כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק יתר לחץ דם - הגדרה, אבחנה, וצורות מדידה
יתר לחץ דם - הנחיה קלינית
מאת ד"ר סוהיר אסדי, ד"ר שוקי לשם, פרופסור אהוד גרוסמן, פרופסור עדי לייבה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| יתר לחץ דם – אבחנה, טיפול ואיזון פרק 1 - יתר לחץ דם - הגדרה, אבחנה, וצורות מדידה | ||
|
| ||
| הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; החברה ליתר לחץ דם בישראל; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האיגוד הקרדיולוגי בישראל; האיגוד הישראלי למחלות ילדים; איגוד רופאי המשפחה בישראל; האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה | |
| עריכה | פרופסור עידו בן-דב; ד"ר אבשלום ליבוביץ'; פרופסור אלון גרוסמן | |
| תחום | נפרולוגיה ויתר לחץ דם | |
| תאריך פרסום | ינואר 2019 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם מערכתי
נכתב על ידי
הקדמה
פורסמו הנחיות לאבחנה של יתר לחץ דם וטיפול בו, על ידי איגודים אירופאיים[1] ואמריקאים[2]. אותן הקדימו אך במעט הנחיות קנדיות[3], בריטיות[4] ועוד. בין ההנחיות הללו קיימים הבדלים מהותיים, למשל בנושא הגדרת יתר לחץ דם ודרגות חומרתו.
הגדרת יתר לחץ דם
הקשר בין לחץ הדם לבין אירועים קרדיווסקולריים וכלייתיים הוא רציף, בוודאי בערכים מעל 115/70 ממ"כ[5] (איור מס' 1).
חוקרי CALIBER עקבו במהלך 5.2 שנים (משך חציוני) אחר 1.25 מיליון אנשים ללא מחלה קרדיו-וסקולרית בבסיס. יחסי הסיכונים (hazards ratios) מובאים כתלות בלחץ הדם במרפאה בתחילת המעקב. המודל כולל תיקנון לגיל, גיל בריבוע, מין ומרפאה ראשונית[5]
על כן, דיון לגבי ערכי סף להגדרת יתר לחץ דם הוא במידה מסוימת מלאכותי ושרירותי. אולם במציאות הקלינית ברפואה המערבית דרושים ערכי סף מסיבות פרגמטיות כדי לפשט את האבחנה ואת ההחלטות הטיפוליות. משום כך, ראוי להגדיר יתר לחץ דם כרמת לחץ דם שבה היתרונות של טיפול (בעיקר התרופתי) עולים באופן חד משמעי על הסיכונים של הטיפול, כפי שתועדו במחקרים קליניים[6]. בניגוד לעמיתיהם האמריקאים, מחברי ההנחיות האירופאיות שפורסמו ב-2018 בדקו את הראיות ממחקרים קליניים ומצאו כי אין מקום לשינוי ההמלצות הקיימות. אנו בחרנו להמשיך ולדבוק בהגדרות האירופאיות, תוך שימוש במונחים ברורים יותר בשפה העברית. לחץ דם מיטבי, לחץ דם תקין ולחץ דם גבולי.
טבלה מס' 1: סיווג של לחץ הדם במרפאה והגדרות חומרת יל"ד במרפאה[1]:
| קטגוריה | סיסטולי (ממ"כ) | דיאסטולי (ממ"כ) | |
|---|---|---|---|
| מיטבי | <120 | ו- | <80 |
| תקין | 120-129 | ו/או | 80-84 |
| גבולי | 130-139 | ו/או | 85-89 |
| יל"ד דרגה I | 140-159 | ו/או | 90-99 |
| יל"ד דרגה II | 160-179 | ו/או | 100-109 |
| יל"ד דרגה III | =>180 | ו/או | =>110 |
הסיווג המובא בטבלה מס' 1 משמש בבוגרים, מבוגרים ומבוגרים מאוד, אך לא בילדים ונוער מתחת גיל 17. לגבי אבחנה בילדים - ראו בפרק המתאים.
מדידת לחץ דם
מדידה במרפאה
- במרפאה יש למדוד לחץ דם בשיטה אזינתית או אוסילומטרית (חצי אוטומטית) באמצעות מכשיר מדידה שעבר ולידציה וכיול
- תחילה יש למדוד בשתי הזרועות, תוך שימוש בשרוול המתאים להיקף הזרוע. בנוכחות הפרש לחץ דם סיסטולי עקבי ומשמעותי (10 ממ"כ ומעלה) בין הזרועות, יש להתבסס על הערכים הגבוהים יותר. רצוי לבסס הבדל בין הזרועות באמצעות מדידת לחץ דם בו זמנית, היות שלממצא כזה ישנה משמעות פרוגנוסטית שלילית[7]
- בעת מדידת לחץ דם יש לתעד גם את קצב הלב, משום שקצב הלב במנוחה מנבא תחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית[8]
- בכל נבדק במפגש הראשון, ובוודאי במבוגרים, חולי סכרת, או חולים עם סיבות אחרות לתת לחץ דם אורתוסטטי, יש למדוד לחץ דם בשכיבה ולאחר עמידה (כעבור 1–3 דקות). יש לאשר או לשלול תת-לחץ דם תנוחתי גם בעקבות שינוי תרופתי.
- טבלה מס' 2 מסכמת את האופן המומלץ למדידת לחץ דם במרפאה
- טבלה מס' 2
- אופן מדידת לחץ הדם במרפאה (מותאם מ-Whelton וחב׳[2])
| מאפיין | המלצה |
|---|---|
| הכנת הנבדק |
|
| הכנת המכשיר |
|
| טכניקת המדידה |
|
| תיעוד |
|
מדידה אוטומטית במרפאה ללא נוכחות צוות רפואי (AOBPM)
ההנחיות האמריקאיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם התבססו בעיקר על מחקר ה-SPRINT שבו לחץ דם נמדד בחדר מבודד ושקט, ללא נוכחות צוות רפואי, בעזרת מכשיר אוטומטי המבצע מספר מדידות עוקבות[9]. שיטת מדידה זו נקראת Unattended office blood pressure (BP) measurement או Automated office blood pressure measurement.
הערכים המתקבלים בשיטה זו נמוכים מהערכים הנמדדים במרפאה ולכן לא ברור האם ניתן להשליך מערכי מדידה כזו על הערכים המתקבלים במדידה רגילה במרפאה. לדעתנו, היות שבישראל מכשירים אלו לא זמינים אין המלצה בשלב זה להשתמש בשיטת מדידה זו.
מדידת לחץ דם מחוץ למרפאה - Out of office bp measurement
מדידות לחץ דם מחוץ למרפאה נעשות בבית או בניטור אמבולטורי אוטומטי ל-24 שעות. בשיטות אלו ניתן לקבל מספר גדול יותר של ערכים בתנאים שמייצגים טוב יותר את חיי היומיום בהשוואה למדידות במרפאה.
מדידות ביתיות (Home BP Monitoring, HBPM)
יש להשתמש במכשירים המודדים לחץ דם בזרוע ולא בשורש כף היד או האצבע. חשוב מאד לוודא שגודל השרוול מתאים להיקף הזרוע. תחילה יש לוודא (על ידי איש צוות רפואי) שאין הבדל משמעותי בלחץ הדם בין הזרועות (מעל 10/5 ממ"כ) ואם זוהה הבדל כזה יש למדוד את לחץ הדם בזרוע בה הוא גבוה יותר.
יש להנחות כל נבדק המתעתד למדוד לחץ דם בעצמו כיצד להשתמש במכשיר למדידה עצמית. יש להקפיד על תנאי המדידה בדומה להנחיות שניתנו ביחס למדידה במרפאה, ובכלל זה הימנעות מדיבור ומשיכול רגליים וריקון שלפוחית השתן קודם למדידה.
מומלץ למדוד לחץ דם בבית פעמיים בבוקר מיד לאחר ההשכמה ולפני נטילת התרופות (למי שנוטל תרופות) ופעמיים בערב. אם יש הפרש משמעותי (מעל 10 ממ"כ) בין המדידות, מומלץ למדוד בשלישית ולתעד.
מומלץ למדוד 3–7 ימים ברציפות.
הסף להגדרת יתר לחץ דם על פי ממוצע מדידות ביתיות הוא 135/85 ממ"כ.
בהשוואה למדידות במרפאה, הממוצע הביתי הדיר יותר, ומנבא טוב יותר פגיעה באברי מטרה ופרוגנוזה קרדיווסקולרית. יש גם עדויות שמדידות ביתיות משפרות היענות לטיפול ואיזון לחץ דם.
יש לרשום את כל מדידות לחץ הדם והדופק ולהביא את הרשימה לרופא.
ניטור לחץ דם אמבולטורי (Ambulatory BP Monitoring, ABPM)
ערך מורחב – ניטור לחץ-דם אמבולטורי 24 שעות - נייר עמדה - Ambulatory blood pressure monitoring
מכשיר ניטור לחץ דם אמבולטורי מתוכנת בדרך כלל למדוד לחץ דם במשך 24 שעות במרווחים של 20 דקות בשעות היום ו-30 דקות בשעות הלילה. ממוצעים מחושבים בנפרד עבור כלל היממה, עבור שעות הערות, ועבור שעות השינה, תוך העזרות ביומן פעילות של הנבדק. להגדרת ניטור תקף, לפחות 70% מהמדידות המתוכננות צריכות להיות מוצלחות. הסף להגדרת יתר לחץ דם בניטור 24 שעות הוא 130/80 ממ"כ. יתר לחץ דם מאובחן גם כאשר הממוצע בשעות הערות => 135/85 ממ"כ ו/או כאשר ממוצע שעות השינה =>120/70 ממ"כ (טבלה מס' 3). לחץ דם בדרך כלל יורד במהלך השינה בלפחות 10% לעומת הערות וירידה זו נקראת dipping. היעדר ירידת לחץ דם לילית (non-dipping) כרוך בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.
בהשוואה למדידות במרפאה, ממוצעי ניטור ל-24 שעות הדירים יותר, ומנבאים טוב יותר פגיעה באברי מטרה ופרוגנוזה קרדיווסקולרית ותמותה כללית.
- טבלה מס' 3 - אבחנת יתר לחץ דם בצורות מדידה שונות (במ"מכ)
| קטגוריה | מרפאה | בית | ניטור 24 שעות | ניטור יום | ניטור לילה |
|---|---|---|---|---|---|
| סיסטולי | =>140 | =>135 | =>130 | =>135 | =>1205 |
| או | או | או | או | או | |
| דיאסטולי | =>90 | =>85 | =>80 | =>85 | =>70 |
יתרונות וחסרונות של מדידות מחוץ למרפאה
מדידות מחוץ למרפאה, מאפשרות לאבחן יתר לחץ דם של חלוק לבן ויתר לחץ דם ממוסך (ראו בהמשך). המדידות הביתיות זמינות יותר מניטור 24 שעות ומאפשרות מעקב ארוך יותר והערכת השונות בלחץ דם לאורך זמן שהיא בעלת ערך פרגנוסטי בפני עצמה. ההנחיה למדידות הביתיות יכולה ליצור תלות במכשיר ולכן בנבדקים עם מרכיב חרדתי יש לשקול שימוש בניטור לחץ דם ל-24 ש'. ניטור לחץ דם ל-24 ש' מאפשר קבלת מידע על ערכי לחץ דם בנסיבות יומיות שונות, ובפרט במהלך השינה. מדובר לכן בשיטות המשלימות אחת את השנייה. לא ברור האם טיפול המבוסס על מדידות ביתיות או ניטור ל-24 שעות מפחית תחלואה ותמותה בהשוואה לטיפול המבוסס על מדידות במרפאה.
יתר לחץ דם של חלוק לבן (WCH) ויתר לחץ דם ממוסך (MH)
יתר לחץ דם של החלוק הלבן מתייחס למצב שבו לנבדק לחץ דם גבוה באופן עקבי על פי מדידות במרפאה, אך תקין במדידות מחוץ למרפאה[10]. מצב זה מופיע ב-20-40% מהנבדקים. יתר לחץ דם ממוסך מתייחס למצב שבו לחץ דם תקין במרפאה אך גבוה מחוצה לה[10]. מצב זה כרוך בסיכון גבוה לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. "אפקט החלוק הלבן" ו"אפקט המיסוך" משמשים לתיאור ההבדל בין ערכי לחץ דם במרפאה לערכי לחץ דם מחוץ למרפאה, בנבדקים מטופלים ושאינם מטופלים.
בהיעדר הלימה בין מדידות במרפאה למדידות בבית, ניתן להגדיר "חשד ליתר לחץ דם של חלוק לבן" ו"חשד ליתר לחץ דם ממוסך", אך יש צורך לבצע ניטור 24 שעות על מנת לאשש או לדחות אבחנות אלו. ניטור 24 שעות תקין לגמרי (ביום ובלילה) או ניטור שאינו תקין (בטווח יתר לחץ דם) הכרחיים על מנת לאבחן "יתר לחץ דם של חלוק לבן" ו"יתר לחץ דם ממוסך" בהתאמה.
איתור יתר לחץ דם - screeing
יתר לחץ דם הוא בדרך כלל נטול תסמינים, אך מהווה גורם סיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. משום כך, יש לאתרו באמצעות סקירה שיטתית של האוכלוסייה או בעת מדידה אופורטוניסטית של לחץ הדם. בסקרי אוכלוסייה שיטתיים התברר כי מעל מחצית מהלוקים ביתר לחץ דם אינם מודעים לכך. עבור כל בוגר נחוץ תיעוד של לחץ דם בגיליון הרפואי, ובמודעותו של הנבדק. על פי ההנחיות האירופאיות, נדרש לבצע מדידות לחץ דם עוקבות במרווחים קצובים, בהתאם לרמה המתועדת. בבריאים עם לחץ דם מיטבי במרפאה, יש למדוד לפחות פעם אחת ב-5 שנים; בנבדקים עם לחץ דם תקין, יש לבדוק לפחות פעם אחת בשלוש שנים; בנבדקים עם לחץ דם גבולי יש למדוד כל שנה.
- בישראל, לאור זמינות גבוהה וקירבה גאוגרפית של שירותי מרפאה למרבית אזרחי המדינה, אנו מציעים לבצע בדיקת לחץ דם אחת לשנה. מדידה זו יכולה להיעשות על ידי אח/ות, ואינה דורשת תאום ביקור אצל הרופא/ה.
פירוט על בדיקות סקר בילדים מופיע בפרק יתר לחץ דם בילדים.
אישור האבחנה של יתר לחץ דם
אצל נבדקים רבים לחץ דם הוא בעל שונות ניכרת, המקשה על איתור ואבחון יתר לחץ דם. משום כך אין לאבחן יתר לחץ דם על סמך מדידות בביקור מרפאה בודד, אלא אם כן יש עדות לפגיעה באברי מטרה.
- כדי לאשר יתר לחץ דם ולקבוע את חומרתו יש לבצע מדידות לחץ דם בלפחות 3 מפגשים שונים בהפרש של לפחות שבוע ביניהם. בכל מפגש יש לבצע 3 מדידות בהפרש של 1–2 דקות.
אנו תומכים בביצוע מדידות לחץ דם מחוץ למרפאה, כתחליף למדידות חוזרות במרפאה, כדי לאשר את האבחנה של יתר לחץ דם. בהקשר זה, יש אתגר בזיהוי של יתר לחץ דם ממוסך, שהרי במרפאה המדידה תקינה. אנו ממליצים לכן ליזום מדידות מחוץ למרפאה בנבדקים עם לחץ דם בטווח הגבולי במרפאה.
התוויות למדידת לחץ דם מחוץ למרפאה
ההתוויות הקליניות לביצוע מדידות לחץ דם מחוץ למרפאה מוצגות בטבלה מס' 4.
- טבלה מס' 4 - התוויות קליניות לניטור לחץ דם ביתי (HBPM) או אמבולטורי (ABPM)
מצבים עם שכיחות גבוהה של יתר לחץ דם של החלוק הלבן:
|
מצבים בהם יתר לחץ דם ממוסך נפוץ יחסית:
|
| תת-לחץ דם תנוחתי |
| הערכת יתר לחץ דם עמיד לטיפול |
| הערכת עליית לחץ דם מוגזמת במאמץ |
| תנודתיות גבוהה של לחץ דם במרפאה |
| הערכת סימפטומים של תת-לחץ דם |
העדפה ל-ניטור לחץ דם ל-24 ש' על פני מדידה ביתית
|
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Williams B, Mancia G, Spiering W, et al. 2018 ESC/ESH Guidelines for the management of arterial hypertension. Eur Heart J 2018; 39(33): 3021-3104
- ↑ 2.0 2.1 Whelton PK, Carey RM, Aronow WS, et al. 2017 ACC/AHA/AAPA/ABC/ACPM/AGS/APhA/ASH/ASPC/ NMA/PCNA Guideline for the Prevention, Detection, Evaluation, and Management of High Blood Pressure in Adults: Executive Summary: A Report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Clinical Practice Guidelines. Hypertension 2018;71(6):1269-1324
- ↑ Leung AA, Nerenberg K, Daskalopoulou SS, et al. Hypertension Canada's 2016 Canadian Hypertension Education Program Guidelines for Blood Pressure Measurement, Diagnosis, Assessment of Risk, Prevention, and Treatment of Hypertension. Can J Cardiol 2016; 32(5): 569-588
- ↑ Hypertension in Adults: Diagnosis and Management. National Institute for Health and Care Excellence. NICE guideline (CG127) 2016.
- ↑ 5.0 5.1 Rapsomaniki E, Timmis A, George J, et al. Blood pressure and incidence of twelve cardiovascular diseases: lifetime risks, healthy life-years lost, and age-specific associations in 1.25 million people. Lancet 2014; 383(9932): 1899-1911
- ↑ Diao D, Wright JM, Cundiff DK, et al. Pharmacotherapy for mild hypertension. Cochrane Database Syst Rev 2012(8): CD006742
- ↑ Weinberg I, Gona P, O'Donnell CJ, et al. The systolic blood pressure difference between arms and cardiovascular disease in the Framingham Heart Study. Am J Med 2014; 127(3):209-215
- ↑ Julius S, Palatini P, Kjeldsen SE, et al. Usefulness of heart rate to predict cardiac events in treated patients with high-risk systemic hypertension. Am J Cardiol 2012; 109(5):685-692
- ↑ Group SR, Wright JT, Jr., Williamson JD, et al. A Randomized Trial of Intensive versus Standard Blood-Pressure Control. N Engl J Med 2015; 373(22): 2103-2116
- ↑ 10.0 10.1 Pickering TG, Davidson K, Gerin W, et al. Masked hypertension. Hypertension 2002; 40(6): 795-796