כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - דרכי מניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית - Prevention and control of meningococcal disease"
(←עיתוי) |
|||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
|width="25%"|הערות{{הערה|שם=הערה3|יש לעיין בעלון היצרן על תופעות לוואי לאחר נטילת התכשיר, תגובות בין תרופתיות וכדו'.}} | |width="25%"|הערות{{הערה|שם=הערה3|יש לעיין בעלון היצרן על תופעות לוואי לאחר נטילת התכשיר, תגובות בין תרופתיות וכדו'.}} | ||
|- | |- | ||
| − | |rifampicin{{הערה|שם=הערה4|שם התרופה בארה"ב | + | |rifampicin{{הערה|שם=הערה4|שם התרופה בארה"ב הוא Rifampin.}} |
| − | | | + | | |
| − | + | '''תינוקות מתחת לגיל חודש'''{{הערה|שם=הערה5}}:{{ש}} | |
| − | ילדים מגיל חודש עד 12 שנים{{הערה|שם=הערה5|מתן Rifampicin לילדים עם משקל גוף לא ידוע: ראו נספח מס' 1, ממ | + | 5 מ"ג/ק"ג, כל 12 שעות, במשך 2 ימים (עדיף), או 5 מ"ג/ק"ג, במנה אחת ליום, במשך 4 ימים. |
| + | |||
| + | '''ילדים מגיל חודש עד 12 שנים'''{{הערה|שם=הערה5|מתן Rifampicin לילדים עם משקל גוף לא ידוע: ראו נספח מס' 1, ממ 15 - משקל גוף לפי גיל הילד.}}: {{ש}} | ||
10 מ"ג/ק"ג, כל 12 שעות, במשך 2 ימים (עדיף), או 10 מ"ג/ק"ג, במנה אחת ליום, במשך 4 ימים.{{ש}} | 10 מ"ג/ק"ג, כל 12 שעות, במשך 2 ימים (עדיף), או 10 מ"ג/ק"ג, במנה אחת ליום, במשך 4 ימים.{{ש}} | ||
| − | המנה המירבית - 600 מ"ג ליום. | + | המנה המירבית - 600 מ"ג ליום. |
| − | + | ||
| − | + | '''בני 13 ומעלה:'''{{ש}} | |
| + | 600 מ"ג, כל 12 שעות, במשך 2 ימים (עדיף), או 600 מ"ג, במנה אחת ליום, במשך 4 ימים. | ||
| + | |||
התכשיר ניתן דרך הפה. | התכשיר ניתן דרך הפה. | ||
| − | | | + | |'''תרחיף (סירופ):'''{{ש}} |
| − | |||
| − | תרחיף (סירופ):{{ש}} | ||
100 מ"ג/ 5 מ"ל (100 מ"ג בכפית). | 100 מ"ג/ 5 מ"ל (100 מ"ג בכפית). | ||
| + | |||
| + | '''כמוסות או טבליות:'''{{ש}} | ||
| + | 150 או 300 מ"ג. | ||
| + | |||
|רגישות-יתר לתכשירים שמכילים Rifampicin{{ש}} | |רגישות-יתר לתכשירים שמכילים Rifampicin{{ש}} | ||
צהבת מכל סיבה שהיא{{ש}} | צהבת מכל סיבה שהיא{{ש}} | ||
| שורה 116: | שורה 122: | ||
|יש לבדוק את ריכוז התכשיר בעלון היצרן לפני השימוש.{{ש}} | |יש לבדוק את ריכוז התכשיר בעלון היצרן לפני השימוש.{{ש}} | ||
יש לנער היטב את הבקבוק עם התרחיף.{{ש}} | יש לנער היטב את הבקבוק עם התרחיף.{{ש}} | ||
| − | נטילת Rifampicin עלולה לגרום לירידה ביעילות תכשירים אחרים שמקבל אדם כגון, תכשירים למניעת | + | נטילת Rifampicin עלולה לגרום לירידה ביעילות תכשירים אחרים שמקבל אדם כגון, תכשירים למניעת היריון, תכשירים פומיים למניעת קרישת דם, תכשירים פומיים לטיפול בסכרת{{הערה|שם=הערה3}}.{{ש}} |
התכשיר עלול לצבוע את השתן והפרשות גוף אחרות (צואה, רוק, זיעה, דמעות) בצבע אדום-כתום.{{ש}} | התכשיר עלול לצבוע את השתן והפרשות גוף אחרות (צואה, רוק, זיעה, דמעות) בצבע אדום-כתום.{{ש}} | ||
יש להסיר עדשות מגע רכות במשך הטיפול.{{ש}} | יש להסיר עדשות מגע רכות במשך הטיפול.{{ש}} | ||
גרסה מ־09:21, 23 בנובמבר 2020
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | |
|---|---|
 | |
| |
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים |
| שם הפרק | דרכי מניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית |
| תחום | חיסונים |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 |
| קישור | באתר משרד הבריאות |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חיסונים, מחלה מנינגוקוקית
הפעולות הבאות נדרשות למניעת מקרים משניים לאחר חשיפה לחולה במחלה מנינגוקוקית פולשנית (דלקת עוצבה ו/או אלח ו/או אחר).
סיקור מגעים
הסיקור הוא מרכיב חשוב ביותר במניעה ופיקוח על מחלה מנינגוקוקית. יש לערוך מעקב יום-יומי אחרי המגעים, גם כאשר הם מקבלים טיפול תרופתי מונע. המעקב יבוצע במשך 10 ימים לאחר המגע האחרון עם החולה. מגעים אשר מפתחים סימני מחלה חשודים למחלה מנינגוקוקית כגון, עלית חום, כאבי ראש והקאות יש להפנות לרופא.
בין המועמדים למעקב יש לכלול את המגעים ההדוקים של החולה, שנחשפו ישירות להפרשות של דרכי נשימה עליונות של החולה, שהו בחדר אחד, אכלו ביחד; ילדים שטופלו או שחקו יחד עם החולה וכד'.
- טיפול מונע למגעים
לטיפול המונע שני מרכיבים:
- טיפול תרופתי מונע (chemoprophylaxis)
- חיסון פעיל
טיפול תרופתי מונע
התקופה המדבקת (infectious period) של מנינגוקוק היא 7 ימים לפני הופעת סימני המחלה ועד 24 שעות מאז תחילת טיפול אנטיביוטי לחולה.
הטיפול התרופתי המונע ניתן במטרה להדביר את חיידק המנינגוקוק הנמצא בדרכי הנשימה העליונות של המגעים ההדוקים וע"י כך למנוע מחלה בקרבם וגם העברת החיידק לבני אדם אחרים.
הטיפול מומלץ גם למועמדים שחוסנו נגד מחלה מנינגוקוקית.
מתן טיפול תרופתי מונע מיותר עלול לעודד הופעת חיידקים עמידים, וכן לגרום להיקף גדול יותר של תופעות לוואי אצל מקבלי הטיפול. לכן, מומלץ על טיפול תרופתי מונע למגעים הדוקים בלבד, שנחשפו ישירות להפרשות פה/ אף/ לוע של החולה.
מועמדים
מגעים של חולה אחד (sporadic case)
מומלץ על טיפול תרופתי מונע למגעים ההדוקים, תוך התייחסות ספציפית לאופי המגע עם החולה, כדלקמן:
- מגעים ביתיים של החולה, בכל הגילים:
- יש להתייחס לכל המגעים הגרים באותו משק בית; למגעים הדוקים במסגרת משפחה מורחבת; למבקרים, לאורחים ששהו יחד, אכלו ושתו יחד, השתמשו באותם כלי אוכל ומברשת שיניים, התנשקו עם החולה. יש להתייחס במיוחד לילדים עד גיל 5 שנים שטופלו יחד או שיחקו ביחד עם החולה.
- הטיפול התרופתי המונע יינתן בהקדם האפשרי ורצוי בו-זמנית לכל בני-הבית.
- הטיפול המונע חשוב במיוחד בנסיבות אלה:
- - המשפחה מתגוררת בתנאי צפיפות.
- - זיהום חריף בדרכי הנשימה פקד את בני-הבית בתקופה הסמוכה להופעת המקרה (כגון, שפעת, חצבת, זיהום אחר בדרכי הנשימה).
- מגעים הדוקים במעון, בגנון או בגן חובה (ילדים עד גיל 5 שנים)
- יש לכלול את המגעים ההדוקים בקבוצה בה הופיע מקרה המחלה: ילדים ששהו יחד באותו חדר, ישנו, טופלו, אכלו, שחקו ביחד וכדומה והצוות המטפל בהם בצורה שוטפת.
- מגעים הדוקים בקבוצות אוכלוסייה סגורות או סגורות למחצה, אשר מתגוררים בתנאי צפיפות כגון, פנימיות, מחנות נוער, קייטנות, קבוצות ספורט, מחנות צבא.
מגעים הדוקים בבתי-ספר ובמקום עבודה, אשר ישבו ליד החולה באותו שולחן, התנשקו, אכלו יחד וכד' - מגעים בבית-חולים:
- מומלץ על בידוד טיפתי של החולה ב-24 השעות הראשונות לאחר התחלת טיפול אנטיביוטי מתאים.
- טיפול תרופתי מונע מומלץ רק למגעים הדוקים, אשר ב-24 השעות מהתחלת הטיפול האנטיביוטי בחולה נחשפו ישירות בעת מגע עם דם או עם הפרשות דרכי הנשימה של החולה (כגון, התזת דם החולה או הפרשותיו לריריות העיניים או לפה; חשיפה להפרשותיו בעת הנשמה מפה לפה, אינטובציה, הכנסת זונדה והקאות).
- טיפול תרופתי מונע אינו מומלץ למגעים בבית-החולים שלא היו במגע הדוק עם החולה ולא נחשפו ישירות להפרשות דרכי הנשימה של החולה כגון, בזמן בדיקת החולה, בעת פעולות סיעוד שיגרתיות ופעולות ניקוי החדר בו מאושפז החולה. כמו כן, טיפול תרופתי מונע אינו מומלץ למגעים של חולה מאושפז בבית-חולים, שמקבל טיפול אנטיביוטי מתאים 24 שעות.
- מגעי טיסה או נסיעה אחרת:
- מומלץ לשקול מתן טיפול תרופתי מונע כאשר:
- *הנסיעה נמשכה 8 שעות לפחות (כולל זמן ההמתנה במטוס לפני ההמראה ואחרי הנחיתה), ובתנאי שלא עברו 10 ימים ממועד הנסיעה
- *החשיפה התרחשה בעת התקופה המדבקת של החולה
- הטיפול מומלץ למגעים שישבו במושבים באותה שורה, שורה אחת קדימה או שורה אחת אחורה למקרה, ולאלה שנחשפו ישירות להפרשות דרכי נשימה של החולה בעת שיעול או התעטשות
- לא מומלץ על מתן טיפול תרופתי מונע למגעים שאינם הדוקים כגון:
- *חברים לכיתה בבית-ספר (מלבד אלה שצוינו בסעיף 1.1.3)
- *חברים של החולה למשחק שגילם מעל 5 שנים
- *מגעים מקריים בין השכנים, קרובי משפחה, מבקרים במשפחה
- *מגעים בלתי-ישירים של החולה (מגעים של מגעים כגון, ילדים של מטפלת בקבוצה בה הופיע מקרה מחלה)
- *מגעים בזמן נסיעה (מלבד אלה שצוינו בסעיף 1.1.5)
- *מגעים במקום עבודה (מלבד אלה שצוינו בסעיף 1.1.3)
החולה לפני שיחרורו מבית-החולים
מומלץ על מתן טיפול תרופתי מונע rifampicins או ciprofloxacins או ceftriaxones לחולה העומד להשתחרר מבית-החולים. הסיבה היא, שלא כל טיפול אנטיביוטי מביא להדברת החיידק מדרכי הנשימה העליונות, והחולה גם לאחר הטיפול עדיין עלול לשאת בדרכי הנשימה את החיידק האלים.
אם החולה כבר טופל בתרופות ceftriaxone או ciprofloxacin, אין צורך במתן טיפול תרופתי מונע נוסף.
מגעים בהתפרצות
הגדרת התפרצות:
- התפרצות במוסד: הופעת 2 או יותר חולים במחלה מנינגוקוקית הנגרמת ע"י אותו זן (קבוצה סרולוגית, serogroup) תוך 4 שבועות
- התפרצות בקהילה: הופעת 3 או יותר חולים במחלה מנינגוקוקית תוך 3 חודשים, כאשר לא נמצא קשר אפידמיולוגי ביניהם, המחלה נגרמה ע"י אותו זן, ושיעור התקף (attack rate) באוכלוסייה בסיכון מגיע ל-10:100,000 או יותר[1]
מומלץ על טיפול תרופתי מונע למגעים ההדוקים בקבוצות הבאות:
- בני-בית של החולה
- קבוצות אוכלוסייה סגורות או סגורות למחצה, בהן יש מגע הדוק בין בני הקבוצה כגון:
- מעונות, גני-ילדים, בתי-ספר
- פנימיות, מחנות נוער, קייטנות, קבוצות ספורט
- מחנות צבא
הערות:
- במקרה של התפרצות עם זן הכלול בתרכיב, יש לשקול מתן חיסון פעיל לקבוצת האוכלוסייה בסיכון[1], כולל המגעים שקיבלו טיפול תרופתי מונע
- מתן טיפול תרופתי מונע רחב (mass chemoprophylaxis) אינו יעיל בד"כ, אך ניתן לשקול אותו בנסיבות מיוחדות כגון: התפרצות באוכלוסיות קטנות ומוגדרות
עיתוי
יש להתחיל במתן טיפול תרופתי מונע בהקדם האפשרי, עדיף תוך 24 שעות לאחר קביעת האבחנה ומייד לאחר איתור המגעים, בלי לחכות לבידוד החיידק או לתוצאות בדיקות המעבדה לגבי רגישות החיידק לאנטיביוטיקה, ובלי לדחות את הטיפול לשם לקיחת משטחי גרון. בדרך כלל אין צורך ולא מומלץ לקחת משטחי גרון מהמגעים.
- מגעים של חולה בודד:
- הטיפול מומלץ לאנשים אשר היו במגע הדוק עם החולה במשך התקופת המדבקת
- מומלץ על מתן טיפול תרופתי מונע עד 10 ימים ממועד המגע האחרון עם החולה . טיפול תרופתי מונע הניתן 10 ימים אחרי מגע אחרון עם חולה אינו יעיל
- מגעים בהתפרצות: טווח הזמן בו מומלץ על מתן טיפול תרופתי מונע למגעים יכול להיות ארוך יותר וייקבע לפי הנסיבות האפידמיולוגיות הספציפיות.
- אם חשיפה לחולה חדש התרחשה יותר משבועיים לאחר מתן טיפול מונע , מומלץ על טיפול תרופתי מונע חוזר. כמו כן, יש לשקול מתן חיסון פעיל אם הזן של המנינגוקוק המעורב בהתפרצות כלול בתרכיבים (A, B, C, W135, Y)
תרופות לטיפול מונע
| שם התרופה | אופן שימוש ומינון | צורת הספקה[2] | הוריות נגד | הערות[3] |
| rifampicin[4] |
תינוקות מתחת לגיל חודש[5]: ילדים מגיל חודש עד 12 שנים[5]: בני 13 ומעלה: התכשיר ניתן דרך הפה. |
תרחיף (סירופ): 100 מ"ג/ 5 מ"ל (100 מ"ג בכפית). כמוסות או טבליות: |
רגישות-יתר לתכשירים שמכילים Rifampicin צהבת מכל סיבה שהיא |
יש לבדוק את ריכוז התכשיר בעלון היצרן לפני השימוש. יש לנער היטב את הבקבוק עם התרחיף. |
| Ciprofloxacin | מבוגרים מעל גיל 18 שנים: 500 מ"ג חד-פעמי. |
טבליות של 125, 200, 250, 500, 750 מ"ג. | רגישות-יתר לתרופות מקבוצת quinoloness. ילדים עד גיל 18 שנים. |
מומלץ על שתייה מרובה בעת נטילת התכשיר. קיים גם תכשיר להזרקה לתוך הוריד. |
| Ceftriaxone | ילדים עד גיל 12 שנים: 125 מ"ג, חד-פעמי. גיל 12 שנים ואילך |
בקבוקונים של 1,000 מ"ג. אמפולות של 500 מ"ג 1,000-1 מ"ג. |
רגישות- יתר לתכשירים מקבוצת penicillins או cephalosporins אי-ספיקה חמורה של כליות או כבד |
תכשיר אנטיביוטי רחב-טווח, דור שלישי של cephalosporins. לשחזור יש להמיס את הכמות המתאימה של אבקת. ceftriaxones בנוזל הממיס (diluent) המסופק עם התכשיר והמכיל 1% lidocaine (על מנת להקל על הכאב בזמן ההזרקה). |
מניעת מחלה מנינגוקוקית בנשים הרות
כאשר יש צורך במתן טיפול תרופתי מונע לאשה הרה, מומלץ לנהוג כדלקמן:
- יש להמנע ממתן Ciprofloxacin ו- Rifampicin.
- מומלץ על מתן Ceftriaxone במינון של מבוגרים: 250 מ"ג, לתוך השריר.
בדיקות מעבדה
לאחר בידוד המחולל מחולה במחלה מנינגוקוקית חשוב לבצע בהקדם:
- מבחני רגישות המנינגוקוק לאנטיביוטיקה[6].
- קביעת הזן (קבוצה סרולוגית, serogroup) של המנינגוקוק.
- הגדרה מהירה של זן המחולל ורגישותו לאנטיביוטיקה חשובה במיוחד בארוע עם יותר מחולה אחד, כאשר מתעוררת השאלה על טיפול תרופתי מונע בהתאם לרגישות המחולל, ויש לשקול גם מתן חיסון פעיל לקבוצת האוכלוסיה בסיכון המעורבת באותה התפרצות.
יש להעביר בהקדם כל בידוד ממעבדת בית-החולים בו מאושפז החולה (תרבית נוזל חוט השידרה ו/או דם או אחר) לאפיון סופי במרכז הארצי למנינגוקוק (מעבדה מיקרוביולוגית של מרכז הרפואי שיבא, תל-השומר).
אם ההודעה על חולה במחלה מנינגוקוקית מגיעה לאחר בידוד החיידק או ידוע על רגישות המחולל לאנטיביוטיקה (כגון, בארוע בו יש יותר מחולה אחד), יש לבחור במכשיר האנטיביוטי בהתאם לרגישות המחולל.
בכל מקרה, אין לגרום לעכב במתן הטיפול המונע, ויש להתחיל אותו בהקדם האפשרי: תוך 24 שעות לאחר קביעת האבחנה ומייד לאחר איתור המגעים, בלי לחכות לבידוד החיידק או לתוצאות בדיקות המעבדה לגבי רגישות החיידק.
חיסונים נגד מנינגוקוק
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 אוכלוסיה בסיכון תוגדר בהתחשב במאפיינים דמוגרפיים של החולים כגון, גיל, שכונת מגורים ובהתייעצות עם המחלקה לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות.
- ↑ צורת ההספקה שונה בתכשירים שמיוצרים ע"י יצרנים שונים.
- ↑ 3.0 3.1 יש לעיין בעלון היצרן על תופעות לוואי לאחר נטילת התכשיר, תגובות בין תרופתיות וכדו'.
- ↑ שם התרופה בארה"ב הוא Rifampin.
- ↑ 5.0 5.1 מתן Rifampicin לילדים עם משקל גוף לא ידוע: ראו נספח מס' 1, ממ 15 - משקל גוף לפי גיל הילד.
- ↑ במרכז הארצי למנינגוקוק (המעבדה המיקרוביולוגית של המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר) מבצעים מבחני רגישות עבור Ceftriaxone ,Ciprofloxacin ,Rifampicin ,Penicillin, Minocycline-1 Ofloxacin.
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: חיסון ב.ק.ג - BCG
- לפרק הבא: חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים - Pneumococcal vaccine