כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על לחץ הדם"
מ (added Category:נפרולוגיה ויתר לחץ דם using HotCat) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מידע רב קיים אודות הקשרים סביבתיים ותעסוקתיים ויתר לחץ-דם. רובם ככל הנראה מתווכים ע"י תגובות לחץ ומסובכים בערפלנים שונים, שכן אנשים לחוצים עלולים להיות שמנים יותר, מעשנים יותר, שותי אלכוהול יותר, בעלי כושר גופני ירוד יותר, כאשר כל הערפלנים האלה וכל אחד מהם בנפרד גם כן קשורים קשר הדוק ליתר לחץ-דם. למשל, ניתן לחשוב שלכבאים מקצוע מלחיץ ואין ספק בלחץ הזה, מאידך כאשר בדקו את תגובת לחץ הדם המוגברת במאמץ מרבי מתוקנן לגודל המאמץ, נמצא כי כושרם הגופני ירוד {{הערה|שם=הערה1|}}, עישון, והשמנה וצריכת אלכוהול {{הערה|שם=הערה2}} שכיחים גם הם. כך שקשה לזקק את הלחץ התעסוקתי כגורם בלעדי. בעוד ההשפעה הפיזיולוגית של לחץ רגעי ידועה היטב, זו של לחץ כרוני אינה חד-משמעית, ואחרי כ-150 שנות מחקר נשאר המנגנון עלום משהו, והממצאים לא עקביים. למשל ניצולי שואה קשישים, קשה לדמיין מצב דחק כרוני קשה יותר, לא נמצאו כבעלי יתר לחץ-דם בשיעור גבוה יותר מבני גילם שלא חוו לחץ זה {{הערה|שם=הערה3|}}. חובה להיזהר באבחנות תעסוקתיות בשל חוסר הוודאות, הקשורה בין השאר לשיעור הגבוה של יתר לחץ-דם באוכלוסייה הכללית, והמשמעויות הביטוחיות הרחבות. | מידע רב קיים אודות הקשרים סביבתיים ותעסוקתיים ויתר לחץ-דם. רובם ככל הנראה מתווכים ע"י תגובות לחץ ומסובכים בערפלנים שונים, שכן אנשים לחוצים עלולים להיות שמנים יותר, מעשנים יותר, שותי אלכוהול יותר, בעלי כושר גופני ירוד יותר, כאשר כל הערפלנים האלה וכל אחד מהם בנפרד גם כן קשורים קשר הדוק ליתר לחץ-דם. למשל, ניתן לחשוב שלכבאים מקצוע מלחיץ ואין ספק בלחץ הזה, מאידך כאשר בדקו את תגובת לחץ הדם המוגברת במאמץ מרבי מתוקנן לגודל המאמץ, נמצא כי כושרם הגופני ירוד {{הערה|שם=הערה1|}}, עישון, והשמנה וצריכת אלכוהול {{הערה|שם=הערה2}} שכיחים גם הם. כך שקשה לזקק את הלחץ התעסוקתי כגורם בלעדי. בעוד ההשפעה הפיזיולוגית של לחץ רגעי ידועה היטב, זו של לחץ כרוני אינה חד-משמעית, ואחרי כ-150 שנות מחקר נשאר המנגנון עלום משהו, והממצאים לא עקביים. למשל ניצולי שואה קשישים, קשה לדמיין מצב דחק כרוני קשה יותר, לא נמצאו כבעלי יתר לחץ-דם בשיעור גבוה יותר מבני גילם שלא חוו לחץ זה {{הערה|שם=הערה3|}}. חובה להיזהר באבחנות תעסוקתיות בשל חוסר הוודאות, הקשורה בין השאר לשיעור הגבוה של יתר לחץ-דם באוכלוסייה הכללית, והמשמעויות הביטוחיות הרחבות. | ||
| + | == תעסוקה== | ||
| + | בעוד שקשה להגדיר את הפיזיולוגיה של לחץ כרוני, יש הכרה במצב תעסוקתי שכיח כגורם לחץ: דרישות גבוהות מהעובד אך ללא סמכויות, או השפעה על העבודה. במדרגים אחרים העדר איזון בין מאמץ לתמורה כפי שנסקר בהרחבה ובפרוטרוט ע"י רוזנטל ואלטר {{הערה|שם=הערה2}}. המתאר דרישות גבוהות מחד ומעמד תעסוקתי נמוך מאידך. מצב זה נמצא במחקרים רבים כקשור במציאות לחץ דם גבוה גם בניכוי ערפלנים כמתואר לעיל{{הערה|שם=הערה2}}, אם כי הממצאים לא אחידים ולא תמיד עקביים בין המחקרים השונים. בעוד אשר במקצועות "ביטחון"; שוטרים, מכבי-אש וכיו"ב יש נטייה ליתר לחץ דם וקשר למין גברי (הרוב גברים), בבעלי עומס תעסוקתי במקצועות שרותיים כמו עוזרי אחיות, מטפלים סיעודיים (הרוב נשים) שם היה יותר לחץ דם בנשים עם עומס החלטות {{הערה|שם=הערה4|}}. לכך גורמים מסבכים רבים וחלקם סיבתיים נוספים למשל, חשיפה לרעש בסביבת העבודה, מביאה לעליית לחץ דם מובהקת יותר בבעלי משימות מסובכות בעבודה {{הערה|שם=הערה5|}} יותר מאשר בבעלי משימות פשוטות. קרוב לוודאי שרוב העובדים במעלה הסולם התעסוקתי פחות חשופים לרעש. נשים, גם בעלות שליטה בעבודה, אם יש להן אחריות רבה במשימות הביתיות, נוטות יותר ליתר לחץ-דם {{הערה|שפ=הערה2}}. | ||
| + | הקשר בין עומס תעסוקתי ולחץ הדם אושר גם במעקב לחץ דם 24 שעות ועליה בלחץ הדם הייתה כרוכה בעומס גבוה יותר בעבודה אצל העובדים עם פחות שליטה על העומס, עם ירידה בלחץ הדם כשהעומס בעבודה פחת {{הערה|שם=הערה6|}}. הקשר בין יתר לחץ דם אמבולטורי לעומס לחץ בעבודה אושר גם במטה-אנליזה משנת 2013 ע"י חלוצי המחקר בתחום {{הערה|שם=הערה7|}}. | ||
| + | |||
| + | גם אם לא ניתן לתרגם את כל מצבי הלחץ להשפעה בעבודה, חוסר איזון בין מאמץ לתמורה נמצא בחלק ניכר מהמחקרים כקשור גם אם לא בהכרח גורם ללחץ דם גבוה {{הערה|שם=הערה2}}. לחץ דם בעבודה קשור גם עם יתר לחץ-דם ממוסך, כלומר יתכן ורוב המחקרים שבדקו את לחץ הדם במקום העבודה אך לא בשעת העבודה, ולא ביצעו מדידות לחץ דם אמבולטריות, החמיצו חלק מבעלי יתר לחץ הדם {{הערה|שם=הערה8|}}. | ||
| + | |||
==ביבליוגפיה== | ==ביבליוגפיה== | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
[[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
גרסה מ־08:23, 11 ביוני 2019
יתר לחץ דם - הנחיה קלינית
מאת פרופסור אהוד גרוסמן, ד"ר סוהיר אסדי, ד"ר שוקי לשם, פרופסור עדי לייבה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| יתר לחץ דם – אבחנה, טיפול ואיזון פרק 20: השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על לחץ הדם | ||
|
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; החברה ליתר לחץ דם בישראל; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האיגוד הקרדיולוגי בישראל; האיגוד הישראלי למחלות ילדים; איגוד רופאי המשפחה בישראל; האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה | |
| עריכה | פרופ' מיכאל בורשטין | |
| תחום | נפרולוגיה ויתר לחץ דם | |
| תאריך פרסום | ינואר 2019 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם מערכתי
מידע רב קיים אודות הקשרים סביבתיים ותעסוקתיים ויתר לחץ-דם. רובם ככל הנראה מתווכים ע"י תגובות לחץ ומסובכים בערפלנים שונים, שכן אנשים לחוצים עלולים להיות שמנים יותר, מעשנים יותר, שותי אלכוהול יותר, בעלי כושר גופני ירוד יותר, כאשר כל הערפלנים האלה וכל אחד מהם בנפרד גם כן קשורים קשר הדוק ליתר לחץ-דם. למשל, ניתן לחשוב שלכבאים מקצוע מלחיץ ואין ספק בלחץ הזה, מאידך כאשר בדקו את תגובת לחץ הדם המוגברת במאמץ מרבי מתוקנן לגודל המאמץ, נמצא כי כושרם הגופני ירוד [1], עישון, והשמנה וצריכת אלכוהול [2] שכיחים גם הם. כך שקשה לזקק את הלחץ התעסוקתי כגורם בלעדי. בעוד ההשפעה הפיזיולוגית של לחץ רגעי ידועה היטב, זו של לחץ כרוני אינה חד-משמעית, ואחרי כ-150 שנות מחקר נשאר המנגנון עלום משהו, והממצאים לא עקביים. למשל ניצולי שואה קשישים, קשה לדמיין מצב דחק כרוני קשה יותר, לא נמצאו כבעלי יתר לחץ-דם בשיעור גבוה יותר מבני גילם שלא חוו לחץ זה [3]. חובה להיזהר באבחנות תעסוקתיות בשל חוסר הוודאות, הקשורה בין השאר לשיעור הגבוה של יתר לחץ-דם באוכלוסייה הכללית, והמשמעויות הביטוחיות הרחבות.
תעסוקה
בעוד שקשה להגדיר את הפיזיולוגיה של לחץ כרוני, יש הכרה במצב תעסוקתי שכיח כגורם לחץ: דרישות גבוהות מהעובד אך ללא סמכויות, או השפעה על העבודה. במדרגים אחרים העדר איזון בין מאמץ לתמורה כפי שנסקר בהרחבה ובפרוטרוט ע"י רוזנטל ואלטר [2]. המתאר דרישות גבוהות מחד ומעמד תעסוקתי נמוך מאידך. מצב זה נמצא במחקרים רבים כקשור במציאות לחץ דם גבוה גם בניכוי ערפלנים כמתואר לעיל[2], אם כי הממצאים לא אחידים ולא תמיד עקביים בין המחקרים השונים. בעוד אשר במקצועות "ביטחון"; שוטרים, מכבי-אש וכיו"ב יש נטייה ליתר לחץ דם וקשר למין גברי (הרוב גברים), בבעלי עומס תעסוקתי במקצועות שרותיים כמו עוזרי אחיות, מטפלים סיעודיים (הרוב נשים) שם היה יותר לחץ דם בנשים עם עומס החלטות [4]. לכך גורמים מסבכים רבים וחלקם סיבתיים נוספים למשל, חשיפה לרעש בסביבת העבודה, מביאה לעליית לחץ דם מובהקת יותר בבעלי משימות מסובכות בעבודה [5] יותר מאשר בבעלי משימות פשוטות. קרוב לוודאי שרוב העובדים במעלה הסולם התעסוקתי פחות חשופים לרעש. נשים, גם בעלות שליטה בעבודה, אם יש להן אחריות רבה במשימות הביתיות, נוטות יותר ליתר לחץ-דם [6].
הקשר בין עומס תעסוקתי ולחץ הדם אושר גם במעקב לחץ דם 24 שעות ועליה בלחץ הדם הייתה כרוכה בעומס גבוה יותר בעבודה אצל העובדים עם פחות שליטה על העומס, עם ירידה בלחץ הדם כשהעומס בעבודה פחת [7]. הקשר בין יתר לחץ דם אמבולטורי לעומס לחץ בעבודה אושר גם במטה-אנליזה משנת 2013 ע"י חלוצי המחקר בתחום [8].
גם אם לא ניתן לתרגם את כל מצבי הלחץ להשפעה בעבודה, חוסר איזון בין מאמץ לתמורה נמצא בחלק ניכר מהמחקרים כקשור גם אם לא בהכרח גורם ללחץ דם גבוה [2]. לחץ דם בעבודה קשור גם עם יתר לחץ-דם ממוסך, כלומר יתכן ורוב המחקרים שבדקו את לחץ הדם במקום העבודה אך לא בשעת העבודה, ולא ביצעו מדידות לחץ דם אמבולטריות, החמיצו חלק מבעלי יתר לחץ הדם [9].
ביבליוגפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8