כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק פוליפים בקיבה - Stomach polyps
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הקיבה והתריסריון | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פוליפים
הפוליפים מחולקים לנאופלסטיים, דלקתיים (Inflammatory), רגנרטיביים והמרטומות.
Hyperplastic Adenomatus Polyp: פוליפים אלה משקפים כמחצית עד שליש מכלל השאתות השפירות של הקיבה. לרוב, אלו פוליפים יחידים היכולים להיות על גבעול או מיושבים (ססיל). השאת נוצרת משגשוג בלוטני (פרוליפרציה גלנדולרית) של תאי האפיתל ברירית. לעתים עם יצירת מבנים ציסטיים, עקב דגנרציה של התאים. רוב הפוליפים קטנים, בקוטר של 2 ס"מ ופחות. הגדולים יותר הם בדרך כלל בעלי גבעול. המקום השכיח ביותר להימצאות פוליפים הוא האנטרום. ייתכן למצוא פוליפ יחיד, כמה פוליפים פזורים בקיבה או מרוכזים במקום אחד ועד פוליפוזיס של כל הקיבה. לא ברור אם בשאתות מתרחשת השתנות ממארת, אבל ב- 1% מהחולים ניתן למצוא קרצינומה פולשנית, במקום אחר בקיבה, בנוסף על הפוליפ, במיוחד בחולים הלוקים באכלוראידריה או באינטסטינליזציה של הקיבה. אכלוראידריה, אנמיה עקב חוסר B12 ודלקת קיבה אטרופית מלוות בשכיחות גבוהה את הפוליפים (ב-90% מהחולים יש היפוכלוראידריה או אכלוראידריה). הגישה המקובלת כיום היא שנוכחות פוליפ אדנומטוס צריכה לעורר חשד להימצאות שאת פולשנית במקום אחר בקיבה.
אדנומה פפילרית (Villous adenoma): שאת שהיא לרוב מיושבת, והיא בלא ספק שאת קדם-סרטנית (Premalignant), מופיעה בשכיחות יתר בחולים הלוקים באכלוראידריה או באינטסטינליזציה של הרירית או בדלקת קיבה אטרופית. ב-20% משאתות אלו יחולו שינויים ממאירים.
פוליפ פיברואידי דלקתי (Inflammatory Fibroid polyp): פוליפ זה הוא חלק מהתמונה של דלקת קיבה אאוזינופילית (Eosinophylic gastritis). ייתכן פוליפ יחיד, ויכולים להיות פוליפים מרובים, לרוב הם ממוקמים באנטרום. מבחינה היסטולוגית, הוא מורכב מרקמה פיברוטית, עם כלי דם בעלי דופן דקה ואינפילטרציה אאוזינופילית, המעורבת בתאי פלזמה, בלימפוציטים ובהיסטאוציטים. הדלקת ממוקמת בעיקר בתת-רירית ובולטת לנהור הקיבה. האטיולוגיה לא-ידועה, התהליך התגובתי הוא דלקתי, ייתכן על רקע אלרגי, אולם לכך אין הוכחה. אנמיה עקב חוסר ויטמין B12 נלווית בדרך כלל לפוליפים אלה.
- פוליפים אחרים שעלולים להופיע משתייכים לתסמונות הבאות
juvenil polyposis— Peatz-Jagher, familial polyposis של הקיבה.
הפוליפים ניתנים להדגמה בבליעת בריום (תצלומים 10.3 ו-11.3) ובטומוגרפיה ממוחשבת (תצלום 12.3). בגסטרוסקופיה ניתן לראות את הפוליפים ולדגום אותם.
טיפול
יש לעקוב אחר חולים בעלי פוליפים קטנים, שקוטרם פחות מ-2 ס"מ, באמצעות בדיקות גסטרוסקופיות חוזרות. בנוכחות פוליפים שקוטרם יותר מ-2 ס"מ יש צורך באבחון היסטולוגי. בעזרת האנדוסקופ אפשר להסיר כל פוליפ על גבעול מהקיבה ולשולחו לאבחון, וכן ליטול ביופסיות מהפוליפים המיושבים. כריתה כירורגית דרושה אם מתעוררת שאלה של ממאירות, או אם קוטר הפוליפ המיושב גדול מ- 2 ס"מ. פוליפ יחיד ניתן להוציא על-ידי כריתת יתד של הקיבה בשוליים רחבים. המשך הטיפול הוא בהתאם לתשובה ההיסטולוגית. אם מדובר בפוליפים מרובים, יש לבצע כריתה תת-שלמה של הקיבה, ואת הפוליפים הנותרים בגדם יש לכרות ולשלוח לאבחון היסטולוגי.
בדרך כלל אין הצדקה לבצע כריתת קיבה שלמה (Gastrectomy) עקב פוליפים מרובים. במקרים של פוליפוזיס דיפוזית של הפונדוס והקיבה יש לבצע כריתה שלמה של הקיבה, וזאת עקב הסבירות הגבוהה של השתנות ממאירה
ראו גם
- לנושא הקודם: שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors
- לנושא הבא: שאתות תוך-דופניות של הקיבה - Intramural gastric neoplasms
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הצפק
- לפרק הבא: כירורגיה של המעי הדק
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא