האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אורח חיים ומניעה של סרטן המעי - Lifestyle and the prevention of colorectal cancer

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף Lifestyle and the prevention of colorectal cancer לדף הנוכחי.


אורח חיים (משקל, תזונה ופעילות גופנית) ומניעה של סרטן המעי
Lifestyle and the prevention of colorectal cancer
Stomach colon rectum diagram-he.svg
ICD-10 Chapter C 18., Chapter C19 {{{2}}}.{{{3}}}, Chapter C 20.
ICD-9 153.0

-154.1

יוצר הערך ד"ר נעמי פליס-איסקוב וד"ר רויטל קריב
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סרטן מעי גס וחלחולת, שינוי אורחות חיים

בנוסף לגורמי סיכון קלאסיים להתפתחות סרטן המעי הגס, כמו היסטוריה אישית או משפחתית, גיל ומין, מתבהרים קשרים של מגוון גורמי תזונה ואורח חיים ובין ממאירויות במערכת העיכול. חזית מחקרית זו היא חשובה וללא ספק תשפיע על המלצות הבריאות ותוכניות המניעה של גידולי המעי הגס.

מבוא

התפתחות של סרטן במעי הגס קשורה הן לרקע גנטי תורשתי (בשיעור של כ-20 אחוזים), והן לחשיפה סביבתית - עישון, תזונה, פעילות גופנית, Microbiome [הרכב המיקרואורגניזמים (microorganisms) השונים בצינור העיכול], חשיפה תעסוקתית וכדומה. משערים כי הסיכון המיוחס לחשיפות סביבתיות לסרטן המעי הגס הוא כ-40–50 אחוזים ‏[1]. יש דיווחים כי כ-15 אחוזים מכלל מקרי המוות המשויכים לסרטן המעי הגס קשורים לתזונה לא בריאה והשלכותיה[2].

גורמי סיכון תזונתיים

גורם הסיכון התזונתי הראשון שזוהה לסרטן המעי הגס היה אלכוהול - צריכה גבוהה נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר של סרטן המעי הגס, ועדויות לכך נראו באופן עקבי במחקרים שונים ובמגוון אוכלוסיות[3]. כמו כן נמצאה שורה של גורמי סיכון נוספים: צריכה גבוהה של שומן, צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים, עודף משקל והיעדר פעילות גופנית. לרשימה נוספו גם צריכה גבוהה של בשר אדום, צריכה גבוהה של בשר מעובד (בכל סוגי הבשר, כולל עוף ודגים), צריכה גבוהה של מלח, צריכה נמוכה של סידן וויטמין D ועוד[4].

מנגנוני הפעילות של כל אחד מאלו נחקרו רבות בנפרד, והעלו ממצאים על אודות השפעתם על התהליך הסרטני ברקמת המעי. מרבית התוצאות לגבי מרכיבי תזונה בודדים התקבלו ממחקרי מעבדה, אך כשאלו נבדקו בקרב אוכלוסיות, הממצאים היו לרוב מאכזבים. מכאן תחום המחקר פנה לעסוק בהשפעתם של דפוסי תזונה שלמים על התהליך הסרטני, כלומר ההרכב הכולל של התזונה והאינטראקציה בין קבוצות מזון שונות. הדפוסים שנמצאו כמגנים מפני סרטן המעי הגס כוללים דפוסי תזונה צמחוניים שונים (טבעוניים, צמחוניים וצמחוניים הכוללים דגים) אך גם התזונה הים תיכונית ואינדקס התזונה הבריאה (פירוט בהמשך)[5][6]. המכנה המשותף לדפוסי תזונה אלו הוא שהם מן הצומח - כלומר הם עשירים מאוד במקורות צמחיים, כמו דגנים, קטניות, ירקות, פירות, שורשים, זרעים ואגוזים. דפוסים אלו הם בעלי הרכב שומן רווי ושומן טרנס נמוך ביחס לחומצות שומן חד, רב ובלתי רוויות, והרכב סיבים עשיר ומגוון.

המלצות המכון האמריקני לחקר הסרטן (The American Institute for Cancer Research ,AICR) מבוססות על מחקרים אלו וכוללות המלצה לתזונה מבוססת צמחים עשירה בפירות וירקות (2.5 כוסות ביום), ללא בשר אדום או מעובד או דלה בהם (עד 500 גרם בשבוע), העדפת דגנים מלאים על פני דגנים מעובדים ושמירה על משקל גוף נמוך ואורח חיים פעיל[7]. התפרסם מחקר רב-משתתפים - 190,949 אמריקנים מרקע אתני מגוון - והוא מוסיף על ממצאים אלו כאשר הוא מוצא קשר שלילי מובהק וחזק בין אכילה לפי אינדקס התזונה הבריאה (2010 Healthy Eating Index ,HEI) ובין הסיכון לסרטן המעי הגס[8]. אינדקס התזונה הבריאה כולל בעיקרו את אותם הרכיבים המוכרים של דפוסי התזונה המתוארים מעלה, אך הוא מדייק את ההמלצות לגבי שלושה גורמי תזונה חיוניים נוספים:

  1. צריכה נמוכה של מלח (פחות מ-1.1 גרם נתרן ל-1,000 קלוריות), המהווה סמן לצריכת מזון מעובד, משומר, חטיפים ומזון מהיר
  2. צריכה גבוהה של ירקות עליים ירוקים ושעועית ירוקה (כמעט מחצית מצריכת הירקות). סוגי ירקות אלה פחות נפוצים בתזונה המערבית, אך הם עשירים יחסית בסידן הנחשב גם הוא גורם מגן מפני ממאירויות במעי הגס, ודלים יותר בסוכר לעומת הירקות האדומים-צהובים
  3. צריכה נמוכה של "קלוריות ריקות" - קלוריות משומן מוצק (מהחי או שומן מוקשה), סוכר המוסף למזון, אלכוהול (פחות מ-19 אחוזים מהקלוריות היומיות). הקלוריות הריקות מוגדרות אחת מנקודות התורפה הבולטות ביותר בתזונה המערבית בכלל והאמריקנית בפרט. ההמלצות התזונתיות למניעת תחלואה כרונית בארצות הברית (מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר ועוד) מתמקדות במיוחד בהפחתת הצריכה של מזונות התורמים לקלוריות הריקות, ודגש מושם במיוחד על מניעה בשכבות הגיל הצעירות (ילדים ובני נוער). נמצא כי ילדים אמריקנים צורכים כ-1,000-500 קלוריות ביום ממזונות מעובדים עשירים בקלוריות ריקות, ואלו כוללים במיוחד משקאות ממותקים וקינוחים כגון עוגות ועוגיות[9]. גם בישראל נתוני סקרי התזונה מציגים תמונה מדאיגה של צריכה גבוהה של סוכרים פשוטים בקרב ילדים ושל שיעורים עולים של השמנת יתר בילדים ומבוגרים כאחד[10]. בהתאם, המחלקה לתזונה של משרד הבריאות הישראלי מקדמת שינוי בהנחיות התזונתיות לאוכלוסייה הישראלית כמתבקש מחזית המחקר בתחום, ומעודדת אימוץ הרגלי תזונה ים תיכונית כאמצעי למניעת תחלואה כרונית.


גורמי תזונה והתנהגות נוספים, הנמצאים בשלבי מחקר וטרם ניתנה להם התייחסות בהנחיות הרשמיות של ארגוני הבריאות, כוללים שיטות בישול ומגוון תוצרי לוואי של תעשיות המזון. מחקרים מראים כי בישול בשר בטמפרטורות גבוהות (כגון טיגון, צלייה על אש או פחמים), מגע ישיר של הבשר עם מקור החימום, דרגת בישול גבוהה (well done) או בישול ארוך מעודדים ייצור של חומרים מסרטנים במזון. קבוצה של חומרים אלו נקראים אמינים-הטרוציקליים (heterocyclic amines) והידרו-קרבונים-ארומטיים (aromatic hydrocarbons), ובנוסף להשפעתם הישירה על המעי, הם גם מעודדים עלייה בייצור תרכובות חנקן ניטרוז-אמיניות (N-nitroso compounds) שאף הן בעלות השפעה המעודדת התפתחות סרטן במעי הגס. חומרים אלו נמצאים בכל סוגי הבשר - בשר אדום, עוף, הודו ודגים, וגם במוצרי מזון מעובדים ומעושנים[11].

קבוצה נוספת של חומרים בעלי פוטנציאל דלקתי וקרצינוגני (carcinogen) הנוצרים בעת בישול הם Advanced Glycation End products ‏(AGE) ו-Advanced Lipoxidation End products ‏(ALE). אלו נוצרים למעשה בכל מזון שעובר ריאקציית מיילארד (Maillard reaction, השחמה), ולהבדיל מחומרים מסרטנים, תכולתם אינה מתרכזת בעיקר במזון מן החי, ויכולה להיות גבוהה גם בתזונה מבוססת צומח, כל עוד המזון בה מעובד או מבושל בטמפרטורות גבוהות מאוד (230 מעלות צלזיוס ומעלה). המזונות העשירים ביותר ב־ALEs ו-AGEs נצפו במוצרי בשר מעובד או מבושל בבישול ארוך, אך גם במוצרי מאפה שונים, דגני בוקר, מזונות המכילים שוקולד, אגוזים או בוטנים, מזונות משומרים מפוסטרים ומוצרי חלב מעובדים (עשירים בשומן ובסוכר). תזונה דלה ב־ALEs ו-AGEs מבוססת בעיקר על מזון נא, או מזון שבושל בשיטות הכוללות טמפרטורות נמוכות (כגון אידוי, בישול בנוזלים כמו מרק או רוטב ועוד). נמצא כי רק כ-10 אחוזים מה-ALEs ו-AGEs הנצרכים מהמזון נספגים אל מחזור הדם, והם קשורים במגוון נזקים רחבי היקף, הכוללים התפתחות עמידות ל-Insulin, נזק לכלי דם ונזק עצבי. יתר ה-AGEs. נותרים במעי ונקשרים לתהליכי דלקת וחלוקה תאית מואצת ברקמת המעי[12].

בנוסף, מחקרים מציגים את ההשפעה מעודדת הסרטן של מזהמים סביבתיים המצטברים במזון במהלך תהליכי גידול, ייצור או עיבוד שונים. מדובר במתכות רעילות הנפוצות במזונות שונים כגון ארסן (As ,Arsenic), קדמיום (Cd ,Cadmium), נחושת (Cu), עופרת (Pb), חומרי הדברה מסוימים ועוד רבים אחרים. רובם מסיסי שומן ולכן מצטברים במקורות תזונתיים עשירים בשומן, בעיקר במזונות שמנים מן החי, ופחות בדגנים וירקות. בסדרה של מספר סקרי תזונה, שנערכו בספרד בין השנים 2000–2008, נמדדה כמות הרעלנים הסביבתיים בדגימות של מזונות הנפוצים בתזונה המקומית. נמצא כי כמותם עלתה משמעותית עם השנים, כי המקור העיקרי היה מוצרי בשר אדום, דגים ופירות ים, וכי כמות המזהמים האורגניים לא הייתה שונה בין בשר קונבנציונלי ובין בשר בגידול אורגני[13]. שיטות בישול כגון צלייה, אפייה וטיגון לא שינו את כמות המזהמים בסוגי הבשר השונים, אך צורות בישול שבהן הורד החלק השומני של הבשר הועילו במידה מסוימת בהפחתתם[14].

טבלה מספר 1 - רשימת המזונות העשירים ביותר בחומרים מסרטנים
מזונות עשירים ב-AGEs מזונות עשירים באמינים הטרוציקליים מזונות עשירים בהידרוקרבונים ארומטיים מזונות עשירים במתכות טוקסיות
בשר אדום - בקר, כבש, עגל, איברים פנימיים בשרים מכל סוג צלויים על האש בשר ודגים מעושנים, מיובשים ומשומרים בשמן דגים שמנים ופירות ים שגודלו בחוות הממוקמות בסמיכות לאזורי תעשייה
גבינות קשות, שמנת וקצפת בשרים מכל סוג מטוגנים בשמן עמוק פירות ים אורז שגודל ללא בקרת אדמה, ומוצרי אורז מעובדים (כגון דגני בוקר)
קרקרים פריכים, עוגיות פריכות בשרים מכל סוג בדרגת עשייה או חרוכים well done דגני בוקר, עוגיות, ביסקוויטים ממתקים עשירים בצבעי מאכל

גורמי סיכון הקשורים באורח חיים

קשר שלילי נראה באופן עקבי במחקרים גדולים ואיכותיים בין פעילות גופנית ובין היארעות סרטן המעי הגס, באופן בלתי תלוי ב-BMI‏ (Body Mass Index). המשמעות היא שפעילות גופנית מגנה מפני סרטן גם בקרב אנשים עם BMI תקין. מחקרים מצאו מספר מנגנונים ביולוגיים שמסבירים קשר זה, כגון הפחתה בתהליכי דלקת הקשורים במסת השומן בכלל והשומן המזנטרי בפרט, וירידה בהפרשת הורמוני מין, Insulin והורמוני גדילה המעודדים חלוקה תאית. לעומת זאת, אורח חיים יושבני מציג קשר חיובי בין מספר שעות הישיבה בשעות הפנאי (צפייה בטלוויזיה) או בעבודה (עבודה משרדית, נהיגה וכדומה) ובין היארעות סרטן המעי הגס. מחקר גדול, שהשתתפו בו יותר מ-10,000 בני אדם, מצא כי מקצועות "ישיבה" הם גורם סיכון מובהק לתמותה מכל הסיבות, וכן לסרטן ולתחלואה קרדיווסקולרית, לעומת מקצועות "עמידה/הליכה"[15]. נמצא גם כי הקשר בין אורח חיים יושבני ובין סרטן המעי הגס אינו תלוי בפעילות גופנית מכוונת[16]. כלומר, במחקרים אלו נמצא שנבדקים שביצעו פעילות גופנית מכוונת (אימון) אחרי שעות ישיבה ממושכות במהלך היום, היו בסיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגם מאלו שחיו אורח חיים שאינו יושבני. בעקבות זאת המכון האמריקני לחקר הסרטן הציג פחיקט קידום בריאות בשם Make Time for Break Time המעודד אורח חיים פעיל במהלך חיי היומיום ובמיוחד במהלך שעות העבודה, בנוסף לביצוע פעילות גופנית מכוונת. הטענה היא שאימון מכוון אכן קשור בסיכון מופחת לסרטן, ושניתן להפחית משמעותית את הסיכון אף יותר באמצעות שילוב פעולות שונות במהלך היום, כמו הליכה, עמידה, עלייה במדרגת וביצוע הפסקות יזומות למתיחה והתרעננות קצרות (תרשים מספר 1).

תרשים מספר 1. איור הסברה מטעם פרויקט קידום הבריאות Make Time for Break Time של המכון האמריקני לחקר הסרטן.

גורמי סיכון הקשורים ל-Microbiome

נישה מחקרית המעוררת הדים רבים ונראית מבטיחה מבחנת ההשלכות המעשיות על מניעה של סרטן המעי הגס, היא חקר ה-Microbiome - מגוון האורגניזמים, כגון חיידקים, נגיפים ופטריות, במערכת העיכול. מחקרים רבים קושרים בין מגוון רחב של מקורות תחלואה ל-Microbiome, כגון מצבים מטבוליים (סוכרת), דלקתיים (מחלות מעי דלקתיות), נוירולוגיים (שיטיון, Dementia), כמו גם תהליכים סרטניים במערכת העיכול[17].

נמצא כי חולי סרטן המעי הגס מציגים באופן עקבי הרכב חיידקים שונה משל חולים בריאים, עשיר יותר בזני חיידקים מסוימים, ומצומצם יותר בזנים אחרים[18].

גורמים שונים ורבים משפיעים על הרכב חיידקי המעי, בהם טיפולים תרופתיים, תזונה, פעילות גופנית, מתח ולחץ, שעות שינה. מחקרים רבים עוסקים ביכולתנו לשנות, ״לתקן" ולאזן הרכב Microbiome שאינו בריא באמצעת שינוי אורח חיים, תוספי פרוביוטיקה (probiotics) והשתלת חיידקים, אך היעילות של התערבויות אלו עדיין אינה ברורה, שכן מחקרים אלו ממש בראשית דרכם.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Whiteman DC, Wilson LF. The fractions of cancer attributable to modifiable factors: a global review. Cancer Epidemiol. 2016 Oct;44:203-21. Epub 2016 Jul 25.
  2. ↑ Marley AR, Nan H. Epidemiology of colorectal cancer. Int J Mol Epidemiol Genet. 2016 Sep 30;7(3):105-14.
  3. ↑ Singh PN, Fraser GE. Dietary risk factors for colon cancer in a low-risk population. Am J Epidemiol. 1998 Oct 15;148(8):761-74.
  4. ↑ Song M, Garrett WS, Chan AT. Nutrients, foods, and colorectal cancer prevention. Gastroenterology. 2015 May;148(6):1244-60. Epub 2015 Jan 6.
  5. ↑ Sieri S, Krogh V, Agnoli C, et al. Dietary glycemic index and glycemic load and risk of colorectal cancer: results from the EPIC-Italy study. Int J Cancer. 2015 Jun 15;136(12):2923-31. Epub 2014 Nov 25.
  6. ↑ Gilsing AM, Schouten LJ, Goldbohm RA, et al. Vegetarianism, low meat consumption and the risk of colorectal cancer in a population based cohort study. Sci Rep. 2015 Aug;5:13484.
  7. ↑ Kushi LH, Doyle C, McCullough M, et al. American Cancer Society Guidelines on nutrition and physical activity for cancer prevention: reducing the risk of cancer with healthy food choices and physical activity. CA Cancer J Clin. 2012 Jan-Feb;62(1):30-67.
  8. ↑ Park SY, Boushey CJ, Wilkens LR, et al. High-quality diets associate with reduced risk of colorectal cancer: analyses of Diet Quality Indexes in the Multiethnic Cohort. Gastroenterology. 2017 Aug;153(2):386-94. e2. Epub 2017 Apr 17.
  9. ↑ Reedy J, Krebs-Smith SM. Dietary sources of energy, solid fats, and added sugars among children and adolescents in the United States. J Am Diet Assoc. 2010 Oct;110(10):1477-84.
  10. ↑ Keinan-Boker L, Noyman N, Chinich A, et al. Overweight and obesity prevalence in Israel: indings of the irst national health and nutrition survey (MABAT). Isr Med Assoc J. 2005 Apr;7(4):219-23.
  11. ↑ Demeyer D, Mertens B, De Smet S, Ulens M. Mechanisms linking colorectal cancer to the consumption of (processed) red meat: a review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2016 Dec 9;56(16):2747-66.
  12. ↑ Uribarri J, Cai W, Sandu O, et al. Diet-derived advanced glycation end products are major contributors to the body's AGE pool and induce inflammation in healthy subjects. Ann N Y Acad Sci, 2005 Jun;1043:461-6.
  13. ↑ Hernandez AR, Boada LD, Mendoza Z, et al. Consumption of organic meat does not diminish the carcinogenic potential associated with the intake of persistent organic pollutants (POPs). Environ Sci Pollut Res Int. 2017 Feb;24(5):4261-73. Epub 2015 Apr 19.
  14. ↑ Domingo JL, Nadal M. Carcinogenicity of consumption of red and processed meat: What about environmental contaminants? Environmental Research 2016;145:109-15.
  15. ↑ Stamatakis E, Chau JY, Pedisic Z, et al. Are sitting occupations associated with increased all-cause, cancer, and cardiovascular disease mortality risk? A pooled analysis of seven British population cohorts. PLoS One. 2013 Sep;8(9):e73753.
  16. ↑ 16. Kerr J, Anderson C, Lippman SM. Physical activity, sedentary behaviour, diet, and cancer: an update and emerging new evidence. Lancet Oncol. 2017 Aug;18(8):e457-e71. Epub 2017 Jul 26.
  17. ↑ Blum HE. The human microbiome. Adv Med Sci. 2017 Sep;62(2):414-20. Epub 2017 Jul 13.
  18. ↑ Borges-Canha M, Portela-Cidade JP, Dinis-Ribeiro M, et al. Role of colonic microbiota in colorectal carcinogenesis: a systematic review. Rev Esp Enferm Dig. 2015 Nov;107(11):659-71.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר רויטל קריב - המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי


פורסם בכתב העת "במה", ינואר 2018, גיליון מס' 22, האגודה למלחמה בסרטן