סקירת מערכות

נכתב ע"י: דר' עפר תדמור מומחה ברפואת נשים ועל-קול

רקע בדיקות אולטרה סאונד מבוצעות בהריון במועדים שונים ולמטרות שונות. בדיקות שגרתיות למעקב אחר חיות התינוק מבוצעות במרפאת הרופא הראשוני, או במכוני האולטרה סאונד. בדיקות לצורך הערכת גודל העובר וכמות מי שפיר מבוצעות מספר פעמים במהלך ההיריון, לעיתים קרובות במרפאת הרופא הראשוני (אם הוסמך לכך), ובמכוני האולטרה סאונד. בדיקות לסקירת מערכות הינן בדיקות מקיפות ייעודיות שמטרתן לוודא את תקינותם של אברי התינוק במידת האפשר.

בדיקת העל-קול לסקירת מערכות בבדיקה זו נבדקים אברי העובר במטרה לוודא את תקינותם. בדיקה זו נעשית במועד בו ניתן לבדוק את רוב המערכות בגופו של התינוק. עם זאת, יש להדגיש כי קיימים מצבים חריגים בהם מומים מתגלים רק בשלב מתקדם יותר של ההיריון ולכן לא ניתן לזהותם בבדיקה. במידה ויש סיבה לחשוד בבעיה בעת הבדיקה, ימליץ הרופא המבצע על סקירות נוספות מכוונות במועד מאוחר יותר. סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בגישה וגינלית בשבוע 14-16. בדיקה זאת היא מורחבת ביותר ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה מכיוון שהיא מאפשרת להגיע למרחק של 6-9 מ"מ מהעובר. זה מתאפשר עם מתמר בעל תדירות גבוהה של 9 MH (9 מיליון מחזורים). על ידי שילוב של מרחק קצר מהעובר ותדירות גבוהה של המתמר אפשר להגיע לרזולוציה (הפרדה) גבוהה ולראות פרטים קטנים של העובר. גיל ההיריון לביצוע סקירת המערכות המוקדמת נקבע על מנת לאפשר לעובר להיות מספיק גדול כדי לראות את פרטי העובר ומצד שני מספיק קטן על מנת שיכנס לטווח של המתמר הוגינאלי. במסגרת סריקת המערכות הוגינאלית המוקדמת נבדקים איברי העובר הקיימים בשבוע הבדיקה. חשוב להדגיש כי סריקת מערכות וגינאלית מוקדמת יש להשלים על ידי סריקה מאוחרת מורחבת. ישנם מספר חלקים: כמו CC (הקורה המרכזית של המוח), הוורמיס של הצרבלום אשר אינם קיימים בשבועות אילו ומתפתחים רק בשבועות 20-22. קיימים גם מספר חלקים אשר יכולים לעבור שינויים משמעותיים ביותר במשך 6 השבועות שחולפים בין הבדיקות: חדרי המוח יכולים לעבור הרחבה משמעותית ובלתי תקינה, אגני הכליות יכולים להתרחב, כלי הדם (העורקים הראשיים) היוצאים מלב העובר יכולים לגדול באופן בלתי סימטרי.

סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בגישה אבדנומלית בשבוע 21-23. גם הסקירה המאוחרת הינה מורחבת ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה. בסקירות נבדקים, נסקרים ומודגמים: - מצג ומנח העובר - מיקום השליה - מספר כלי דם בחבל הטבור - כמות מי השפיר - מדדים ביופיסים: דופק, תנועות, טונוס - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העצבים המרכזית - נסקרת ונבדקת תקינות הפנים והצוואר - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת הלב וכלי הדם - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העיכול - נסקרת ונבדקת תקינות דרכי השתן והמין - נקבע מין העובר - נבדקות הגפיים : רגליים, כפות רגליים, בהונות, ידיים, כפות ידיים ואצבעות. נמדדים: - BPD - קוטר הראש מצד אל צד, המרחק בין רקה לרקה - HC - היקף הראש - AC - היקף הבטן - FL - עצם הירך femur (אחת מהעצמות הארוכות בגוף) - TL - עצם השוקה tibia - HL - עצם הזרוע humerus (אחת מהעצמות הארוכות בגוף) - UL - עצם הגומד ulna - RADIUS - עצם החישור radius - CM - VP - רוחב חדרי המוח - צרבלום

שאלות ותשובות:

    למה לבצע את סריקת המערכות בגישה הוגינאלית (נרתיקית)? : גישה וגינאלית (נרתיקית) מאפשרת למתמר המונח בנרתיק לצידי צוואר הרחם להגיע קרוב אל העובר (6-9-11 מ"מ). המתמר הוגינאלי הינו בעל תדירות גבוהה  9MH  (9 מיליון מחזורים) ולכן מקבלים רזולוציה (הפרדה) גבוהה וניתן לראות פרטים קטנים. בגישה הביטנית להבדיל המרחק שלנו מהעובר הינו 3-4-5-6 ס"מ והמתמר הינו בעל תדירות של 4MH  ולכן יכולת ההפרדה (רזולוציה) שלנו הינה יותר נמוכה. לכן בגישה ביטנית קשה יותר לראות פרטים קטנים, במיוחד כאשר מדובר בעובר קטן וצעיר.

מתי יש מקרים בהם נאלצים לבצע סקירה מוקדמת דרך הבטן ולא בגישה וגינאלית: רק במקרים מיוחדים מאוד כמו בנשים שעברו ניתוחים קיסריים חוזרים או קיימת מיומה בחיבור בין הרחם לצוואר הרחם לא ניתן לפעמים להגיע עם המתמר הוגינאלי קרוב לרחם ולכן נאלצים לבצע את הסקירה המוקדמת בגישה דרך הבטן. במקרים של סריקה מוקדמת בהם נאלצים לבצע את הבדיקה דרך הבטן יכולת האבחנה בפרטים קטנים נפגעת. האם אישה המבצעת את בדיקת מי השפיר איננה צריכה לבצע סקירת מערכות מוקדמת?: בדיקת מי השפיר בודקת את מספר הכרומוזומים ולא את תקינות וקיום איברי העובר. לכן גם מי שמתכוונת לבצע בדיקת מי השפיר צריכה לבצע סריקת מערכות מוקדמת. האם סריקת מערכות מוקדמת תקינה מבטלת הצורך בבדיקת מי השפיר?: לא. סריקת מערכות בודקת את הקיום ותקינות אברי העובר ולא את מספר הכרומוזומים הנבדק בבדיקת מי השפיר.