האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שאתות שפירות של הקיבה - Benign gastric tumors"

מתוך ויקירפואה

 
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתקיבה.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתקיבה.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=3
 +
|Sub Chapter number=12
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 10: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
 
7% משאתות הקיבה הן שפירות. 40% מהשאתות השפירות הן פוליפים ו-40% מקורן בשריר חלק (טבלה 5.3). השאת שכיחה בעשורים הרביעי והחמישי לחיים, בעיקר באנטרום. לרובן נטייה להתכייבות בשטח הפנים-אנדוגסטרי.
 
7% משאתות הקיבה הן שפירות. 40% מהשאתות השפירות הן פוליפים ו-40% מקורן בשריר חלק (טבלה 5.3). השאת שכיחה בעשורים הרביעי והחמישי לחיים, בעיקר באנטרום. לרובן נטייה להתכייבות בשטח הפנים-אנדוגסטרי.
  
 
==תסמינים קליניים==
 
==תסמינים קליניים==
 
 
רוב השאתות מדממות באופן כרוני עקב ההתכייבויות ברירית. עקב דימום זה החולים מופיעים עם [[אנמיה מחסר ברזל]]. אם הכיב גדול, הוא יכול לגרום לעתים לדימום מסיבי חד המתבטא ב[[הקאות]] דמיות ובשיחרה ([[מלנה]]). מקצת החולים יתלוננו על [[כאבי בטן]]. שאתות מזודרמאליות עלולות להגיע לממדים גדולים, ואז אפשר למששן דרך דופן הבטן. לעתים שאתות אלה ממוקמות באזור השוער, ולכן גורמות לחסימת הקיבה, המתבטאת בהקאות. בחולים עם שאת על גבעול, החסימה היא חלקית או לסירוגין.
 
רוב השאתות מדממות באופן כרוני עקב ההתכייבויות ברירית. עקב דימום זה החולים מופיעים עם [[אנמיה מחסר ברזל]]. אם הכיב גדול, הוא יכול לגרום לעתים לדימום מסיבי חד המתבטא ב[[הקאות]] דמיות ובשיחרה ([[מלנה]]). מקצת החולים יתלוננו על [[כאבי בטן]]. שאתות מזודרמאליות עלולות להגיע לממדים גדולים, ואז אפשר למששן דרך דופן הבטן. לעתים שאתות אלה ממוקמות באזור השוער, ולכן גורמות לחסימת הקיבה, המתבטאת בהקאות. בחולים עם שאת על גבעול, החסימה היא חלקית או לסירוגין.
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
 
האבחנה מתבצעת על-ידי צילומי קיבה ו[[גסטרוסקופיה]]. בבדיקות אלה תיראה מסה בתוך נהור הקיבה, לעתים מכויבת (תצלום 8.3). בטומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את הנגע, מיקומו וגודלו, ומעורבות של איברים סמוכים.
 
האבחנה מתבצעת על-ידי צילומי קיבה ו[[גסטרוסקופיה]]. בבדיקות אלה תיראה מסה בתוך נהור הקיבה, לעתים מכויבת (תצלום 8.3). בטומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את הנגע, מיקומו וגודלו, ומעורבות של איברים סמוכים.
 
   
 
   
שורה 26: שורה 28:
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 
 
הביופסיות יעילות וטיפוליות. בחולים עם פוליפים על גבעול, ניתן לכרות את הפוליפ בשלמותו בעזרת האנדוסקופיה. אם הפוליפ גדול ומיושב, מבצעים כריתת יתד של הקיבה (Wedge resection). בגושים שהם קטנים יחסית אפשר להסתפק באנוקלציה של הגוש, תוך שמירה על שלמות הרירית ותפירת הדופן (קילוף הגוש מהרקמה הבריאה).
 
הביופסיות יעילות וטיפוליות. בחולים עם פוליפים על גבעול, ניתן לכרות את הפוליפ בשלמותו בעזרת האנדוסקופיה. אם הפוליפ גדול ומיושב, מבצעים כריתת יתד של הקיבה (Wedge resection). בגושים שהם קטנים יחסית אפשר להסתפק באנוקלציה של הגוש, תוך שמירה על שלמות הרירית ותפירת הדופן (קילוף הגוש מהרקמה הבריאה).
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
 
* לנושא הקודם: [[תסמונת מלורי-וייס - Mallory-Weiss syndrome]]
 
* לנושא הקודם: [[תסמונת מלורי-וייס - Mallory-Weiss syndrome]]
 
* לנושא הבא: [[פוליפים בקיבה - Stomach polyps]]
 
* לנושא הבא: [[פוליפים בקיבה - Stomach polyps]]

גרסה אחרונה מ־09:39, 29 ביולי 2021

כותרתקיבה.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הקיבה והתריסריון
 

7% משאתות הקיבה הן שפירות. 40% מהשאתות השפירות הן פוליפים ו-40% מקורן בשריר חלק (טבלה 5.3). השאת שכיחה בעשורים הרביעי והחמישי לחיים, בעיקר באנטרום. לרובן נטייה להתכייבות בשטח הפנים-אנדוגסטרי.

תסמינים קליניים

רוב השאתות מדממות באופן כרוני עקב ההתכייבויות ברירית. עקב דימום זה החולים מופיעים עם אנמיה מחסר ברזל. אם הכיב גדול, הוא יכול לגרום לעתים לדימום מסיבי חד המתבטא בהקאות דמיות ובשיחרה (מלנה). מקצת החולים יתלוננו על כאבי בטן. שאתות מזודרמאליות עלולות להגיע לממדים גדולים, ואז אפשר למששן דרך דופן הבטן. לעתים שאתות אלה ממוקמות באזור השוער, ולכן גורמות לחסימת הקיבה, המתבטאת בהקאות. בחולים עם שאת על גבעול, החסימה היא חלקית או לסירוגין.

אבחנה

האבחנה מתבצעת על-ידי צילומי קיבה וגסטרוסקופיה. בבדיקות אלה תיראה מסה בתוך נהור הקיבה, לעתים מכויבת (תצלום 8.3). בטומוגרפיה ממוחשבת אפשר להדגים את הנגע, מיקומו וגודלו, ומעורבות של איברים סמוכים.


תצלום 8.3 GIST: עם כיב במרכזו


טיפול

הביופסיות יעילות וטיפוליות. בחולים עם פוליפים על גבעול, ניתן לכרות את הפוליפ בשלמותו בעזרת האנדוסקופיה. אם הפוליפ גדול ומיושב, מבצעים כריתת יתד של הקיבה (Wedge resection). בגושים שהם קטנים יחסית אפשר להסתפק באנוקלציה של הגוש, תוך שמירה על שלמות הרירית ותפירת הדופן (קילוף הגוש מהרקמה הבריאה).

ראו גם




המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא