נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - חוזר משרד הבריאות

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים.
		העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי".	שיחה

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם
תחום	מנהל רפואי
מספר החוזר	נוהל מס' 14
סימוכין	נכתב בהתאם לתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם) התשמ"א 1980
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	ינואר 2014

רשימת קיצורים - GLOSSARY

AE	ADVERSE EVENT
ATMP	ADVANCED THERAPY MEDICINAL PRODUCT
DSUR	DEVELOPMENT SAFETY UPDATE REPORT
GCP	GOOD CLINICAL PRACTICE
GMP	GOOD MANUFACTURING PRACTICE
ICH-GCP	HARMONIZED TRIPARTITE GUIDELINE FOR GOOD CLINICAL PRACTICE
IMPD	INVESTIGATIONAL MEDICINAL PRODUCT DOSSIER
ISO	INTERNATIONAL STANDARD ORGANIZATION
SAE	SERIOUS ADVERSE EVENT
SOP	STANDARD OPERATING PROCEDURE
SUSAR	SUSPECTED UNEXPECTED SERIOUS ADVERSE REACTION
USADE	UNANTICIPATED SERIOUS ADVERSE DEVICE EFFECT

מבוא

• נוהל זה בא להסדיר את אופן ההגשה, האישור והבקרה של הניסויים והמחקרים הרפואיים בבני-אדם.
• הנוהל מגדיר את הדרישות הרגולטוריות לאופן הגשת הבקשות לניסויים רפואיים, את מסלולי הטיפול בבקשות ואת צורת הפיקוח על ביצוע הניסויים.
• כל ניסוי, לרבות התכנון, האישור, הביצוע, התיעוד ואופן הדיווח של הניסוי הרפואי חייב להיעשות תוך הקפדה יתרה על:
  עקרונות הצהרת הלסינקי; תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני-אדם), תשמ"א- 1980, על תוספותיהן ותיקוניהן עד תשנ"ט- 1999 (להלן: תקנות); חוק מידע גנטי, תשס"א- 2000 (להלן: חוק מידע גנטי); הוראות נוהל זה של משרד הבריאות; הוראות הנוהל ההרמוני הבינלאומי, להליכים קליניים נאותים (מוצרי מחקר)-
  Harmonized Tripartite Guideline for Good Clinical Practice‏ (ICH-GCP E6);
  הוראות התקן למחקרים רפואיים בבני-אדם באביזרים ומכשור רפואי (אמ"ר)-International Standard Organization (ISO); ISO 14155-1; ISO 14155-2: Clinical Investigation of Medical Devices for Human Subjects; וכן חוזרים ונהלים של המשרד המתפרסמים מעת לעת.
• עמידה בדרישות הנהלים הנ"ל, מטרתה להגן על המשתתפים בניסוי ולהבטיח שזכויותיהם, בטיחותם ורווחתם של המשתתפים במחקר תשמרנה וכן שהמידע שייאסף במחקר יהיה אמין.
• הערה כללית: הנוהל מתייחס לגרסה העדכנית של כל המסמכים עליהם הוא מתבסס, לרבות המסמכים הישימים. שמות המסמכים כוללים את שנת הוצאתם לאור.
• במקרה של אי התאמה בין הנהלים האמורים לעיל, הנוהל הקובע הוא נוהל משרד הבריאות. בנושאים בהם אין הנחיות מחייבות בנוהל משרד הבריאות, ההנחיות תהיינה על פי הנהלים הבינלאומיים (המוגדרים להלן בסעיף 5 בפרק "הגדרות").
• המנהל הכללי (המוגדר להלן בסעיף 3 בפרק "הגדרות") רשאי לאשר שינוי / חריגה מהנוהל בהתאם לשיקול דעתו, לפי נסיבות העניין, לאחר ששוכנע כי יש הצדקה לכך.

נוהל זה על כל נספחיו וטפסיו נמצא באתר האינטרנט של המחלקה לניסויים קליניים באגף הרוקחות, משרד הבריאות, בכתובת: http://www.health.gov.il/clinicaltrials

נוהל זה מחליף את הנוהל הקודם "נוהל ניסויים רפואיים בבני-אדם, תשס"ו - 2006", על כל עדכוניו.

תחולת הנוהל מתאריך: 15/11/2014 למעט סעיפים 9.1.1 ח ו-3.4.2, לגביהם התחולה מתאריך: 01/01/2016.

הערה כללית: נוהל זה, הכתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, מיועד לשני המינים.

הגדרות

• "אוכלוסייה מיוחדת" - נשים בהריון, קטינים, חולים אשר עקב מצבם הגופני או הנפשי נפגע כושר השיפוט שלהם ואנשים הנמצאים במשמורת חוקית.

• "אירועים חריגים בניסוי רפואי":

• אירוע חריג - (ADVERSE EVENT (AE: תופעה רפואית בלתי רצויה שאירעה למשתתף בניסוי קליני, המטופל במוצר מחקר, ואשר אין בהכרח קשר בין התופעה לטיפול במוצר.
• אירוע חריג רציני - (SERIOUS ADVERSE EVENT (SAE: אירוע שהנו

• מוות
• מסכן חיים
• גורם לאשפוז או להארכת משך האשפוז הקיים (למשל בשל צורך בהתערבות רפואית, או בשל סיכון לנכות או בשל סיכון לחיים)
• גורם לנכות או למוגבלות קשה ו/או ממושכת
• גורם למות עובר, או מצוקה עוברית, או מום מולד כתוצאה מטיפול במוצר המחקר בתקופת ההיריון

• אירוע חריג - SUSAR
  SUSPECTED UNEXPECTED SERIOUS ADVERSE REACTION: אירוע חריג רציני, בלתי צפוי, שלא ניתן לשלול קשר בינו לבין מוצר המחקר.
• אירוע חריג - USADE
  UNANTICIPATED SERIOUS ADVERSE DEVICE EFFECT: אירוע חריג רציני, בלתי צפוי, שלא ניתן לשלול קשר בינו לבין האמ"ר.

• "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין התקנות האלה, כולן או מקצתן.
• "הליכים קליניים נאותים" (GCP) - נהלי עבודה ומתודולוגיה המיועדים להבטיח את שלומם וזכויותיהם של המשתתפים בניסוי ואת איכות הנתונים הנאספים בניסוי.
• "הנהלים הבינלאומיים"- תקני איכות בינלאומיים, אתיים ומדעיים, לתכנון, ביצוע, תיעוד ודיווח של מחקרים שמעורבים בהם בני-אדם.

למוצרי מחקר - תכשיר: הנוהל ההרמוני הבינלאומי להליכים קליניים נאותים (להלן: ICH-GCP); ICH-GCP - Harmonized Tripartite Guideline for Good Clinical Practice.

לציוד רפואי/אמ"ר: התקן הבינלאומי המעודכן למחקרים רפואיים בבני אדם באמ"ר: ,14155-1 SO! 14155-2 (להלן: 14155 Clinical Investigation of Medical Devices for Human Subjects-:(ISO.

למוצרי מחקר בתרפיות מתקדמות: Detailed Guidelines on Good Clinical Practice Specific to (Advanced Therapy Medicinal Products (ATMP.

• "ועדת הלסינקי של בית חולים או של מוסד רפואי"- ועדה בלתי תלויה שהרכבה, דרכי מינויה ומניינה החוקי מוגדרים בתקנות. תפקידה להבטיח את זכויותיהם, בטיחותם ורווחתם של המשתתפים המגויסים לניסוי הרפואי, בין היתר, על-ידי בחינה ואישור פרוטוקול הניסוי הרפואי וטופס ההסכמה מדעת. כמו כן, תפקידה של הוועדה לנהל מעקב שוטף אחר מהלך הניסוי, לרבות השינויים החלים בפרוטוקול ובטופס ההסכמה מדעת, ולפקח על הניסוי הרפואי. ועדת הלסינקי יכולה לפעול במקום תת-ועדת הלסינקי לאישור מחקרים בנתונים ושאלונים.
• "ועדה מרכזית לניסויים רפואיים בבני-אדם" - ועדה מייעצת לניסויים רפואיים שמינה מנכ"ל משרד הבריאות, לאחד מהנושאים הבאים (או לכל נושא אחר עליו יוחלט בעתיד):

• תכשירים רפואיים;
• אביזרים ומכשור רפואי (אמ"ר) / ציוד רפואי;
• תרפיות מתקדמות, למעט טיפול גני.

• "ועדה עליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם" - ועדה בלתי תלויה שהרכבה, דרכי מינויה ומניינה החוקי מוגדרים בתקנות.

• תפקידה הוא לתת חוות דעת על ניסויים הנוגעים למערך הגנטי של האדם, להפריית אישה שלא כדרך הטבע, ולעניינים אחרים שהמנהל הכללי מבקש לדון בהם, לרבות בקשות למחקרים של משרד הבריאות, טיפול גני וניסוי המוסדר על-פי חוק מידע גנטי.

בנוסף, הוועדה מייעצת לשר הבריאות בנושאים הכלולים בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), תשנ"ט- 1999. לפי סעיף 5 בחוק זה, השר רשאי, בתנאים מסוימים, להתיר בתקנות ביצוע פעולות של שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע, במטרה לגרום ליצירת אדם, האסורים לפי סעיף 3 (2) בחוק. זאת בהמלצת הוועדה העליונה.

• ועדה עליונה לטיפול גני שתפקידה לתת חוות דעת על ניסויים שבהם נעשה שימוש במוצר רפואי לטיפול גני (בהתאם להגדרתו בסעיף 18).

• "זיקה" - קשר של העסקה בשכר, או קשר מסחרי או עסקי, או קשר משפחתי או אישי, וכל קשר אחר, לרבות קשר של כפיפות בעבודה, שיש בו כדי לעורר חשש לקיום ניגוד עניינים או תלות, למעט החזר הוצאות או תשלום עבור השתתפות בוועדות לפי נוהל זה.
• "חוקר ראשי (Investigator or Principal Investigator)" - רופא מורשה או רופא שיניים מורשה המשמש חוקר אחראי להגשת הבקשה לאישור ועדת הלסינקי של המוסד הרפואי ולעריכת הניסוי הרפואי באתר הניסוי, כמוגדר בפרוטוקול הניסוי. במחקרים בנתונים ושאלונים, גם אדם בעל תואר שני לפחות יכול לשמש כחוקר ראשי.
• "חוקר משנה (Sub-Investigator)" - כל אדם בצוות הניסוי הרפואי שמונה על-ידי החוקר הראשי ונמצא בהשגחתו באתר הניסוי לביצוע תהליכים קריטיים הקשורים בניסוי ו/או לקבלת החלטות חשובות הקשורות בניסוי.
• "יזם (Sponsor)" - אדם לרבות תאגיד, או מוסד האחראים לייזומו, ניהולו ומימונו של הניסוי הרפואי.
• "יזם-חוקר (Sponsor-Investigator)" - אדם, למעט תאגיד או מוסד, שהוא גם יזם הניסוי הרפואי וגם החוקר הראשי, בין במימון עצמי ובין במימון צד ג' וללא תלות במקור המימון. החובות החלים עליו הם גם של החוקר הראשי וגם של היזם.
• "מדינה מוכרת" -

• לתכשיר - לפי תקנות הרוקחים : אוסטרליה; איסלנד; ארצות הברית; יפן; מדינה החברה באיחוד האירופי; נורווגיה; ניו-זילנד; קנדה; שוויץ;
• לאמ"ר - לפי חוק ציוד רפואי, תשע"ב- 2012: אוסטריה; אוסטרליה; איטליה; איסלנד; אירלנד; ארה"ב; בלגיה; בריטניה; גרמניה; דנמרק; הולנד; יוון; נורווגיה; ניו-זילנד; ספרד; פורטוגל; פינלנד; צרפת; קנדה; שוודיה; שוויץ.

• "מוצר מחקר (Investigational Product)" - תכשיר (או ^PlaceJbo-Q), ציוד רפואי / אמ"ר, מוצר רפואי המכיל תאים סומטיים ממקור הומני, מוצר רפואי המכיל רקמות מהונדסות, מוצר רפואי לטיפול גני, תכשיר קוסמטי, מזון, תוסף מזון, תכשיר הומיאופתי, צמח מרפא וכו', הנבדק או המשמש כמוצר "חוס בניסוי רפואי בבני אדם, כולל מוצר המאושר לשיווק, כאשר נעשה בו שימוש באופן שונה מן השימוש הרשום, או כאשר השימוש הוא להתוויה בלתי רשומה, או כאשר השימוש נועד בכדי לרכוש מידע נוסף על שימוש רשום, או כאשר השימוש בו נועד אך ורק לצורך המחקר.
• "מוצר רפואי המכיל תאים סומטיים ממקור הומני" - מוצר רפואי ביולוגי, המכיל או מורכב מתאים או רקמות שעברו מניפולציה משמעותית באופן שמאפיינים ביולוגים, תפקוד פיזיולוגי או תכונות מבניות, הרלבנטיים לשימוש הקליני בהם, עברו שינוי, או תאים או רקמות שפעילותם הפיזיולוגית במטופל מיועדת להיות שונה מפעילותם הפיזיולוגית העיקרית באדם התורם. מוצר זה משמש או ניתן לבני אדם, או מוצג כבעל תכונות מתאימות לשם טיפול, מניעה או אבחון של מחלה, באמצעות פעילות פרמקולוגית, אימונולוגית או מטבולית של התאים או הרקמות שבו.
• "מוצר רפואי המכיל רקמות מהונדסות" - מוצר רפואי המכיל או המורכב מתאים מהונדסים או מרקמות מהונדסות. מוצר זה משמש או ניתן לבני אדם, או מוצג כבעל תכונות מתאימות לשם שחזור, תיקון או החלפה של רקמה אנושית.
• "מוצר רפואי לטיפול גני" - מוצר רפואי ביולוגי המכיל חומר פעיל, המכיל או המורכב מחומצת גרעין רקומביננטית, ומשמש או ניתן לבני אדם לשם בקרה, תיקון, החלפה, הוספה או הסרה של רצף גנטי. ההשפעה הטיפולית, המניעתית או האבחנתית של מוצר זה מיוחסת באופן ישיר לרצף חומצת הגרעין הרקומביננטית שהוא מכיל, או לתוצר הביטוי הגני של רצף זה. בהגדרה זו נכללים וירוסם אונקוליטיים, ולא נכללים חיסנים כנגד מחלותזיהומיות.
• "מחקר רב מרכזי בארץ" - ניסוי רפואי המתוכנן להתבצע ביותר ממרכז רפואי אחד בארץ.
• "מחקר בנתונים קיימים ושאלונים" - מחקר שאינו ניסוי רפואי בבני-אדם, שהוא אחד מאלה:

• מחקר פרוספקטיבי שבו נאסף מידע מבני אדם תוך אינטראקציה עמם באמצעות שאלונים;
• מחקר רטרוספקטיבי, בנתונים קיימים בו נאסף מידע מרשומות רפואיות, סיעודיות, פסיכולוגיות, סוציאליות ופרה-רפואיות אחרות של מטופלים, ללא עירוב המטופלים;

• "מנהל המוסד הרפואי" - המנהל הרפואי, או ממלא מקומו, של בית החולים או של המוסד הרפואי שבו נערך הניסוי הרפואי, לעניין התקנות, כולן או מקצתן.
• "ניטור" - פעולת הבקרה של תהליכי ניסוי רפואי בבני-אדם, במהלך הניסוי, הבאה להבטיח שביצועו, תיעודו ואופן דיווחו יהיו על-פי פרוטוקול הניסוי, ההליכים הקליניים הנאותים, האישור שניתן לביצוע הניסוי והוראות הדין הנוגעות לעניין.
• "ניסוי רפואי / מחקר רפואי / ניסוי קליני" - ניסוי רפואי בבני-אדם, כמוגדר בתקנות:

• עשיית שימוש בתרופה, בקרינה או בחומר כימי, ביולוגי, רדיולוגי או פרמקולוגי, בניגוד לאישור שניתן לאותו שימוש לפי חיקוק, או כאשר השימוש האמור אינו מקובל בישראל לצרכים שמבוקש לייעדו להם, או שטרם נוסה בישראל, ויש בו או שמייעדים אותו להשפיע על בריאותו, גופו או נפשו של אדם או של עובר, או חלק מהם, לרבות המערך הגנטי.
• עשיית כל הליך, פעולה או בדיקה בבן אדם, שאינם מקובלים.

מטרותיו של מחקר רפואי בבני אדם, כמוגדר באמנת הלסינקי, הן: לשפר טיפול, אבחון ומניעה של מחלות, וכן לתרום להבנת האטיולוגיה והפתוגנזה של מחלות.

• "ניסוי גנטי / מחקר גנטי" - מחקר שבו נלקחת דגימה ביולוגית ומופק DNA לצורך קבלת מידע גנטי, והמוסדר על פי חוק מידע גנטי. למעט: בדיקות גנטיות קליניות (איתור וזיהוי מוטציות בגן ידוע, הקשור למחלה ידועה), וכן מחקרים שמטרתם לבדוק תוצרי RNA) DNA) .
• "ניסוי רפואי לא התערבותי" - מחקר בו נאספים נתונים במהלך טיפול הניתן למשתתף בניסוי, על הטיפול ותוצאותיו, ובלבד שהטיפול מקובל למצבו של המשתתף בניסוי, וניתן לו לפי החלטת מטפל בלא שתוכנית הניסוי משנה את הטיפול המקובל או את המעקב אחר מצבו של המטופל, או משפיעה עליהם.
• "ניסוי רפואי ללא מוצר מחקר" - אחד מאלה: ניסוי רפואי הכרוך בפרוצדורה חדשה; בלקיחת דם ו/או דגימות ביולוגיות; במאגרי דגימות ביולוגיות; בשאלונים; ניסוי רפואי לא התערבותי ועוד.
• "ניסוי רפואי מיוחד" - ניסוי רפואי זה אינו נדרש לאישור של משרד הבריאות בנוסף לאישור ועדת הלסינקי המוסדית, כמוגדר בתוספת הרביעית לתקנות, ונכלל ברשימה המופיעה בפרק 4 לנוהל זה.

הליך האישור של ניסוי "מיוחד" כולל: אישור ועדת הלסינקי מוסדית (טופס 6) ולאחריו אישור מנהל המוסד (טופס 7).

• "ניסוי רפואי שאינו מיוחד" - ניסוי רפואי הנדרש לאישור משרד הבריאות, לאחר שאושר על-ידי ועדת הלסינקי המוסדית. הליך האישור של ניסוי "לא מיוחד" כולל: אישור ועדת הלסינקי מוסדית (טופס 6), אישור משרד הבריאות (טופס 8) ולאחריו אישור מנהל המוסד (טופס 7).
• "ציוד רפואי / אמ"ר" - כל אחד מהמפורטים להלן, ולמעט תכשיר כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א- 1981:

• מכשיר המשמש לטיפול רפואי וכן מכשיר או תוכנת מחשב הנדרשים להפעלת מכשיר כאמור; לעניין זה, "מכשיר" - לרבות אביזר, חומר כימי, מוצר ביולוגי, או מוצר ביוטכנולוגי או קיט דיאגנוסטי;
• עדשות מגע;
• מכשיר חשמלי הפולט קרינה מייננת או בלתי מייננת, המשמש לטיפול קוסמטי;

הבהרה: ציוד רפואי אינו מיועד בעיקרו לפעול על גוף האדם כאמצעי תרופתי. דוגמאות של אמ"ר: סיליקון (חומר כימי) כטיפול דוחה כינים; חומצה הייאלורונית (מוצר ביולוגי) כטיפול בבעיות מפרקים.

• "ציוד רפואי רשום" - ציוד רפואי הטעון רישום בפנקס לפי הוראות סעיף 2 - נרשם בפנקס (בהתאם לחוק ציוד רפואי, התשע"ב- 2012);
• "ציוד רפואי מוכר" - ציוד רפואי שנתקיים בו אחד מאלה:

• ציוד רפואי רשום, כהגדרתו בחוק ציוד רפואי, תשע"ב- 2012 ומיועד לשיווק;
• ציוד רפואי שאינו טעון רישום בפנקס, לפי תוספת שנייה, סעיף 2(ב) בחוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012;
• ציוד רשום ומשווק בארה"ב (מאושר על-ידי ^FDA), באיחוד האירופי (CE MARK), או ברשות הקנדית.

• "רופא מורשה", "רופא שיניים מורשה" - רופא שהוא בעל תואר אקדמי מוכר בישראל - רופא או רופא שיניים שהוא בעל תואר אקדמי מוכר בישראל - MD או DMD, שהם בעלי רישיון ברפואה או ברפואת שיניים בישראל, בהתאם להוראות פקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ו- 1976, ופקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל"ט- 1979.

• "תכשיר" - כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א- 1981.

• "תרפיות מתקדמות" - מוצרים רפואיים המורכבים מגנים ו/או מתאים. בהגדרה זו נכללים, בין היתר, מוצרים רפואיים מהקבוצות הבאות - מוצרים המכילים תאים סומטיים חיים ממקור אנושי, מוצר רפואי לטיפול גני, מוצר רפואי המכיל רקמות מהונדסות ומוצר רפואי משולב, המכיל בנוסף לכל אחד מאלה גם אביזר/ים רפואי/ים.
• "תת-ועדת הלסינקי לאישור מחקרים בנתונים ושאלונים" - ועדה בלתי תלויה שממונה על-ידי יו"ר ועדת הלסינקי המוסדית ויהיו בה 3 חברים לפחות, מתוכם לפחות שניים מבין חברי ועדת הלסינקי המוסדית. הרכב הוועדה יכלול: נציג ההנהלה - רופא; נציג ציבור; איש מקצוע בכיר בעל תואר PhD מאחד המקצועות הבאים: סיעוד, רוקחות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, מדעי הטבע. תפקיד הוועדה לבחון ולהחליט על אישור או דחייה של מחקרים בנתונים ושאלונים (בהתאם לחוזר המנהל הכללי 15/06 מתאריך 06.06.2006).

הנוהל

תנאים לעריכת ניסוי רפואי / מחקר בבני אדם

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - תנאים לעריכת ניסוי רפואי / מחקר בבני אדם

הליך הסכמה מדעת

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - הליך הסכמה מדעת

תוכן הבקשה לניסוי רפואי

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - תוכן הבקשה לניסוי רפואי

הניסויים הרפואיים המיוחדים שבסמכות מנהל המוסד הרפואי לאשרם ללא צורך באישור נוסף של משרד הבריאות

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - ניסויים רפואיים מיוחדים שבסמכות מנהל המוסד הרפואי לאשרם ללא צורך באישור נוסף של משרד הבריאות

הליך אישור בקשה חדשה לניסוי רפואי

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - הליך אישור בקשה חדשה לניסוי רפואי

רישום הניסוי באתר NIH

ניסויים רפואיים מבוקרים ופרוספקטיביים, הכוללים התערבות רפואית אחת או יותר ובחינת ההשפעה על תוצאים של בריאות, חייבים ברישום באתר NIH.

זאת, בהתאם להנחיות המפורטות בחוזר המנהל הכללי מספר 3/08 מ-18.2.2008.

ניסויים תצפיתיים לא התערבותיים פטורים מחובת הרישום באתר. לאחר שהחוקר הראשי קיבל הודעה מוועדת הלסינקי על אישור הניסוי הרפואי, החוקר יפעל לרישום הניסוי באתר NIH ויעביר את מספר הרישום לוועדת הלסינקי.

הסכם חוזי לביצוע ניסוי רפואי

1. הסכם חוזי בין היזם ובין החוקר הראשי המבצע את הניסוי הרפואי חייב לקבל את אישורם של הוועדה להתקשרויות מוסדות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית עם גופים מסחריים / עסקיים (להלן: הוועדה להתקשרויות) ושל מנהל המוסד בו מתבצע הניסוי הרפואי, או מי שהסמיכו המנהל לכך, כגון מנהל קרן המחקרים של מוסד זה.
   אישור מנהל המוסד, כאמור לעיל, נדרש גם לכל התקשרות בין היזם או נציגו, ובין החוקר הראשי או כל חוקר אחר הנוטל חלק בניסוי, שיש לו זיקה (כמוגדר לעיל) לניסוי הרפואי.
   חוקר ראשי וכל חוקר אחר הנוטל חלק בניסוי רפואי המתבצע במסגרתו של מוסד רפואי, חייב באישור מראש של מנהל המוסד הרפואי, או מי שהסמיכו המנהל לכך, לקבלת כל תגמול שיש לו זיקה ישירה או עקיפה לניסוי הרפואי. אי קבלת האישור כאמור לעיל מהווה חריגה מנוהל זה.
   כל הוראות התקשי"ר לגבי התקשרויות עם חברות מסחריות חלות על הסכם זה.
2. על מנהל המוסד הרפואי לבדוק כי אין כל ניגוד עניינים בין ביצוע הניסוי במוסד הרפואי על- ידי החברה המסחרית ובין החוקר, עובד המוסד הרפואי.
3. בניסויים שבהם היזם הוא יזם-חוקר, עליו להציג למנהל המוסד הרפואי, או מי שהסמיכו המנהל לכך הערכה לגבי עלות הניסוי, מידע לגבי מקורות המימון ועליו לקבל את הסכמת המוסד הרפואי לבטח את צוות המחקר העוסק בניסוי הרפואי / המוסד הרפואי מפני תביעות אשר עלולות להיות מוגשות על-ידי המשתתפים במחקר.
4. הכללים וההנחיות להתקשרות המסחרית מפורטים בחוזר המנכ"ל: "כללים להתקשרויות מוסדות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית עם גופים מסחריים / עסקיים", העדכני.

פרסום למטרת גיוס משתתפים

1. לצורך הגיוס בלבד ניתן לפרסם מידע על ניסוי רפואי, שאושר כדין ונמצא בשלב גיוס משתתפים, באמצעי התקשורת השונים.
   נוסח מודעה סטנדרטית לגיוס משתתפים בריאים וחולים מופיע בטופס 10. ניתן להרחיב את המידע המופיע במודעה בהתאם לרישום הניסוי באתר NIH . לא יינתן אישור לפרסום מידע נרחב יותר.
   אין לכלול במודעה מידע שיש בו משום פרסומת למוצר המחקר ו/או ליזם הניסוי הרפואי. הפרסום יהיה אתי והגון ולא ייטע בשום אופן תקוות שווא.
   הטופס יוגש ביחד עם מסמכי הבקשה לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. במקרים מיוחדים, לפי דרישה של ועדת הלסינקי, יש לקבל אישור משרד הבריאות לטופס.
2. פרסום, לצורך הגיוס בלבד, על ניסויים קליניים באתרי אינטרנט, אינו נדרש לאישור של ועדת הלסינקי או לאישור משרד הבריאות, אולם תוכן הפרסום מוגבל למידע שמופיע באתר NIH.

סימון מוצרי המחקר לניסויים רפואיים (LABELING)

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - סימון מוצרי המחקר לניסויים רפואיים

יבוא מוצר מחקר לניסוי רפואי

1. בכל פנייה למשרד הבריאות לצורך קבלת אישור ליבוא משלוח מוצר מחקר לניסוי רפואי, יש לצרף למסמכי היבוא (חשבון ספק / הזמנה / PROFORMA INVOICE), את אישור מנהל המוסד הרפואי לניסוי (טופס 7). הפנייה למשרד הבריאות היא באופן מקוון ותעשה לכתובת הדוא"ל: rok.import@moh.health.gov.il
   • הערה: במוצרי מחקר המכילים סמים מסוכנים יש לפעול בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים העדכנית. יש לצרף היתר יבוא בינלאומי וכן רישיון יבוא למכס (במקום חשבון ספק / הזמנה / PROFORMA INVOICE).
2. במחלקת היבוא באגף הרוקחות יונפק אישור יבוא תקופתי לשנה. אם פג תוקף האישור, והניסוי הרפואי טרם ה0תיים, היבואן יפעל לחדש את תוקף אישור היבוא.
3. אגף האמ"ר ינפיק אישור יבוא תקופתי עבור כל מכשור המשמש במחקר.
4. המכון לביקורת ותקינה של חומרי רפואה באגף הרוקחות ינפיק אישור יבוא עבור מוצרים של תרפיות מתקדמות ומוצרי דם.
5. כל הדרישות ליבוא תכשירים ניסיוניים מפורטות בסעיף 5.2 ב"נוהל ייצור ויבוא תכשירים ניסיוניים במדינת ישראל" (נוהל מספר 012/01-EX).

אספקת מוצר המחקר לניסוי הרפואי

1. ככלל, אספקת מוצר המחקר (Investigational Product - IP) למוסד הרפואי בו נערך הניסוי הרפואי היא באחריות יזם הניסוי הרפואי. ניפוק מוצר המחקר למטופלים נמצא באחריות החוקר הראשי / המוסד הרפואי.
2. בפרט, במקרה של תכשיר, שיסופק על-ידי היזם לבית המרקחת של המוסד הרפואי, האחסון והניפוק של התכשיר הם באחריות בית המרקחת.
3. במקרים מסוימים, לפי ההחלטה של ועדת הלסינקי, ובהתייעצות עם מנהל שירותי הרוקחות של המוסד הרפואי, האחסון והניפוק של התכשיר יבוצעו על-ידי החוקר הראשי. על החוקר הראשי מוטלת האחריות לדאוג לתנאי אחסון נאותים, כנדרש על פי הוראות היצרן / פרוטוקול הניסוי.
4. איסוף מוצרי המחקר במהלך המחקר והשמדתם בתום המחקר הנם באחריות היזם.

שינויים במסמכי הבקשה

כל שינוי בתוכן מסמכי הבקשה לניסוי רפואי יוגש על ידי החוקר לוועדת הלסינקי המוסדית על גבי טופס 12 (טופס בקשה לשינויים בניסוי), בצירוף המסמכים המתוקנים.

פרוטוקול הניסוי, חוברת לחוקר, תיק איכות המוצר, טופס ההסכמה מדעת וטופס 11 (מכתב לרופא המשפחה) יישאו מס' גרסה ותאריך עדכניים.

1. הטיפול בבקשות לשינויים - במוסד הרפואי:
   1. ועדת הלסינקי תקבע בנוהל העבודה שלה אלו שינויים נדרשים לאישור משרד הבריאות, אלו לאישורה ואלו לאישור היו"ר בלבד, שלפי החלטתו יובאו לידיעת הוועדה בישיבתה הבאה.
      כמו כן, הוועדה תקבע בנוהל העבודה אלו שינויים אינם נדרשים לאישור כלל, אלא יובאו לידיעת יו"ר / מזכירות הוועדה בלבד.
   2. אישור יו"ר הוועדה לשינויים יימסר לחוקר על-גבי טופס 12. החוקר יעביר עותק מהאישור ליזם.
2. הטיפול בבקשות לשינויים - במשרד הבריאות

מזכירות ועדת הלסינקי תעביר למשרד הבריאות כל בקשה לשינוי שנדרש לאישור משרד הבריאות על גבי טופס 12, חתום על-ידי יו"ר ועדת הלסינקי, בצירוף המסמכים הרלבנטיים.

משך הטיפול בבקשה לשינוי ייקבע לפי העניין ולא יעלה על המפורט בלוח הזמנים לטיפול בבקשות חדשות (סעיף 5.3.1 לעיל).

ניהול המידע הבטיחותי

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - ניהול המידע הבטיחותי

דיווחים על מהלך הניסוי הרפואי וסיומו

ערך מורחב – נוהל לניסויים רפואיים בבני-אדם - דיווחים על מהלך הניסוי הרפואי וסיומו

הפסקת ניסוי רפואי

הפסקת ניסוי רפואי הנו סיום הניסוי לפני המועד המתוכנן לפי הפרוטוקול המחקר.

1. הגורם (יזם, ועדת הלסינקי, או משרד הבריאות) שהחליט להפסיק את הניסוי הרפואי יודיע על כך לכל יתר הגופים המעורבים באישור ובניהול הניסוי.
   ועדת הלסינקי תודיע על הפסקת הניסוי להנהלת המוסד הרפואי וכן לבית המרקחת המוסדי (אם יידרש, בניסויים בתכשירים רפואיים).
2. הודעה על הפסקת ניסוי רפואי תכלול
   1. תאריך הדיווח.
   2. שם מוצר המחקר.
   3. שם היצרן.
   4. שם החוקר והמוסד הרפואי.
   5. נושא המחקר, סימון פרוטוקול.
   6. תאריך תוקף הניסוי.
   7. הסיבה להפסקת הניסוי הרפואי.
   8. אופן הפסקת השימוש והחזרת מוצר המחקר.
   9. תכנית המעקב אחרי המטופלים.

דיווח שנתי של מנהל המוסד הרפואי

מנהל המוסד הרפואי ידווח למשרד הבריאות אחת לשנה על הניסויים הרפואיים שאושרו על-ידו בשנה האחרונה. הדיווח יהיה על גבי טופס דיווח ייחודי (טופס 15).

מועד הדיווח: תאריך סיום שנת הכספים, ולא יאוחר משלושה חודשים לאחר מועד זה.

לפי דרישה של משרד הבריאות, ועדת הלסינקי תעביר מידע ו/או מסמכים הנוגעים לניסויים מסוימים המופיעים בטופס 15.

הדיווחים ישמשו ככלי בקרה של משרד הבריאות, לגבי מידת ההתאמה בין מספר הניסויים שאושרו על-ידי מנהל בית החולים לבין מספר הניסויים שאושרו בוועדת הלסינקי ודווח עליהם למשרד הבריאות, במהלך השנה.

פרוטוקול ישיבה של ועדת הלסינקי

ועדת הלסינקי מלווה את הניסוי מהגשתו ועד לסיומו. כל הדיונים וההחלטות של הוועדה לגבי הניסוי (לדוג': אישור, הארכת תוקף, שינוי) יופיעו בפרוטוקול הישיבה.

1. תוכן פרוטוקול הישיבה של ועדת הלסינקי
   1. בפרוטוקול יצוין תאריך הישיבה, שמות הנוכחים בדיון ותפקידם
   2. הפרוטוקול יחולק לפרקים הבאים;
      1. בקשות חדשות
      2. בקשות שאושרו במועד מאוחר יותר מהדיון הראשון
      3. הארכות תוקף ניסוי
      4. סיום / הפסקת ניסוי
      5. שינויים
      6. תופעות לוואי רציניות (SAE's)
      7. שונות
   3. כל בקשה המופיעה בפרוטוקול תכיל את פרטי הניסוי, הדיון וההחלטה של הוועדה, בהתאם למפורט בנספח 7 לנוהל זה.
2. העברת הפרוטוקול למשרד הבריאות
   1. לאחר כל ישיבה של ועדת הלסינקי, מזכירות הוועדה תעביר למשרד הבריאות את הפרוטוקול המלא, כמפורט בסעיף 17.1 כקובץ WORD (ללא הדיווחים של החוקרים על מהלך הניסוי) לכתובת:
      protocols.clinicaltrials@moh.health.gov.il .
   2. ועדות הלסינקי שאינן פועלות בתוכנת "מטרות" יעבירו למשרד הבריאות בנוסף, את פרקים ג ו-ד (הארכות תוקף ניסוי וסיום / הפסקת ניסוי) של הפרוטוקול בצירוף הדיווחים של החוקרים על מהלך הניסוי. הדיווחים המצורפים לפרוטוקול ימוספרו בהתאמה למספרי הסעיפים המופיעים בפרוטוקול, בפרקים אלה. ההעברה תיעשה בצורה מאובטחת דרכה מועברות הבקשות החדשות שאושרו בוועדה.
      הדיווחים נדרשים לצורך הקלדתם למערכת הממוחשבת של משרד הבריאות.
3. הטיפול בפרוטוקול הישיבה של ועדת הלסינקי - במשרד הבריאות
   1. מספור הבקשות

      הבקשות הנכללות בפרוטוקול, שאושרו על-ידי ועדת הלסינקי, יקבלו מספר בקשה ברשומה הממוחשבת של משרד הבריאות. מספר זה הוא ייחודי לכל בקשה המאושרת על-ידי ועדת הלסינקי המוסדית. מספרי הבקשות ברשומה הממוחשבת של משרד הבריאות מועברים למזכירות ועדת הלסינקי המוסדית ונרשמים על ידה. שני "מספרי הזהות" של הבקשה (מספר בקשה מוסדית ומספר של משרד הבריאות) יופיעו על כל המסמכים, דיווחים, אישורים ופניות למשרד הבריאות.

      בכל פנייה עתידית למשרד הבריאות (לגבי שינויים בפרוטוקול הניסוי, הארכת תוקף האישור, דיווחים וכדומה) יש לציין מספרים אלו.

4. בקרה של משרד הבריאות

   הפרוטוקול ישמש ככלי בקרה של משרד הבריאות, לגבי מידת ההתאמה של החלטות ועדת הלסינקי לכללי הנוהל.

המשך מתן מוצר המחקר לאחר סיום הניסוי הרפואי

1. אם יובהר לאחר סיום הניסוי הרפואי ויומלץ על ידי החוקר הראשי שטובת החולה המשתתף בניסוי מחייבת המשך הטיפול בו במוצר המחקר ואין לו טיפול רפואי חליפי מתאים אחר; החולה ימשיך לקבל את מוצר המחקר ללא תשלום, בהתאם לפרוטוקול מעקב מסודר כתוב, גם לאחר סיום הניסוי הרפואי לתקופה של שלוש שנים. זאת, למעט באחד המקרים הבאים:
   1. מוצר המחקר אושר לשיווק במדינת ישראל להתוויה המבוקשת וניתן לקבלו מקופת חולים בו החולה מבוטח.
   2. פיתוח המוצר הופסק או שהניסויים הרפואיים במוצר לא הסתיימו בהצלחה.
   3. מתן מוצר המחקר לתקופה ממושכת זו עלול לפגוע בבריאותו של החולה, כי אין מספיק מידע על בטיחות המוצר במתן לטווח ארוך.
   4. כאשר מוצר המחקר אינו תכשיר רפואי, כגון: מוצר קוסמטי / מזון / תוסף מזון / צמח מרפא.
2. ההחלטה לגבי המשך מתן מוצר המחקר נתונה בידי ועדת הלסינקי של המוסד הרפואי, אשר רשאית לבחון מחדש את קביעתה מעת לעת. לחוקר הראשי וליזם שמורה זכות ערעור על החלטה זו למנהל הכללי של משרד הבריאות או למי שהוסמך על ידו לעניין זה.

   במקרים בהם יזם הניסוי הוא החוקר הראשי והניסוי אינו ממומן כלל על-ידי חברה מסחרית, ועדת הלסינקי רשאית לפטור את החוקר מההתחייבות להמשך מתן מוצר המחקר לאחר סיום הניסוי. זאת, לאחר שהחוקר יפנה לוועדת הלסינקי בכתב וינמק את בקשתו לפטור. הוועדה תדווח למשרד הבריאות על החלטתה, בפרוטוקול הישיבה.

3. המשך מתן מוצר המחקר לאחר סיום הניסוי הרפואי כפוף לתנאים הבאים:
   1. טיפול ההמשך יינתן במסגרת של פרוטוקול מעקב מסודר שייכתב על-ידי החוקר הראשי ויאושר על ידי היזם וכן ועדת הלסינקי המוסדית.
   2. טיפול ההמשך "נתן למשתתף לאחר אישור מנהל המוסד הרפואי, כמקובל בבקשות לניסויים רפואיים.
   3. באחריות החוקר הראשי להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר מצבו הבריאותי של המטופל ולדווח לוועדת הלסינקי על כל האירועים החריגים שאירעו במהלך טיפול ההמשך, כפי שמקובל בניסויים רפואיים.
   4. החוקר הראשי ידווח לוועדת הלסינקי לפחות אחת לשנה על התקדמות הטיפול בחולה.
   5. המוסד הרפואי במסגרתו "נתן טיפול ההמשך ידאג לכיסוי ביטוחי הולם לאחריות של המוסד הרפואי והחוקר הראשי כלפי המטופל בגין המשך מתן מוצר המחקר לאחר סיום הניסוי הרפואי.

פיקוח על הניסויים הרפואיים

1. פיקוח ועדת הלסינקי

   על ועדת הלסינקי של בית החולים חלה החובה לפקח על הניסויים הרפואיים שאושרו על ידה ועל ידי מנהל בית החולים. הוועדה תקבל מהחוקרים האחראיים לניסוי דיווחים תקופתיים, בתדירות של לפחות אחת לשנה. בניסויים בהם, להערכת הוועדה, דרגת סיכון גבוהה למשתתפים, הוועדה תדרוש דיווחים תכופים יותר, לפי העניין.

   בנוסף, הוועדה תקבל דיווחים שוטפים על אירועים חריגים שאירעו במהלך הניסוי ותדון בהם.

   בנוהל העבודה של ועדת הלסינקי ייקבע מנגנון המעקב אחר דיווחי החוקרים, לרבות תזכורות לקבלת הדיווחים.

2. פיקוח המוסד הרפואי

   על הנהלת המוסד הרפואי, או מי מטעמה, למנות גוף מבקר לבדיקה וניטור הניסויים הרפואיים שאושרו במוסד. הרכב הגוף המבקר ותוקף המינוי מפורטים בחוזר המנהל הכללי 7/05 מתאריך: 06/03/2005. תפקיד הגוף המבקר הוא לבדוק את התאמת ביצוע הניסוי בפועל לניסוי המתוכנן שאושר. הגוף המבקר ידווח אחת לשישה חודשים על פעילותו וממצאיו להנהלת המוסד הרפואי ולוועדת הלסינקי.

   ועדת הלסינקי תדון בממצאי הבדיקות של הגוף המבקר, המוזכר בסעיף 19.2 להלן, ותדווח עליהם למשרד הבריאות, אחת לשישה חודשים.

3. פיקוח משרד הבריאות

   משרד הבריאות יפקח על פעילות ועדות הלסינקי והגופים המבקרים, במוסדות הרפואיים.

שמירת מסמכים

1. כל הגופים המעורבים בייזום, אישור, ביצוע ובקרת הניסוי הרפואי, חייבים בשמירה על מסמכי הניסוי. המסמכים השמורים יהיו נגישים לגופים הרלבנטיים ולצורך ביקורת, על-פי בקשה.
   1. ועדת הלסינקי המוסדית / מנהל המוסד הרפואי ישמרו לפחות 7 שנים מתום הניסוי במוסד הרפואי את תיק הבקשה המכיל את המסמכים הבאים:
      1. רשימת חברי הוועדה שדנו באישור הניסוי הרפואי.
      2. מסמכים שהוגשו לצורך דיון.
      3. החלטות הוועדה.
      4. תכתובת.
      5. החלטות המנהל.
      6. מסמכים נוספים הקשורים לתיק שהוגשו לאחר אישור הניסוי ועד לסיומו.
   2. יזם-חוקר

      חוקר ראשי ישמור את כל מסמכי הבקשה הכוללים את המסמכים שהוגשו לוועדת הלסינקי לאישור וכל המסמכים שנאספו במהלך הניסוי הרפואי, לפחות 15 שנים מתום הניסוי.

      יזם-חוקר / חוקר ראשי של מחקר בנתונים ושאלונים, בו נאסף מידע אנונימי מרשומות רפואיות, ישמור את כל מסמכי המחקר הכוללים את המסמכים שהוגשו לוועדת הלסינקי לאישור וכל המסמכים שנאספו במהלך הניסוי הרפואי, לפחות 7 שנים מתום הניסוי.

   3. בית המרקחת ישמור את אישור הניסוי הרפואי; מסמכים נוספים הקשורים ליבוא וקבלת הטובין; מסמכים הנוגעים להנפקה של התרופות בניסוי מסוים, לפחות 7 שנים מתום הניסוי.
2. ועדת הלסינקי תשמור למשך 7 שנים את המסמכים הבאים:
   1. נוהל עבודה של הוועדה.
   2. רשימת חברי הוועדה.
      1. פרוטוקולים של ישיבות הוועדה.

הערות

1. בתום תקופת השמירה, המוסד הרפואי יוכל לתאם עם היזמים את המשך השמירה על ידם. לא יושמדו מסמכי הניסוי הרפואי שברשות המוסד הרפואי ללא תיאום מוקדם עם היזם.
2. במידה ומרכז נסגר ולא גויסו בו משתתפים, המסמכים ישמרו על-ידי כל הגופים במרכז המעורבים בניסוי לפחות שנה מיום הסגירה של המרכז, בין אם נשלחו אליו תכשירי המחקר ובין אם לא.