולין | ||
גרסה מ־16:04, 22 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | תנגודת פסיכולוגית לאינסולין - Psychological insulin resistance - PIR | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
סוכרת מסוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית הגורמת עם הזמן להתדרדרות בתפקוד תאי הבטא של הלבלב. ההנחיות הקליניות ממליצות על טיפול באינסולין בכל שלב של המחלה בתוספת לטיפול הפומי, כאשר יעדי האיזון לא הושגו, במטרה להגיע לאיזון אופטימלי גם בשלב הראשון של המחלה וגם בשלבים המאוחרים יותר על מנת למנוע סיבוכים.
מחקר ה-DWAN מצא שקיימת התנגדות פסיכולוגית להתחלת טיפול באינסולין מצד המטפלים ומצד המטופלים. התנגדות זו נובעת משילוב של פחד מזריקות עצמיות, חשש ממורכבות הטיפול, חשש מהיפוגליקמיה ועלייה במשקל. המושג PIR הוגדר כבעיה אמיתית הדורשת התייחסות וטיפול.
הבעיה מתחילה מהעדר ידע ובעקבות כך דחייה במתן אינסולין מצד המטפלים ומצד המטופלים: התנגדות לטיפול עקב חוסר אמון. על כן יש לאתר את החסמים הפסיכולוגים לטיפול בשני הצדדים (מטפלים מטופלים) ולהתמודד איתם במטרה להשיג איזון ושיפור באיכות החיים.
על בסיס DAWN STUDY פותח ע"י פורום אחיות סוכרת ארצי כלי ייחודי (כלי המניפה) לטיפול בהתנגדות ובהובלה לשינוי על בסיס הריאיון המוטיבציוני. הריאיון המוטיבציוני נמצא יעיל ותורם לשליטה עצמית בכל ההמלצות הנוגעות לסוכרת כמו תזונה, ניטור עצמי, פעילות גופנית, הפסקת עישון.
הכלי מאפשר לזהות את דרגת המוכנות של המטופל לשינוי על פי מודל פרוצ'סקה, לאתר את החסמים לטיפול ולבנות תכנית ליווי מתאימה.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- מחלות רקע.
- מחלות במשפחה.
- זיהוי מקומו של המטופל במעגל השינוי.
- זיהוי מוכנות להתחלת טיפול.
- תשאול לגבי עמדות ורגשות לגבי התחלת טיפול באינסולין.
- בירור חסמים:
- ממה חושש?
- האם מכיר קרוב שמזריק אינסולין?
- בירור גורמים מעכבים: לקות ראיה, קושי בקריאה, החזקת עט, יכולת כיוון המינון.
- בירור מקורות תמיכה.
אומדן גופני רלוונטי
- הפרעה בראייה.
- הפרעה בתנועה ובכוח בידיים.
- רעד.
- אומדן דיכאון.
- אבחון קוגניטיבי.
אומדן היענות בירור:
- מה יודע על מחלתו?
- מה יודע לגבי התרופות שלו?
- התמדה/אי התמדה בנטילת התרופות והגורמים לכך.
- בירור עמדות ואמונות בנושא הבריאות, תפיסת חיים, מיקוד שליטה.
- האם נענה להמלצות טיפולית כמו פעילות גופנית, תזונה נכונה, מעקבים, המלצות מרופאים מקצועיים, הפסקת עישון.
מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי
- בירור גורמי תמיכה.
- מצב סוציואקונומי.
- מצב נפשי.
התייחסות להרגלי חיים
- הרגלי התזונה, תכנון הארוחות והשתלבותם בסדר היום.
- ביצוע פעילות גופנית קבועה, סוג, משך, עוצמה ותדירות.
- שעות שינה מספיקות - 8-6 שעות וברצף.
- שעות פנאי, תחביבים, בילויים.
תהליכי חשיבה ואבחנה
- זיהוי בעיות קליניות.
- התנגדות לטיפול באינסולין.
סיבוכים וסיכונים צפויים
- הפרה באיזון: סיבוכים חריפים.
- החמרת סיבוכים קיימים.
- העלאת הסיכוי להופעת סיבוכים חדשים.
- ירידה באיכות חיים.
קביעת תכנית טיפול הפנייה למומחים: עו"ס/ית, פסיכולוג/ית. נושאים להדרכה
- הדרכה להזרקה על פי ההמלצה הרפואית.
- הדרכת אדם משמעותי נוסף להזרקה.
- הדרכה לפתרונות מגוונים לקשיים טכניים בהזרקה.
מדדי הערכה להתערבות
- המטופל מזריק אינסולין על פי ההמלצות.
- המטופל מנטר סוכר.
- המטופל מבין את הקשר בין המזון למינוני האינסולין.
- המטופל מכיר את השפעת הפעילות הגופנית על ערכי הסוכר ואת ההתנהלות לפני ואחרי פעילות הגופנית בהקשר להזרקה ולניטור הסוכר.
- המטופל מכיר את הקשר בין מצבים שונים בחיי היום יום כמו: סטרס, מחלה, נסיעות וחופשות לשינויים ברמות הסוכר ואת דרך ההתנהלות במצבים אלה.
- המטופל מכיר סימני היפוגליקמיה ודרכי מניעה.
חשוב לזכור - תנגודת פסיכולוגית לאינסולין 1. התנגדות לטיפול באינסולין קיימת הן אצל המטופל והן אצל המטפל. 2. חשוב לברר מוכנות לשינוי של המטפלים והמטופלים 3. בשלב הרהור מומלץ להיעזר בכלי המניפה המבוסס על הריאיון המוטיבצי וני כדי לקדם את המטופל צעד קדימה בטיפול. 4. בניית תקשורת טובה, יצירת אמון היא מפתח להצלחה בטיפול בהתנגדות.
ביבליוגרפיה 1. צור, ע', ושחאדה, נ' (2019). הטיפול באינסולין בסוכרת מסוג 2. בתוך: א' רז (עורך), המדריך לטיפול בסוכרת (עמ' 205-175). תל אביב: פורום מדיה בע"מ. January 2002 Vol. 19 no.1. 3. Rollnick, Stephen. Motivational interviewing: preparing people for change. Guilford Press, 2002.
ביבליוגרפיה
עורכת - רינת אלוני