כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
מאת האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר יצחק גביזון, פרופ' חיים יוספי, ד"ר נסטור ליפובצקי, פרופ' איריס שי, פרופ' מיכאל שכטר.
משרד הבריאות: פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי.
עמותת עתיד: ד"ר אסף בוך, ד"ר מיכל גילאון קרן, ד"ר נוהא זיידאן-יונס, ד"ר סיגל טפר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר טלי סיני, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר ורד קאופמן-שריקי, מר גיא שלמון - M.Sc, ד"ר שירי שרף-דגן.
כותבים נוספים: מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום.
- אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה - Dietary patterns for cardiovascular disease prevention
- סוגי מזונות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
- תוספי תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
- המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/סיכום
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 1: שמות נפוצים לסוכר (רשימה חלקית)
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 2: כמות הקפאין במשקאות ובמזונות נבחרים
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 3: תכולת נתרן (סודיום) במזונות
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 4: תוצאות מחקרי עוקבה על הקשר בין צריכת נתרן לבין האירעות מחלות קרדיוואסקולרית
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 5: ההרכב התזונתי של דגי הבריכות בישראל
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 6: תכולת EPA ו-DHA בכמוסות
- מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 7: מוצרים מכילי פיטוסטרולים
 | |
|---|---|
| המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות | |
| תחום | קרדיולוגיה, תזונה |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הקרדיולוגי בישראל, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל |
| קישור | באתר עמותת עתיד |
| תאריך פרסום | אפריל 2021 |
| יוצר הערך | #מחברי המסמך |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלת לב, טרשת עורקים ומחלות כלי דם, המלצות תזונתיות
תקציר
הרגלי אורח החיים, הכוללים הרגלי תזונה, מהווים גורם חשוב באתיולוגיה של מחלות קרדיוואסקולריות. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, בחסות משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין תזונה למחלות קרדיוואסקולריות תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה.
נייר עמדה זה, הוא עידכון של ההמלצות התזונתיות לאנשים בריאים, עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיוואסקולרית מגיל 18 ומעלה.
אין המסמך מתיימר לתת המלצות לאנשים עם מחלות כרוניות אחרות כגון: אי ספיקת כליות או סוכרת.
עיקרי ההמלצות
מזונות ודפוסי תזונה: מומלץ, להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (אידוי, הקפצה וכדומה). רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי (כגון שמן זית), 2-3 מוצרי חלב (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 2-3 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.
מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכונית ודיאטת (DASH) Dietary Apporach to Stop Hypertension. דפוסי אכילה נוספים יכולים להתאים למניעה קרדיוואסקולרית. למשל, דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, או דיאטה שאינה צמחונית אבל מבוססת, בעיקר, על מזון מהצומח. דיאטה קטוגנית לזמן קצר ודיאטה דלת פחמימות, מתאימות בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית. צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, עשוי לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון. הוועדה לא ממליצה לאמץ דפוס אכילה קטוגני או פליאוליתי לטווח ארוך וממליצה, להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.
המלצות לשתייה: מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות ממותקים בסוכר ומתחליפי סוכר. ממחקרים תצפיתיים נראה, ששתיית תה (בעיקר ירוק) או קפה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות. כמות מתונה של אלכוהול קשורה אף היא להיארעות נמוכה יותר של מחלות תקרדיוואסקולריות וגם שתיית חלב (אם כי זה האחרון מוגזר יותר כמזון). עם זאת, יש להדגיש כי מחקרים אלה אינם מוכיחים קיומו של קשר סיבתי.
תוספי תזונה: ניתן לשקול תוספת 1.5-2.0 גרם ליממה פיטוסטרולים להפחתה מתונה של רמות LDL-Cholesterol. תוצאות המחקרים על תוספי שמן דגים לצורך מניעה וטיפול קרדיוואסקולריים, עדיין שנויות במחלוקת, אך נראה כי לאנשים עם או בלי סוכרת, הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 1-2 גרם ליום חומצות שומן אומגה-3 ולאנשים עם גורמי סיכון ורמות טריגליצרידים מעל 500 מג"/ד"ל, ניתן לשקול ליטול EPA+DHA במינון של 3-4 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. רצוי לשקול צריכת מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ"ג ליום.
לא מומלץ לקחת תוספי סידן, ויטמין D או אורז שמרים אדום (Red Yeast Rice) למניעה קרדיוואסקולרית. לחולי אי ספיקת לב מתקדמת, רצוי לשקול מתן תוסף של 300 מ"ג ליום קואנזים Q10. תוסף זה, לא הוכח כמועיל למניעה וטיפול קרדיוואסקולריים בכל מצב רפואי אחר.
ראו גם – המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה#סיכום
הקדמה
האטיולוגיה של המחלות הקרדיוואסקולריות כוללת מרכיבים רבים, ומשלבת בין גורמים בלתי הפיכים (גיל, מין ותורשה) להשפעות סביבתיות והתנהגותיות. רפואה מונעת הכוללת אורח חיים בריא. אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה מהווה כלי חשוב במניעת מחלות קרדיוואסקולריות ותוצאותיהן. רבים מגורמי הסיכון העיקריים למחלה (כגון השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה) מושפעים על ידי התזונה. המחקר העוסק בהשפעות התזונה על התחלואה הקרדיוואסקולרית הינו עתיק יומין וענף, וידע רב הצטבר על השפעתם של מרכיבי תזונה בודדים ודפוסי תזונה על גורמי הסיכון ועל המחלה עצמה. מודעות הציבור לחשיבות התזונה לקידום הבריאות, עולה והולכת. עם זאת, מקורות המידע המגוונים מושפעים מגורמים רבים ביניהם אמונות, מחשבות ואינטרסים הגורמים לבלבול ולעתים להטעייה. בנוסף, מרבית הידע מתבסס על מחקרי תצפית מסוגים שונים וקיים חסר במחקרים התערבותיים מבוקרים. הסיבות לכך הן רבות וכוללות מגבלות של מימון (בהיעדר תמיכה של חברות מסחריות בעלות עניין בנושא), מורכבות ההערכה התזונתית והקושי בשמירה על היענות הנבדקים לאורך זמן. לאור כל אלה, ראינו לנכון לסכם בשנת 2011 את המידע הקיים ולגבש המלצות הנוגעות למניעת תחלואה קרדיוואסקולרית באמצעים תזונתיים. לאור השינויים שחלים בעקבות מחקרים וסקירות חדשות בתחום, החלטנו על עדכון ההמלצות אחת למספר שנים. ההמלצות עודכנו ב-2015 וכעת ב-2020.
במסמך הנוכחי עדכנו את הסיכומים מהספרות, בחלק מהפרקים, נערכו שינויים בחוזק ההמלצה והוספו המלצות לדעת המומחים. הוספו פרקים בנושאים: הפחתת חלבון ודפוס אכילה מבוסס צומח, דיאטה קטוגנית, דיאטה פליאוליתית, צום לסירוגין, מזון מעובד ואולטרה-מעובד, בשר אולטרה-מעובד, בשר אדום, אשכולית, רימון, ליקופן, קינמון, כורכומין, ואורז שמרים אדום (Red yeast rice).
שיטת העבודה
את המטלה לקחו על עצמם החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיוואסקולרית (מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל) בשיתוף פעולה עם עמותת עתיד (עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל), הגוף הרשמי המקצועי המאגד את הדיאטנים/תזונאים בישראל. כל חבר ועדה חתם על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם הוא סקר. לאחר מכן, חילקנו את הקבוצה לזוגות. כל זוג ערך סקירת ספרות של 2-4 פרקים וגיבש המלצות וכל משתתף סיכם שני נושאים. כל אלה הועברו לביקורת ותיקון של יתר חברי הועדה. לאחר סיום הכתיבה הראשונית, הוצגה הטיוטה לדיון במפגשים מיוחדים של הועדה ולאחר גיבוש נוסף, הועבר המסמך לנציגי האיגוד הקרדיולוגי ועמותת התזונאים הדיאטנים.
נייר עמדה זה מהווה עידכון של ההמלצות העדכניות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים כיום בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. המטפל יוכל להעביר את המסרים הללו למטופליו על מנת לשמור על בריאותם, לסייע באיזון גורמי הסיכון ולמנוע תחלואה ותמותה עתידיים. המסמך מכיל פירוט על כל אחד מהנושאים, כולל דגש על חוזק ההמלצה וחוזק ההוכחות המדעיות, כמקובל, ברוב קווי ההנחיות של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.
שיטת ציון ההמלצה
על מנת להדגיש את חוזקה של כל המלצה ועד כמה היא מבוססת על עובדות מחקריות, השתמשנו בהגדרות הבאות המבוססות על השיטה הנהוגה במסמכי הנחיות של גופים בינלאומיים מוכרים.
| חוזק ההמלצה | הגדרה | המלצה לאופן ניסוח |
|---|---|---|
| דרגה I | קיימת הוכחה ו/או הסכמה כללית שהטיפול יעיל ומומלץ | מומלץ |
| דרגה II IIa IIb |
נתונים סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול רוב הדעות/הוכחות נוטות לתמוך בטיפול יעילות הטיפול פחות מבוססת במחקרים ו/או דעת מומחים |
רצוי לשקול ניתן לשקול |
| דרגה III | קיימות הוכחות ו/או הסכמה כללית שהטיפול אינו יעיל ובמקרים מסויימים אף מזיק | לא מומלץ |
| דרגה A | המידע מבוסס על מחקרים התערבותיים מבוקרים מרובים ו/או מטה-אנליזות של מחקרי התערבות |
|---|---|
| דרגה B | המידע מבוסס על מחקר התערבותי מבוקר אחד ו/או מחקרי תצפית גדולים |
| דרגה C | קיימת תמימות דעים של מומחים ו/או מחקרים קטנים, מחקרי תצפית |
מבואות עיקריים: דירוג רמות ההוכחה:
קיצורים
- אס"ל - אי ספיקת לב
- גר' - גרם
- ד"ל - דציליטר
- דמ"פ - דיאטות דלות מאד בפחמימות
- יחב"ל - יחידות בינלאומיות, International units
- יל"ד - יתר לחץ דם
- כבד שומני לא אלכוהולי - כבד שומני
- כל"ד - כלי דם
- מ"ג - מיליגרם
- מחלות קרדיוואסקולריות - מחלות לב וכלי דם
- מל"כ - מחלת לב כלילית (Coronary heart disease)
- נ"ג - ננוגרם
- CI 95% - 95% Confidence Interval
- CRP - C-reactive protein
- DHA - חומצה דוקוסא-הקסאנואית (DHA,22:6n-3)
- EPA - חומצת שומן איקוסא-פנטאנואית (EPA,20:5n-3)
- FDA - Food and Drug Administration - מנהל המזון והתרופות האמריקאי
- C-HDL כולסטרול על HDL
- C-LDL כולסטרול על LDL
- MUFA - חומצות שומן חד בלתי רוויות
- n3 - חומצות שומן מסוג אומגה 3
- n6 - חומצות שומן מסוג אומגה 6
- PPI - Proton-Pump Inhibitors
- PUFA - חומצות שומן רב בלתי רוויות
- SFA - חומצות שומן רוויות
- TFA - חומצות שומן טרנס
- TG - טריגליצרידים (Triglycerides)
- ADA - American Diabetes Association
- AHA - American Heart Association
- DRI - Dietary Reference Intake
- HgA1C - Glycated hemoglobin
- HR - Hazard Ratio
- IOM - Institute Of Medicine
- NHANES - National Health and Nutrition Examination Survey
- RR - Relative Risk
- UL - Tolerable Upper Intake Level
- WHO - World Health Organization
חלק א: מבוא תזונתי: סוגי השומנים במזון
ערך מורחב – סוגי השומנים במזון למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
חלק ב: Dietary patterns - אסטרטגיות תזונה
ערך מורחב – אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
חלק ג: סוגי מזונות
ערך מורחב – סוגי מזונות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
חלק ד: תוספי תזונה
ערך מורחב – תוספי תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
סיכום
- כללי
- יש לשאוף להשגה ושמירה על משקל בריא ויציב
- יש לעשות פעילות גופנית באופן סדיר כמומלץ במסמך האיגוד הקרדיולוגי
- התזונה צריכה להיות מגוונת. מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות
- מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות
- רצוי שהתזונה תכלול את המרכיבים הבאים:
- ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים. לפחות 5 מנות ביממה. במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה
- קטניות, דגנים מלאים (עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח), לחם מקמחים מלאים
- שומן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה
- דגי ים שמנים (3-2 מנות בשבוע) וחלקים רזים של עוף, הודו ובשר בקר
- מוצרי חלב (3-2 מנות ביממה, שלפחות חלקם דלי שומן)
- מזונות עשירים בסידן (ולהגיע לכמות היומית המומלצת)
- מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת:
- בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן
- מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
- מאכלים עתירי מלח, בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
- מאכלים עם תוספת סוכר
- הקפדה על היעדים המוזכרים למעלה, מובילה באופן טבעי להפחתת רמות השומן הרווי והכולסטרול בתזונה
- שתייה:
- מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ
- מומלץ להמעיט בשתיה של מיצים טבעיים ולהמנע משתיית משקאות ממותקים
- ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או אלכוהול בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות
- תוספי תזונה:
- לאנשים עם מל"כ ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 1 גרי ליום EPA ו-DHA
- באנשים עם רמות LDL-C גבוהות ניתן לשקול תוספת פיטוסטרולים במינון של 2.0-1.5 גרם ליממה
- מומלץ להימנע משימוש בתוספי תזונה אחרים במטרה למנוע תחלואה קרדיוואסקולרית
- אימוץ דפוסי אכילה ספציפים עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסויימים:
- "דיאטה דלת פחמימות" מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית
- תזונה "ים תיכונית" נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מל"כ או סוכרת כמו גם באוכלוסיה הכללית
- "דיאטת DASH" יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי
- דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת, משפרת את הפרופיל המטאבולי באנשים בריאים כמו גם בחולי סוכרת
- באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, אי-ספיקת כליות או מחלות כבד יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי דיאטן
נספחים
מחברי המסמך
מחברי המסמך:
- שיוך משותף לאיגוד הקרדיולוגי ולעמותת עתיד
- ד"ר סיגל אילת-אדר, המכללה האקדמית בוינגייט ע"ש זינמן והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
- ד"ר נסטור ליפובצקי, מכבי שירותי בריאות
- פרופ' איריס שי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת הרווארד
- האיגוד הקרדיולוגי בישראל
- פרופ' יעקב הנקין, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
- פרופ' אורי גולדבורט, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א. המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב
- ד"ר יצחק גביזון, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
- פרופ' חיים יוספי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי, ברזילי, אשקלון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
- פרופ' מיכאל שכטר, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
- משרד הבריאות
- פרופ' רונית אנדוולט, האגף לתזונה משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
- ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אחראית מחלקת מחקר באגף התזונה במשרד הבריאות
- עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד)
- ד"ר אסף בוך, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ולחץ דם. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב
- ד"ר מיכל גילאון קרן, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והיחידה לתזונה, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
- ד"ר נוהא זיידאן-יונס, מחוז שרון-שומרון, שירותי בריאות כללית
- ד"ר סיגל טפר, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
- פרופ' שירה זלבר-שגיא, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א
- ד"ר טלי סיני, היחידה למחקרי תזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים
- ד"ר נעמי פליס-איסקוב, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב
- ד"ר ורד קאופמן-שריקי, המחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
- מר גיא שלמון, MSc, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
- שירי שרף-דגן, אסותא מרכזים רפואיים והמחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
- מומחים שאינם חברים באיגודים
מג"ר רונית מינקוב, שפר (מ.נ) שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ. החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית אשקלון פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. מרכז מחקר אנדוקריני לין, חיפה, בית חולים אלישע, חיפה.
- גילוי נאות- 3 שנים אחרונות
- ד"ר סיגל אילת-אדר - חברת המועצה המדעית של איגוד תעשיות המזון
- פרופ' יעקב הנקין - ייעוץ מדעי לתה ויסוצקי
- פרופ' אורי גולדבורט - אין ניגוד עניינים
- ד"ר יצחק גביזון - אין ניגוד עניינים
- פרופ' חיים יוספי - אין ניגוד עניינים
- ד"ר נסטור ליפובצקי - אין ניגוד עניינים
- פרופ' איריס שי - אין ניגוד עניינים
- פרופ' מיכאל שכטר - ייעוץ מדעי לחברות מגנזיום בארץ ובעולם. יועץ לוועדת הכנסת בנושא הוספת מגנזיום למי השתייה
- משרד הבריאות
- פרופ' רונית אנדוולט - אין ניגוד עניינים
- ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אין ניגוד עניינים
עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד): ד"ר אסף בוך - ייעוץ מדעי לחברת אבוט ישראל ולחברת YOFIX
- ד"ר מיכל גילאון קרן - אין ניגוד עניינים
- ד"ר נוהא זיידאן-יונס - אין ניגוד עניינים
- ד"ר שירה זלבר-שגיא - אין ניגוד עניינים
- ד"ר טלי סיני - אין ניגוד עניינים
- ד"ר נעמי פליס-איסקוב - אין ניגוד עניינים
- ד"ר ורד קאופמן-שריקי - אין ניגוד עניינים
- מר גיא שלמון, MSc - אין ניגוד עניינים
- ד"ר שירי שרף-דגן - ייעוץ מדעי לחברת תרופארם
- מומחים שאינם חברים באיגודים
- מג"ר רונית מינקוב - אין ניגוד עניינים
- פרופ' צופיה איש שלום ייעוץ מדעי לחברת כצ"ט, MSD , מועצת החלב